סע"ש 15927-04-23

הליך: 15927-04-23

שם התיק: סע"ש 15927-04-23

בית המשפט: בית הדין האזורי לעבודה חיפה

שופט/ת: מירי שי

תאריך פסק הדין: 2025-04-16

תובעים: ופא מוראד | נתבעים: ישקר בע"מ

ייצוג תובעים: עו״ד ג'יריס עזת פרח ועו"ד סואר טנוס

ייצוג נתבעים: עו״ד ירון קרמר ועו"ד כרמית גוב

להלן נוסח פסק הדין המלא כפי שפורסם

בית הדין האזורי לעבודה חיפה

סע"ש 15927-04-23

16 אפריל 2025

לפני:

כב' השופטת מירי שי

נציג ציבור (עובדים) מר דוד שמחוני

נציג ציבור (מעסיקים) מר גד פולק

התובע

ופא מוראד

ע"י ב"כ: עו"ד ג'יריס עזת פרח ועו"ד סואר טנוס

-

הנתבעת

ישקר בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד ירון קרמר ועו"ד כרמית גוב

פסק דין

1. מר מוראד ופא (להלן: התובע) הועסק בישקר בע"מ (להלן: הנתבעת) תקופה של כ- 15 שנה, בסיומה פוטר מעבודתו. בהליך זה עלינו להכריע בשאלה האם נפלו פגמים בהליך פיטוריו של התובע, הן לעניין עילת הפיטורים והן לעניין תקינות הליך השימוע.

הרקע העובדתי

2. אלה הן העובדות עליהן הסכימו הצדדים, והן אינן שנויות במחלוקת: התובע הועסק בנתבעת מיום 21.2.2007 ועד 13.6.2022, בתפקיד מפעיל מכונה במחלקת טיפול שטח במפעל מיקרודנט. במועד סיום יחסי העבודה, מנהלו הישיר של התובע היה מר עלואן יוסף (להלן: עלואן).

3. בחודש פברואר 2022 הגיש התובע "בקשה להשתתפות במימון לימודים" (נספח י לתצהיר התובע). הבקשה מתייחסת ללימודי הנדסאי מכונות במכללת "עתיד" במעלות במשך שלוש שנים ובהיקף של 16 שעות שבועיות. על הבקשה חתומים המנהל עלואן ומנהל משאבי אנוש, מר מישל אדרי (להלן: אדרי). הנתבעת אישרה את בקשת התובע למלגת לימודים. התובע התחיל את לימודיו בחודש מרץ 2022.

4. ביום 16.5.22 הנתבעת זימנה את התובע לשיחת שימוע (נספח 1 לתצהיר הנתבעת) (להלן: ההזמנה לשימוע). הסיבה שפירטה הנתבעת במכתב ההזמנה לשימוע היא "מעורבותך במספר מעשי אלימות במסגרת עבודתך בחברה". ביום 18.5.22 אדרי, מנהל משאבי אנוש, ערך לתובע שיחת שימוע (מסמך "סיכום שימוע" נספח 2 לתצהיר הנתבעת) (להלן: סיכום השימוע). ביום 26.5.22 הנתבעת מסרה לתובע מכתב בנדון "כוונה לסיים את העסקתך בחברה" (נספח 4 לתצהיר הנתבעת). למחרת, ביום 27.5.22 פנה התובע בכתב לאדרי באמצעות בא כוחו הקודם, עו"ד קבלאן (נספח 5 לתצהיר הנתבעת). ביום 14.6.22 הנתבעת מסרה לתובע מכתב סיום העסקה. במכתב סיום ההעסקה צוין, כי העסקת התובע מסתיימת ביום 13.6.22 "עקב אי התאמה מסגרתית", ובתלוש שכר לחודש 6/22 ייערך גמר חשבון כולל תשלום חלף הודעה מוקדמת (נספח 11 לתצהיר הנתבעת).

טענות הצדדים

5. בכתב התביעה טען התובע, כי שיחת השימוע נערכה למראית עין, תוך שנמנעה ממנו הזכות להתגונן מפני הטענות שעמדו בבסיס החלטת הפיטורים, והנתבעת החליטה לפטרו עוד טרם שמעה את עמדתו. התובע עתר לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 100,000 ש"ח ופיצוי בגין שימוע שלא כדין בסך 20,000 ש"ח.

6. התובע הוסיף וטען, כי הנתבעת הכפישה את שמו, הפיצה עליו שמועות שקריות והטיחה בו אישומי כזב על סחר בסמים במקום העבודה. בגין טענות אלו ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בסכום של 50,000 ש"ח לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע).

7. בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את טענות התובע וטענה שפוטר כדין על רקע התנהגות אלימה. לטענתה, התובע פוטר מסיבות ענייניות, לאחר שנערך לו הליך סיום העסקה ארוך במסגרתו ניתנו לו מספר הזדמנויות להשמיע את טענותיו כנגד כוונת הנתבעת, לרבות פגישה עם בא כוחו הקודם.

