בית משפט השלום בבת ים
ת"צ 25074-01-24 המאושר נ' ישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית-אל העיר העתיקה ירושלים תובב"א (ע"ר) ואח'
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופט עדי סומך
תובעים
אוריאל רז המאושר
ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
נתבעים
1. ישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית-אל העיר העתיקה ירושלים תובב"א (ע"ר) ע"י ב"כ עוה"ד
2. יעקב בן סימון ע"י ב"כ עוה"ד
חקיקה שאוזכרה:
חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006: סע' 18, 18(ג), 18(ד), 19, 19(ב)(1), 19(ג), 20(ג)(2), 22, 23, 27א'
חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982: סע' 30א(ג)
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]: סע' 46
מיני-רציו:
* יש לאשר את הסדר הפשרה במישור העקרוני. עם זאת, יש לאשר את ההסדר בכפוף לביצוע מספר שינויים, זאת בהתאם להערות היועץ המשפטי לממשלה. אין מקום לאמץ את המלצות הצדדים בנוגע לגמול ולשכר הטרחה במלואן.
* דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – הסדר פשרה
* דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – אישור הסדר פשרה
* דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – פיצוי לציבור
.
בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות.
.
בית המשפט פסק כלהלן:
יש לאשר את הסדר הפשרה במישור העקרוני. עם זאת, יש לאשר את ההסדר בכפוף לביצוע מספר שינויים, זאת בהתאם להערות היועץ המשפטי לממשלה. עוד נמצא כי אין מקום לאמץ את המלצות הצדדים בנוגע לגמול ולשכר הטרחה במלואן.
יש לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה יש לקבוע מנגנון פיקוח יעיל. בהתאם לכך, יש לקבוע כי שכר טרחת בא כוח המבקש לא ישולם במלואו במועד הקובע, אלא חלק ניכר ממנו יהיה
— סוף עמוד 1 —
כפוף להעברה רק לאחר ביצוע ההעברה של הגמול בפועל, דבר שיבטיח פיקוח שוטף ומסודר של בית המשפט על אופן יישום ההסדר.
לאן יועבר סכום הפיצוי? מסעיף 20(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות עולה, כי מקום שבו נפסק סעד כספי לטובת הציבור בדרך של העברתו לקרן, הסמכות הנתונה לבית המשפט מתמצה בקביעת ייעוד הכספים לתחום המצוי בזיקה עניינית לנושא התובענה הייצוגית. מכאן נלמד, על דרך השלילה, כי אף שהמחוקק הסמיך את בית המשפט להכווין את השימוש בכספים לתחום קרוב לנושא ההליך, לא הוענקה לו סמכות לייעד את הכספים המועברים לקרן לגוף מסוים ומוגדר מראש. משכך, אין בהוראת סעיף 20(ג)(2) כדי לאפשר ייעוד פרטני כמתבקש בענייננו על ידי הצדדים.
בנסיבות אלה, סכום הפיצוי שהוסכם על ידי הצדדים יועבר לקרן. מבלי לסטות מהסמכות המוקנית לבית המשפט לפי הדין, ייעוד הכספים לקרן משקף את המגבלות שנקבעו בחוק ומבטיח כי הכספים ינוהלו בהתאם למטרות הציבוריות שנקבעו, תוך שמירה על העקרונות הקבועים בדין לתובענות ייצוגיות.
פסק דין
לפני בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
מבוא
1. ביום 10.01.2024 הגיש, מר אוריאל רז המאושר (להלן: "המבקש") תביעה ובקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד ישיבת המקובלים ק"ק חסידים "בית אל" העיר העתיקה ירושלים ומר יעקב בן סימון (להלן: "המשיבים") במסגרתה נטען על ידי המבקש, בין היתר, כי המשיבים הפרו את הוראותיו של חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת"), בעת ששלחו אליו הודעות דיוור פרסומי שלא בהתאם לתנאי חוק התקשורת.
2. התובענה והבקשה לאישור הוגשו תחילה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואולם ביום 13.02.24 קבע כב' השופט אילן דפדי, כי יש להורות על העברת ההליך לבית משפט השלום, זאת מן הטעם שסכום התביעה הועמד על סכום מופרז. עוד נקבע, כי ככל שהתובע עומד על הותרת ההליך בבית המשפט המחוזי, עליו להגיש תחשיב מסודר ומנומק הנתמך בתצהיר. בהיעדר תחשיב כאמור, יועבר ההליך לבית המשפט השלום.
בהיעדר הגשת תחשיב מטעם התובע, נקבע ביום 29.02.24 כי התיק יועבר לדיון בפני בית משפט השלום במחוז תל-אביב. עוד באותו היום הוגשה מטעם התובע הבהרה לעניין הסמכות העניינית; ואולם, במסגרת הבהרה זו לא הוצגו פסקי דין בהם נפסק פיצוי בהיקף המצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי, לא ניתנה התייחסות לאורך התקופה שבגינה מתבקש הסעד, לא נבחנה ההבחנה בין משלוח הודעות לנמענים בישראל לבין כלל הנמענים בעולם, ואף לא צורף תצהיר תומך. בנסיבות אלה נקבע כי ההחלטה בדבר העברת התיק לבית משפט השלום תיוותר על כנה.
3. ביום 19.03.25, עוד בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור, הוגש הסדר פשרה.
