בית משפט השלום בירושלים
ת"א 16281-11-23 ברסלר נ' מיכאלי
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת הבכירה דורית פיינשטיין
תובעים
שקמה ברסלר
נגד
נתבעים
פניה (פאני) מיכאלי
פסק דין
1. בפני תביעה, בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965. התובעת טוענת כי הנתבעת פרסמה עשרות פרסומים של לשון הרע המייחסים לתובעת, בגידה וסיוע לחמאס בטבח ה-7.10.2023, ובין היתר מציינים כי יש לחקור אותה במרתפי השב"כ, לעקור לה את הציפורניים ולהוליך אותה לגרדום. התובעת מבקשת פיצוי כספי בסך 600,000 ₪ ופרסום תיקון והבהרה.
2. הנתבעת טוענת כי מדובר בתביעת סרק שהיא תביעת השתקה ואין המדובר בלשון הרע, ועומדות לה הגנות על פי החוק : הגנת אמת בפרסום והגנת תום לב והבעת דעה.
3. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בגין פרסומים של התובעת בהם כינתה אותה "חלק ממכונת הרעל" ו"בורג במכונה זו". הנתבעת ביקשה פיצוי בסך 150,000 ₪ וכן צווים המורים על מחיקת הפרסום, ופרסום הכחשה ותיקון. תביעה זו נמחקה בשל מחדלים של הנתבעת.
רקע עובדתי:
1. התובעת היא אחת המנהיגות של ההפגנות כנגד הרפורמה המשפטית, והפכה לדמות מוכרת בציבור כאשר הנחתה עצרות מדי מוצאי שבת אשר שודרו גם בערוצי הטלוויזיה.
2. הנתבעת היא אדם פרטי עם אלפים בודדים של עוקבים ברשתות החברתיות, פייסבוק וטוויטר. מאז אירועי ה-7.10 הנתבעת מפרסמת ברשתות החברתיות פוסטים רבים, בפרופיל האישי שלה, שעוסקים בתובעת ואלו יובאו להלן:
א. ביום 8.10.2023 פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק ובחשבון הטוויטר שלה צילום מסך שצולם מתוך חשבון הטוויטר של התובעת ובו ציטוט של הודעה לעיתונות שפרסמה מחאת יוצאי המ"מ (המבצעים המיוחדים) באגף המודיעין ,והוסיפה לו את המלל הבא :" חודשים שההופכת שקמה ברSSלר פמפמה על מערך המ"מ כאילו היא מפקדת על צבא הסרבנים. למה היא לא במרתפי החקירות עקורת צפורניים !? הנבלה הסרוחה כתבה שרה"מ, גלנט והרצי יודעים מי הם! אולי המ"מ שלה הם חבורת הבוגדים שסייעה לחמאס !?"
ב. באותו יום הנתבעת פרסמה, בחשבון הפייסבוק שלה, צילום מסך שצולם מתוך חשבון הטוויטר של התובעת, ובו ציטוט של הודעה לעיתונות שפרסמה מחאת יוצאי המ"מ והוסיפה לו את המלל הבא: "אני משתפת פעם שניה אני פשוט מזועזעת מהעובדה שהבת אלף …. הזו לא נמצאת מאחורי סורג ובריח או במרתפי החקירות החשוכים וציפורניה תלושות .לכאורה יש הטוענים שבן זוגה בכיר בשב"כ .איך היא ידעה שנתניהו ישאר בלי צבא ? האם היא וסביבתה ממערך המ"מ שלה סייעו לאוייב !? אני לא מוצאת שקט !!!"
ג. שוב באותו יום פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק שלה צילום מסך שכביכול צולם מתוך חשבון הטוויטר של התובעת, ובו ציטוט של הודעה לעיתונות שפרסמה מחאת יוצאי המ"מ באגף המודיעין ,והוסיפה לו את המלל הבא: "יידע כל מי שצידד בנבלה הסרוחה שקמה ברSSלר ואפילו לרגע קט שידיו מגואלות בדם של יהודים !"
ד. ושוב ביום 8.10.2023 פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק שלה ,את הפרסום הבא "שקמה ברSSלר הופכת שכמותך !ח' חטא גדול לך !אחרי שאיימת להחליש את מערך המ"מ ,הסייבר ומערך הטייסים .הצלחת להחליש את צה"ל גם מלמטה מעל 300 נרצחים ע"י חבריך מהחמאס ,מהם המון המון חיילים וחיילות ,קצינים וקצינות ממערך השטח .ה' ישיב לך בסיוטים גם לאור יום עד שתתפחלצי".
ה. למחרת, ביום 9.10.2023 פרסמה הנתבעת בחשבון היטוויטר שלה את הפרסום הבא: "הדם על הידיים של הבובה של סער גלי שאישרה לזומביים להשתולל בארץ ובחו"ל. ועל הידיים של אהוד ברק הפסיכופת ושפחתו שקמה ברSSלר, בן זוגה של הנבלה הסרוחה שמכהן כבכיר בשב"כ מעורב גם הוא .תרקדו". לפרסום צירפה הנתבעת צילום מסך מתוך חקירת אחד ממחבלי חמאס.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
ו. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)באותו יום פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק שלה תמונה של התובעת וכן של שלושה פעילי יאחים לנשק, והוסיפה לה את המלל הבא :" ישי גולדן הרכיכה !אתה לא תשכנע אותי שאלה הם אחים שלי !הם לאאאא ! בוגדים יש להעמיד לדין !".
