בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון
02אוקטובר 2026
ת"ק 3310-12-25בהרן נ' אגד חברה לתחבורה בע"מ ואח'
כב' הרשמת הבכירה דורון זיו-אב לפני
מרים בילא בהרן תובעת
נגד
.1אגד חברה לתחבורה בע"מ נתבעות
.2רשות האכיפה והגבייה -מנהלת מחוז מרכז – ניתן פסק
דין
פסק דין
הנתבעת הטילה על התובעת קנס ופתחה נגדה בהליכי גבייה ,חרף העובדה שהחוב שביסוד הקנס לא
היה חוב שלה ,אלא יוחס לה בשל כשל של הנתבעת בזיהוי בעל החוב .האם בשל כך קמה לתובעת
עילת תביעה נזיקית כלפי הנתבעת? זו השאלה העומדת במרכזו של הליך זה.
הצדדים והשתלשלות ההליך
. 1התובעת היא אזרחית מן השורה ,חפה מכל חוב בגין נסיעה שלא כדין בתחבורה ציבורית.
. 2הנתבעת – 1אגד חברה לתחבורה בע"מ – היא חברה המפעילה שירותי תחבורה ציבוריים
ברחבי הארץ .מתוקף סמכות שהוענקה לנתבעת 1בסעיף (61א )1()1לפקודת התעבורה,
רשאית הנתבעת ,באמצעות פקחים מטעמה ,לקנוס לנוסע הנתפס מבצע שימוש בשירותי
התחבורה הציבורית אותם מציעה הנתבעת ,מבלי שרכש כרטיס נסיעה תואם לכך.
. 3הנתבעת – 2רשות האכיפה והגבייה – היא זו שבאמצעותה נוהלו הליכי הגבייה והוטלו
העיקולים שיזמה הנתבעת .1
בדיון שהתקיים ,נשמעה עדות ביחס להליכי האכיפה והגבייה המופעלים על ידי הנתבעת ,2
לרבות הפעלתם של שני משרדי חקירות לאיתור חייבים .משנמצא כי רשות האכיפה והגבייה
קיבלה את פרטי התובעת כחייבת ,מידי הנתבעת ,1ומשעה שהוסכם כי תפעל לתיקון מוניטין
התובעת בבנק ישראל כך שסיווגה כחייבת יבוטל ,והיא עשתה כן – חזרה בה התובעת
מתביעת הנתבעת , 2ועל יסוד ההסכמה ,התביעה נגדה נדחתה ללא צו להוצאות.
. 4על כן ,יידונו בפסק דין זה הטענות נגד הנתבעת 1בלבד.
העובדות
. 5ביום 16.6.2024איתר פקח מטעם הנתבעת נוסע שהשתמש בשירותי התחבורה הציבוריים
שמפעילה הנתבעת ,ללא כרטיס נסיעה מתאים.
. 6הכרטיסן דרש מהנוסע את פרטיו האישיים לשם הנפקת הקנס ,וזה מסר לו את שמו – סרגיי
איפצנקו ,כתובתו – בעיר בת -ים ,ומספר תעודת זהות; ואולם ,מספר תעודת הזהות שמסר
הנוסע לא היה מספר תעודת הזהות שלו ,אלא של התובעת.
. 7משלא שולם הקנס ,הפעילה הנתבעת משרד עורכי דין לטיפול בגבייה ,והאחרון נעזר בחברת
חקירות המספקת שירותים לאיתור בעלי דין וחייבים.
. 8משעה שנמצאה אי הלימה בין הפרטים שנמסרו לפקח (שהרי ,כאמור ,מספר תעודת הזהות
שנמסר לא תאם לשמו של הנוסע ,אלא לשם התובעת) ,איתרה חברת החקירות את יתר פרטי
התובעת (ובכלל זה ,שמה הפרטי ,שם משפחתה העדכני ושם נעוריה).
. 9חרף חילוץ פרטיה האישיים של התובעת בהתאם למספר תעודת הזהות שלה ,נשלח מכתב
ההתראה (בדבר אי תשלום הקנס והפעלת הליכי גבייה) לכתובת שמסר הנוסע ,ולא לכתובתה
הרשומה של התובעת ,המתגוררת בבני ברק.