8. ביחס לעילת לשון הרע טענה הנתבעת, כי דין התביעה לתשלום פיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע להידחות על הסף בשל העדר עילה. לטענתה, אין בכתב התביעה תיאור עובדות הנוגעות לפרסום לשון הרע, והליך הפיטורים נעשה באופן דיסקרטי וטופל על ידי הגורמים הרלוונטיים בנתבעת בלבד.

ההליך בבית הדין

9. התובע הגיש תצהיר עדות מטעמו, והנתבעת ויתרה על חקירתו הנגדית. מטעם הנתבעת העיד מר אדרי.

דיון והכרעה

10. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ושקלנו את מכלול חומר הראיות, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. זאת מהטעם שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח פגם שנפל בהליך פיטוריו או בהתנהלות הנתבעת בכל הקשור לסיום העסקתו.

הסיבה בגינה הנתבעת שקלה את סיום עבודתו של התובע

11. לגרסת הנתבעת, במהלך חודש מאי 2022 נערכה חקירה במפעל בו הועסק התובע על רקע חשדות שעובדים במפעל עושים שימוש בסמים בחצרי המפעל, ואף סוחרים בסמים, וכן היו אירועי אלימות מצד עובדים במפעל כלפי חבריהם לעבודה (סע' 19 לכתב ההגנה; סע' 9- 10 לתצהיר אדרי). בבית הדין העיד אדרי, כי בעקבות סמים שנמצאו בשטח המפעל נערך בירור בנתבעת בנוגע לשימוש ואחזקה של סמים (פ: 3, ש: 18). אדרי אישר בעדותו שהחקירה הסתיימה בחודש מאי 2022, ובין ממצאיה עלה כי היו אירועי אלימות בין עובדים במפעל (פ: 5, ש: 16, 21).

12. על פי גרסת הנתבעת, "בכל הנוגע לתובע, הצטבר מידע, ולאחר שיחות עם מנהלים וגורמים במפעל נמצא כי התובע נהג באלימות פיזית ומילולית כלפי מנהל המחלקה שלו, וכי היה מעורב באירועי אלימות והתנהגות בלתי נאותה כלפי עובדים אחרים במחלקה" (סע' 11 לתצהיר אדרי). מר אדרי נשאל והשיב בחקירה נגדית, כי נושא הסמים לא קשור לתובע (פ: 4, ש: 10- 13, 21, 26; פ: 5, ש: 12), בעוד שעובדים אחרים זומנו לבירור ותושאלו בנושא הסמים (פ: 4, ש: 17).

13. כעולה מחומר הראיות, הנתבעת זימנה את התובע לשיחת שימוע ביום 16.5.22. בהזמנה לשימוע צוין, כי הסיבה בגינה הנתבעת בוחנת את האפשרות לסיים את העסקת התובע היא "מעורבותך במספר מעשי אלימות במסגרת עבודתך בחברה". ביום ההזמנה לשימוע, ביום 16.5.22, התובע שלח מכתב "לכל מאן דבעי", ובו תיאר שני אירועים עם עובדים אחרים בנתבעת (נספח 3 לתצהיר אדרי) (להלן: מכתב התגובה לשימוע). אירוע אחד עם העובד שמעון אפוטה (להלן: שמעון), ואירוע שני עם העובד יוסי אפריאט (להלן: יוסי). התובע ציין, כי היה לו ויכוח עם שמעון שסירב לאפשר לתובע להשתמש במכונת שרינק. התובע ציין במכתבו ששמעון דיבר אליו לא יפה, "אני התעצבנתי והוא התעצבן קיללנו אחד את השני והטורים עלו והצעקות מלאו את המבנה הריב היה רק מילולי ולא הגענו למגע פיזי, למחרת הכל התיישר וחזרנו לשגרה". ביחס ליוסי תיאר התובע ויכוח על כיסא שמשמש לבדיקת ההונינג. התובע ציין שיוסי "קילל, צעק, זרק כיסאות ורצה לתת מכות ולריב איתי". התובע ציין, כי קרא לביטחון ודיווח על האירוע לעלואן, והוסיף, כי למחרת יוסי התנצל בפניו בהודעת ווטסאפ (הודעתו של יוסי ותמונת הכיסא– נספחים ג ו-ד לתצהיר התובע, בהתאמה). בסיום מכתב התגובה לשימוע הוסיף התובע:

"אני מבקש סליחה אם פגעתי במישהו בלא מכוון ומבקש מכבודכם להתייחס לשנות הוותק ולתרומה שלי לארגון וגם להתחשב במשפחתי אשתי ובנותיי.

אני מתחייב להיות ישר ולעשות את העבודה כדרישתכם".

(האירועים המתוארים במכתב התגובה לשימוע יכונו להלן: האירועים עם שמעון ויוסי).