ז. ימים ספורים לאחר מכן, ביום 12.10.2023 פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק שלה את הפרסום הבא :" אם האמת מעניינת אתכם תורידו טוויטר ותגללו את הציוצים המאיימים של השיפחה ההופכת ברSSלר היא ידעה ובישלה הכל !תרקדו".
ח. באותו יום, פרסמה הנתבעת בחשבון הטוויטר שלה וגם בחשבון הפייסבוק שלה ,את הפרסום :" כל עוד אהוד ברק שקמה השיפחה ברסלר ובן זוגה בכיר מאוד בשב"כ מסתובבים חפשי .ידע כל יהוד שעושים עליו "כיפה אדומה" בדיוק כמו שגנץ עשה לראש הממשלה נתניהו !לכאורה ולכיעורם של כל ההופכים והבוגדים !".
ט. ביום 16.10.2023 פרסמה הנתבעת ברשת הטוויטר ,בתגובה לפרסום של כתב העת תלם את הפרסום הבא: הסכמי אוסלו ופינוי גוש קטיף שהביא עלינו השמאל הבזוי הם הגורמים לטבח הנורא בעידודם של אהוד ברק השפחה שקמה ושאר מוקדי הפרוגרס שחדר שנים לתוך פקידות המדינה ולתוך בג"ץ .אהה כן והשנאה היוקדת שלכם לנתניהו ולמצביעיו .לדראון עולם !"
י. ביום 19.10.2023 פרסמה הנתבעת ברשת הטוויטר ,בתגובה לפרסום של התובעת ,את הפרסום הבא: " היום בו נראה אותך בסרבל כתום מובלת לגרדום ו /או לכיסא החשמלי על בגידה .זהו היום בו אני אדע שהמדינה שלנו בדרך הנכונה להילחם על זכותה להתקיים. לא עוד שיבולת יבשה שכמותך לא עוד !מחבלי קפלן לדין !" .
יא. ביום 21.10.2023 ,פרסמה הנתבעת גם בחשבון הטוויטר וגם בחשבון הפייסבוק שלה, את הפרסום הבא :" מנהיגת המחאה שקמה ברSSלר שבן זוגה הוא בכיר בשב"כ נפגשה לכאורה ימים ספורים לפני טבח שמחת תורה 2023 עם ראש המוסד וראש השב"כ !! אין דין ואין דיין ואין מי שיחקור את החוקרים עצמם " .לפרסום זה, צירפה הנתבעת צילום מסך מתוך כתבה בה טענה חברת הכנסת עו"ד טלי גוטליב כי התובעת נפגשה עם ראש המוסד , טענה אותה המוסד הכחיש. עוקב שצפה בפוסט הגיב לה על אותו פרסום , והתריע בפנייה שדבריה מהווים לשון הרע ,ואז הוסיפה הנתבעת שתי תגובות נוספות: "שקמה בוגדת האחים לנשק בוגדים אהוד ברח הוא המממן שלהם ואתה חלול מוח לא מצאת לך עם מי להתעסק .אז תתקדם !דביל וכן :" תקשיב פישפש הפוך חסר מוח כל הנייד שלי מלא בביטויים וצילומי מסך של ההופכת הבוגדת שקמה וחבריה מהשלש שנים האחרונות .ואם עוד פעם אחת תאיים עליי אני אגש למשטרה ואגיש תלונה עליך .דביל !"
יב. הועתק מנבובאותו יום פרסמה הנתבעת את הפרסום הבא :" שיקמה ברSSלר מחקה מהטוויטר את כל הציוצים המפלילים אותה על ההפיכה הצבאית עליה צייצה עד ה-7.10.2023 תבדקו"
יג. שוב באותו יום פרסמה הנתבעת ברשת הטוויטר, בתגובה למשתמש בשם "עם ישראל חי", את הפרסום הבא: "שקמה שעון החול אוזל ,עוד רגע את נעצרת לחקירה על בגידה בעם ובמולדת .ואם לא ,אנחנו לוחמי הצדק נבייש ונשפיל אותך עד יומך האחרון".
יד. ביום 28.10.2023 פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק שלה צילום מסך שצולם מתוך חשבון הטוויטר של התובעת ובו ציטוט של הודעה לעיתונות שפרסמה מחאת יוצאי המ"מ, והוסיפה לו את המלל הבא: "אני כאן להזכיר את הדברים שצייצה מחבלת המחאה שקמה ברSSלר :בתרגום חפשי :" איראן ,חיזבאללה וחמאס SS ! הם לא האוייב ,האוייב הם בנימין נתניהו וחובשי הכיפות". מחבלי קפלן לדין !לדיראון העולמות".
