055-664-0120⁩

בקשה ייצוגית נגד בנק הפועלים: עמלות וריביות שנגבו מנפגעי מלחמת “חרבות ברזל” בניגוד למתווה בנק ישראל

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה טענה כי בנק הפועלים גבה מלקוחות שנפגעו ישירות ממלחמת “חרבות ברזל” עמלות וריביות שלא בהתאם למתווה ההקלות של בנק ישראל שהבנק עצמו אימץ ופרסם. לאחר שהבנק השיב ללקוחות סכום כולל של כ-1.28 מיליון ש״ח, ההליך הסתיים בהסתלקות מוסכמת ומתוגמלת שאושרה על ידי בית המשפט. המאמר מסביר מה נטען, מה נפסק בפועל, ומה המשמעות של הסתלקות כזו עבור ציבור הלקוחות.
תמונה הממחישה זכוכית מגדלת הבוחנת מסמך הלוואה פיננסי ומדגישה בסמן אדום את סעיף העמלות הנסתרות וריבית הפיגורים

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק הפועלים טענה כי הבנק גבה מלקוחות שנפגעו ישירות ממלחמת “חרבות ברזל” (“לקוחות המעגל הראשון”) עמלות וריבית על יתרת חובה בעו״ש, בניגוד למתווה ההקלות של בנק ישראל שהבנק אימץ ופרסם באתרו. ההליך לא הוכרע לגופו ולא אושר כתובענה ייצוגית. הוא הסתיים בהסתלקות מוסכמת ומתוגמלת: הבנק, שטען ל״לקונה תפעולית נקודתית“, ביצע השבה כספית ללקוחות הרלוונטיים בסכום כולל של כ-1,282,707 ש״ח. בית המשפט אישר את ההסתלקות, דחה את התביעה האישית של המבקש, מחק את בקשת האישור, ואישר גמול של 31,250 ש״ח למבקש ושכר טרחה של 193,750 ש״ח לבא כוחו (בתוספת מע״מ). ההסתלקות אינה יוצרת ”מעשה בית דין“ כלפי יתר חברי הקבוצה.

הרקע: מתווה ההקלות של בנק ישראל לנפגעי "חרבות ברזל"

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פרסם בנק ישראל ביום 15.10.23 מתווה מקיף של הקלות ללקוחות הבנקים וחברות האשראי. המתווה, שאומץ על ידי הבנקים ובכללם בנק הפועלים והורחב מעת לעת (עדכונו האחרון בחודש 9/24, בתוקף עד סוף שנת 2024), נועד לסייע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות המלחמה באמצעות פטורים מעמלות והקלות שונות.

המתווה חילק את הלקוחות לשתי קבוצות: "המעגל הראשון" – כל הלקוחות שנפגעו באופן ישיר מנזקי המלחמה, ו"המעגל השני" – יתר הלקוחות. בין ההטבות למעגל הראשון: פטור מריבית על יתרת חובה בעו"ש (אוברדראפט) בחשבון פרטי ועסקי עד 10,000 ש"ח, שהורחב למפוני יישובי גבול הצפון והוארך בחשבון העסקי עד 30,000 ש"ח. בנק הפועלים אף פרסם את ההטבות בדף ייעודי באתרו בשם "הקלות והטבות לנפגעי המלחמה ומשרתי המילואים".

מי הגיש את הבקשה ומה נטען

המבקש, עו"ד אליהו בן עזרא, הוא עורך דין שהתגורר וניהל את עסקו בכפר ראש הנקרה שעל גבול הצפון, ופונה רשמית מביתו על פי החלטת הממשלה בתאריך 18.10.23. הוא מחזיק חשבון בנק עסקי בבנק הפועלים ונכלל, לטענתו, בקבוצת המעגל הראשון.

לפי הבקשה, חרף זכאותו להטבות ולמרות פניותיו לבנק, הבנק המשיך לגבות מחשבונו כספים בגין יתרת חובה בעו"ש בניגוד למתווה, ולא זיכה את חשבונו במלוא הריביות שנגבו. הנזק האישי שנטען עמד על 508.11 ש"ח לפחות. הבקשה טענה עוד כי הבנק השמיט בפרסומיו חלק מההקלות בתחום העמלות, כך שלקוחות זכאים לא ידעו על זכאותם.

עילות התביעה שנטענו כללו הפרת חובה חקוקה של כללי הבנקאות (שירות ללקוח) וחוק הבנקאות, הפרת חוק החוזים האחידים, הפרת חוק עשיית עושר ולא במשפט, וכן הפרת חובת האמון הבנקאית וחובת הזהירות. בקשות מסוג זה נמנות עם התחום של תביעות ייצוגיות צרכניות נגד תאגידים בנקאיים.

