ת"ק 5144-05-25 אביב ואח' נ' לוי

בית משפט לתביעות קטנות בבת ים

ת"ק 5144-05-25 אביב ואח' נ' לוי

תיק חיצוני:

לפני

כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

תובעים

1. אייל אביב

2. שרי אביב

נגד

נתבעים

יוסף לוי

פסק דין

לפניי תביעה קטנה על סך 38,900 ₪ שהוגשה בגין לשון הרע.

התובעים, הינו עורך דין ובת זוגתו, בעלי דירה בבניין משנת 2008. בשנים 2008-2015 כיהן כיו"ר ועד הבית בצוותא עם דייר נוסף.

הנתבע, הינו אדם פרטי, בעל דירה בבניין משנת 2021, חבר נציגות הבניין (הועד).

התובע מציג ארבעה מקרים מרכזיים של לשון הרע לטענתו.

קיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומו של חוב מצד הנתבע לוועד הבניין, חוב שלטענת התובע אינו קיים בעוד לטענת הנתבע, קיים ועומד.

התובעים טוענים כי בעקבות התנהגות התובעים הם סובלים מהשפלה, בושה ועוגמת נפש וכי שמם הטוב נפגע בקרב שכניהם ובקרב גורמים רשמיים.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיונים שהתקיימו ביום 24/11/2025 וביום 08/12/2025, ולאחר עיון בכתבי הטענות, אני קובע כי דין התביעה להידחות.

התובע הציג לבית המשפט ארבעה מקרי לשון הרע לטענתו. הראשון, כולל הטחת האשמות בהקלטת הודעה קולית של הנתבע. השני, בגין שליחת מכתב לתרבות הדיור ובו נטען כנגד חוב שחייב התובע לכאורה. השלישי, בגין כינוס אסיפת הדיירים הנוגעת לאותו חוב. הרביעי, באשר לשליחת פרוטוקול האסיפה לתרבות הדיור וכן למפקח על המקרקעין.

בעניינו, עומדת לנתבע טענת הגנת "אמת דיברתי". הנתבע פעל בתום לב, תוך ניסיונות לברר את פרטי החוב וביקש לקבל את המידע הרלוונטי. אין כל ראיה לפיה הנתבע שידר מסר כוזב או פוגע שלא היה לו בסיס. על כן, אין להיענות לטענת התובע כי הדברים שנאמרו מהווים לשון הרע. ראו דנ"א 2121/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך לעניין ההגנה העומדת.

כחלק מההגנה שהעלה הנתבע, טוען הוא כי כל פעולתו נעשתה במסגרת תפקידו כחבר בנציגות הבניין, ובזמן שהתעורר חשש לקיום חוב כלפי ועד הבית, הוא פעל במטרה לברר את מצב חובו של התובע. לעניין זה, יפים הדברים שנקבעו בת"א (קריות) 21537-03-11 שוסטר נ' שטרית הקובעים כי "ההגנה עומדת גם מהטעם כי המכתב שבו האמרות מושא תביעה נשלחו אך ורק לאגודה לתרבות הדיור (ולא לאף גורם אחר) בכובעה כממונה מכוח חוזה לדון בתלונות חבריה".

אציין כי הנתבע הוא זה שקיבל לידיו מכתב אודות החוב העומד ונדרש כאמור לבררו. העובדה כי הנתבע האמין שהדברים שעמדו לפניו הינם אמת וכי היה לו יסוד סביר להניח שמדובר בחוב תלוי ועומד, מעמידה לזכותו חזקה שפעל בתום לב. סעיף 16 (א) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כדלקמן: "הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום באחת הנסיבות האמורות בסעיף 15 ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב."

באשר לטענות התובע, לא הוצגו בפני בית המשפט מסמכים רשמיים המעידים על כך שהחוב נפרע. התובע לא הציג מכתב רשמי חתום שמאשר את סילוק החוב, ולא הוצגה הודעה רשמית המעידה על כך שהחוב הוסדר או לא היה קיים.

סוף דבר

על כל האמור לעיל, אני קובע כי דין התביעה להידחות. התובעים ישלמו לנתבע שכר טרחת עורך דין על סך 2,500 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשט המחוזי בת"א במועד הקבוע בדין.

ניתן היום, כ' כסלו תשפ"ו, 10 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.

3 מתוך 3