. 10ניסיון המסירה של מכתב ההתראה הממוען לתובעת ,במענו של הנוסע – נכשל; מי שקיבל
את פני השליח סירב לקבל את המכתב הממוען לתובעת.
. 11לאחר הסירוב לקבל את המכתב הראשון שנשלח ,פעלה הנתבעת 1לפתיחת הליכי גבייה:
היום 16.1.2025הגישה הנתבעת 1בקשה לפתיחת תיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר ,בלשכת
ההוצאה לפועל בירושלים ,על סך .₪ 167
. 12לאחר שנכשלו ניסיונות למסור מכתבי התראה בדבר הליכי הגבייה (מכתבי ההתראה מוענו
לתובעת ,אך נשלחו לכתובת שנמסרה על ידי הנוסע – ואשר הוטמעה בפתיחת הליכי הגבייה
ככתובת למסירה) ,הגישה הנתבעת 2בקשה לתחליף המצאה ,ולכך נעתרה רשמת ההוצאה
לפועל.
. 13לאחר ביצוע הוראות רשמת ההוצאה לפועל ביחס לתחליף ההמצאה ,החל מניין המועדים
להגשת התנגדות להליכי הגבייה; משלא הוגשה ההתנגדות במועד – הוטל עיקול על חשבון
הבנק של התובעת.
. 14בשל עיקול חשבון הבנק של התובעת ,נחסמה אפשרותה לבצע פעולות בחשבון הבנק .רק
כשניסתה התובעת לבצע פעולות בחשבון ונענתה בשלילה ,פנתה למוקד שירות הלקוחות של
הבנק בו מתנהל חשבונה ,וכך התוודעה – לראשונה – לכך שעל חשבונה הוטל עיקול על ידי
הנתבעת .1
. 15התובעת פנתה לנתבעת 1לברר את פשר הטלת העיקול .במענה לפנייתה ,התבקשה למסור
העתק צילומי של תעודת זהות ,ועשתה כן .או אז ,התוודעה הנתבעת 1לטעותה ,והכירה בכך
שהקנס והליכי הגבייה שיוחסו לתובעת ,מקורם בנסיעתו בניגוד לדין של הנוסע האחר.
. 16בחלוף כשבועיים ימים מהמועד בו פנתה התובעת לנתבעת – הוסרו העיקולים ונפסקו הליכי
הגבייה.
טענות הצדדים
טענות התובעת
. 17לטענת התובעת ,התקופה בה שררו העיקולים הסבה לה נזקים חמורים ,ומכאן תביעתה.
התובעת טענה כי שינוי פרטי הנוסע כפי שנרשמו על ידי הפקח מטעמה ,לשמה של התובעת,
נעשה על יסוד שימוש אסור ורשלני במאגרי מידע העומדים לרשות הנתבעת .עוד טענה ,כי
הנתבעת התרשלה בכך שנמנעה מלאתר את כתובתה של התובעת עצמה .ובכך שלא נתנה
דעתה על כך שניסיון ההמצאה נכשל תוך שהמוסר דיווח כי הנמען "סירב לחתום" ,כאשר
ברי כי הנמענת היא אשה .לכל המאוחר בשלב זה ,טוענת התובעת ,אמורה הייתה הנתבעת
להכיר בכך שחלה אצלה טעות בזיהוי ,ולא לפתוח בהליכי גבייה.
לפיכך ,טענה ה תובעת ,הנתבעת עשתה שימוש אסור ורשלני במאגרי מידע העומדים לרשותה,
וכן התרשלה כלפיה כאשר שינתה באופן חד צדדי וחסר יסוד את הנתונים שנמסרו לה על ידי
הנוסע – כדי ליצור התאמה מלאכותית בין החייב ובין מספר תעודת הזהות שהיה ברשותה.
. 18כמו כן טענה התובעת כי הנתבעת הפרה חובה חקוקה – החלה עליה מכוח חוק ההוצאה
לפועל – לבצע המצאה כדין של התראה בטרם נקיטת הליכי גבייה והליכי הוצאה לפועל.
. 19עוד טענה התובעת לכך שהטלת העיקול נעשתה לשווא ושלא כדין ועל כן היא מהווה פרסום
לשון הרע ,לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע ,תשכ"ה ,1965-המזכה אותה בפיצוי ללא
הוכחת נזק.
