פרטי ההליך ומספר התיק: 41787-05-24 | בית משפט לתביעות קטנות בחיפה | הרשמת הבכירה דנה ביאלר | 2024-11-28
צד תובע: חלי ברוך | צד נתבע: יעל ויין
בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה קיבל את תביעת לשון הרע, שעסקה ברישום של רופאה בתיק הרפואי של בנה הפעוט של התובעת.
איך נוצר הרישום ומה קרה אחר כך
לפי פסק הדין, התובעת פנתה למרפאה עם בנה לאחר שמצבו לא השתפר, וביקשה בדיקות והפניה להמשך בירור. במהלך אחד הביקורים נרשמה בתיק הרפואי התייחסות להתנהלות התובעת, לצד תיאור של המפגש והטיפול בפעוט. הרישום לא הסתפק בתיעוד רפואי של מצבו או בהחלטות הטיפול, אלא כלל גם אמירות שליליות על התנהלותה כאם ועל השפעתה על הילד.
התובעת טענה כי נודע לה על הרישום רק לאחר שהורהו האחר של הפעוט העביר אותו במסגרת הליך הגירושין. בית המשפט קבע כי הדברים הגיעו לידיו ושימשו נגד התובעת בהליך. עוד קבע כי הרשומה הייתה נגישה בתיק הרפואי גם בעת הדיון. במהלך הדיון הוצגה הרשומה כשהיא עדיין מופיעה בתיק, למרות טענת הנתבעת שהיא כבר נמחקה.
מה הופך רישום בתיק רפואי לפרסום פוגעני
בית המשפט בחן את הדברים לפי משמעותם האובייקטיבית ואת האופן שבו אדם סביר עשוי להבין אותם. הוא קבע כי ייחוס התנהלות פוגענית והטלת ספק בתפקודה של התובעת כאם עלולים לבזות אותה. העובדה שהרישום נכתב בידי רופאה במסגרת טיפול רפואי לא הפכה כל תוכן שבו לחוות דעת מקצועית מוגנת. בית המשפט הדגיש שתפקודה ההורי של התובעת כלל לא עמד לבחינה במסגרת הטיפול הרפואי בבנה.
גם היעדר היכרות מוקדמת בין הצדדים נשקל לשני הכיוונים. מצד אחד, הוא עשוי היה להחליש את האפשרות שהרישום נבע ממניע אישי. מצד אחר, ככל שההיכרות הייתה שטחית, היה על הנתבעת להפעיל שיקול דעת ולהביא בחשבון את ההשלכות האפשריות של דברים שנשמרים בתיק רפואי. בית המשפט הוסיף כי לפי עדות הנתבעת, אם סברה שקיים חשש ממשי ביחס לתפקוד הורה, היה עליה לפעול בדרך דיווח מסודרת. היא לא עשתה זאת, והסבירה כי לא הכירה את התובעת במידה מספקת.
הגישה לתיק וההגנות שנבחנו
הטענה שהרישום נועד להישאר חסוי לא שינתה את מסקנת בית המשפט. הרשומה הגיעה בפועל להורה האחר, ונשארה זמינה בתיק. בית המשפט ציין כי לא ניתנה תשובה מספקת לשאלה כיצד הגיע אליו הרישום אם אכן נכתב כך שלא ייחשף לאחרים.
בית המשפט התייחס גם לבירור שנערך בקופת החולים בעקבות תלונת התובעת. בתשובות שנמסרו לה צוין כי לא היה מקום לכלול ברשומה התייחסות לתפקודה כאם, וכי התלונה נמצאה מוצדקת. הקופה הודיעה שתפעל למחיקת הרשומה, אך במועד הדיון היא עדיין הופיעה בתיק. על יסוד מכלול הדברים קבע בית המשפט שלא הוכחו הגנות אמת בפרסום או תום לב. בין היתר, הוא נתן משקל לכך שהרישום חרג מהנדרש בתפקיד, לכך שהנתבעת הכירה בחובות המקצועיות הרלוונטיות, ולסתירות שעלו בעדותה בנוגע לחיסיון ולחובת הדיווח. פסק הדין אינו קובע שהרשומה נמחקה לאחר הדיון, ולא כלל הוראה אופרטיבית למחיקתה.
השפעת הרישום והסעד
בית המשפט התרשם מעדות התובעת על השימוש החוזר ברישום במסגרת הליך הגירושין. לפי פסק הדין, הדברים השפיעו גם על עובדת סוציאלית, אשר הביעה דאגה ביחס לקטין ושקלה מעורבות נוספת בהסתמך על מכתב הרופאה. בית המשפט קבע שהרישום היה גורם מכריע בהמלצת העובדת הסוציאלית, ולא רק פרט רקע שולי.
בבחינת הסעד ציין בית המשפט כי החוק מאפשר פיצוי גם ללא הוכחת נזק, והדגיש את הרלוונטיות של מנגנון זה למקרה שבו רישום פוגעני נותר בתיק והגיע לגורמים שהשתמשו בו. לצד זאת, ההכרעה נשענה גם על התרשמותו מעדות התובעת ועל השפעת הדברים בפועל.
בעילת לשון הרע נפסק פיצוי בסך 37,000 ש״ח.
הוצאות בהליך
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 750 ש״ח, הכוללות החזר אגרה.
הפיצוי וההוצאות ישולמו בתוך 30 יום. אם לא ישולמו במועד, מלוא החיוב, הכולל את הפיצוי ואת ההוצאות, יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה, 19.5.24, ועד לתשלום המלא בפועל.