14. כבר עתה נציין, כי ממכתב ההזמנה לשימוע, כמו גם ממכתב התגובה לשימוע ששלח התובע עולה, כי הנתבעת זימנה את התובע לשיחת שימוע על רקע התנהגות בלתי נאותה כלפי עובדים אחרים ומעורבותו באירועי אלימות פיזית ומילולית. גם מדברי התובע בשיחת השימוע עולה, כי הוא טוען ומתייחס לשני האירועים עם שמעון ויוסי.

15. מעדותו של אדרי עולה, כי נודע לו על שני האירועים עם שמעון ויוסי רק בעקבות ממצאי הבירור שנערך בחודש מאי 2022 (פ: 6, ש: 13- 15, 27- 28; פ: 10, ש: 17; פ: 12, ש: 26). אדרי העיד, כי בזמן אמת אירועים אלה "טופלו במסגרת המפעל עצמו" (פ: 6, ש: 28), ע"י הממונים על התובע, ולא במחלקת משאבי אנוש. גרסה זו מקבלת חיזוק בגרסת התובע. ראשית, בכתב התביעה טען התובע, כי עדכן את הנהלת המפעל לגבי שני האירועים (סע' 7), ולא נשמעה מפיו טענה שעדכן את מחלקת משאבי אנוש. שנית, בתצהירו טען התובע, כי לא קיים תיעוד או רישום בנתבעת אודות שני האירועים (סע' 10). מכאן, שגרסת התובע מתיישבת עם גרסת הנתבעת, כי מנהל משאבי אנוש לא ידע בזמן אמת על שני האירועים, ואין לגביהם תיעוד בתיק האישי של התובע.

16. נאמר כבר עתה, כי משלא נסתרה גרסת הנתבעת, כי בעקבות הבירור בחודש מאי 2022 נודע למנהל משאבי אנוש על האירועים עם שמעון ויוסי, לא מצאנו טעם לפגם בכך שהנתבעת זימנה את התובע לשיחת שימוע ביום 16.5.22, לאחר סיום החקירה במפעל.

17. ביום 18.5.22 אדרי ערך לתובע שיחת שימוע. מסמך סיכום השימוע מפרט בהרחבה את טענות התובע. מסיכום השימוע עולה, כי התובע אמר שהוא מושמץ בכפר על רקע ידיעה שיצאה מהנתבעת ומאשימה אותו בסחר בסמים. לאחר מכן, תיאר התובע את שני האירועים, והלין על כך שהנהלת המפעל לא טיפלה בפניותיו. התובע ציין, כי עם יוסי לא היתה אלימות פיזית, וכי יוסי התנצל לאחר האירוע. התובע הוסיף, כי עם שמעון "היו חילופי מילים לא הולמים לשני הצדדים", הוא ניסה להתפייס עם שמעון, אשר בחר לא לשתף פעולה. בסוף דבריו התייחס התובע למצבו האישי והמשפחתי והביע את רצונו להמשיך לעבוד בנתבעת. לדבריו "למדתי והפקתי לקחים. מקרים שכאלה לא יחזרו על עצמם ומוכן לחתום על כך".

18. למחרת השימוע, ביום 19.5.22 התובע שלח לאדרי הודעת וטסאפ (נספח ה לתצהיר התובע), בה ציין, כי קרא את סיכום השימוע וחסרה בו התייחסות לכך שבאירוע עם יוסי התובע פעל בהתאם לנהלים, קרא לביטחון ועדכן את עלואן. התובע ביקש להוסיף הערה זו לסיכום השימוע, ואדרי אישר שיעשה זאת.

19. ביום 26.5.22 אדרי שלח לתובע מכתב נוסף, שלפיו לאחר שיחת השימוע נערכה בדיקה נוספת בעניינו של התובע ונמצא כי בעבר התרחשו מספר אירועי אלימות נוספים. במכתב זה תיארה הנתבעת "יחס מחפיר ומתעמר" של התובע בעובד אחר במחלקה (לגרסת הנתבעת מדובר בעולה חדש שאינו דובר עברית – ראו עדותו של אדרי, פ: 10, ש: 5) (להלן: מכתב השלמה לשימוע). במכתב ההשלמה לשימוע תוארו מעשיו של התובע, וביניהם "שיבוש פרמטרים בתחנת העבודה של העובד, ניתוק מכונה בתחנת העובד, הפיכת מגש המכיל שימות לאחר סיום תהליך העבודה, ופעולות נוספות הגורמות לשיבוש בפעילות התקינה של העבודה ואף לגרימת נזק כספי לחברה". אדרי הוסיף וציין במכתב ההשלמה לשימוע, כי בשיחת השימוע התובע הכחיש וכפר בטענות המיוחסות לו, ולנוכח העובדות הנוספות שהתגלו, הנתבעת מאפשרת לתובע להשלים או להוסיף את טיעוניו, וזאת עד ליום 30.5.22.