— סוף עמוד 2 —
הסדר הפשרה
4. הצדדים הגיעו להסכמות במסגרת הסדר הפשרה, ובמסגרת זו הם מבקשים מבית המשפט כדלקמן:
· לקבוע, להורות ולהגדיר את קבוצת התובעים, כמוגדר בהסכם פשרה זה;
· להורות על פרסום מודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים;
· לפטור ממינוי בודק לצורך אישור הסכם פשרה;
· להורות על משלוח העתק מהמודעה (נספח 2) בצירוף העתק מהבקשה לאישור הסכם פשרה, מהסכם פשרה זה ובקשת האישור, ליועץ המשפטי לממשלה;
· להורות כי אדם אשר יש לו זכות להתנגד להסדר הפשרה יגיש התנגדות מנומקת בתוך 45 ימים ממועד פרסום המודעה;
· להורות כי חבר קבוצה אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר הפשרה, יבקש מבית המשפט להתיר לו לצאת מהקבוצה בתוך 45 ימים ממועד פרסום המודעה, ואם לא יעשה כן במועד האמור, יחשב כמי שהסדר הפשרה חל עליו;
· בתום המועד להגשת הודעות התנגדות ובקשות יציאה מהקבוצה, לאשר את הסכם הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין בתובענה ייצוגית;
· לאשר את המלצת הצדדים בעניין הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו;
5. ככל שמספר חברי הקבוצה שיבחרו שלא להיכלל בה יעלה על 50, יהיה כל אחד מן הצדדים רשאי להביא לביטול ההסכם. במקרה של ביטול ההסכם, יחודשו ההליכים מן השלב שבו נעצרו.
6. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916תוך 7 ימי עסקים ממועד אישור הסכם הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין, יפרסם ב"כ המשיבים הודעה שנייה לציבור בשני עיתונים יומיים בנוסח שיוגש לבית המשפט.
7. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)המשיבים יישאו במלוא עלויות הסדר הפשרה לאבות אך מבלי לגרוע – באגרה, הן השבה למבקש של הסכום אשר שולם בפתיחת התיק, והן בחלקה השני של האגרה ככל שתחול. עלויות הפרסומים, ואם ימונה בודק – גם את שכרו.
8. ביום 19.03.25, עם הגשת הסכם הפשרה, ניתנה החלטה המורה לצדדים לפרסם הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר הפשרה בשניים מבין ארבעת העיתונים היומיים וכן לשלוח את הבקשה להסדר פשרה וכתבי הטענות ליועץ המשפטי לממשלה לצורך קבלת תגובתו. ביום 02.04.25 הודיעו המשיבים כי פרסמו את הבקשה לאישור הסדר פשרה בעיתונים "מעריב הבוקר" ו"הארץ".
הגדרת הקבוצה
9. לצורך הסדר פשרה זה בלבד, מוסכם על הצדדים, כי הגדרת הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה תהא זו אשר אליה מתייחסת בקשת האישור, היא "קבוצת התובעים", כמשמעה בהסדר פשרה זה.
— סוף עמוד 3 —
"כל הנמענים אשר קיבלו מהמשיבים דברי פרסומת מפרים כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), ללא הסכמתם המפורשת מראש ובכתב ו/או שאינם עומדים בדרישות סעיף 30א' לחוק התקשורת, זאת החל משבע השנים אשר קדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ועד למועד אישורה"
העילות והסעדים נשוא הסדר הפשרה
10. מוסכם על הצדדים כי אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט יהווה מעשה בית דין כלפי חברי קבוצת התובעים, בכל עילות התביעה.
ההטבות והפיצוי בגין העבר
11. המשיבים יפעלו, בעצמם או באמצעות תורמיהם, להעניק פיצוי לציבור בשווי כולל של 400,000 ₪, וזאת במזומן ו/או בסלי מזון ו/או בשוברי קניה ו/או בפדיון נפש ו/או בקניית מזון וציוד וחלוקתם לנזקקים ו/או לנוער בסיכון ו/או לכל מטרה סוציאלית אחרת, וזאת באמצעות העמותות הבאות ו/או מי מטעמן (להלן: "התרומה" או "הפיצוי"), באופן הבא:
· מתוך סך הפיצוי ייוחדו סך של 130,000 ₪ לעמותות הבאות:
א. פעמונים ארגון חסד (ע"ר 580392702)
ב. אכפת – עמותה למען קידום והעצמה של אוכלוסיות חלשות בחברה הישראלית (ע"ר 580514305).
· יתרת הפיצוי בסך של 270,000 ₪ יועבר למי מבין העמותות הבאות:
א. הועתק מנבועטרת מרדכי (ע"ר 580535581).
ב. מעונות ילדים בישראל קרית הילד ירושלים (ע"ר 580039543).
ג. גרעין חינוכי קרית אונו-סביון (ע"ר 580504314).
ד. גרעין תורני אור יהודה (ע"ר 580498475).
ה. רפואה ושמחה (ע"ר 580432060).
ו. תכלית האדם (ע"ר 580283893).
ז. הקרן המרכזית למוסדות דת, חינוך ותרבות שליד הקיבוץ הדתי (ע"ר 580000552).
ח. אור למשפחות (ע"ר 580494409).
ט. האגודה למשלחמה בסרטן בישראל (ע"ר 580030039).
י. עזר מציון (ע"ר 580079978).
יא.חסדי נעמי (580073146).