טו. בימים 28.10.2023 ו – 29.10.2023 פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק ובחשבון הטוויטר שלה את הפרסום הבא: "מעניין שעילת הסבירות לא פגעה בתפקודו של חיל הים .רק במערך המ"מ חיל האוויר השב"כ והסייבר בדיוק כמו שהבטיחה המחבלת מקפלן שקמה ברSSלר".
טז. ביום 29.10.2023 פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק שלה חלק ערוך מתוך נאום שנשאה התובעת ,והוסיפה לו את המלל הבא :" מחבלת נאצית מתוכנו !מחבלי קפלן לדין !".
יז. ביום 2.11.2023 פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק שלה צילום מסך שצולם מתוך חשבון הטוויטר של התובעת ובו ציטוט של הודעה לעיתונות שפרסמה מחאת יוצאי המ"מ באגף המודיעין ,והוסיפה לו את המלל הבא: "מהגיגיה של מחבלת נאצית אוטואנטישמית".
יח. ביום 3.11.2023 פרסמה הנתבעת בחשבון הפייסבוק שלה תמונה של חייל שכביכול ביתו נשרף ביפו ,והוסיפה לה את המלל הבא :"אם מהלכים בינינו מחבלים יהודים כמו שקמה ברSSלר ,מה נלין על המחבלים הערבים שבינינו !?" .
3. התובעת עמדה על כך שלא פרסמה פרסומים של המ"מ אלא שיתפה אותם, אך הדבר לא רלבנטי שכן לא בכך עוסק תיק זה.
4. הנתבעת טענה כי התבטאויות אלו היו לאחר שהתובעת השתמשה בביטוי 'נאצים' כדי להסית נגד ציבור שלם ושליחי הציבור מטעמו. הנתבעת טענה שהתובעת התבטאה "כי ציבור גדול בישראל הם נאצים וכי אין לדבר עם נאצים יהודים ושאינם יהודים". התובעת הכחישה כי אמרה את הדברים, ואמרה שהציטוט המדוייק של דבריה הוא "אסור לדבר עם נאצים ,בין אם הם יהודים או לא יהודים". התובעת הבהירה כי "מדובר באמירה שנאמרה בלהט הרגע ,שהתנצלתי עליה מיד ובסמוך לאחר אמירתה", וכי היא נאמרה בשיא הליכי חקיקת היסוד לשינוי המשטר. בחקירתה בבית המשפט טענה התובעת כי: "אין לי שום כוונה לטעון שמי מתומכי הקואליציה או אנשיה הם נאצים."
5. כאמור, הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, וזו נמחקה.
תמצית טענות הצדדים:
בסעיף זה של פסק הדין אתייחס בקצרה לטענות הצדדים, שכן במסגרת פסק הדין אציג את הטענות בהרחבה תחת הפרקים העוסקים בסוגיות שמתעוררות בתובענה זו.
6. התובעת טוענת כי ההתבטאויות של הנתבעת, שהובאו לעיל, הן בגדר לשון הרע, וגם טוענת שהנתבעת לא הצליחה להוכיח אף טענת הגנה.
7. הנתבעת טוענת שהתביעה היא תביעת השתקה, ונועדה לגרום לה לחשוש מלפרסם את דעתה, על רקע פערי הכוחות בינה לבין התובעת. לגופם של הפרסומים הנתבעת טוענת כי הם לא לשון הרע, ואף אם יקבע כי הם כן לשון הרע, הרי שעומדות לה טענות הגנה ובתוכן "אמת דיברתי" ו"הבעת דעה בתום לב" וכן שהפרסום נעשה בתום לב בתגובה לפרסום קודם.
דיון והכרעה:
8. בתיק העידו התובעת והנתבעת בלבד. בשל חשיבות השאלה אם הנתבעת הצליחה להוכיח את טענתה כי הפרסומים בעניינה של התובעת היו אמת, אפרט ואבהיר כיצד התנהלו העניינים ככל שהם נוגעים לעדי הנתבעת.
א. בקדם המשפט שהתקיים בפני, נשאלו הצדדים מי העדים מטעמם. התובעת הודיעה שהיא תעיד מטעם עצמה ואילו בא כוח הנתבעת ציין, כי יהיו מעוניינים להזמין את חברת הכנסת גוטליב, נציג של מבקר המדינה ואולי גם את בן זוגה של התובעת. כאשר התברר בדיון כי לנתבעת אין רשימת עדים סדורה, קבעתי כי תגיש בקשה לזימון עדים בתוך 30 יום ממועד הדיון. קבעתי גם כי תצהירי התובעת יוגשו 60 יום לאחר הדיון ותצהירי הנתבעת 60 יום לאחר מכן.
ב. הנתבעת לא הגישה בקשה לזמן עדים בתוך מסגרת הזמן שנקצבה לה. התובעת הגישה תצהירים במועד, וכאשר ראתה, שהנתבעת גם לא מגישה את התצהירים מטעמה, הגישה התובעת בקשה לסילוק התביעה שכנגד. לאחר ארכות, בקשות ותגובות קבעתי כי לעניין התצהיר, הרי שעל הנתבעת להגיש אותו עד ליום 25.11.25. הנתבעת אכן הגישה תצהיר מטעמה בלבד, במועד.