20. התובע השיב למכתב השלמת השימוע באמצעות בא כוחו הקודם, במכתב מיום 27.5.22 (להלן: מכתב ב"כ התובע). במכתב ב"כ התובע נטען, כי התובע מואשם בהאשמות כזב (סע' 4 ו- 9); מדובר בעלילה תפורה (סע' 1) ובסיפור בדוי שאין לו אחיזה במציאות (סע' 13); המיוחס לתובע לא היה ולא נברא ומדובר בוויכוח מילולי בענייני עבודה עם שמעון ויוסי (סע' 5). עוד נטען, כי מסע ההכפשות לא נעצר בשימוע, תמונתו של התובע הופצה ברבים והוצאה דיבתו (סע' 8). כעולה מחומר הראיות, לאחר מכתב ב"כ התובע נערכה פגישה במפעל בהשתתפות בא כוחו הקודם. בחלוף 18 ימים ממועד מכתב ב"כ התובע, הנתבעת הודיעה לתובע על סיום העסקתו במכתב מיום 14.6.22, ושילמה לו חלף הודעה מוקדמת לפיטורים.

21. בסיכומיו טען התובע, לראשונה, כי הסיבה בגינה זומן לשימוע נוגעת לחשדות לשימוש וסחר בסמים. לא זו בלבד שמדובר בטענה מאוחרת, אלא שהיא גם לא הוכחה. נסביר:

לאורך ההליך המשפטי טען התובע, כי שני האירועים עם שמעון ויוסי הם אשר עמדו בבסיס הליך השימוע (סע' 8 לכתב התביעה; סע' 10 לתצהיר). ביחס לשיחת השימוע נטען בכתב התביעה, כי בשיחת השימוע "הופנו לתובע שני מקרי אלימות אשר הובילו לפתיחה בהליך השימוע והפיטורים" (סע' 7). עוד טען התובע בכתב התביעה, כי "בשיחת השימוע נדרש להתייחס לשני האירועים בהם היה מעורב עם שני העובדים ... וכי לא הועלו נגדו טענות נוספות" (סע' 12). בתצהירו ציין התובע, כי "החשדות אשר הפנתה כנגדי הנתבעת בדבר שימוש וסחר בסמים בשטח המפעל ... לא עמדו ביסוד שיחת השימוע והפיטורים" (סע' 15; ראו גם בסע' 17).

מן האמור עולה, כי הטענה שהעלה התובע בסיכומים, שזומן לשימוע בעקבות חשד לשימוש בסמים, היא טענה שאין לה זכר בכתב התביעה ובתצהיר.

22. גם המסמכים בזמן אמת מלמדים, כי התובע לא נחשד בשימוש בסמים. הראיה הטובה ביותר לכך היא מכתב התגובה לשימוע ששלח התובע ביום ההזמנה לשמוע. אין במכתב זה התייחסות לנושא סמים. גם במכתב ב"כ התובע אין התייחסות לנושא סמים. אף אין במכתב ההזמנה לשימוע ובמכתב ההשלמה לשימוע התייחסות לנושא הסמים. אדרי הצהיר, כי מתום הבירור שערכה הנתבעת בחודש מאי 2022 לא נטען כלפי התובע, בשום שלב, שהיה מעורב בשימוש בסמים במהלך העבודה (סע' 11). תצהירו של אדרי בעניין זה לא נסתר. בעדותו בבית הדין חזר אדרי על גרסת הנתבעת והעיד, כי התובע זומן לשימוע בעקבות שני האירועים עם שמעון ויוסי (פ: 5, ש: 35).

23. טענתו המאוחרת של התובע, כי פוטר על רקע חשדות לשימוש בסמים, מבוססת על מכתב של מחלקת משאבי אנוש בנתבעת (מוצג ת/1). מסמך זה הוצג במסגרת חקירתו הנגדית של אדרי, והוא כולל פרטים אישיים של התובע, לרבות נתוני שכר. נתונים אלה מודפסים בחלקו העליון של המסמך, אשר נושא תאריך 14.6.22. בתחתית המסמך ת/1 מופיע רישום בכתב יד עם התאריך 27.6.22. בין היתר צוין בכתב יד, כי לתובע נערך שימוע ביום 18.5.22 "בגין שימוש ואחזקת סמים אסורים במהלך שעות העבודה ובתוך חצר המפעל".

24. לא מצאנו לתת כל משקל למסמך זה, ונסביר טעמנו:

ראשית, הרישום בכתב היד הוא מיום 27.6.22, לאחר סיום עבודתו של התובע, שכן פיטוריו נכנסו לתוקף ביום 13.6.22. שנית, אדרי העיד לפנינו, כי זה אינו כתב ידו, ולצד החותמת גם לא מופיעה חתימה שלו (פ: 10, ש: 25, 27). התרשמנו מהעד שהוא מופתע מהמסמך ולא מכיר את תוכנו. אדרי הסביר, כי כנראה המזכירה מילאה את הטופס בטעות ותייקה בתיק האישי של התובע, בלי שאדרי עיין ואישר את התרשומת, ולכן לא מופיעה חתימה שלו (פ: 11, ש: 4- 5). שלישית, אכן נערך לתובע שימוע ביום 18.5.22, אולם שימוש ואחזקה של סמים לא נזכר בסיכום השימוע. התובע פנה, כאמור, לאדרי יום למחרת השימוע, בהודעת וטסאפ מיום 19.5.22, וביקש להוסיף על הדברים שנרשמו בסיכום השימוע. התובע התייחס לאירוע עם יוסי, ולכך שפעל בהתאם לנהלי הנתבעת. בהודעת הווטסאפ יום לאחר השימוע התובע לא הזכיר מאומה לגבי נושא הסמים, וחזקה עליו שאם פרוטוקול השימוע לא שיקף נאמנה את דבריו בנושא שעלה בשימוע, היה מבקש מאדרי להוסיף גם זאת. רביעית, ברישום על גבי המסמך ת/1 צוין, כי הצילומים של התובע ממצלמות האבטחה הוצגו לבא כוחו. לא עמדה לפנינו טענה – מטעם מי מהצדדים – כי בפגישה עם בא כוחו הקודם של התובע הוצגו סרטונים של התובע מחזיק סמים בשטח המפעל. אין לכך גם זכר במכתב ב"כ התובע מיום 27.5.22. יתר על כן, בדיון המוקדם ציין ב"כ התובע, כי בפגישה עם בא כוחו הקודם של התובע הוא ביקש לעיין בחומר, אך "לא הוצגה לו שום ראיה או הוכחה למרות שבוצעה חקירה" (עמ' 1 לפרו' מיום 4.3.24, ש' 24). משלא קיימת טענה או ראיה לכך שהתובע תועד במצלמות האבטחה כשסמים נופלים מכיסו, הרי שלא נותר ספק, שהתרשומת בכתב יד במסמך ת/1 אינה נוגעת לתובע.

25. בשים לב לכל האמור, אנו מאמצים את גרסת אדרי בעדותו לפנינו, כי ככל הנראה מדובר בתרשומת שנוגעת לעובד אחר שבטעות נכתבה על גבי גיליון נתונים אישיים של התובע.

26. לסיכום, אנו קובעים, כי הסיבה שציינה הנתבעת במכתב ההזמנה לשימוע – מעורבות התובע באירועי אלימות בעבודה – היא הסיבה האמיתית בגינה שקלה הנתבעת את סיום עבודתו של התובע, והיא הסיבה בגינה זימנה אותו לשיחת שימוע.

נדחית טענת התובע שהנתבעת לא נתנה לו זכות טיעון

27. בכתב התביעה טען התובע, כי בשיחת השימוע הציג את עמדתו ביחס לאירועים עם שמעון ויוסי וסיפק הסבר להתנהגותו (סע' 12); לכן הנתבעת חיפשה אירועים מעבר "כדי להכשיר את החלטת הפיטורים" (סע' 13). למקרא כתב התביעה עולה, כי טענת התובע היא שהנתבעת לא אפשרה לו "להשיב ולהתגונן מפני הטענות שעמדו ביסוד החלטת הפיטורים" (סע' 12), היינו הנסיבות המתוארות במכתב ההשלמה לשימוע, ובעיקר טענה ליחס מתעמר כלפי עובד אחר. דין הטענה להידחות. במכתב ההשלמה לשימוע הנתבעת ציינה: "מצאנו לנכון לאפשר לך להשלים ו/או להוסיף על טיעוניך, ככל שתמצא לנכון, ובטרם תתקבל החלטה בעניין המשך העסקתך בחברה". התובע התבקש להעביר את התייחסותו עד ליום 30.5.22. ואכן, התובע ממש את זכות הטיעון שניתנה לו, והשיב למכתב ההשלמה לשימוע באמצעות בא כוחו הקודם. במכתב ב"כ התובע מיום 27.5.22 שטח התובע את טענותיו בהרחבה. נוסף לאמור, כעולה מחומר הראיות, התקיימה פגישה בנתבעת בהשתתפות בא כוחו הקודם של התובע (כעולה מדברי ב"כ התובע בדיון המוקדם).

28. מן האמור עולה, כי התובע התייחס לטענות הנתבעת בנוגע לשני האירועים עם שמעון ויוסי, הן בכתב (מכתב התגובה לשימוע מיום 16.5.22) והן בעל פה (שיחת השימוע ביום 18.5.22). התובע גם התייחס לטענותיה הנוספות של הנתבעת באמצעות בא כוחו הקודם, הן בכתב (מכתב ב"כ התובע מיום 27.5.22) והן בעל פה (פגישה שלא צוין מועדה). לפיכך, נדחית טענת התובע לפגיעה בזכות הטיעון. הנתבעת נתנה לתובע הזדמנות כנה ואמתית להתגונן מפני כוונתה לסיים את עבודתו. זאת אנו למדים גם מפרק הזמן שחלף ממועד מכתב ההשלמה לשימוע שהוצא ביום 26.5.22 ועד מועד מכתב הפיטורים שהוצא ביום 14.6.22.