יב. יד תמר לחולה (ע"ר 580516516).
יג. קרן צדקה איחוד קהילות הדר גנים (ע"ר 580535698).
יד. בית הילדים ע"ש צבע אמונה (בית אלעזרקי) (ע"ר 580017952).
12. הפיצוי שיינתן לכל הפחות בסך המוסכם לעיל, יירשם בספרי העמותות הנזכרות לעיל כי הוא ניתן כ"תרומה במסגרת הסכם פשרה בת.צ. 25074-01-24 אוריאל רז המאושר נ' ישיבת המקובלים ואח'" והוא יושלם במלואו בתוך 9 חודשים מהמועד הקובע. באופן זה מובטח ניצול
— סוף עמוד 4 —
מלא של הפיצוי המוסכם. במידה ואחת או יותר מהעמותות יודיעו כי אינן מעוניינות בקבלת התרומה ובחלוקתה מסיבותיהם, הצדדים יגישו בהסכמה לאישור בית המשפט רשימה נוספת של עמותות ואישור מטעמן שהן ערוכות לחלוקת התרומה שיקבלו בנוסף לאישור בעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
13. לא יאוחר מתום 30 ימים לאחר סיום מתן הפיצוי כאמור לעיל, יגישו המשיבים לבית המשפט דו"ח מסכם מטעם רואה חשבון מטעמם ו/או מטעם רואה חשבון של העמותות, אשר יפרט את הביצוע בפועל של מתן הפיצוי במלואו.
14. ככל שמתן הפיצוי לא יושלם באופן האמור, יהיו זכאים המשיבים להאריך את המועד לביצוע התרומה ב-3 חודשים נוספים, ולאחריהם כאמור תועבר היתרה שלא הועברה כקבוע לעיל, ישירות לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד, בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "הקרן").
הסדרה עתידית
15. המשיבים מתחייבים בתוך 30 ימים מהמועד הקובע לשנות את אופן ניהול ומשלוח הדיוורים מטעמם באופן הבא:
· בנוגע לחברי כל רשימות התפוצה הקיימות שביחס אליהם מצויה בידי המשיבים הסכמה למשלוח דברי פרסומת – ישלחו המשיבים הודעה בה יודיעו כי בכוונתם להמשיך לשלוח אליהם דברי פרסומת, ויאפשרו לאותם נמענים להסיר את עצמם מרשימת התפוצה, בנוסח הבא:
"הודעה זו נשלחת בהתאם להחלטת בית משפט השלום בבת ים במסגרת ת.צ. 25074-01-24 ואינה מהווה דבר פרסומת, כהגדרתו בסעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
נבקש להודיעך שישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית-אל העיר העתיקה ירושלים מעדכנת את רשימת התפוצה שפרטיך נכללים בה. בהתאם, פרטי ההתקשרות שמסרת לישיבה יכול וישמש למשלוח הודעה ו/או עדכונים רלוונטיים מטעם הישיבה, לרבות דברי פרסומת. ככל שאינך מעוניין לקבל הודעות ו/או עדכונים כאמור, באפשרותך להודיע לנו על כך ע"י לחיצה על הקישור המצורף או לשלוח הודעה חוזרת ב"השב" עם המילה "הסר", לדוא"ל או לטלפון ממנו נשלחה ההודעה, לבחירתך.
המידה ולא תסיר את עצמך בתוך 10 ימי עסקים, פרטיך יוותרו ברשימת התפוצה.
ישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית-אל העיר העתיקה ירושלים תובב"א (ע"ר).
מייל: ____________
טל' ליצירת קשר: ______________-02."
הצדדים מסכימים כי הודעה זו לא תיחשב דבר פרסומת והוראות הסכם פשרה זו יחולו עליה.
· בנוגע למי שאין בידי המשיבים הסכמה בכתב לדיוור או הסכמה לפי סעיף 30א(ג) – הוא לא ייכלל בכל רשימת תפוצה ולא יישלחו אליו דיוורים מהמשיבים.
·
— סוף עמוד 5 —
המשיבים ו/או מי מטעמם מתחייבים לפעול מיום אישור ההסדר בהתאם להוראות חוק התקשורת, בכל הנוגע למשלוח דיוורים, שליחת דיוורים אך ורק לנמענים שהסכימו בכתב לקבלם או שהתקיימו ביחס אליהם הוראות סעיף 30א(ג) לחוק התקשורת.
המלצות הצדדים בדבר גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו
16. ההמלצה המוסכמת לעניין הגמול למבקש היא בסכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין לפי הוראות רשות המיסים (להלן: "הגמול למבקש"), ושכר הטרחה לבאת כוחו בסכום של 80,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין ("שכר טרחת באת כוח המבקש").
17. הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 ימים מהמועד הקובע. כנגד ביצוע תשלום הגמול ושכר הטרחה תישלח למשיבים חשבונית מס כדין.
18. הצדדים סבורים כי הסכומים המומלצים הינם סבירים ומידתיים ביחס לתועלת שתצמח לחברי הקבוצה כתוצאה מאישור ההסדר ותרומתם של המבקש ובאת כוחו בהסדר זה מתבטאת בהטבה של ממש לנמענים ולציבור ויש בה כדי למנוע הישנות מקרים מעין אלו ולהרתיע חברות מפני הפרת הוראות הדין.