ג. בתום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום .2.12.25 הודיע בא כוח הנתבעת כי הוא עדיין מעוניין להזמין עדים נוספים. על כן קבעתי כי הנתבעת יכולה להגיש בקשה כאמור בתוך 10 ימים. ביום 13.12.25 הגישה הנתבעת בקשה קצרה, לאקונית ולא מנומקת בנוסח הבא, ובה ביקשה להזמין את העדים הבאים:
051293710" 1. מר יעקב ברדוגו, עיתונאי בכיר ומי שפירסם פירסומים רלבנטיים עליהם התבססה הנבתעת
2. 054678313בכיר בשב"כ לשעבר מר מיכה קובי
3. ד"ר יהונתן דחוח הלוי
4. בן זוגה של התובעת אשר אף הוא מעוניין להגיש תביעות כפי שפורסם בכלי התקשורת.
המשותף לכל העדים הינה העובדה כי הם פירסמו פירסומים עליהם התבססה הנתבעת ויש בעדותם כדי לשפוך אור רב על טענות הנתבעת ולשם עשיית צדק".
יש לציין כי הנתבעת כלל לא צירפה פירסומים לכתב ההגנה.
ד. עוד באותו יום הוריתי לנתבעת לפרט את נימוקי הבקשה ולהבהיר אותה, וזאת בתוך 10 ימים. הנתבעת הגישה, בעצמה, הודעה בכתב יד, ובה טענה כי צירפה פרסומים של יעקב ברדוגו ומיכה קובי. להודעה זו לא צורף דבר, ונתתי החלטה בעניין זה. הנתבעת התעלמה גם מהחלטה זו. בסופו של דבר קבעתי כי אני מסיקה שהנתבעת ויתרה על הבקשה לזימון עדים, והתובעת תגיש סיכומים מטעמה. סיכומי התובעת אכן הוגשו ביום 2.2.2026 , ואז הזכרתי לנתבעת כי החלו המועדים להגשת סיכומים מטעמה. ימים ספורים לאחר מכן בא כוחה של הנתבעת הוחלף, ובא כוחה החדש של הנתבעת הגיש בקשה חדשה ושונה לזימון עדים.
ה. העד הראשון שהתבקש הוא סא"ל (במיל') יונתן דחוח הלוי, חוקר בכיר לענייני מזרח תיכון ואסלאם רדיקלי במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. העדה השנייה היא גב' עמליה עוזר, פעילה חברתית ואשת תקשורת. העדה השלישית היא הגב' סמדר סגל, אם שכולה ממושב עין הבשור. נטען כי סא"ל (במיל') יונתן דחוח הלוי יסביר על תרומת יוזמת הסרבנות של התובעת לקרות אסון ה-7.10.2023, גב' עמליה עוזר תפרט על התרשמות האדם הסביר מהפרסומים ותעיד על נסיבות תביעה התואמת את תבנית "תביעות השתקה", וגב' סמדר סגל תשקף את תחושותיה הקשות הדומות לתחושות הנתבעת.
ו. לאחר שקיבלתי את תגובת התובעת החלטתי לדחות את בקשת הנתבעת וקיבלתי את עמדת התובעת כי עדותם של העדים המבוקשים היא עדות סברה בלתי רלוונטית, ללא ידיעה על העובדות השנויות במחלוקת.
9. כלומר הנתבעת לא הצליחה למצוא עדים או להזמין עדים כדי לתמוך בגרסתה. למשמעות של אי העדת עדים אתייחס בהמשך הדברים.
פרסום לשון הרע:
10. על מנת להקים אחריות בגין לשון הרע על הנפגע להוכיח "פרסום" כהגדרתו בסעיף 2 לחוק לשון הרע שיש בו משום "לשון הרע", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק לשון הרע.
11. אין מחלוקת כי פרסום ברשתות החברתית פייסבוק וטוויטר, המגיע לעוקבים רבים, עונה על הגדרת "פרסום" בסעיף 2 לחוק לשון הרע. הנתבעת אף לא הכחישה שהפרסומים הועלו על ידה.
12. "לשון הרע" מוגדרת בסעיף 1 לחוק לשון הרע כפרסום שעלול:
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".
13. המבחן לקיום לשון הרע הוא אובייקטיבי, הבוחן את האופן שבו האדם הרגיל היה מבין את הפרסום. )ע"א 723/74 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ, ו-3 אח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, לא 281 (1977)). מכאן שאין כל יסוד לבקשתה של הנתבעת להזמין עדים שיסבירו כיצד הם הבינו את הפרסום או כיצד ראוי להבין אותו.
14. הנתבעת טוענת כי חלק מהביטויים שפרסמה מהווים "קללות, דברי הבל ומילות רחוב" אשר על פי ההלכה הפסוקה אינם ראויים להתברר כתביעת לשון הרע. לגרסתה, קללות וגידופים הם חלק מהחיים החברתיים במדינה ואינם גורמים לפגיעה ממשית המצדיקה הגשת תביעה, בפרט ככל שהשימוש בהם שכיח יותר ונעשה בנסיבות ספציפיות.
