הליך: 18189-09-22
שם התיק: ת"ק 18189-09-22 כהן נ' חברת דואר ישראל בע"מ
בית המשפט: בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו
שופט/ת: בכירה נעמה ניר
תאריך פסק הדין: 2023-04-04
התובע: משה כהן | הנתבעת: חברת דואר ישראל בע"מ
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו
ת"ק 18189-09-22 כהן נ' חברת דואר ישראל בע"מ
לפני כבוד הרשמת בכירה נעמה ניר
התובע:
משה כהן
נגד
הנתבעת:
חברת דואר ישראל בע"מ
פסק דין
לפני תביעה לתשלום סך של 30,000 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק, כתוצאה מפרסום לשון הרע בעניינו של התובע על ידי הנתבעת, וזאת מתוקף חוק לשון הרע, התשכ"ה – 1965 ("חוק לשון הרע"). לטענת התובע, שלוש המחאות אותן מסר למוטבים שונים, חזרו בנימוק אכ"מ עקב טעות אשר נפלה אצל הנתבעת, וזאת למרות שהיה כיסוי להמחאות אלה בחשבונו. הנתבעת מסכימה כי שלושת ההמחאות אכן חזרו בציון אכ"מ עקב טעות, אולם לטענתה אין מקום לפצות את התובע נוכח העובדה כי לא הוכח כי נגרם לו נזק כלשהו, ואם נגרם לו כל נזק, רשלנותו שלו תרמה באופן מכריע לנזק שנגרם לו.
על העובדות הבאות אין מחלוקת, והן כדלקמן: לתובע חשבון בנק המנוהל אצל הנתבעת. נוכח קשיים כלכליים אותם חווה, נעזר התובע בהלוואות לכיסוי הוצאות שונות שלו. אין מחלוקת כי בתאריך 29.7.22 נשלחה אל התובע הודעה בתיבת שירות הלקוחות של הנתבעת לפיה שלוש המחאות אותן הציג לפיקדון (עבור מנוי לקאנטרי קלאב, רכישת קטנוע וטיפולי שיניים) לא יכובדו נוכח היעדר יתרה בחשבון. בתאריך 2.8.22 התקשרה אל התובע נציגת ההחברה אשר העמידה ההלוואה לתובע, והבהירה לו כי עליו לדאוג לכך כי תהיה יתרה מתאימה בחשבון הבנק שלו, אחרת לא יקבל מימון בעתיד מהחברה. התובע הסדיר באמצעות כרטיס אשראי את התשלום ואף נשא בעמלת החזרת ההמחאות. רק בתאריך 28.8.22 פרעה הנתבעת את ההמחאות האמורות. לטענת התובע, מעשיה של הנתבעת מהווים לשון הרע, שכן החזרת ההמחאות בציון אכ"מ יש בה בכדי לפגוע בשמו הטוב, לבזותו ולהשפילו וזאת ביתר שאת, שעה שהתובע הינו אדם אשר נוכח קשיים כלכליים אותם חווה, נאלץ לפתוח חשבון אצל הנתבעת ונתון בפיקוח מתמיד אצל החברה המלווה.
הנתבעת מצידה אינה כופרת בכך כי אירעה טעות אשר כתוצאה ממנה חזרו ההמחאות וזאת כאשר היתה יתרה מספקת בחשבונו של התובע, אולם לטענתה מדובר בתקלה מחשובית אשר הנתבעת אינה חייבת פיצוי בגינה, שכן יש לייחס לתובע רשלנות מכרעת ובלעדית לנזק שנגרם לו לאחר שלא התריע על הטעות חרף העובדה שנשלחה לו הודעה בטרם אי כיבוד ההמחאות. עוד טוענת הנתבעת כי בחוזה אשר נכרת בין הצדדים, הסכים התובע לכך כי הנתבעת לא תהא אחראית לכל נזק אשר ייגרם כתוצאה מתקלה מחשובית.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות המצורפות ושקלתי את העדויות אשר נשמעו בדיון, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה. בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.
בשורה של פסקי דין כבר נקבע, כי החזרת המחאות בציון אכ"מ באופן היוצר מצג לפיו אין יתרה בחשבון לשם כיסוי ההמחאות – הינה לשון הרע:
"פעולת החזרת שיק, באם נעשתה שלא כדין – מהווה פרסום לשון הרע. פעולת החזרת שיק יכולה להיחשב כפעולה הרת אסון בחיי המסחר והכלכלה. פעולת החזרת שיק מהווה מעין הכרזה לפיה מושך השיק הגיע למצב של חוסר יכולת פרעון – איתות אזהרה לכל הנמצאים בקשרי מסחר עמו. פעולה מעין זה יכולה לגרום להתמוטטות כלכלית ומכאן שבפנינו דבר שפרסומו עלול לפגוע באדם, משרתו, בעסקו, במשלח ידו ובמקצועו.... כאשר בנק נמשך מחזיר שיק הוא מציין על גבי השיק את סיבת ההחזרה ("מוגבל", "א.כ.ם." וכו'). בשלב מאוחר יותר ניתנת אזהרה, לאחר מכן ניתנת הודעה לבנק ישראל. הנה בפנינו דרישת הכתב. ובאשר לדרישת הרבים: כאשר מסורב שיק מקבל על כך הודעה הבנק בו הופקד השיק על ידי אוחזו, הנפרע ו/או האוחז. בהמשך, יקבל גם בנק ישראל את ההודעה. מכאן שהוכחו כל האלמנטים הדרושים להיות הפרסום פרסום לשון הרע."