ויתור ומעשה בית דין
19. עם אישור בית המשפט הנכבד את הסדר פשרה זה ומתן פסק דין, יתגבש אוטומטית מעשה בית דין וויתור וסילוק מטעם המבקש וחברי קבוצת התובעים, אשר לא אושרה פרישתם כדין כאמור לעיל, ביחס לכל עילות התביעה, עד למועד האישור.
היעדר הצורך במינוי בודק
20. הצדדים סבורים ומסכימים, כי בנסיבות העניין ומהטעמים המפורטים , מתייתר הצורך במינוי בודק בהתאם לסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.
21. מינוי בודק עלול אף לעכב את ביצוע הסדר הפשרה ולהכביד על הצדדים הוצאות נוספות ומיותרות.
ויתור וסילוק
22. עם מתן אישורו של בית המשפט להסכם פשרה זה, ובכפוף לקיום התחייבויות המשיבים ביחס לתרומה, לגמול ולשכר הטרחה, ולהטמעת עקרונות האסדרה העתידית במועדם בהתאם להסכם, המבקש, ב"כ המבקש וחברי קבוצת התובעים מוותרים כלפי הישיבה ו/או מר בן סימון ו/או עובדיה ו/או מנהליה באופן סופי בלתי חוזר ומוחלט על כל טענה או דרישה במישרין או בעקיפין לרבות הטענות ו/או העובדות ו/או הדרישות בכלולות בבקשת האישור, כתוצאה מהמעשים ו/או המחדלים שיוחסו לישיבה במסגרת התובענה או הנובעים מהן.
בטלות וביטול ההסכם
23. לא אושר הסכם פשרה זה על ידי בית המשפט – יראו את ההסכם כבטל מעיקרא ויחולו הוראות הבאות.
24.
— סוף עמוד 6 —
התנה בית המשפט את אישורו של ההסכם בתנאים שלא יהיו מקובלים על מי מהצדדים, יהיה כל אחד מהצדדים זכאי לבטל הסכם זה, על פי שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט, וזאת לאחר הודעה בכתב לצד השני.
25. מימש צד להסכם את זכותו לבטל את ההסכם כמבואר לעיל, וכן בכל מקרה אחר בו לא יאושר הסכם פשרה זה בכללותו ובשלמותו על ידי בית המשפט, יהיו הסכם פשרה זה על נספחיו והטיוטות שהוחלפו במסגרתו, בטלים וחסרי תוקף משפטי מעיקרא.
26. לנוכח האמור לעיל, במידה והסכם הפשר יבוטל, הצדדים ישובו לנהל את ההליכים המשפטיים מבלי שלהסכם זה תהיה נפקות ו/או השלכה כלשהי על ניהולם.
ביום 25.9.25 הוגשה עמדת הגורמים המקצועיים ביחס להסכם הפשרה שהוגש, ובמסגרתה נטען כדלקמן:
27. נראה כי התרומה לעמותות היא כספית ונדרשת הבהרת הצדדים בעניין. בהתאם להוראות סעיף 20(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, כאשר נפסק סעד כספי לטובת הציבור, על בית המשפט להורות על העברת סכום הפיצוי לקרן לניהול כספים שנפסקו כסעד (להלן: "הקרן"),, תוך ייעוד הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה.
28. אין בדברים אלה כדי למנוע מהצדדים או מהעמותות המוצעות כדי להגיש הצעה מתאימה לקרן, כמו כל גוף מתאים אחר, לכשיתפרסם "קול קורא" של הקרן, ככל שיאושר הסכם הפשרה, והכספים יועברו לקרן, וככל שמי מהעמותות תעמודנה בקריטריונים שתפרסם הקרן. הקרן תחליט לפי שיקול דעתה, בהתאם לסמכותה בדין.
29. לפיכך, סבורים הגורמים המקצועיים כי יש להורות על העברת סכום התרומה לקרן.
30. 051293710יתרה מכך, לעמדת הגורמים המקצועיים, במקרה שלפנינו ראוי לפסוק גמול נמוך מהתקרה המקסימלית הקבועה. זאת, בין היתר, נוכח העובדה שלא נדרשה טרחה מיוחדת בניהול ההליך דנן, מקום בו התובע הגיש מספר הליכים דומים קודמים, לא הוגשו כתבי טענות נוספים על הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והטיעון המשפטי אינו מורכב.
31. 054678313ככל שבית המשפט יראה להפחית מהסכומים המוצעים על ידי הצדדים, יש לשקול הוספת ההפרש עקב ההפחתה בשכר הטרחה לרכיב התשלום הכספי לקרן או להעבירו לטובת חברי הקבוצה.
32. עוד הוסיפו הגורמים המקצועיים, כי בהסכם הפשרה הצדדים מציעים כי הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 ימים מהמועד הקובע, שהוא בהתאם להגדרות שבהסכם המועד שבו פסק הדין שינתן יהפוך לחלוט. זאת למרות שהצדדים הסכימו כי הפיצוי יעבור בתוך תקופה של 9 חודשים. מכאן עולה, כי הצדדים מבקשים מבית המשפט כי שכר הטרחה ישולם לב"כ התובע ללא קשר ליישום הסדר הפשרה.
33. לעמדת הגורמים המקצועיים, נראה כי ראוי כי חלק משכר הטרחה יותנה בביצוע מלא של הסדר הפשרה ויועבר רק לאחריו.
34. באותו היום ניתנה החלטה המורה לצדדים להגיש את תגובתם לעמדת הגורמים המקצועיים.