כמו כן, נטען כי על פי אמת מידה אובייקטיבית של "האדם ברחוב" או "האדם הרגיל", הביטויים הללו מובנים כהטחת האשמות הדדית וכביטוי של כעס ותסכול, ולא כהסתה פלילית או כניהול קמפיין נגד התובעת. משכך, הנתבעת סבורה כי המשמעות המקובלת של הדברים בציבור בנסיבות העניין אינה עולה כדי לשון הרע המקנה זכות לפיצוי.
15. אין בידי לקבל טענות אלו.
16. כאמור, יש לבחון כיצד אדם מן השורה היה מבין את הפרסומים, ואלו לא נבחנים רק על סמך המילים המדויקות שבהן השתמש המפרסם, אלא גם אל מול הנסיבות החיצוניות האופפות את הפרסום. במקרה שלפני הפרסומים החלו למחרת הטבח הנורא שהיה ב-7.10.2023 ונמשכו קרוב לחודשיים, בהם התבררו היקף האסון, מספר ההרוגים ומספר החטופים. הנתבעת פרסמה במהלך תקופת זמן זו שוב ושוב כי התובעת היא בוגדת, טענה שהיא פיקדה על צבא סרבנים, שהמ"מ וסביבתה סייעו לחמאס. הנתבעת גם אמרה שהתובעת צריכה להיות במרתפי השב"כ ושיעקרו לה את הצפורנים או לבושה בסרבל כתום בדרך לגרדום. בנוסף לכל אלו, בכל פוסט הנתבעת עיוותה את שמה של התובעת והחליפה בו אותיות כך ששמה יכיל את אותיות ה-SS הנאצי הידוע לשמצה שהיו אחראים על מכנות ההשמדה, ואף כינתה אותה בפוסטים נאצית. הנתבעת גם ציינה שלתובעת יש דם על הידיים ושהיא חברה של החמאס. התבטאויות אלו הן חמורות וברף הגבוה של לשון הרע, ואין ספק שיש בהן כדי להשפיל את התובעת ולהפוך אותה מושא לשנאה ובוז.
17. הנתבעת טענה כי פירסומים אלו הם זוטי דברים הן בשל העובדה שיש לה כמות קטנה של עוקבים (בין 2,000 ל-3,000), והן בשל העובדה שהדברים שכתבה הם בסגנון מקובל באקלים הפוליטי הנוכחי. הפסיקה פירשה את המונח זוטי דברים כפגיעה מזערית וחולפת שאדם סביר לא היה מביא לפתחו של בית המשפט (ראו לדוגמה: ת"א (שלום ראשל"צ) 13442-11-21 אלין שלמה נ' אילנה גבעתי (נבו 23.6.2024)). עוד נקבע כי ייחוס לאדם מעשים פליליים שולל את הגנת זוטי הדברים. (ראו תא"מ (שלום ב"ש) 42457-06-17 חביב עמר נ' יעקב אברג'ל (נבו 20.12.2020) וגם תמ"ש (משפחה קריות) 19421-02-16 ח.ל. נ' צ.א (נבו 24.4.2017)).
18. הפרסום של הנתבעת לא היה חד פעמי, לא היה חולף אלא היה עקבי ומתמיד, ולעיתים היא אף חזרה ופירסמה את הדברים מספר פעמים ביום. הנתבעת ייחסה לתובעת לכל הפחות עבירה של בגידה, ואדם סביר היה מביא התבטאויות אלו להכרעתו של בית המשפט.
19. הייחוס של בגידה בזמן מלחמה הוא חמור מיוחד וזאת על רקע הפסיקה הקובעת כי טענות בדבר ביצוע מעשים פליליים של בגידה וריגול, הן כשלעצמן מהווית לשון הרע (ע"א (תל-אביב) 52910-09-12 הולצמן נ' שפטל (נבו, 29.10.2013) ת"א (מחוזי מרכז) 62658-11-24 אחים ואחיות לנשק – למען הדמוקרטיה נ' מורן לויאן (נבו 26.4.2026) ). התוספות של הנתבעת בדבר הדם על הידיים, הגרדום ועקירת הציפורניים רק מחמירות ומעצימות את לשון הרע.
20. על כן אני קובעת כי הפרסומים של הנתבעת הם לשון הרע.
אמת בפרסום:
21. משעה שקבעתי כי הנתבעת פרסמה לשון הרע הרי שיש לבחון את טענות ההגנה שהיא טוענת להן. ההגנה הראשונה אליה התייחסה הנתבעת בכתב ההגנה היא ההגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש".
22. בסיכומים הנתבעת זנחה טענה זו אך מחמת הזהירות אתייחס אליה. הנתבעת עצמה לא ידעה בחקירתה הנגדית להסביר כיצד היא סבורה או "יודעת" שהדברים שייחסה לתובעת הם אמת. הנתבעת העידה כי שמעה דברים אך לא ידעה להסביר ממי שמעה אותם, הנתבעת העידה כי הדברים הגיוניים, מתחברים אך לא יכלה לצרף להם בדל ראיה. אף כי הנתבעת טענה שהתובעת מחקה ציוצים מפלילים אחרי השבעה באוקטובר, היא אישרה כי היא אפילו לא יודעת על איזה ציוצים מדובר.