. 20אשר לנזק שנגרם לה ,טענה התובעת כי נגרמה לה עגמת נפש רבה .היא מתארת עצמה כמי
שלעולם אינה נקלעת ליתרת חוב בבנק ,זהירה ומחושבת כלכלית ,וכי הטלת העיקול על
חשבונה גרמה לה למבוכה גדולה ,לבושה ולפגיעה בשמה הטוב .התובעת סיפרה כי נאלצה
לפנות לכ 10-12-גורמים שהיא משלמת להם תשלומים באופן שוטף (דוגמת מסגרות חינוך),
ונאלצה להתנצל ולהצטדק בשל הצפי שהוראת הקבע לתשלום לא תכובד ,כל אימת שלא יוסר
העיקול מחשבונה .עוד הוסיפה התובעת כי נאלצה ,בצר לה ,לפנות לקרובי משפחה בבקשה
לסיוע כספי ,עד להסרת המגבלה לשימוש בחשבונה.
. 21כמו כן טענה הנתבעת כי דירוג האשראי שלה ,נתון המנוהל על ידי בנק ישראל וחשוף לגורמים
פיננסיים שונים ,נפגע בעקבות הטלת העיקול .התובעת אישרה כי פועלה של הנתבעת 2
במסגרת הליך הביא לתיקון הסטטוס המיוחס לה בבנק ישראל והחזירו למצב תקין – אולם
לט ענתה ,אין לדעת כיצד ומתי המוניטין הבנקאי שלה יושפע לרעה כתוצאה מהכתם שיצר
העיקול על חשבונה .תחילה טענה התובעת כי באותה עת פעלה לקבלת הלוואה מובטחת
במשכנתא ,ולכך שהעיקולים שהוטלו על חשבונה הובילו להרעת התנאים שהוצעו לה;
בהמשך ,הבהירה התובעת כי לא ביקשה ליטול משכנתא באותה עת ,אולם היא חוששת
שבעתיד ,הכתמת דירוג האשראי שלה עקב הטלת העיקול ,תוביל לתוצאה כזו.
טענות הנתבעת
. 22הנתבעת טענה בכתב ההגנה ובמעמד הדיון ,כי כל הליכי הגבייה – החל ממשלוח מכתב
התראה בגין אי תשלום קנס ,וכלה בפתיחת תיק הוצאה לפועל – אינם מבוצעים על ידי
ישירות ,אלא באמצעות משרד עורכי דין ,המסתייע בחברת החקירות לצורך איתור החייבים
ולצורך ביצוע המצאות לידיהם.
. 23עוד טענה הנתבעת ,במקרה של אי הלימה בין פרטי הזיהוי השונים ,נערך – לשון הנתבעת –
"טיוב נתונים" ,בו ניתנת הבכורה למספר תעודת הזהות שנמסר במועד הנפקת הקנס ,ולפיו
ישונו שם החייב וכתובת מגוריו.
. 24כמו כן נטען ,כי תופעת הנוסעים המפרים את הוראות הדין מתרחבת ,ובשל כך נוצר עומס רב
בהנפקת קנסות ובהליכי גבייה ,אשר בעטיו נופלות לעתים טעויות אנוש בייחוס החוב ובזיהוי
החייבים .עם זאת ,לנתבעת מערך נרחב של מתן מענה לחייבים ,המטפל תוך זמן קצר
בבקשות לבירור ,דוגמת פנייתה של התובעת; הא ראייה ,כך נטען ,שהטעות זוהתה והליכי
הגבייה בוטלו תוך שבועיים ימים בלבד מאז שפנתה התובעת לראשונה לנתבעת.
. 25עוד טען נציג הנתבעת במעמד הדיון ,כי הנתבעת ,2כרשות מנהלית ,הייתה אמורה לשמש
"רשת ביטחון" מפני טעויות של הנתבעת בזיהוי החייבים ,והיא כשלה לעשות כן.
. 26לסיום טענה הנתבעת כי לא התובעת עומדת מאחורי התביעה ,אלא עמותת "דרך כבוד"
המבקשת לעקוף באמצעות הצבת התובעת בחזית התביעה ,את המגבלות הקבועות בסעיף 60
לחוק בתי המשפט ,תשמ"ד ,1984-לפיהן עמותה אינה יכולה לתבוע בבית משפט זה.