עמדת הבנק: "לקונה תפעולית נקודתית"

בתשובתו התנגד בנק הפועלים לבקשה וטען כי מדובר ב"לקונה תפעולית נקודתית" ביישום חלק קטן מהוראות המתווה – בנושא ריבית בגין יתרת חובה ועמלת משיכת מזומן מבנקטים מרוחקים. לטענת הבנק, מדובר בתקלה טכנית שהתגלתה עקב מאפיינים ייחודיים של חלק מהחשבונות ומהצורך להטמיע את המתווים במהירות, וכי הוא החל לפעול לתיקונה ולהשבה מלאה של הסכומים – ללא קשר לתוצאות ההליך הייצוגי.

הבנק הוסיף כי לבקשה לא קדמה פנייה מוקדמת מסודרת למחלקה המשפטית שלו, וכי במקרים מסוימים הוא אף העניק בשגגה הטבות ללקוחות שלא היו זכאים להן כלל.

מה זו הסתלקות מתוגמלת – וכיצד הסתיים ההליך

לאחר הגשת תשובת הבנק וקיום הליך הידברות, הגישו הצדדים ביום 31.12.25 בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת האישור לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. חשוב להבהיר: ההליך לא אושר כתובענה ייצוגית ולא הוכרע לגופו. הסתלקות היא מנגנון שמאפשר למבקש לסגת מההליך, בדרך כלל כאשר מתברר שאין עוד תועלת בהמשכו.

"הסתלקות מהליך ייצוגי, כחלק מהסכמה בין התובע לנתבע, אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי כלל חברי הקבוצה אלא רק כלפי התובע המייצג המסוים" – מתוך פסק הדין, בהתאם לפסיקה הנוהגת.

הרקע להסכמה היה שהבנק כבר ביצע השבה כספית לרוב המוחלט של הלקוחות. ההשבה כללה סך של 4,097.17 ש"ח ל-328 חשבונות שמהם נגבתה בשגגה עמלת משיכת מזומן מבנקטים מרוחקים, וסך של 1,246,315.73 ש"ח ל-2,485 חשבונות עסקיים עם מסגרת עו"ש פרטית שמהם נגבתה ריבית בגין יתרת חובה בטווח שבין 10,000 ל-30,000 ש"ח. יתרת התשלום הושלמה עד 11.1.26, כך שסך ההשבה הכולל עמד על כ-1,282,707 ש"ח. עוד מונה מומחה מוסכם (רו"ח אורי אפשטיין) לבחון אם נדרשת השבה נוספת.

טבלת סיכום ההליך

נושא פרטים
הערכאה בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' השופט שמואל מנדלבום (ת"צ 43497-10-24)
שלב ההליך הסתלקות מוסכמת ומתוגמלת בשלב מקדמי (בטרם אושרה כייצוגית ובטרם התקיים דיון)
עילות/נושא הפרת חובה חקוקה (כללי הבנקאות), חוק החוזים האחידים, עשיית עושר ולא במשפט, חובת אמון בנקאית – בקשר לגביית עמלות וריבית בניגוד למתווה בנק ישראל
ליבת הטענה גביית עמלות וריבית על יתרת חובה מלקוחות המעגל הראשון (נפגעי "חרבות ברזל") בניגוד למתווה ההקלות שהבנק אימץ ופרסם
הקבוצה לקוחות המעגל הראשון שבחשבונם בוצעו חיובי ריבית ועמלות ו/או שלא זוכו בניגוד למתווה, מ-15.10.23 עד 30.9.24
סעד/תוצאה ההסתלקות אושרה; התביעה האישית נדחתה ובקשת האישור נמחקה. הבנק השיב כ-1,282,707 ש"ח ללקוחות. גמול 31,250 ש"ח למבקש ושכ"ט 193,750 ש"ח לבא כוחו (בתוספת מע"מ)
לקריאת פסק הדין המלא בתיק זה ←

למה בית המשפט אישר גמול ושכר טרחה

הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה בהסתלקות, וכי תגמול כזה הוא החריג. בהתאם להלכת "מרקיט", בחן בית המשפט שני שיקולים מרכזיים. ראשית, קיומה של עילת תביעה לכאורה: הבנק לא הכחיש שנגבו ריביות ועמלות שחלקן שלא בהתאם למתווה, כך שלא היה מדובר בתביעת סרק. שנית, התועלת הממשית לקבוצה: עצם הגשת ההליך הובילה את הבנק לתקן את ההפרות ולהשיב את הכספים, ולא נמצא פער מהותי בין הסעד שהתבקש (השבה) לסעד שניתן בפועל.

