הליך: 25443-09-19
שם התיק: תא"מ 25443-09-19 חיים נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ
בית המשפט: בית משפט השלום בפתח תקווה
שופט/ת: ניצה מימון שעשוע
תאריך פסק הדין: 2021-12-23
תובעים: שמעון חיים | נתבעים: הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ
ייצוג תובעים: עו״ד עמיר אושפיז
ייצוג נתבעים: עו״ד גיא ירום, עו״ד יגאל ארנון
בית משפט השלום בפתח תקווה
23 דצמבר 2021
תא"מ 25443-09-19 חיים נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ
בפני
כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע
תובע
שמעון חיים
נגד
נתבעת
הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ
פסק דין
לפני תביעת לשון הרע בסך 52,010 ₪.
בתביעה נטען כי התובע התאמן במכון כושר בבעלות הנתבעת.
נטען כי התובע ביקש מהמאמן בסוף אימון שיחתום לו על כרטיס המתאמן שלו. המאמן חשב שהתובע מנסה להוציא מתנה או הטבה שלא כדין וצעק עליו באמצע המכון.
נטען כי התובע ניגש לפקידת הקבלה ושם המאמן רדף אחריו וכן, צעק וצחק עליו שהוא מנסה לקבל מתנות והטבות בחינם.
התובע פנה למנהלת המכון, שאמרה תבדוק את האירוע ותחזור אליו. נטען כי איש לא חזר אל התובע.
התבקש פיצוי של 50,000 ₪ בהתאם לחוק איסור לשון הרע, וכן החזר מנוי של ששה חודשים בעלות של 2,010 ₪, או לחילופין, זכות להתאמן במכון אחר של הנתבעת באזור למשך חצי שנה ללא עלות.
בכתב ההגנה נטען כי התובע הצטרף לתוכנית 21, אותה היה עליו למלא בהתאם להנחיות התוכנית. מטרת התוכנית לתת הטבות למתאמן שמתמיד באימונים. נטען כי אין כל תועלת בהחתמת המדריך על כרטיסיית המתאמן פרט לקבלת ההטבות. לכל מתאמן מגיעה כרטיסייה אחת, והתובע ניצל את הטבות המגיעות לו במרס 2019.
נטען כי אין כל בסיס לטענת התובע כי הוא ביקש להחתים את המאמן על הכרטיסיה רק לשם מעקב אישי.
נטען כי המאמן ניסה להבין מאיפה הגיעה הכרטיסיה שהציג לו התובע, מאחר שהיתה ריקה, ללא פרטים מזהים וחתימת יועץ, בניגוד לנוהל.
נטען כי לאחר פנייתו של התובע, ולנוכח תחושתו הרעה, הוצע לו לבטל את המנוי מבלי לשלם דמי ביטול. נטען כי התובע ביקש פיצוי כספי והצדדים לא הגיעו להבנות.
נטען כי התביעה אינה עולה כדי לשון הרע כיוון שהיא לא עונה על ההגדרה של פרסום ולאור העובדה כי התובע ניסה לקבל הטבה שלא מגיעה לו כיוון שכבר ניצל אותה. נטען כי לא הייתה למאמן כל סיבה לפגוע בתובע בשואלו האם הוא צריך את חתימתו לצורך קבלת הטבה.
הוגשו תצהירי התובע, מאמן הכושר תמיר משקל ומנהלת המכון נירית קדוש. בקשה של הנתבעת להגיש בשלב מאוחר תצהיר של פקידת הקבלה, לה התנגד התובע, נדחתה מאחר שהוברר כי העדה המבוקשת כלל לא זכרה אירוע כזה ולא הוצגה כל ראיה ברורה (כמו כרטיס שעון נוכחות או יומן עבודה) על כך שהיא היתה הפקידה שעבדה במועד הרלוונטי.
דיון
מהעדויות והראיות שהוצגו על ידי הצדדים התרשמתי, כי המאמן פעל בתום לב וללא כוונה לפגוע כששאל את התובע מנין לו הכרטיסיה הריקה (העמ' האחרון לנספח 1 לתצהיר התובע), שהיתה באופן בולט שונה מכרטיסיית המתאמן שקיבל התובע עם תחילת המנוי ושהיתה חתומה ומולאו בה תאריך תחילת האימון ומספר חבר מועדון (נספח 2 לתצהירי הנתבעת). אני מאמינה לדברי המאמן, כי אמר לתובע ללכת לבדוק את הנושא מול פקידת הקבלה, שכן כמאמן אינו עוסק במילוי הפרטים בכרטיסיות המתאמנים אלא רק בחתימת אישור על כרטיסיות תקינות. למאמן לא היתה כל סיבה להעליב את התובע או ללגלג עליו, שכן ההטבות נשוא התכנית קשורות לתכנית האימונים - אימון אישי, ייעוץ תזונתי וכו' ולא מעבר לכך, כך שהצגת הדברים ע"י התובע, כאילו המאמן ניסה לייחס לו רצון לקבלת הטבות כספיות במרמה אינה הגיונית.
מנגד התרשמתי כי לתובע היו קשיים אישיים להתמיד באימונים, כפי שהעיד על עצמו, וזו לא היתה הפעם הראשונה שמצא לנכון להתלונן על המדריכים במכון. כך, כבר חודש לאחר הרישום אמר שרוצה להתלונן במשרדי הרשת וכשחזרו אליו טלפונית דיבר על כך שיצא לא מרוצה מהאימון והתלונן על כך שהמדריכים בחדר הכושר אינם פנויים אליו, זאת חודש לפני תלונתו על המאמן תמיר.
התרשמתי כי התובע מסיבותיו האישיות פרש באופן סובייקטיבי כעלבון שאלות בירור שהופנו אליו באופן סביר והגיוני ע"י המאמן, ושאיש מלבד שניהם לא היה עד לשיחה, שממילא לא היה בה משום לשון הרע על התובע.
גרסת התובע, כי ביקש להחתים את המדריכים על הכרטיסיה הריקה כדי שיהיה לו רישום לצרכיו העצמיים בלבד וללא כוונה להציג את החתימות בהמשך למאן דהוא, נראית לי תמוהה.
לגבי מה שנאמר כשהגיעו הצדדים לפקידת הקבלה, אני מקבלת את גרסת המאמן כי כל שנעשה בפניה היה בירור לגבי הכרטיסיה הריקה שהציג התובע, ולא מעבר לכך. טענת התובע לגבי אי הגשת צילומי מצלמת האבטחה ממועד האירוע ע"י הנתבעת אינה בעלת משקל מאחר שהוכח בעדות מנהלת המכון כי מדובר במצלמה שאינה מקליטה.
התרשמתי כי מדובר בעלבון סובייקטיבי ללא יסוד של פרסום בפני צדדים שלישיים, וכי התובע ביקש להפוך אירוע פעוט זה לקרדום לחפור בו כדי לקבל הטבות כספיות שונות מהנתבעת, אשר לאחר שערכה בירור מלא של האירוע לא נענתה לדרישותיו המופרזות, הגם שניסתה תחילה לרצות אותו כלקוח ולהציע לו הטבות שונות כדי לפייסו ולמנוע התדיינות משפטית.
משמצאתי כי אין בסיס אובייקטיבי לתביעה, ולא נאמרה לשון הרע על התובע אלא נערך ע"י המאמן בירור ענייני בלבד לגבי הכרטיסיה הריקה שהציג, אני דוחה את התביעה.
התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 8,000 ₪.
ניתן היום, י"ט טבת תשפ"ב, 23 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
1 מתוך 3