תא (ת"א) 70402/00 גלוב קונטרקטינג אינק ח.ז. - בפירוק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 13.2.2002) פס' 9.
בנוסף נפסק כי:
"העולה מהפסיקה הוא כי סירוב שיק או הגבלת חשבון שלא כדין יש בהם כדי לבזות, להשפיל ולהציג את המסורב או המוגבל בחשבון כמי שאינו מסוגל לקיים את חיוביו הכספיים. עוד עולה מהפסיקה כי הגנת פרסום מכוח החובה שבדין אינו עומד לתאגיד הבנקאי בנסיבות כאלו, שכן בסיס החובה מותנה בקיום התנאי המקדמי לפיו החזרת השיק או הגבלת החשבון נעשה כדין."
תא (רח') 38014-03-11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' סער פתרונות בירוק בע"מ (4.7.16) פס' 38.
דומה, כי הדבר נכון ביתר שאת אודות התובע, אשר נאבק להתמודד עם קשיים כלכליים מעברו באופן בו יכול היה לפתוח חשבון בנק רק אצל הנתבעת ולהיעזר בהלוואות, בין השאר לשם מימון הוצאות השיקום שלו. העובדה כי נקרא להסדיר התשלום אל מול הספקים וכן נאלץ להתמודד עם שיחת טלפון לא נעימה מהגורם המלווה מראה, כי בעצם החזרת ההמחאות בעילה זו, יש בה כדי להעביר מסר לפיו לתובע אין יכולת פיננסית לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות ומשכך - מהווה לשון הרע.
טענותיה המשפטיות של הנתבעת אינן מהוות, לשיטתי, הגנה טובה מפני טענות התובע, אלא דווקא התנערות מאחריותה לטעות אשר אירעה נוכח התרשלותה. העובדה כי התקבלה הודעה מוקדמת טרם החזרת ההמחאות אינה מקימה אשם תורם כלשהו לתובע: ראשית, דובר היה בהודעה אשר נשלחה לתיבת ההודעות של התובע ביום שישי, והתובע חזה בה רק לאחר שהתקשרה אליו נציגת החברה המלווה. שנית- כחודש קודם לכן, אירעה טעות דומה על ידי הנתבעת ונשלחה הודעה זהה אולם ההמחאות אז נפרעו כולן, ללא התערבות מאת התובע. בנסיבות אלה, אין לנתבעת להלין אלא על עצמה, שעה שהתובע הניח כי שוב מדובר בהודעה מוטעית אשר אינה מלמדת בהכרח על החזרת ההמחאות בפועל.
גם טענתה של הנתבעת לפיה התובע הסכים להסרת האחריות ממנה כאשר מדובר בטעויות מחשוביות אין לה על מה שתישען – לא הוכח בפני כי מדובר בטעות מחשובית וכן, ההסדר החוזי אשר צוטט בכתב הגנה קובע כי ממילא אינו חל במקרה בו אירעה רשלנות של הנתבעת- כפי שארע במקרה שלפני.
מכל האמור לעיל, ובהתחשב בפסיקה הנוהגת, מצאתי כאמור לקבל את התביעה בחלקה ולהעמיד את סכום הפיצוי על 15,000 ₪. בעת החלטתי לקחתי בחשבון כי מדובר בשלוש המחאות אשר סורבו מול שלושה מוטבים שונים, וכי אין מדובר בפעם הראשונה בה קורית טעות שכזו אצל הנתבעת אולם נראה כי הנתבעת אינה עושה די לשם מניעת טעויות שכאלה ואינה מכירה בהשלכותיהן המשמעותיות. עוד לקחתי בחשבון את נתוניו האישיים של התובע ואת עגמת הנפש הקשה אשר נגרמה לו, נוכח מאמציו לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות ולשקם את עצמו. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 500 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.
בשולי פסק הדין אציין כי הנתבעת עתרה שלא לקיים את הדיון במועדו כאשר לטענתה נודע לה באופן מפתיע כי התובע הינו בעל תואר ראשון במשפטים. לאחר מכן חזרה בה נציגת הנתבעת וציינה כי היתה מודעת לעובדה זו שכן התובע יידע אותה בדבר היותו משפטן במעמד הגישור אשר נערך בין הצדדים. משכך – לא מצאתי לדחות את הדיון אולם אפשרתי לנתבעת להזמין עורך דין אשר ייצג אותה. הנתבעת בחרה שלא לעשות כן. אציין כי עמדת הנתבעת והתנהלותה היתה תמוהה בעיני ואף מצערת.
רשות לבקש ערעור מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ג ניסן תשפ"ג, 04 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.
3 מתוך 4