הליך: 40451-12-24
שם התיק: ת"ק 40451-12-24 מערבי ואח' נ' מושלין ואח'
בית המשפט: בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב -יפו
שופט/ת: רונן פוליאק
תאריך פסק הדין: 2025-06-21
תובעים: אברהם מערבי, מרדכי אנלן, בומגרטן יואב | נתבעים: איל מושלין, מושלין סימון אדריכלות וניהול בע"מ
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב -יפו
ת"ק 40451-12-24 מערבי ואח' נ' מושלין ואח'
לפני כבוד הרשם הבכיר רונן פוליאק
התובעים/הנתבעים שכנגד:
הנתבע שכנגד:
1.אברהם מערבי
2.מרדכי אנלן
3. בומגרטן יואב
נגד
הנתבעים/התובעים שכנגד:
1.איל מושלין
2.מושלין סימון אדריכלות וניהול בע"מ
פסק דין
לפניי בקשת הנתבעים שכנגד 2-1 לסילוק התביעה שכנגד, ולצידה בקשת הנתבעים (התובעים שכנגד) בכתב ההגנה לסילוק התביעה העיקרית.
עניינן של התביעות, בתמצית, בסכסוך בין הצדדים בעניין הסכם שירותי פיקוח בפרויקט בינוי (נספח 1 לתביעה שכותרתו "חוזה עם מפקח הפרויקט", להלן: ההסכם). לטענת התובעים הם זכאים להשבת מקדמה כספית ששולמה בזיקה להסכם. הנתבעים (התובעים שכנגד) טוענים להפרת ההסכם בידי התובעים ובזיקה לכך הגישו תביעה שכנגד לפיצויים וכן צווי עשה.
לאחר עיון בכתבי הטענות בתביעה ובתביעה שכנגד ובנספחיהם, ובטענות הצדדים לסילוק בבקשה וכן בתגובה, הגעתי למסקנה כי יש למחוק את ההליך במתכונתו זו מהטעמים שיפורטו להלן.
ראשית, עיון בהסכם עליו התבססו שני הצדדים מעלה כי קיימת בו תניית בוררות לפיה כל הסכסוכים וחילוקי הדעות שיתגלעו בין הצדדים בקשר להסכם "ללא יוצא מן הכלל" ו"מכל סוג שהוא" יימסרו להכרעתו של בורר (ס' 12.1 להסכם). גם אם אניח – ואיני קובע כך – כי הסכם בוטל כדין, תניית הבוררות הקבועה בו אינה בהכרח פוקעת מאליה (ראו: רע"א (ת"א) 58693-05-17 לבקוביץ נ' ישראל, פס' 7(ב)(1) (פורסם בנבו, 24.10.2017); רמ"ש (ת"א) 38952-04-22 א' נ' ג', פס' 11-9 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 17.5.2022)). זאת, כיוון שמעצם טבעה נועדה תניית הבוררות לחול ולחייב את הצדדים גם בעת ביטולו של ההסכם (ראו: רע"א 7242/10 י.ד. מילניום בע"מ נ' "חוסן" כפר שיתופי תנועת חירות בית"ר ע"ש שלמה בן יוסף בע"מ, פס' 10.1 (פורסם בנבו, 12.12.2010)) והיא בעלת "חיים עצמאיים" בנפרד ובמובחן מיתר הוראותיו (ראו: ישראל שמעוני דיני בוררות - אופק חדש בבוררות כרך א 123 (מהדורה שלישית, 2019)).
בנסיבות אלה דין התביעה והתביעה שכנגד להימחק לטובת מיצוי מנגנון הבוררות (ראו: רע"א (ת"א) 45781-05-25 גולדשטיין נ' ערבים קרנות לאלמנות ויתומים, פס' 5, 18, 21-20 ו-24 (פורסם בנבו, 3.6.2025)).
שנית, גם אם אניח – ואיני קובע כך – כי תניית הבוררות פקעה, לוקות התביעה והתביעה שכנגד בשורת פגמים ומחדלים המצדיקים סילוק ההליך במתכונתו זו.