ביום 2.12.25 הוגשה תגובת הצדדים לעמדת הגורמים המקצועיים, להלן עיקרי הדברים:
35.
— סוף עמוד 7 —
הצדדים טענו, כי הסדר הפשרה אשר הוגש הינו תוצאה של משא ומתן ממושך שנערך ביניהם, תוך שקלול הסיכונים והסיכויים הטמונים בהמשך ניהולה של הבקשה לאישור התביעה כייצוגית אל מול היתרונות הגלומים בגיבוש הסדר בשלב זה של ההליך לרבות חיסכון בזמן שיפוטי.
36. כמו כן נטען, כי המדינה לא התנגדה להסכם הפשרה אלא ביקשה להאיר 3 נקודות ביחס להסדר. הצדדים סבורים שמדובר בהארות החורגות מן הראוי והמקובל אשר אינן משקפות את הדין הנוהג והפרקטיקה הנהוגה בהסדרי פשרה בכלל ובהסדרי פשרה בתחום הספאם בפרט.
37. הגורמים המקצועיים ציינו, כי דרך המלך היא העברת התרומה ל"קרן תובענות ייצוגיות", ואולם במסגרת ההסדר לא קבעו הצדדים פיצוי כספי כפי שסברה בשוגג היועמ"ש. נהפוך הוא, הצדדים שמרו לעצמם מגוון רחב של דרכים ואופנים למתן הטבה למען ציבור נזקקים לרבות תרומות והטבות בכסף ובשווה כסף. כבר מהטעם הזה, שאין מדובר בפיצוי כספי אלא בתרומות והטבות לעמותות שונות בכסף ובשווה כסף – יש לדחות את הארת היועמ"ש בעניין.
38. כמו כן, הגורמים המקצועיים העלו טענות באשר לשכר הטרחה שהומלץ על-ידי הצדדים ולעיתוי שבו ישולם – הגורמים המקצועיים לא מצאו לנכון להתנגד להסדר אלא להאיר בלבד. בהתאם להלכה הפסוקה יש לבית המשפט שיקול דעת שיפוטי עצמאי ורחב והוא רשאי לאשר את ההסדר לרבות שכר הטרחה הנקוב בו, גם כאשר הועלו הערות על ידי הגורמים המקצועיים. במקרה דנא, שכר הטרחה הינו סביר, מידתי ונדרש שכן ההסדר כולל פיצוי ממשי גבוה והסדרה התנהגותית רחבת היקף.
נוכח הפסיקה הברורה ובהינתן שמדובר בהארות הגורמים המקצועיים בלבד, שאין בהם טענה לפגם מהותי או טענה קונקרטית כנגד שיעור שכר הטרחה, דינן של הערות הגורמים המקצועיים להידחות. גם אם שכר הטרחה היה נגזר משווי הסכום שבבסיס ההסדר, הרי שיש לאשרו משהוא עומד במבחני הפסיקה. בהתאם לקביעת בית המשפט העליון, שכר הטרחה מחושב בשיטת "ברוטו", קרי, באחוזים מתוך סכום ההישג הכולל.
39. באשר למנגנון התשלום – מדובר במנגנון סביר המבטיח פיקוח על ביצוע ההסדר מחד, ומאידך מאפשר לבאת כוח המבקש לקבל את שכרה בשלב סביר בהתחשב בעבודה המשמעותית שהושקעה.
40. באותו היום ניתנה החלטה לפיה הגורמים המקצועיים תשובתם לתגובת הצדדים.
ביום 14.12.25 הוגשה תשובת הגורמים המקצועיים במסגרתה נטען כדלקמן:
41. ככל שהמשיבים אינם תורמים בעצמם מוצרים או שירותים לנזקקים, אלא תורמים כספים לעמותות על מנת שאלו יפעלו למימוש הכספים על ידי רכישת סלי מזון או שוברי קנייה וכיוצ"ב וחלוקתם לציבור, הרי שמדובר בפיצוי כספי אותו נדרשים הצדדים להעביר לקרן בהתאם להוראות החוק.
למצער, וככל ויאשר בית המשפט תרומת מוצרים שיירכשו על ידי המשיבה וייתרמו לעמותות נבחרות, מוצע כי יתנה אישורה, בין היתר, בהצהרת הצדדים ובאי כוחם כיצד ומדוע נבחרו העמותות, מהו הקשר בעבר או בהווה בינם לבין העמותות, פירוט התחייבויותיה הקודמות של
— סוף עמוד 8 —
המשיבה להעברת כספים או תרומה לעמותה הנתרמת, העברות שבוצעו או עתידות להתבצע אליה. זאת על מנת להקהות את חומרת החששות הכרוכים בבחירת הצדדים בעמותות.
לאור האמור, עמדת הגורמים המקצועיים לפיה יש להעביר את הכספים לקרן נותרת בעינה.
42. ביחס לגמול למבקש ושכר טרחה לבאת כוחו – אין להתחשב בהסדרה עתידית בעת קביעת בסיס החישוב של שכר הטרחה.
43. באשר לטענת הצדדים כי "שכר הטרחה מחושב בשיטת "ברוטו", קרי: באחוזים מתוך סכום ההישג הכולל, ללא ניכויים, לרבות הוצאות או גמול לתובע המייצג" – גם בעניין זה טענת הצדדים מנוגדת להלכה שנקבעה. שכר הטרחה והגמול המוצע על ידם במסגרת הסכם הפשרה מהווים 25% מסכום הפיצוי במוצע, המשמש לבדו כבסיס החישוב לקביעת שכר הטרחה והגמול הראוי.