השאלות הטעונות הכרעה
. 27מכתבי הטענות ,על צרופותיהם ,ומטענות הצדדים כפי שנשמעו בשני הדיונים שהתקיימו,
מסתמן שאלו השאלות המצויות בגדר המחלוקת ומצריכות הכרעה:
א .האם הנתבעת התרשלה כלפי התובעת בשימוש שעשתה במאגר מידע ובשינוי שם החייב
לשמה של התובעת ,בהתאם לתעודת הזהות ובניגוד לפרטים שמסר התובע? והאם
התרשלה כלפיה בשלבי ההמצאה ,או הפרה חובה חקוקה החלה עליה למסירת התראה
טרם נקיטת הליכי הוצאה לפועל?
ב .האם נקיטה בהליכי הוצאה לפועל על יסוד חוב נעדר יסוד ,מהווה פרסום לשון הרע
אודות התו בעת?
ג .האם התובעת נדרשת להוכיח את נזקה ,ואם כן ,האם הוכיחה שנגרם לה נזק ,ומה
היקפו?
דיון והכרעה
א .הנתבעת נהגה ברשלנות כלפי התובעת ,בשורה של מעשים ומחדלים ,חרף חובת הזהירות
המוטלת עליה .עם זאת ,הנתבעת לא הפרה חובה חוקית למסור אזהרה בטרם נקיטת
הליכים – אלא התרשלה בביצועה
. 28השתלשלות האירועים שתוארה בכתב התביעה ומפי התובעת אינה מותירה מקום לספק ,כי
הנתבעת התרשלה באופן חמור כלפי התובעת .התרשלותה של הנתבעת באה לידי ביטוי
בשורה ארוכה של מעשים ומחדלים ,אשר הובילו לפתיחת הליכי גבייה ועיקול שלא כדין נגד
התובעת .מדובר בשרשרת כשלים ,אשר אחד מהכשלים בנפרד ,ובוודאי משקלם המצטבר,
מקים לנתבעת אחריות בנזיקין.
. 29ביטוי ראשון להתרשלותה של הנתבעת נעוץ בהתנהלות הפקח מטעמה .חרף הסמכות
המוקנית לו בדין ,לדרוש מנוסע להזדהות באמצעות תעודה – הפקח מטעם הנתבעת לא
הצליב בין הפרטים שמסר לו הנ וסע ,בעל פה (ובכחש) ,ובין תעודה מזהה כלשהי.
. 30כך ,סעיף 61ג לפקודת התעבורה קובע:
"נוסע באוטובוס בקו שירות שלא הציג כרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב),
חייב למסור את שמו ומענו לנציג בעל הרישיון ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה
מזהה אחרת ,לפי דרישתו"
וזו לשונו של סעיף 460לתקנות התעבורה:
"נוסע באוטובוס שיש לנהג ,לכרטיסן או למבקר יסוד לחשוד בו ,כי עבר על תקנות
אלה ,חייב ,לפי דרישה ,לזהות את עצמו ולמסור את כת(ו)בתו לנהג ,לכרטיסן או
לשוטר ,על ידי תעודה מתאימה או על ידי אישור מאת אחד הנוסעים שזיהה עצמו
על ידי תעודה"
. 31אילו נערכה בדיקה מיידית ופשוטה של תעודה מזהה ,הייתה נמנעת טעות הזיהוי שהובילה,
לצד מחדלים אחרים של הנתבעת ,לכך שיוחס לתובעת חוב לא לה.
. 32הביטוי השני להתרשלותה של הנתבעת ,חמור מקודמו .הנתבעת (או מי מטעמה) איתרה אי-
התאמה מובהקת בין השם שנמסר לפקח" ,סרגיי א יפצנקו" ,ובין מספר תעודת הזהות
שנמסר על ידיו ,ואשר שייך לתובעת .חלף שתעצור את הליך דרישת הקנס לצורך בירור אי
ההתאמה ,הנתבעת בחרה לאלץ את הנתונים ושינתה באופן חד -צדדי את פרטי החייב
בדרישה לתשלום הקנס – לאלו של התובעת .שינוי זה נעשה תוך התעלמות מוחלטת
מידיעתה הברורה של הנתבעת ,כי הנוסע שנסע ללא כרטיס מתאים היה גבר ואילו התובעת
היא אישה ,כי שמותיהם שונים .בפשטות ,הנתבעת התעלמה מכך שמדובר באנשים שונים,
ודבקה בהנפקת קנס לבעל מספר תעודת הזהות – יהא אשר יהא – ככל הנראה ,על מנת שתוכל
לגבות את הקנס.