23. הנתבעת טענה כי היא פרסמה שהתובעת ניפגשה עם ראש השב"כ והמוסד לפני הטבח על בסיס דבריה של חברת הכנסת טלי גוטליב, ואמרה שהיא מאמינה לה באופן מלא ושהאינטואיציה והחוש השישי שלה אומרים שיש להאמין לדברים. בישיבת קדם המשפט, הנתבעת ביקשה להזמין את חברת הכנסת גוטליב למתן עדות, אך בשתי הבקשות שהגיש לאחר מכן חזרה בה, וביקשה להזמין עדים אחרים. העובדה שהנתבעת נמנעה מלהזמין את ח"כ גוטליב לעדות נזקפת לחובתה, ומקימה חזקה כי עדות זו לא היתה מסייעת לה בהוכחת "אמת בפרסום".
24. על כן הנתבעת לא הוכיחה את הטענה בדבר אמת בפרסום.
הפרסום נעשה כדי לגנות או להכחיש פרסום של התובעת:
25. הנתבעת טוענת כי קמה לה הגנה לפי סעיף 15(10) לחוק איסור לשון הרע שקובע כי הגנת תום הלב תחול כאשר הנתבע עשה את הפרסום בתום לב והפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן.
26. הנתבעת טוענת כי הפרסום נעשה בתגובה לפרסום קודם של התובעת שבו כינתה את חברי הקואליציה ותומכיהם, "נאצים". כאמור התובעת הכחישה התבטאות זו והתנצלה בסמוך לאחר שאמרה "אסור לדבר עם נאצים בין אם יהודים ובין אם לא". על פי הפסיקה כאשר מגיבים ללשון הרע מותר להשתמש גם כן בלשון הרע, אך זו צריכה להיות מידתית ויש לציין בפרסום במפורש כי הוא תגובה ללשון הרע. (ראו ת"א (שלום ת"א) 53939-10-20 עו"ד אייל אבולפיה נ' עו"ד יוני ג'ורנו (נבו 12.8.2024) וגם דעת המיעוט בעניין רע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר (נבו 12.11.2006) ת"א (שלום נת') 58204-01-17 רם בורבין נ' זכריה מדר (נבו 26.6.2025) ). לא זה המקרה שלפני. באף אחד מהפרסומים הנתבעת לא התייחסה לפרסום של התובעת, שממילא לא הופנה כלפיה. הדברים גם נאמרו חודש לפני שהנתבעת החלה לכתוב על התובעת, והנתבעת עצמה ציינה שוב ושוב שהיא כותבת בעקבות הטבח ב-7.10 יתר על כן, הדברים הקשים שהנתבעת כתבה, במהלך חודש ובתדירות גבוהה, אינם עונים באופן מידתי על פרסום חד פעמי שהמפרסם מיד התנצל עליו.
27. על כן גם הגנה זו נדחית.
הגנת תום הלב והבעת דעה:
28. הנתבעת טוענת כי הפרסומים היו בתום לב והם היו בגדר הבעת דעה על התובעת, כמי שהפכה לדמות ציבורית בעצרות המחאה. הנתבעת נסמכת על ההגנות בסעיפים הבאים לחוק איסור לשון הרע :
סעיף 15(4) "הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות".
סעיף 15(5)(ב) " הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע …… כאדם שענינו משמש נושא לחקירה, כבא כוחו של אדם כזה או כעד בישיבה פומבית של ועדת חקירה כאמור בסעיף 13(6)"
סעיף 15 " (6)הפרסום היה בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי, ובמידה שהדבר כרוך בבקורת כזאת – הבעת דעה על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה יצירה או פעולה.
29. פסיקת בתי המשפט קובעת כי יש להבחין בין הבעת דעה לקביעת עובדה כדי שיחולו איזו מההגנות עליהם מתבססת הנתבעת. בפסיקה גם נקבע כי הבעת הדעה כפופה לסבירות ולתום הלב. ( ראו ע"א 323/98 אריאל שרון נ' עוזי בנזימן, נו(3) 245 (2002) וגם דנ"א 4973/23 ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר נ' עמותת חוזה חדש (נבו 11.10.2023) ). הנתבעת בפרסומים לא הביעה את דעתה אלא ציינה "עובדות" שלדעתה היו ברורות ונחרצות, ולגביהן נקבע כי אינן אמת. אם לא די בכך הרי שהניסוח בפרסומים היה חריג וקיצוני ובוודאי לא היה סביר. למשל אם הנתבעת סברה שיש לחקור את התובעת, היא היתה יכולה לכתוב זאת במילים אלו, ולא לציין שוב ושוב שהיא בוגדת ומה ראוי שיעשה לה.
30. יתר על כן בעניינה של הנתבעת חזקת תום הלב נסתרת וזאת לאחר שבחקירה הנגדית התברר כי הנתבעת כלל לא טרחה לברר את אמיתות הדברים שפרסמה. הנתבעת העידה כפי שציינתי לעיל כי היא פרסמה חלק מהדברים כי שמעה עליהם, כי האמינה בתוכנם או סמכה על מי שאמר אותם שהוא אומר אמת, וחלק היא פרסמה כי הם נשמעו לה הגיוניים ונכונים.