עם זאת, בית המשפט מצא "טעם לפגם אפשרי" בכך שהמבקש לא פנה בפנייה מפורטת למחלקה המשפטית של הבנק לפני הגשת הבקשה, אלא הסתפק בפנייה לבנקאי. שיעורי שכר הטרחה (כ-15.5% מהיקף ההשבה) והגמול (כ-2.5%) נמצאו סבירים בהתאם ל"שיטת האחוזים" מהלכת רייכרט.

מה המשמעות עבור לקוחות אחרים

מכיוון שההליך הסתיים בהסתלקות ולא באישור כתובענה ייצוגית, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין כלפי יתר חברי הקבוצה. אמנם, כפי שציין בית המשפט, בעולם המעשה הסתלקות "מצננת" את הסיכוי שתוגש תביעה נוספת באותו עניין. לקוח שסבור כי נגבו ממנו עמלות או ריבית שלא כדין בתקופת המלחמה, ושחשבונו לא זוכה – יכול לבחון את זכויותיו באופן פרטני, ובמידת הצורך להיוועץ בעורך דין תביעות ייצוגיות.

הטיפ של שוהם

אם אתם לקוחות שנפגעו ישירות מהמלחמה, שמרו כל פרסום של מתווה ההקלות והשוו אותו לחיובי הריבית והעמלות בדפי החשבון. תיעוד מסודר של פנייה בכתב לבנק - ורצוי גם למחלקה המשפטית ולא רק לבנקאי - עשוי להיות קריטי אם תבקשו זיכוי או שתשקלו הליך משפטי.

שאלות נפוצות

לא. ההליך לא הוכרע לגופו ולא אושר כתובענה ייצוגית. הוא הסתיים בהסתלקות מוסכמת. הבנק טען ל״לקונה תפעולית נקודתית“, לא הודה בטענות, אך ביצע בפועל השבה כספית ללקוחות הרלוונטיים.
סך ההשבה הכולל שאליו התייחס בית המשפט עמד על כ-1,282,707 ש״ח. סכום זה כלל 4,097.17 ש״ח ל-328 חשבונות בגין עמלות משיכת מזומן, ו-1,246,315.73 ש״ח ל-2,485 חשבונות עסקיים בגין ריבית על יתרת חובה, בתוספת יתרות שהושלמו עד ינואר 2026.
זהו מנגנון לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות שבו המבקש חוזר בו מהבקשה, לרוב כשאין עוד תועלת בהמשך ההליך. כשההסתלקות כרוכה בתשלום גמול ושכר טרחה היא “מתוגמלת”, וזו נחשבת חריג הטעון בחינה קפדנית ואישור בית המשפט.
מבחינה משפטית לא – הסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי יתר חברי הקבוצה, אלא רק כלפי התובע המייצג. יחד עם זאת, בית המשפט ציין כי בפועל הסתלקות נוטה “לצנן” את הסיכוי להגשת תביעה נוספת באותו עניין.
המתווה חילק לקוחות לשני מעגלים. “המעגל הראשון” כלל את מי שנפגעו ישירות מנזקי המלחמה והיה זכאי בין היתר לפטור מריבית על יתרת חובה בעו״ש עד 10,000 ש״ח (ובחשבון עסקי למפונים – עד 30,000 ש״ח) ולפטורים מעמלות שונות.
נפסק גמול של 31,250 ש״ח למבקש (כ-2.5% מהיקף ההשבה) ושכר טרחה של 193,750 ש״ח לבא כוחו (כ-15.5%), בתוספת מע״מ. בית המשפט אישר זאת משום שנמצאה עילת תביעה לכאורה ותועלת ממשית לקבוצה – הבנק תיקן את ההפרות והשיב כספים בעקבות ההליך.

נסכם...

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד בנק הפועלים טענה כי הבנק גבה מנפגעי מלחמת “חרבות ברזל” עמלות וריבית בניגוד למתווה ההקלות של בנק ישראל. ההליך לא הוכרע לגופו אלא הסתיים בהסתלקות מוסכמת ומתוגמלת, לאחר שהבנק השיב ללקוחות כ-1.28 מיליון ש״ח. בית המשפט אישר את ההסתלקות, דחה את התביעה האישית ומחק את בקשת האישור, תוך פסיקת גמול ושכר טרחה. חשוב לזכור שהסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי יתר הלקוחות. אם נגבו מכם עמלות או ריבית שלא בהתאם למתווה, מומלץ לבחון את זכויותיכם ולהיוועץ בעורכי הדין ממשרד שוהם אבן.