הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
42219-11-18 | בית משפט השלום בירושלים | מירית פורר | 2021-08-26
תובעים: משה סלמי | נתבעים: משה אסור
התביעה עסקה בשני מסרוני WhatsApp שנשלחו, לפי המתואר בפסק הדין, בשתי נקודות זמן לקבוצות של נהגים. התובע ביקש פיצוי ללא הוכחת נזק בגין שני הפרסומים.
מה יוחס בפרסומים?
לפי המתואר בפסק הדין, הנתבע ייחס לתובע, בין היתר, נקמנות, חוסר יושר, פגיעה בפרנסת נהגים, הפעלת מנגנוני מעקב נגד יריבים והתנהלות בעלת אופי עברייני. בית המשפט קבע כי התוכן עלול להשפיל את התובע או לפגוע בשמו ובמעמדו בעיני אחרים, ולכן הוא בגדר לשון הרע.
הגנות אמת ותום לב נדחו
הנתבע העלה טענות להגנת אמת בפרסום ולהגנות תום לב שונות. בית המשפט קבע כי טענות האמת לא הוכחו בראיות, וציין כי הגנה זו אף נזנחה בסיכומים.
אשר לתום הלב, בית המשפט קבע כי ההאשמות הוצגו כטענות עובדתיות נחרצות ולא כהבעת דעה תמימה הנשענת על תשתית עובדתית. עוד נקבע כי חריפות הפרסום והיקפו חרגו מן הסביר, ולכן תנאי תום הלב לא התקיימו. טענת הנתבע שלפיה מדובר בתביעת השתקה נדחתה אף היא.
הפיצוי שנפסק
בית המשפט הבחין בין שני הפרסומים וקבע כי מדובר בשני אירועים נפרדים. בפיצוי הכולל הובאו בחשבון, בין היתר, חומרת הניסוח, התפוצה בקבוצות WhatsApp והקביעה כי הייתה כוונה לפגוע.
- 30,000 ש"ח פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע, עבור שני הפרסומים יחד.
- החזר אגרת בית המשפט ששילם התובע.
- 7,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין.
התובע ביקש בתחילת ההליך 75,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה ופסק סכום כולל נמוך יותר. פסק הדין מדגים כי פרסומים בקבוצות סגורות ברשתות מסרים עשויים להיחשב פרסום לשון הרע, אך ההכרעה בכל מקרה תלויה בתוכן, בנסיבות ובתשתית הראייתית שהובאה לבית המשפט.
לקריאת פסק הדין המלא – 42219-11-18
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