כאמור בהודעת הגורמים המקצועיים, המדובר בשיעור מקסימלי של שכר הטרחה וגמול שניתן לתת, וזאת במקרים בהם מתקיימים נסיבות המצדיקות פסיקת שכר טרחה בשיעור גבוה במיוחד. נסיבות אלה, אינן מתקיימות בעניינינו ומשכך המליצו הגורמים המקצועיים על הפחתת שכר הטרחה והגמול למבקש.
44. באותו היום ניתנה החלטה המורה לצדדים להגיש את תשובתם לעמדת הגורמים המקצועיים.
ביום 29.12.25 הוגשה תשובה משלימה מטעם הצדדים, להלן עיקרי הטענות:
45. נקודת המוצא של עמדת הגורמים המקצועיים שלפיה מדובר ב"פיצוי כספי לטובת הציבור" אינה מקובלת. ההסדר אינו קובע תשלום כספי גרידא, אלא מנגנון הטבה יישומי, קונקרטי ומגוון הכולל תרומות והטבות בעין ובשווה כסף. הפסיקה הכירה בכך שגם לאחר תיקון 10 לחוק תובענות ייצוגיות, אין איסור על מנגנוני הטבה שאינם העברה לקרן, אלא ניתנה לה עדיפות, מקום בו מדובר בסעד כספי טהור.
בעניינינו, ההטבה אינה תשלום סעד כספי טהור, אלא מנגנון שמימושו הישיר והאפקטיבי מגשים את תכלית ההליך הייצוגי הלכה למעשה. החלפתו במנגנון של העברה לקר תשנה שינוי מהותי את איזון ההסדר ותפגע בהסתמכות הצדדים עליו. לעמדת המשיבים, קבלת עמדת היועמ"ש עלולה אף להביא לסיכול ההסדר כולו.
ככל ש שבית המשפט ימצא לנכון, ניתן להוסיף מנגנוני שקיפות ודיווח, ואולם אין בכך כדי להצדיק שינוי מהותי של ההסדר או החלפת ההטבה שנקבעה בו.
לעניין הגמול למבקש ושכר הטרחה – הלכה פסוקה היא כי קביעת גמול ושכר טרחה בהליך ייצוגי אינה תוצאה של החלה טכנית או אוטומטית של נוסחת אחוזים, אלא פרי שקלול מכלול נסיבות ההליך קונקרטי. בעניינינו, הגמול ושכר הטרחה משקפים באופן מידתי וסביר את מכלול השיקולים הרלוונטיים. שיעור הגמול ושכר הטרחה שנקבע בהסדר אינו מצוי הרף העליון של הסכומים שנקבעו בפסיקה ואף אינו מתקרב אליו. גם ביחס לעיתוי תשלום שכר הטרחה אין בדין חובה לקבוע עיכוב או התניה אוטומטית.
46. ביום 30.12.25 נקבע כי הגורמים המקצועיים יגישו את עמדתם לתשובת הצדדים.
ביום 11.01.26 הוגשה עמדת הגורמים המקצועיים לפיה, הם חוזרים על האמור בהודעה לפי סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות ובתגובה מיום 14.12.25, שהוגשו על ידם.
— סוף עמוד 9 —
דיון והכרעה
47. לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, נתתי דעתי לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ועיינתי בטענות הצדדים במסגרת ההליך דנן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את הסדר הפשרה במישור העקרוני. עם זאת, מצאתי לנכון לאשר את ההסדר בכפוף לביצוע מספר שינויים, זאת בהתאם להערות היועץ המשפטי לממשלה. עוד מצאתי כי אין מקום לאמץ את המלצות הצדדים בנוגע לגמול ולשכר הטרחה במלואן, והכול מן הנימוקים שיפורטו להלן
48. סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות קובע את היקף שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לדון בהסדר פשרה, כבענייננו, וזו לשונו:
"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין."
49. נוסף על האמור, נדרש בית המשפט להידרש לנסיבות המקרה ולהסדר הפשרה, תוך בחינת הקריטריונים הקבועים בסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות:
"(ג) (1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה;
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."
50. מקובלת עליי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה יש לקבוע מנגנון פיקוח יעיל. בהתאם לכך, יש לקבוע כי שכר טרחת בא כוח המבקש לא ישולם במלואו במועד הקובע,
— סוף עמוד 10 —
אלא חלק ניכר ממנו יהיה כפוף להעברה רק לאחר ביצוע ההעברה של הגמול בפועל, דבר שיבטיח פיקוח שוטף ומסודר של בית המשפט על אופן יישום ההסדר.
לאן יועבר סכום הפיצוי?
51. הצדדים פרשו בהרחבה את טעמיהם והבהירו מדוע, לשיטתם, יש לאשר את ייעוד התרומה למי מהעמותות אשר פורטו על ידם שיעודן הוא תרומה לנזקקים.
52. עם זאת, הגורמים המקצועיים טענו, כי מתווה הענקת התרומה כפי שהוצע על ידי הצדדים, אינו מתיישב עם הוראותיו המפורשות של חוק תובענות ייצוגיות.
סעיף 20(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:
"הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה…".