. 33ביטוי שלישי לרשלנות הנתבעת עניינו בביצוע ניסיונות המסירה של מכתבי ההתראה מיום
02/09/24ומיום . 21/11/24הנתבעת שלחה ומיענה את מכתבי ההתראה על שם התובעת אך
לכתובת בבת ים ,כפי שמסר הנוסע ,בה התובעת מעולם לא התגוררה .הנתבעת התרשלה בכך
שלא טרחה לבדוק מהי כתובתה הרשמית והעדכנית של התובעת ולמסור את ההתראות
בכתובת זו; בכך מנעה הנתבעת מהתובעת את האפשרות לדעת על קיומו של החוב טרם
נקיטת הליכים.
. 34לבסוף ,התרשלה הנתבעת פעם נוספת בכך שגם בעת הגשת תביעה על סכום קצוב ופתיחת
תיק ההוצאה לפועל ,היא מסר ה ללשכת ההוצאה לפועל פרטים משולבים ושגויים – מחד
גיסא את שמה של התובעת ,אותו גזרה ממספר תעודת הזהות שלה ,ומאידך גיסא ,את
הכתובת בבת ים ,כפי שנמסרה על ידי הנוסע .על יסוד המידע שמסרה בפתיחת תיק ההוצאה
לפועל ,נעשו ניסיונות מסירה שכשלו ,ובגינם ניתנה ,לבקשת הנת בעת ,החלטה על תחליף
המצאה (שאף היא לא הובילה לידיעת התובעת אודות פתיחת ההליכים נגדה).
. 35ההלכה הפסוקה מורה כי ככל שמוקנית לגוף פרטי או ציבורי סמכות מינהלית או כוח שלטוני
מוגבר ,כך קמה וצומחת מולו חובת זהירות מושגית וקונקרטית מוגברת .בעניין זה נפסק
בת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 30173-10-24אנדריי דומנין נ' מדינת ישראל -משרד
הפנים ( )1.4.2026כי הפעלת סמכות ללא בדיקה נאותה ואימות הפרטים הנדרשים מהווה
התרשלות המקימה חבות בנזיקין:
"למ ול סמכותה של הרשות לתקן את החלטותיה ,ולצד עקרון היסוד במשפט
המינהלי בדבר חזקת התקינות המינהלית – לרבות ביחס להחלטתה לשנות החלטה
קודמת שלה ,ניצבת שורה של חובות החלות על הרשות בהפעלת סמכותה".
. 36הגם שהנתבעת איננה "רשות" ,היא קיבלה מהמדינה סמכויות אכיפה וגבייה ישירות כלפי
אזרחים ,ועל כן היא נדרשת לעמוד בסטנדרט זהירות גבוה ,ולהישמר מפני פגיעה בזכויות
הפרט.
. 37במקרה דנן ,הנתבעת נהגה בקלות ראש והפעילה את סמכויותיה באופן חסר וחלקי (בכך שלא
דרשה הצגת תעודה) ,מבלי להפעיל מנגנון בקרה ,ותוך התעלמות מנורות אזהרה – אי
ההלי מה בין השם ובין תעודת הזהות .בכך ,כאמור ,התרשלה כלפי התובעת.
. 38בשולי הדברים ,אתייחס גם לטענה לפיה הנתבעת הפרה חובה חקוקה .טענה זו הועלתה בשני
הקשרים )1( :שימוש במאגרי מידע; ( ) 2אי מסירת התראה חרף פתיחת הליכי הוצאה לפועל.
בהקשר של שימוש במאגרי מידע ,יש מקום לתהות כיצד הגיעה הנתבעת ממספר תעודת זהות
– לשמה של התובעת; באיזה מאגר השתמשה ומתוקף איזו סמכות .מאחר שלא הובאו ראיות
בהקשר זה ,ונציג הנתבעת לא נחקר בעניין ,אין בידי להכריע אם השימוש במאגרי מידע נעשה
כדין ,אך אין מקום לקבוע שנעשה תוך הפרת חובה חקוקה .למעלה מן הצורך יוער ,כי
השימוש שהנתבעת רשאית לעשות במאגרי המידע שלה כבר נדון בפסיקה ,והוגבל לצרכי
אכיפה בלבד (לדיון נרחב בהקשר זה ,ראו :עת"מ (מינהליים י-ם) 60829-04-25אלקטרה
אפיקים בע"מ נ' משרד התחבורה ( . )4.12.2025לא מן הנמנע שהשימוש שנעשה עולה בקנה
אחד עם מגבלה זו – אילו רק הייתה משתמשת בו כהלכה וללא התרשלות ,לא היה בכך דופי.