31. מכאן שהפרסומים לא הציגו עצמם כהבעת דעה, לא היו סבירים וחזקת תום הלב לגביהם נסתרה.
32. על כן גם טענת הבעת הדעה בתום לב לא הוכחה.
סיכום ביניים: הפרסומים של הנתבעת היו לשון הרע, והיא לא הצליחה להוכיח כי קמה לה הגנה כלשהי מההגנות המנויות בחוק.
האם התביעה היא תביעת השתקה:
33. הנתבעת טוענת כי מדובר בתביעת השתקה קלאסית (SLAPP) בהתאם למבחנים שנקבעו ברע"א 1954/24 נתנאל וקנין נ' קיבוץ ניר דוד – אגודה שיתופית (נבו 7.1.2025), (להלן: "הלכת וקנין") הנתבעת מצביעה בראש ובראשונה על פערי כוחות עצומים בין הצדדים. לטענתה, התובעת היא דמות ציבורית בכירה, פרופסור לפיזיקה ובעלת מעמד וממון רב המאפשר לה לגייס במימון המונים "סך העולה על מיליון שקלים" בן לילה. מנגד, הנתבעת היא אזרחית פשוטה ואדם פרטי לחלוטין. הנתבעת טוענת כי מטרת התביעה, היא להלך עליה אימים וליצור "אפקט מצנן" שישתיק את השיח הציבורי וימנע ביקורת לגיטימית.
34. בנוסף, הנתבעת טוענת כי סכום התביעה המופרז, העומד על סך של 600,000 ₪, נועד להטיל עליה אימה ולמוטט אותה כלכלית, וזאת ללא כל יחס לחשיפה הזניחה של פרסומיה ברשתות החברתיות. לטענתה היא נבחרה באופן אקראי כ"שעיר לעזאזל" על ידי גורמים שסרקו את הרשת מטעם התובעת, במטרה ליצור הרתעה על חופש הביטוי.
35. התובעת טוענת כי הטענה שמדובר ב"תביעת השתקה" היא מופרכת מיסודה וכי לא מתקיים בעניינה אף לא אחד מהתנאים שנקבעו בהלכת וקנין. אין פערי כוחות משפטיים בין הצדדים וגם הנתבעת עשתה גיוס המונים לצורך השתתפויות בעלויות ההגנה. התובעת מדגישה כי אין מדובר בעילת תביעה חסרת יסוד, אלא בפרסומים חמורים ביותר המצויים ברף החומרה הגבוה ביותר של לשון הרע, המייחסים לה האשמות חמורות כמו בגידה במדינה, שיתוף פעולה וסיוע לחמאס וידיעה מראש על הטבח ביום 7.10.
36. התובעת מוסיפה וטוענת כי סכום הפיצוי הנתבע, 600,000 ש"ח אינו מופרז או נטול בסיס, אלא מהווה "קרוב ל-14% בלבד מהפיצוי הסטטוטורי" המגיע לה לפי חוק איסור לשון הרע. על פי חישוב התובעת, הנתבעת ביצעה 26 פרסומים בכוונה לפגוע, המזכים בפיצוי סטטוטורי של כפל הסכום (סך של 164,648 ₪ לכל פרסום לפי סעיף 7א(ג) לחוק), כך שהפיצוי הסטטוטורי עולה על 4 מיליון ₪.
37. לא בכדי התייחסתי לשאלה אם מדובר בתביעת השתקה לאחר שבחנתי את כל הטענות הנוגעות לפרסום לשון הרע. מהדיון עולה כי התובעת פרסמה לשון הרע בצורה חריפה ובוטה תוך ייחוס עבירות פליליות חמורות לתובעת, כינתה אותה נאצית והציעה הצעות שונות, ואלימות, כיצד יש לנהוג בה. הטענה של הנתבעת כי היא נבחרה באופן מקרי, נסתרה בשל אופיים הקשה של הפרסומים וכמותם.
38. התובעת הציגה אסמכתאות לכך שגם הנתבעת ביקשה מימון המונים ומכאן שפערי הכוחות בין הצדדים, ככל שישנם הם לא מהותיים. אף כי לנתבעת עצמה אין עוקבים רבים, בקנה מידה של הרשתות החברתיות, הרי שגם כאשר יש אלפי עוקבים בלבד, יכולה להיות תפוצה רבה לפרסומים באמצעות העוקבים אחריהם ומי שנחשף אליהם דרך האלגוריתם של הרשתות. מכאן שהתפוצה אינה מצומצמת כפי שטענה הנתבעת.
39. בכל הנוגע לסכום התביעה הרי שאתייחס אליו בפרק הבא, אך על פניו אין המדובר בסכום מופרז או חריג. על כן אני דוחה את הטענה כי מדובר בתביעת השתקה.
קביעת גובה הפיצוי:
40. לאחר ששמעתי את עדות הנתבעת, שחזרה על אותם דברים קשים שפרסמה בבית המשפט גם לאחר שהבינה כי אין בידה ראיות לאמתותם, וגם נוכח ההאשמות הנתבעת את התובעת בבגידה שוב ושוב, הרי שאני קובעת כי התובעת זכאית לכפל פיצוי בהתאם לסעיף 7(א)(ג) לחוק איסור לשון הרע המתייחס לכוונה לפגוע.