53. מן האמור בהוראת סעיף זה עולה, כי מקום שבו נפסק סעד כספי לטובת הציבור בדרך של העברתו לקרן, הסמכות הנתונה לבית המשפט מתמצה בקביעת ייעוד הכספים לתחום המצוי בזיקה עניינית לנושא התובענה הייצוגית. מכאן נלמד, על דרך השלילה, כי אף שהמחוקק הסמיך את בית המשפט להכווין את השימוש בכספים לתחום קרוב לנושא ההליך, לא הוענקה לו סמכות לייעד את הכספים המועברים לקרן לגוף מסוים ומוגדר מראש. משכך, אין בהוראת סעיף 20(ג)(2) כדי לאפשר ייעוד פרטני כאמור, כמתבקש בענייננו על ידי הצדדים.
54. הדברים זכו לביטוי חד וברור גם בפסיקתו של בית המשפט העליון. במסגרת רע"א 2292/22 ש. שסטוביץ בע"מ נ' רוה, פסקה 22 לפסק הדין [נבו] מיום 12.2.2023 (להלן: "עניין שסטוביץ"), שם הבהירה כב' השופטת ברון את גבולות הסמכות לעניין ייעוד כספים לקרן, כדלקמן:
"…הקרן היא זו שמייעדת את הכספים לתרומה בהתאם לשיקולים המנחים את עבודתה".
55. מעבר לכך, חזר בית המשפט העליון והבהיר את גבולות ההסמכה הקבועה בדין, בע"א 5052/23 היועצת המשפטית לממשלה נ' דביר [נבו] (5.6.2024) ) שם נקבע, כי כספים אשר הוסכם במסגרת הסדר פשרה על ייעודם לגוף מסוים – ובאותו עניין למרכז לעיוור בישראל – אינם ניתנים להעברה לגוף האמור, אלא יש להעבירם לקרן, זאת נוכח הוראת סעיף 20(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. בנסיבות אלה, די בהפניה לדבריו של בית המשפט העליון, אשר מבהירים את ההלכה ואינם טעונים תוספת:
"הערעור מתמקד בקביעת פסק הדין של בית המשפט המחוזי שלפיה מתוך סך של 4 מיליון ש"ח שנקבע כפיצוי לקבוצה,
— סוף עמוד 11 —
במסגרת ההסדר יוקצה סך של 200,000 ש"ח לתרומה למכרז לעיוור בישראל. קביעה זו מנוגדת להוראה מפורשת בסעיף 20 (ג)(2) לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו-2006, המורה על העברת כספים שנפסקים כסעד לטובת הציבור בתובענות יצוגיות, לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד. הערעור מתקבל אפוא במובן זה שאותו סכום – 200,000 ש"ח, יועבר לקרן, ולא למרכז לעיוור בישראל.
בעקבות כמה מקרים שבהם נפלה טעות בהקשר זה, נשוב לצטט ולשנן את הוראות סעיף 20 (ג)(2) לחוק הנ"ל, זו לשונה: "הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27 א'; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדוט (כך במקור ע.ס.) לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה" (ההדגשה הוספה, מן הראוי לשננה)".
56. בנסיבות אלה, ובהתחשב בכל האמור לעיל, וכן ההיגיון שבקשר הישיר בין הסעד לבין הציבור שנפגע – אני קובע כי סכום הפיצוי שהוסכם על ידי הצדדים יועבר לקרן. מבלי לסטות מהסמכות המוקנית לבית המשפט לפי הדין, ייעוד הכספים לקרן משקף את המגבלות שנקבעו בחוק ומבטיח כי הכספים ינוהלו בהתאם למטרות הציבוריות שנקבעו, תוך שמירה על העקרונות הקבועים בדין לתובענות ייצוגיות.
גמול ושכר טרחה
57. המסגרת הנורמטיבית לעניין קביעת הגמול למבקש הייצוגי ולבא כוח הקבוצה מעוגנת בסעיפים 22 ו-23 לחוק, המחייבים את בית המשפט ליתן משקל, בין היתר, למידת הסיכון שניטלה על-ידי אלה במסגרת ניהול ההליך, כמו גם להיקף התועלת שהופקה ממנו עבור חברי הקבוצה. ( ע"א 7593/21 פיינטוך נ' אלוניאל (נבו, 9.6.2022)).
58. בהחלטה שנתן בית המשפט העליון בע"א 2046/10 עזבון שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט"), נקבע כי אמת המידה הראויה לפסיקת שכר טרחתו של בא כוח מייצג בהליך ייצוגי היא שיטת האחוזים, וכי יש להעדיפה על פני שיטת השעות. בהתאם לשיטה זו, שכר הטרחה נגזר כשיעור יחסי מן התועלת הממשית שהושגה לחברי הקבוצה או לציבור, בין אם זו ניתנה מכוח פסק דין ובין אם במסגרת הסדר פשרה. עוד הותווה בעניין רייכרט מודל חישוב מדורג הכולל שיעורי אחוז מופחתים ככל שהסכום גדל, ונקבע כי לגבי סכומים שנגבו עד לתקרה של 5,000,000 ₪, יעמוד שיעור שכר הטרחה על 25%. אמנם הודגש שם כי מדרגות אלה נקבעו על יסוד נסיבותיו הקונקרטיות של אותו מקרה, וכי אין בהן בהכרח כדי לשמש אמת מידה מחייבת לכל הליך אחר, אולם בפועל אומצו אותן מדרגות בפסיקה מאוחרת של בית המשפט העליון וכן של ערכאות דיוניות.