עם זאת ,אם הנתבעת משתמשת במאגרי נתונים לא רשמיים (כפי שעשוי להשתמע מן העובדה
ששיימה את הקנס בשם נע וריה של התובעת ,ולא בשמה העדכני ,למרות שזה שונה כבר בשנת
,) 2022יש בכך פסול ממשי .כאמור ,משלא הוצגו די ראיות בעניין ,לא אכריע בשאלה זו.
. 39אשר לטענה לפיה הופרה חובה חקוקה בכך שלא נמסרה התראה לפני נקיטת הליכי הוצאה
לפועל :אין מקום לטענה שהנתבעת "הפרה חובה חקוקה" בכך שלא הביאה למסירה כדין של
ההתראה לפני נקיטה בהליכי הוצאה לפועל .הנתבעת טענה ,וטענתה לא הופרכה ,כי ביצעה
מסירה של ההתראה בדבר הליכי ההוצאה לפועל; אלא שהמסירה לא נעשתה בכתובתה
הרשומה של התובעת ,ועל כן לא יצאה מן הכוח אל הפועל; עוד טענה ,כי בוצעה מסירה כדין
של ההתראה גם בכתובתה הרשומה של התובעת .התובעת הכחישה טענה זו .משעה שלא
הובאה כל ראיה לגבי ביצוע המסירה בכתובתה הרשומה – לא הוצג אישור המסירה ולא זומן
השליח שביצע אותה ,הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיחה .אף על פי כן ,הסיווג הנכון
לכשל בהתנהלותה של הנתבעת הוא רשלנות בביצוע המסירה ,ולא הפרת חובה חקוקה לבצע
מסירה.
ב .פתיחת הליכי הוצאה לפועל על יסוד חוב שאינו קיים עשויה להיחשב פרסום לשון הרע
. 40טענת התובעת לפיה פתיחת תיק ההוצאה לפועל ונקיטת ההליכים נגדה עולים כדי לשון הרע,
נשענת על ההנחה כי ייחוס סרבנות חוב לאדם שאינו החייב ,עלול לפגוע ממשית בשמו הטוב;
הצגת אדם כמי שאינו פורע את חובותיו ,בפרט – אך לא רק – בפני גופים פיננסיים ,עשויה
להוות פרסום לש ון הרע ,כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע.
. 41גישה זו הוכרה בשורה ארוכה של פסקי דין .כך למשל נקבע בת"א (שלום י-ם) 63983-01-
20בן נהוראי ביטון נ' ג'נרל מילס ישראל בע"מ (:)19.9.2021
"אין חולק שפתיחת הליכי גביה והטלת עיקול על רכושו של אדם מהווה לשון הרע
ופוגעת בשמו הטוב .הפרסום שנגרם מהליכים אלו ,המציגים אדם כמי שאינו פורע
את חובותיו ,הוא מזיק ואינו ניתן לתיקון בנקל"
(ראו גם :תאד"מ (שלום אשד') 73440-12-24עו"ד משה לוי נ' שמעון אליהו
שריקי (.)14.7.2026
. 42עוד נודעת בפסיקה ההבחנה בין עיקול שהוטל כדין ,ובין עיקול שהוטל שלא כדין – כך שרק
חוב שהוטל שלא כדין ,יהווה פרסום לשון הרע (ראו :ת"א (שלום ת"א) 38695-12-21אירית
בן עמי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ( ;)20.1.2025ע"א (מחוזי י-ם) 45661-12-10עו"ד רזיאל
גסלר נ' עירית ירושלים ( . ))24.3.2011במקרה שלפניי ,משעה שמדובר בחוב שהוטל שלא כדין
– גם החלתה של אבחנה זו אינה שומטת את הקרקע תחת הטענה לפיה מדובר בפרסום מביש.