29. לסיכום, אנו קובעים כי הליך פיטוריו של התובע היה תקין. התובע זומן בכתב לשימוע לפני פיטורים. לפני השימוע התובע העביר מכתב תגובה עם גרסתו לאירועים שיוחסו לו. גם במהלך השימוע וגם לאחריו ניתנה לו אפשרות – אותה ניצל במספר הזדמנויות – להגיב לטענות שהועלו כלפיו. לאחר שנשמעו טיעוניו, ובחלוף למעלה משבועיים, החליטה הנתבעת לפטר את התובע. בדרך התנהלותה זו של הנתבעת לא נפל פגם כלשהו.

30. על כן, יש לדחות את טענת התובע כי ההחלטה בדבר פיטוריו התקבלה עוד לפני השימוע וכי השימוע נערך למראית עין. נדחות גם טענות התובע בסיכומיו, כי הנתבעת לא התייחסה בכובד ראש לדבריו וכי השתהתה בהליך פיטוריו. מאחר שהליך הפיטורים היה תקין, יש לדחות את תביעתו של התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין אי עריכת שימוע או עריכת שימוע שלא כדין.

עילת הפיטורים – אי התאמה

31. כעולה ממכתב הפיטורים, התובע פוטר עקב "אי התאמה מסגרתית". לטענת התובע, הנתבעת הציפה אירועים מהעבר על מנת להכשיר את הפיטורים (סע' 17 לתצהיר). לטענת הנתבעת, סיום העסקתו של התובע נעשה משיקולים ענייניים, ובמסגרת הליך הפיטורים התובע אף הודה בהתנהלות בלתי ראויה והתנצל על כך (סע' 23 ו- 25 לתצהיר אדרי).

32. במצב דברים בו המעסיקה סבורה שהעובד אינו מתאים להמשיך בעבודה, עקב הפרת נהלים, אלימות מילולית או התנהגות בלתי ראויה, בית הדין אינו מתערב בשיקוליה של המעסיקה. הנתבעת כמעסיקה רשאית להפעיל את הפררוגטיבה הניהולית שלה לפי שיקול דעתה המקצועי, ובית הדין אינו בוחן מה הוא עצמו היה מחליט אילו נדרש להפעיל את הסמכות הניהולית בעניינו של התובע. בית הדין נדרש לבחון אם החלטת הפיטורים והשיקולים שנשקלו במסגרתה נעשו באופן ענייני, בסבירות, במידתיות, בהגינות ובתום לב.

33. על כן, לא מצאנו מקום לקבל את טענות התובע בנוגע לשיקולי הנתבעת שהביאו להחלטה על סיום העסקתו. כך, למשל, טענת התובע שבשימוע "הבהיר כי לא נפל פגם בהתנהגותו" (סע' 12 לכתב התביעה), כי לא היה אשם בהתפתחות שני האירועים (סע' 7 לתצהיר) ובשימוע הוכיח את חפותו (סע' 10 לתצהיר). שני האירועים עם שמעון ויוסי היו ידועים לתובע בזמן אמת, והוא גם לא התכחש להם. לכן ממילא לא נדרשה הנתבעת להציג תיעוד או רישום ביחס לאירועים אלה.

34. אף לא מצאנו לקבל את טענת התובע, כי שני האירועים עם שמעון ויוסי לא עלו לכדי אלימות מילולית. מעדותו של אדרי, כמו גם ממכתב התגובה לשימוע, עולה כי מדובר במקרים של אלימות מילולית קשה, לרבות זריקת כיסא. התנצלות התובע במסגרת מכתב התגובה לשימוע ("אני מבקש סליחה אם פגעתי במישהו"); בסיכום השימוע ("למדתי והפקתי לקחים, מקרים כאלה לא יחזרו על עצמם"), ובמכתב ב"כ התובע ("המיותר לציין כי מקרים אלו נסגרו בהתנצלות במשרדו של מנהל העבודה מזמן ביום האירוע") – מעידים שהתובע היה מודע להתנהגותו הלקויה, ולא הכחיש ששני האירועים בהם היה מעורב לוו בצעקות ובקללות מצדו.

35. בית הדין אינו בוחן בהליך זה את מידת האחריות של התובע או של העובדים האחרים שהיו מעורבים באירועים. הנתבעת ערכה לתובע שימוע, אפשרה לו להציג את גרסתו בנוגע למספר אירועי אלימות, כאשר האחרון שבהם נוגע לטענת התעמרות בעובד אחר. כפי שעולה מתצהירו של אדרי, לאחר שהתקבל מכתב בא כוחו הקודם של התובע, הנתבעת בחנה את כוונתה לסיים את העסקת התובע וסברה, כי לא זו בלבד שהתובע לא הביע "חרטה אמיתית והבנה לחומרת התנהלותו, אלא ראינו בתגובתו המשלימה ניסיון להתחמק מאחריות, חזרה מטענות שהשמיע וניסיון להטיל אחריות על אחרים ולהטיל רפש בחברה" (סע' 24 לתצהיר).