59. בהמשך לכך, בפסק הדין שניתן ברע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן [נבו] (17.3.2024) (להלן: "עניין סופרגז"), חידד בית המשפט העליון כי שיטת
— סוף עמוד 12 —
האחוזים מתאימה בעיקר למצבים בהם נפסק סעד כספי, או למצער סעד הניתן להערכה ולכימות במונחים כספיים. עם זאת, הובהר כי אף שמדובר בשיטה מקובלת בהליכים ייצוגיים, אין היא כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט. עוד נקבע כי יש לראות במדרגות שנקבעו בעניין רייכרט כגבול עליון בלבד, וכי בכל מקרה ומקרה נדרש בית המשפט לבחון את מכלול הנסיבות הרלוונטיות, לרבות אופן סיומו של ההליך. בנוסף צוין בעניין סופרגז, כי בעניין רייכרט לא נערכה הבחנה שיטתית בין הגמול שנפסק לתובע המייצג לבין שכר הטרחה שנפסק לבא כוחו, וכי יש לכלול את הגמול לתובע המייצג במסגרת אותה מדרגה שנקבעה לשכר הטרחה, בהיות מדובר בחלוקה פנימית בין הגורמים שעמדו מאחורי בקשת האישור.
60. ביישום אמות מידה אלה על ענייננו, מצאתי לנכון לקבוע, כי שיעור הגמול יעמוד על 3% מתוך הסכום הכולל של 400,000 ₪. קרי סכום הגמול יעמוד על סך 12,000 ₪.
61. אשר לשכר טרחת בא כוח הקבוצה, סבורני כי הסכום שנקבע אינו חורג מיחס סביר ומידתי להיקף ההליכים שהתנהלו בתיק ולשווי הפיצוי שנקבע במסגרת הסכם הפשרה. עם זאת במגבלת ההליכים עד כה, יש מקום להעמיד את שיעור שכר הטרחה המבוקש, על 10% מסכום הפשרה 40,000 כולל מע"מ. שיעור יחסי זה מתיישב עם אמות המידה שנקבעו בפסיקה, ובפרט עם ההלכות שנפסקו בעניין רייכרט ובעניין סופרגז. עוד יוער, כי ככל שסכום הפשרה שיחולק בפועל יפחת מן הסכום המשוער, בין היתר עקב העברת יתרה לקרן ייעודית, הרי שהתוצאה הכוללת אינה גורעת מן האיזון הראוי שנקבע בהסכם הפשרה ושיעור השכ"ט יהיה בהתאם.
62. משהגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום לאשר את שיעור הגמול ושכר הטרחה במלואם, סברתי כי ראוי כי החלק שנגרע מהם יופנה לקרן לתובענות ייצוגיות, וזאת בהתאם לאופיו הציבורי של ההליך ולתכליות שביסוד מוסד התובענה הייצוגית, כפי שנקבע בעניין סופרגז, בזו הלשון:
"על פי ההלכה הפסוקה, כאשר בית המשפט מפחית מגובה הגמול ושכר הטרחה המומלצים בהסדר פשרה, בסמכותו להורות על העברת הסכומים שנחסכו מהנתבע לטובת הקבוצה, וזאת לאור ההנחה שהוא אדיש להסטה מסוג זה (ראו עניין כרמי, פסקה 8; ע"א 965/23 שפרן נ' קורל המילניום בע"מ, פסקה 3 [נבו] (8.2.2024)). במקרים מתאימים, מן הראוי לשקול את השימוש בסמכות זו." ( (סעיף 50 לפסק הדין)
63. על כן , על הצדדים לפעול בהתאם לכך.
64. שכר הטרחה ישולם בשלבים, כדלקמן: 30% מן הסכום ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין; 40% מן הסכום ישולמו לאחר שפסק הדין יהפוך לחלוט; ו־30% מן הסכום ישולמו על יסוד תצהיר שיוגש מטעם המשיבה, כי הועבר מלוא סכום הפיצוי בהתאם להוראות הסדר פשרה זה.
עוד נקבע, כי ההפרש בין הסכום המומלץ של הגמול ושכר הטרחה לבין הסכום שישולם בפועל, ככל שקיים, יועבר אף הוא לקרן בתוך 30 ימים מהמועד הקובע.
— סוף עמוד 13 —
מינוי בודק:
65. בענייננו לא נמצא כי מתקיימת הצדקה למינוי בודק בהתאם להוראת סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. תנאי הסדר הפשרה גובשו על יסוד שקלול סיכוייה וסיכוניה של התובענה, ואילו שיעור הפיצוי נקבע על דרך של אומדן כללי, נוכח הקושי הממשי באיתור הצרכנים שנפגעו. בנסיבות אלו, עסקינן בסוגיה משפטית בעיקרה, שאינה מחייבת הפעלת מומחיות ייחודית החורגת משיקול דעתו המקצועי של בית המשפט.
סיכום
66. הסדר הפשרה מאושר וניתן לו תוקף של פסק דין.
67. הגמול ושכר הטרחה ישולמו כאמור לעיל, כאשר שכר הטרחה ישולם בפעימות.
68. הצדדים ימציאו עותק מפסק דין זה למנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
ניתן היום, כ"ד שבט תשפ"ו, 11 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.