עצם הטלת העיקול על חשבונה של התובעת ,שהובילה לשינויו לשלילה של סיווגה במערכת
נתוני האשראי של בנק ישראל ,יצרו מצג שפגע בשמה הטוב ,ב"מוניטין" הבנקאי שלה ,והסבו
לה מבוכה רבה.
. 43גם טענות הגנה אפשריות מכוח חוק איסור לשון הרע ,אשר עשויות היו להיות רלוונטיות
לתפקידה ולסמכותה של הנתבעת ,ובפרט ההגנה הקבועה בסעיף )5(13לחוק ,אינן יכולות
לעמוד לנתבעת ,במקרה של רשלנות חמורה כפי שהתרשלה בעניינה של התובעת.
"פרסום על ידי ...אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין -שיפוטית על פי דין ,שנעשה
תוך כדי דיון בפניהם ,או בהחלטתם ,או פרסום על ידי בעל דין ,בא כוחו של בעל דין
או עד ,שנעשה תוך כדי דיון כאמור"
. 44כאשר כל התשתית של הפרסום (פתיחת תיק ההוצאה לפועל והטלת העיקולים) היא בשל
ייחוס לתובעת חוב לא לה ,תוך התרשלות חמורה ושימוש בלתי זהיר ,לשון המעטה,
בסמכויות שניתנו בידי הנתבעת – לא יכולה ההגנה הקבועה בסעיף )5(13לעמוד לה .הטענה,
שלא הוכחה ,לפיה אזהרה אחת בדבר הליכי ההוצאה לפועל הומצאה לכתובתה הנכונה של
התובעת ,אינה יכולה להכשיר את הגדרת פתיחת הליכי ההוצאה לפועל ולשלול את הגדרתם
כפרסום לשון הרע.
ג .נזקי התובעת
. 45התובעת טענה לנזק ממשי ,ולנזק פוטנציאלי .היא טענה לעגמת נפש חמורה ,לתחושות של
בהלה ,בושה והשפלה ,כאשר נדרשה להצטדק ולהתנצל בפני גורמים רבים ולהסביר שהוטל
עיקול על חשבונה ולכן תשלומיה השוטפים לידיהם (עבור שכר דירה ,מסגרות חינוך החזר
הלוואה לידיד משפחה) יתעכבו .התובעת העידה ברהיטות רבה בשני הדיונים שהתקיימו,
ועדותה נשמעה בלהט רב ,ומהם עלה בבירור כי העיקול שהוטל על חשבון הבנק שלה זעזע
אותה.
. 46הנזק הפוטנציאלי עליו הצביעה התובעת נוגע לתדמיתה כלווה ,כפי שהיא מתועדת במערכות
הבנקאיות .התובעת ציינה כי החיווי אודותיה בנתוני בנק ישראל השתנה בעטיו של העיקול
מ"יר וק" (תקין) ל"כתום" (לא תקין) ,וכי נותר כזה חרף ביטול העיקול כעבור שבועיים.
הצדדים לא היו חלוקים בשאלה זו ,והטיפול בתיקון החיווי על ידי הנתבעת 2עמד ביסוד
הסכמתה של התובעת לחזור בה מהתביעה נגדה.
. 47עם זאת ,התובעת לא הציגה נזק ממשי שנגרם כתוצאה מהתקופה שבה חיווי האשראי שלה
בבנק ישראל היה בלתי תקין ,או מן העובדה שבהיסטוריה הבנקאית שלה מצוין שהוטל
עיקול על חשבונה למשך זמן מה .היא העלתה חשש ,שמוניטין כאלו יגרמו לכך שתסווג כלווה
בעייתית ,ושתנאי הלוואות שיוצעו לה יושפעו מכך לרעה – אך לא הציגה אסמכתא כלשהי
לטענה ,ואי שרה שלא ביקשה ליטול הלוואה בנקאית או הלוואה מובטחת במשכנתא,
בתקופה זו.
. 48לא נעלם מעיני כי התובעת טוענת גם לפיצוי ללא הוכחת נזק ,בהתאם לסעיף (7א) לחוק
איסור לשון הרע; מאחר שהפיצוי המקסימלי שניתן לתבוע מכוח הסעיף חורג מגבולות
סמכותה של ערכאה זו ,הגבילה הת ובעת את הפיצוי המבוקש לסכום המקסימלי שניתן
לתבוע בתביעה קטנה.