36. בחינת מכלול הראיות, כמו גם תצהיר התובע עצמו ועדותו של אדרי מובילה למסקנה, כי הנתבעת שקלה את דברי התובע, ובחנה את טענתו שמדובר בבעיות מקצועיות מעברו. לטענת התובע, האירוע עם יוסי התרחש בשנת 2021, כפי שעולה מהודעת וטסאפ שיוסי שלח לתובע (נספח ג לתצהיר התובע), ומאז שנת 2017 לא היו לנתבעת טענות כנגד תפקודו המקצועי (סע' 12 לתצהיר). אולם טענה זו אינה מתיישבת עם הראיות בתיק. כעולה מהתכתובות בנספח 10 לתצהירו של אדרי, בשנת 2018 היו לתובע אירועים של "עימותים מילוליים בענייני עבודה בלבד". לבית הדין הוצגו הודעות דוא"ל מתיקו האישי של התובע בשנים 2011, 2014, 2017 ו- 2018 (נספחים 6 עד 10 לתצהיר אדרי). מראיות אלו עולה, כי היו מקרים קודמים של בעיות תפקוד שונות. הנתבעת הציגה במסגרת ראיותיה מכתבי התראה ותרשומות בתיק האישי של התובע בנוגע להפרת נהלי עבודה ובעיות משמעת, וכן הערות על הצורך שלו לשפר את ביצועיו לנוכח תפוקות נמוכות ועבודה שלא בהתאם להנחיות המנהלים.

37. לטעמנו, בבואה לשקול סיום העסקתו של העובד מטעמים של אי התאמה, המעסיקה רשאית לבחון את התנהגות התובע בראי כל תקופת ההעסקה, ולכן לא מצאנו דופי בכך שהנתבעת בחנה את ההיסטוריה של התובע במקום העבודה (סע' 20 לתצהיר אדרי).

38. לאור כל האמור, אנו סבורים, כי הנתבעת היתה רשאית להגיע למסקנה שהתנהלות לקויה זו של התובע במקום העבודה אינה מאפשרת להמשיך להעסיקו באופן שיש לשקול לפטרו. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבות בית הדין בהחלטת מעסיקה המחליטה לגדוע תופעה פסולה של אלימות או התעמרות במקום העבודה ומגלה אפס סובלנות כלפי התנהלות החורגת מאמות המידה המקובלות אצלה. על כן, עילת הפיטורים שבגינה זומן התובע לשימוע עובר לפיטוריו היתה אמיתית ומותר היה לנתבעת להחליט לאורה כי יש לפטר את התובע. בהתאם לכך, נדחית התביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

נדחית טענת התובע שהנתבעת לא ערכה בירור בעניין האירועים עם שמעון ויוסי

39. בכתב התביעה טען התובע, כי עדכן את ההנהלה לגבי האירוע עם שמעון, אולם ההנהלה לא נקטה עמדה; וכי פנה לעלואן וביקש את מעורבותו כדי לסיים את האירוע עם יוסי דרך ההנהלה ולמנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד (סע' 7). התובע הוסיף וטען, כי "ההנהלה לא מילאה את חובתה כמעסיק לטפל באירועים כנדרש וכמצופה ממנה" (סע' 8). לא מצאנו מקום להתייחס לטענה זו, אשר נטענה במידה רבה בעלמה. גם הטענה שהנתבעת נמנעה במכוון מלהתעמת עם העובדים המעורבים בשני האירועים, היא טענה לא מבוססת שהתובע לא הוכיחה ולו במקצת.

40. התובע לא הציג ראיה לכך שבמהלך עבודתו בנתבעת – עובר לשיחת השימוע – הלין על דרך הטיפול של הנתבעת באירועים עם שמעון ויוסי. עיון בחומר הראיות מלמד, כי התובע התייחס בכתב לשני האירועים תוך שהוא מצר על התרחשותם, מתנצל אם פגע במישהו, ומתחייב שהתנהגות מעין זו לא תחזור על עצמה. התובע גם לא זימן עדים מטעמו, ולא הציג ראיות שיש בהן כדי להטיל דופי בהתנהלותה של הנתבעת בנוגע לאירועים עם שמעון ויוסי. מנגד, אדרי נשאל בחקירתו הנגדית והשיב, כי שני האירועים טופלו ע"י מנהלו הישיר של התובע, עלואן וע"י מנהל המבנה (פ: 7, ש: 4). כן העיד אדרי, כי הנתבעת ערכה בירורים עם שמעון ויוסי (פ: 6, ש: 18 ואילך). מתצהירו של אדרי עולה, כי לאחר השימוע ערך בדיקה נוספת לגבי התנהלות התובע; אדרי שוחח עם שמעון, ו"במסגרת הבירור הנוסף שערכה החברה ובעקבות שיחה עם עובד המחלקה, התבררו לנו אירועים נוספים של התנהגות אלימה, מזלזלת ומתעמרת מצד התובע כלפי עובד במחלקה" (סע' 16 לתצהיר).

41. על כן, נדחית טענת התובע להתנהלות הנתבעת בנוגע לאירועים אלה.

