חברת הסלולר ממשיכה לחייב אותי גם אחרי שעברתי חברה – האם אפשר לתבוע?
רפורמת הניוד והחובה להפסיק חיובים היכולת לעבור מחברת סלולר אחת לשנייה תוך שמירה על המספר האישי (ניוד) היא אחד ההישגים הגדולים של רפורמת הסלולר. המטרה הייתה לייצר שוק תחרותי שבו הלקוח יכול "להצביע ברגליים". המנגנון הטכני אמור להיות פשוט ושקוף ללקוח: ברגע שחברת הסלולר החדשה (החברה הקולטת) מפעילה את כרטיס ה-SIM, נשלחת הודעה אוטומטית לחברה […]
מה עושים כשמתקשרים אלי מבוט טלפוני (צינתוקים) למטרות פרסום?
מהו "צינתוק" ומדוע הוא נחשב להטרדה? המונח "צינתוק" הוא הלחם של המילים "צלצול" ו"ניתוק". זוהי פרקטיקה טכנולוגית שבה מערכת ממוחשבת (בוט) מחייגת לאלפי מספרים בו-זמנית, ומנתקת את השיחה לאחר צלצול אחד או שניים, עוד לפני שהנמען מספיק לענות. המטרה היא פסיכולוגית וכלכלית כאחד: לנצל את הסקרנות הטבעית של האדם ואת הנימוס הבסיסי המחייב חזרה לשיחה […]
הוט חייבו אותי על ערוץ ללא רשותי – מה הזכויות שלי כצרכן?
שיטת 'מצליח' – הניתוח הכלכלי מאחורי העוולה המשפטית לפני שנצלול לסעיפי החוק, חשוב להבין את הרציונל הכלכלי שמניע חברות תקשורת להוסיף שירותים ללא הסכמה. ככלכלן לשעבר, אני מזהה כאן חישוב הסתברותי קר: החברה מניחה שחלק גדול מהלקוחות כלל לא בודקים את החשבונית החודשית שלהם, או שמים לב לתוספת של שקלים בודדים. גם מבין אלו ששמים […]
חברות שולחות לי ספאם למרות שביקשתי להתנתק – איך פועלים משפטית?
המצב המשפטי: מה קובע החוק לגבי הודעות לאחר סירוב? סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, נועד לשים סוף לתופעת הדיוור האגרסיבי. החוק קובע כלל פשוט: אסור לשלוח דבר פרסומת לנמען שלא נתן את הסכמתו לכך מראש. אולם, החוק מחמיר במיוחד במקרים שבהם הנמען הביע את רצונו להפסיק לקבל הודעות, ובכל זאת המשיך לקבלן. כאשר […]
קיבלתי הודעת פרסומת בלי אפשרות “הסר” — האם אפשר להגיש תביעה ייצוגית?
חוק הספאם: הדרישות הבסיסיות מהמפרסם סעיף 30א לחוק התקשורת נועד להגן על הציבור מפני הצפה של דואר זבל אלקטרוני, הודעות SMS שיווקיות ושיחות רובוטיות. המחוקק הבין את הפוטנציאל המטריד של הטכנולוגיה וקבע כללים ברורים מאוד למשלוח "דבר פרסומת". כדי שהודעה תהיה חוקית, היא חייבת לעמוד במספר תנאים מצטברים, שאי עמידה בהם חושפת את המפרסם לתביעות. […]
הטעות בחשבון שהתבררה כשיטה – מה למדנו מהתביעה הייצוגית נגד יוחננוף?
הקדמה: הרגע הזה שבו הקופה "מזייפת" כולנו מכירים את ה"ביפ" המבשר רעות: אתם עוברים בין המדפים בסופרמרקט, שלט אדום ובולט מבטיח מבצע מפתה, ואתם מוסיפים את המוצר לעגלה בתחושת סיפוק. אבל בקופה, המציאות נחשפת – המחיר שנגבה הוא המחיר המלא. עבור רובנו זה נגמר באנחת אכזבה או ויכוח קצר, אך סרגיי מליוכין החליט לצאת למסע […]
מחכים לשליח כל היום? פסק הדין ששווה 2.3 מיליון ש״ח ומשנה את חוקי המשלוחים בישראל
כולנו מכירים את המלכודת הזו: הזמנתם מוצרים אונליין, ובמקום לקבל שירות, קיבלתם "מעצר בית" מרצון. אתם מחכים שעות לשליח ש"יגיע מתישהו", מבלי לדעת אם תוכלו לקפוץ לרגע למכולת או להוציא את הילד מהגן. התסכול הזה, שנתפס אצל רבים מאיתנו כגזירת גורל מול תאגידי ענק, עמד במרכזה של תביעה ייצוגית דרמטית נגד רשת "פארם (ישראל) בע"מ" […]
כש“ללא הגבלת זמן” מקבל תוקף: לקחי פסק הדין המהדהד נגד גולן טלקום
מבוא: הבטחה שבורה ב-16 שקלים הסיטואציה הבאה היא קלאסיקה צרכנית ישראלית מעוררת תסכול: אתם נחשפים לפרסום אגרסיבי המציע חבילת סלולר במחיר "קבוע" או "ללא הגבלת זמן", מצטרפים בלב שקט, ומופתעים לגלות כעבור זמן מה שהמחיר זינק פתאום בעשרות אחוזים. המקרה של אורן אורנשטיין נגד גולן טלקום (ת"צ 13532-06-23) הוא הרבה יותר מעוד סכסוך על כמה […]
לאן נעלם הטיפ שלנו? השיעור המפתיע של מקדונלד׳ס בבית המשפט
דמיינו את הסיטואציה הבאה, המוכרת לכל ישראלי בעידן הפוסט-קורונה: השעה מאוחרת, הרעב מכריע, ואתם פותחים אפליקציה להזמנת ארוחה. רגע לפני אישור התשלום, מופיעה האפשרות להוסיף "טיפ לשליח". בלחיצת כפתור אתם מוסיפים 10 או 15 שקלים, מתוך כוונה ברורה לתגמל את האדם שיטפס עוד מעט שלוש קומות עם השקית החמה. אתם מניחים שהנדיבות שלכם עוברת בקו […]
מדריך לצרכן החכם: איך לא ליפול במלכודת “השנה חינם” (עסקאות לתקופה קצובה)
כצרכנים, כולנו מכירים את ההצעות המפתות: "הצטרפו עכשיו וקבלו שנה ראשונה חינם!", או "חודשיים ראשונים ללא עלות". אלו הצעות נהדרות, אבל הן טומנות בחובן מלכודת פוטנציאלית המכונה "שגר ושכח". המדריך הזה יעזור לכם להבין את הכוח המשפטי שבידיכם, כדי שההטבה של היום לא תהפוך לחיוב אוטומטי וממושך בארנק שלכם. 1. מהי בכלל "עסקה לתקופה קצובה"? […]