. 49טענותיה של התובעת לנזק ממשי שנגרם לדירוג האשראי שלה ,ל"מוניטין" שלה כלווה
עתידית ,הוא נזק פוטנציאלי בלבד .לא זו בלבד שמדובר בנזק עתידי (בהינתן שלא ביקשה
ליטול הלוואה בתקופה בה העיקול שרר ,או עד שתוקן החיווי אודותיה במאגר נתוני האשראי
של בנק ישראל) ,הוא אף מוטל בספק ,ויתכן שכלל לא יקרום עור וגידים .אשר על כן ,המזור
לטענותיה אלו של התובעת הוא במתן היתר לפיצול סעדים ביחס לנזק זה ,ולא בפסיקת פיצוי
בגינו.
. 50בשונה מכך ,לאחר ששמעתי בקשב רב את עדותה של התובעת ,את האופן שבו תיארה את
תחושותיה נוכח העיקול ,לרבות ובפרט הבהלה שנגרמה לה ,המבוכה והבושה שחשה,
ותחושתה שהתהליך בכללותו השפיל אותה וערער את בטחונה ,אני מוצאת שיש מקום לפסוק
לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש .בחפיפה עם עילה זו לפיצוי ,התובעת הציגה תשתית מבוססת
גם לפיצויה ,ללא הוכחת נזק ,מכוח חוק איסור לשון הרע.
. 51את הפיצוי בגין עגמת הנפש והפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע ,אני מוצאת
לנכון להעמיד על סך של .₪ 16,000כידוע ,קיים קושי רב לכמת עגמת נפש ,או לקבוע את
גובה הפיצוי הראוי ,בהיעדר נזק מוכח.
. 52יובהר :נוכח עדותה המפורטת של התובעת ,ממנה עולה כי חשה עגמת נפש חריפה ,מצאתי
שיש לכמת את נזקיה ולהעמידם ל בסך של ₪ 1,000לכל יום ,מהיום שהתוודעה לעיקול ועד
היום שבו הוסר; על כך יש להוסיף סכום גלובלי נוסף בגין התקופה שחלפה עד תיקון דירוג
האשראי של התובעת בבנק ישראל ,אשר החמירה את דאגותיה ,חששה ועגמת הנפש שחשה.
. 53הסכום הגבוה משקף גם את מידת הערעור שחשה התובעת נוכח הקלות שבה נזקף לחובתה
חוב לא לה ,שימוש הנתבעת במידע (שמה של התובעת כנגזרת ממספר תעודת הזהות שנמסר)
והתאמתו לצר כיה (שינוי החייב – לשמה של הנתבעת) ,והתרשלותה ביידוע התובעת בחוב
המיוחס לה ובפתיחת הליכי הוצאה לפועל בגינו .עם הסמכות ,באה אחריות ,ו במונחים
נזיקיים – חובת זהירות .הנתבעת קיבלה ממשרד התחבורה סמכויות לפקח ,לקנוס ולפתו ח
בהליכי הוצאה לפועל ב"מסלול מקוצר" .לצד קניית הסמכויות ,קמה לנתבעת חובת זהירות
מוגברת ביחס להפעלתן .אלא ש במקרה שלפניי ,חובת זהירות זו הופרה על ידיה הפרה
חמורה ,ועל כן נמצאה התרשלות רבתי בהתנהלותה.
התוצאה
. 54הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של ,₪ 16,000בתוספת הוצאות משפט בסך ( ₪ 1,500בגין
האגרה ,והתייצבות לשני דיונים) .הסכום הכולל ישולם לתובעת תוך 30יום ,באמצעות
העברה בנקאית.
. 55ניתן בזאת היתר לפיצול סעדים לתובעת ,ביחס לנזק עתידי בנטילת הלוואות ,בשל הפגיעה
הזמנית שנגרמה לדירוג האשראי שלה עקב פתיחת הליכי ההוצאה לפועל נגדה.
. 56צד המבקש להשיג על פסק דין זה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי
מרכז-לוד ,תוך פרק הזמן הקבוע לכך בדין.
ניתן היום ,כ"א תשרי תשפ"ז 02 ,אוקטובר ,2026בהעדר הצדדים.