אישור מלגת לימודים

42. התובע הוסיף וטען, כי בהמלצת מנהליו הנתבעת אישרה לו מלגת לימודים לתואר הנדסאי והוא החל את לימודיו שלושה חודשים לפני פיטוריו. לפי הטענה, יש בכך כדי להעיד שבמועד זה התובע עבד בהתאם לנהלים והיה עובד מוערך (סע' 13 לתצהיר). הנתבעת טענה מנגד, כי אישור מלגת הלימודים מלמדת על ההתנהלות התקינה שלה, וכי לא היה לה אינטרס לפטר עובד ולנסות לטפול לו אשמות שווא (סע' 27 לתצהיר).

43. איננו סבורים כי אישור מלגת הלימודים בחודש מרץ 2022 משליך על עילות התביעה כאן, הן לעניין סיבת הפיטורים, לגביה קבענו שהוכחה עילת אי ההתאמה, והן לעניין תקינות הליך הפיטורים, לגביו קבענו שהוכח שנוהל כדין. בהקשר זה, אני מאמצים את דבריו של אדרי בעדותו (פ: 12, ש: 26), אשר חזר והדגיש כי הנהלת הנתבעת לא היתה מודעת לשני האירועים עם שמעון ויוסי עד לקבלת ממצאי החקירה בחודש מאי 2022. עוד עלה מעדותו של אדרי, כי הנתבעת תומכת ועוזרת להטיב את ההשכלה של עובדיה, ונוכח המלצת המנהל הישיר שראה את התובע כעובד ראוי לצאת ללימודים, הנתבעת אישרה את הבקשה ומימנה את הלימודים (פ: 12, ש: 27 ואילך).

44. אשר על כן, אין נפקות לאישור מלגת הלימודים בכל הקשור לפיטורי התובע.

הטענות כנגד הנתבעת בדבר לשון הרע

45. לטענת התובע, הנתבעת הכפישה את שמו והוציאה את דיבתו בקרב חבריו לעבודה ובמקום מגוריו, הן בנוגע להפרת נהלי עבודה והן בנוגע לסחר בסמים במקום העבודה (סע' 17 ו- 18 לכתב התביעה; סע' 21 ו- 22 לתצהיר). עוד נטען, כי הנתבעת גרמה לתובע נזק תדמיתי ורמסה את כבודו.

46. דין התביעה ברכיב זה להידחות. התובע לא הצביע על העובדות המקימות את כל מרכיביה של עוולת לשון הרע. כתב התביעה (בפרק הדן ב"פיצוי בגין פגיעה בשם הטוב") אינו מפרט מהם הפרסומים שבגינם נתבע פיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע (ראו סעיף 1 לחוק). התובע לא תיאר את הדרך שבה הובעה לשון הרע, המועד בו בוצע הפרסום והאדם שביצע את הפרסום. גם בתצהיר התובע לא פירט גרסה עובדתית בנוגע לעילת תביעה זו (סע' 21 ו- 22). כל שנטען הוא שהנתבעת הפיצה עליו שמועות שקריות והטיחה בו אישומי כזב בקבוצת הווטסאפ של העובדים. התובע לא הציג ראיה לפרסום כאמור; הוא לא פירט את מועד הפצת השמועות ולא מסר גרסה מי הגורם שהפיצן. לכן, כלל לא ברור מה השמועה שלטענת התובע הופצה; לא ברור מה האישום שיוחס לתובע, ולא הובאה ראיה מתוך קבוצת הווטסאפ של העובדים. די באמור כדי לדחות על הסף את הטענה בעניין זה (ע"ע (ארצי) 39172-11-16 מדינת ישראל – שדה, פסקאות 28 עד 30 (3.6.2018)).

47. למעלה מהדרוש נוסיף, כי הקושי בעילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע עולה מגרסת התובע עצמו. במכתב ב"כ התובע מיום 27.5.22 נטען, כי הנתבעת הוציאה את דיבתו עת פרסמה את תמונתו ברבים ובכך הכפישה את שמו (סע' 8 למכתב). מן האמור ניתן ללמוד כי הפרסום קדם לכאורה ליום 27.5.22. אולם, במסגרת חקירתו הנגדית של אדרי טען ב"כ התובע (פ: 11, ש: 9- 10), כי המסמך ת/1 הופץ במקום העבודה וביישוב מגוריו של התובע. טענה זו לא הועלתה בכתב התביעה או בתצהיר, והיא אינה מתיישבת עם מכתב ב"כ התובע, שכן התרשומת במסמך ת/1 נושאת תאריך 27.6.22, היינו מאוחרת למכתב ב"כ התובע.

סוף דבר

48. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית במלואה.

49. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 500 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסכום של 7,000 ש"ח. סכומים אלה ישולמו לנתבעת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לתובע פסק דין זה.

50. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, י"ח ניסן תשפ"ה, (16 אפריל 2025), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

דוד שמחוני,

נציג עובדים

מירי שי,

שופטת

גד פולק,

נציג מעסיקים

15 מתוך 15