41. הנתבעת טוענת כי יש לראות בכלל הפרסומים המיוחסים לה מסכת עובדתית אחת, ופרסום יחיד לצורך פסיקת הפיצויים. לשיטתה, הפרסומים בוצעו כמקשה אחת ובמקבץ אחד בטווח זמן של פחות מחודש ימים, כתוצאה ישירה מההלם והתדהמה של אסון ה-7 באוקטובר 2023. הנתבעת מדגישה כי היקף החשיפה של פרסומיה ברשתות היה מצומצם ומאפיין אדם פרטי ולא איש ציבור ועל כן יש לראות אותם כפרסום אחד.
42. התובעת טוענת כי מדובר ב-26 מעשי פרסום נפרדים ועצמאיים המקימים עילות תביעה מובחנות. היא מדגישה כי על פי הוראות סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי סטטוטורי נפרד ללא הוכחת נזק בגין כל פרסום.
התובעת מוסיפה כי כל פרסום ופרסום עומד בפני עצמו ברף חומרה קיצוני, וכולל עיוותי שם, שימוש בתמונותיה, והטחת האשמות בגידה חמורות בפלטפורמות מגוונות כגון פייסבוק וטוויטר.
43. ברע"א 2855/20 פלונית נ' פלוני (נבו 6.10.2022) נקבעו שלושה מבחני עזר לצורך הכרעה אם קיימת הצדקה לפסיקת פיצוי נפרד:
א. המבחן הראשון בוחן את תוכן הפרסומים – כאשר תוכן הפרסומים דומה, אך לא זהה, תיבדק התוספת לפרסום החדש לעומת קודמו. כאשר פרסום מאוחר מוסיף פרטים מהותיים או מחמיר את הפגיעה, קיימת נטייה לראות בו פרסום נפרד; כאשר הוא אינו מוסיף דבר מהותי, קיימת נטייה לראות בפרסומים פרסום אחד
ב. המבחן השני בוחן את הזמן שחלף מפרסום לפרסום – ככל שחלף זמן רב יותר, בין פרסום אחד לפרסום הבא אחריו, הנטייה תהיה לראות כל אחד מהפרסומים הללו, כפרסום נפרד. ככל והפרסומים קרובים זה לזה בזמן, הנטייה תהיה לראות בהם פרסום אחד.
ג. המבחן השלישי (על פי דעת הרוב בפסק הדין) בוחן את זהות הנמענים ביחס לכל אחד מהפרסומים – כאשר מדובר ברשתות חברתיות, נדרש לבחון באיזה עמוד או פורום פורסם כל אחד מהפרסומים, ומיהם הגורמים שנחשפו להם.
44. הפרסומים במקרה זה היו מיום 8.10.2023 ועד ליום 3.11.2023 כלומר פרק הזמן הוא קצר יחסית, שכן הוא פחות מחודש. הנמענים של הפרסומים הם האנשים שעוקבים בטוויטר ובפייסבוק אחרי הנתבעת ואין לי שום אינדקציה אם מדובר בנמענים שונים, נמענים זהים או שיש חפיפה בין חלק מאלו שעוקבים אחר הנתבעת ברשת חברתית אחת, לאלו שעוקבים אחריה ברשת השניה. מכאן שלפי מבחן עזר זה, יש זהות בין הנמענים.
45. בכל הנוגע למבחן של תוכן הפרסומים הרי שאלו דומים וחוזרים שוב ושוב על טענת הבגידה בווריאציות שונות. על כן אני קובעת כי מדובר בפרסום אחד בלבד. יחד עם זאת מספר הפרסומים הוא גבוה ועל יש לפסוק לטעמי את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק.
סיכומו של דבר: על הנתבעת לשלם לתובעת את כפל הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק, בסך 100,000 ש"ח בתוספת הפרשי ההצמדה והריבית הקבועים בחוק עד ליום הגשת התביעה, כך שסכום הפיצוי יהיה מעודכן. בנוסף יישאו הפיצויים ריבית שקלית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. הנתבעת גם תישא בשכר טרחת בא כוח התובעת בסך 35,000 ₪ ובהוצאות התובעת בסך 5,500 ₪. גם סכומים אלו ישאו ריבית שקלית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
בנוסף הנתבעת תסיר את כל הפרסומים מחשבונות הפייסבוק והטוויטר שלה, ותפרסם בשני החשבונות הודעה כי כל הפרסומים שפרסמה בעניינה של שקמה ברסלר מיום 8.10.2023 ועד ליום 3.11.2023 הם לשון הרע ונקבע על ידי בית המשפט כי אינם אמת. פרסום הודעה זו יהיה בתוך 30 יום מפסק הדין. אם הנתבעת סגרה את החשבונות ברשתות, הרי שעליה להודיע על כך לבית המשפט בתוך 7 ימים ותינתן החלטה אחרת בעניין פרסום ההודעה.
ניתן היום, ה' אלול תשפ"ו, 18 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.