אשר לתובעים, נכתב בכתב יד על גבי טופס התביעה הקטנה כי הוגשה "בשם נציגות בעלי הדירות מרח' ראש פינה 26, תל אביב". ואולם, נציגות בית משותף היא לכאורה אישיות משפטית נפרדת משל התובעים כ"יחיד" שרק לגביו הוסמך בית המשפט לתביעות קטנות לדון (ת"ק (ראשל"צ) 57916-12-24 ברכה נ' עשרי, פס' 5-4 (2.2.2025)). לכן, היה על התובעים להגיש את התביעה הנציגות רשומה כתובעת. אמנם, הנציגות כשרותה מוגבלת לייצוג הדיירים רק בעניינים שחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 הסמיך אותה לטפל בהם, והתאמת העילה בענייננו לזהותה כתובעת עשויה להצריך עיון (ראו: ת"ק 326889-03-21 בן חיים נ' פרידמן, פס' 5 (29.7.2021)). איני נדרש לכך, מכיוון שעיון בנספחי התביעה העיקרית מלמד כי מלכתחילה לא צורפו לתביעה ייפוי כח לנציגות של כל בעלי הדירות על פי רשימתם בהסכם (חסר הבעלים 1 בהסכם והרישום "נמכר" בטופס אינו ברור כל צרכו האם הוסב ומי חליפו). במצב עניינים זה, גם אם אניח – ואיני קובע כך – כי נציגות רשאית להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות כ"יחיד", וגם אם אניח – ואיני קובע כך – כי היא רשאית לעשות כן באמצעות חברים בה, יש לכאורה קושי בהצגת התביעה בשם הנציגות בענייננו בנסיבות הקונקרטיות של הסמכה חסרה לכאורה. הדבר יורד לשורש היריבות בין הצדדים בעילת התביעה העיקרית. זהו מחדל דיוני המצדיק כשלעצמו מחיקת התביעה הקטנה במתכונתה זו. לא היה מקום להגיש את התביעה הקטנה במתכונתה זו ללא ביאור המעקשים והמשוכות שפורטו לעיל, ובפרט כאשר ניכר כי התובעים נהנים מליווי משפטי, מתוך ציפייה שבית המשפט יעשה את המלאכה עבור התובעים תוך "עריכת תמרונים פרשניים והסקת מסקנות" (ראו: ת"ק (ת"א) 2285-11-24 מנדל נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פס' 8-7 (פורסם בנבו, 10.5.2025)). לפיכך אני מורה על מחיקת התביעה.
אשר לתובעים שכנגד, בעיקרו של דבר מבוססת תביעתם על טענה לפרסום לכאורה של הנתבעים שכנגד (התובעים) בניגוד לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. ואולם, כבר נפסק כי הליך תביעה קטנה אינו מתאים לתובענה שעניינה לשון הרע (ראו: רת"ק (מחוזי י-ם) 29309-08-23 ברק נ' גליק, פס' 4 (פורסם בנבו, 4.1.2024)). רוב הסעדים שתבעו התובעים שכנגד – כמפורט בסעיף 27 לכתב התביעה שכנגד – כלל אינם מצויים בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות (ראו: ת"ק (ת"א) 62828-11-24 גרינברג נ' סיטון, פס' 3 (פורסם בנבו, 4.5.2025)). לכך נלווה הקושי כי התביעה שכנגד הוגשה גם מטעם חברה, וכידוע חברה אינה רשאית לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות (ראו: ת"ק (ת"א) 59134-11-24 פרי נ' עצמון, פס' 6 (פורסם בנבו, 16.6.2025)). מכל הטעמים הללו גם דין התביעה שכנגד להימחק במתכונתה זו, וזאת אף ללא תלות במחיקת התביעה העיקרית. משנמחקה התביעה העיקרית – על אחת כמה וכמה (ראו: תק (ת"א) 5651-11-24 נימצוביץ' נ' בנדהיים, פס' 8 (פורסם בנבו, 10.4.2025)). לפיכך אני מורה על מחיקת התביעה שכנגד.
אשר על כן, התביעה העיקרית והתביעה שכנגד נמחקות. משלא התקיים דיון בתובענות, אין צו להוצאות.
המזכירות תבטל את הדיון ותסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ה סיוון תשפ"ה, 21 יוני 2025, בהעדר הצדדים.
1 מתוך 3