20873-01-26 | בית משפט לתביעות קטנות בבת ים | יאיר חסדיאל | 2026-09-07
צד תובע: קמילה וסרמן | צד נתבע: טל בנימין
תובעים שכנגד (בנפרד מהתביעה העיקרית): טל בנימין
נתבעים שכנגד (בנפרד מהתביעה העיקרית): קמילה וסרמן
בית המשפט לתביעות קטנות בבת ים דחה את התביעה ואת התביעה שכנגד, בעקבות מפגש מתועד בין הצדדים בחנות דגים בבת ים.
המפגש והטענות ההדדיות
האירוע התרחש בינואר 2026, על רקע יחסים מתוחים בין הצדדים והליכים קודמים למניעת הטרדה מאיימת. התובעת טענה, בין היתר, להפרת צו, ללשון הרע ולפגיעה בפרטיות. הנתבעת, שהגישה תביעה שכנגד, העלתה טענות משלה לפגיעה בפרטיות וללשון הרע, וכן לעוגמת נפש ולשימוש לרעה בהליכי משפט. אלה היו טענות הצדדים, ולא ממצאים כשלעצמם.
המפגש בחנות תועד בסרטון שהציגה התובעת. בפסק דין קודם בהליך למניעת הטרדה מאיימת נקבע שעצם הימצאות הנתבעת בחנות סמוכה למקום מגורי התובעת לא הפרה את הצו, שלא אסר עליה להימצא שם. בית המשפט בהליך הנוכחי התייחס גם לקביעה הקודמת שלפיה התיעוד הציג חילופי דברים לא נעימים, וששני הצדדים יכלו לפעול אחרת.
מה למד בית המשפט מהתיעוד
בית המשפט ציין כי הייתה מחלוקת בין העדויות בשאלה מי התגרה במי לפני הכניסה לחנות. לצד זאת, הוא התרשם שהסרטון מלמד ככל הנראה שהתובעת עקבה אחר הנתבעת אל תוך החנות כדי לצלם אותה, לשם הגשת בקשה בהליך למניעת הטרדה מאיימת, ושחילופי הדברים החלו שם והסתיימו בגידופים הדדיים. פסק הדין אינו מפרט את המילים שנאמרו.
על בסיס התמונה העובדתית הזו, בית המשפט קבע כי שיקולי מדיניות משפטית אינם מצדיקים במקרה המסוים החלת סעדים לפי חוק איסור לשון הרע או חוק הגנת הפרטיות. אותה הערכה עובדתית שימשה גם בבחינת התביעה שכנגד. כלומר, ההכרעה לא נשענה על קביעה כללית שכל עלבון הדדי חוסה תחת הגנה, אלא על נסיבות המפגש, התיעוד וההקשר של ההליכים בין הצדדים.
ההקשר חשוב
פסק הדין מדגים את ההבחנה בין אמירה פוגענית לבין השאלה אם נסיבות פרסומה מצדיקות סעד משפטי. לצורך הערכה כזו, בית המשפט בחן את התנהלות שני הצדדים ואת מה שניתן ללמוד מהסרטון, ולא רק את עצם חילופי הדברים. ההנמקה הנלווית להוצאות התבססה על התוצאה ההדדית של שתי התביעות.
בעילת לשון הרע לא נפסק פיצוי (0 ש״ח).
הוצאות בהליך
כל צד יישא בהוצאותיו.
