בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"צ 43497-10-24 בן עזרא נ' בנק הפועלים בע"מ
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופט שמואל מנדלבום
תובע
אליהו בן עזרא
ע"י ב"כ עוה"ד עידו קוסובר
נגד
נתבעים
בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אייל נחשון ואח'
ממשרד ברנע,ג'פה לנדה ושות'
חקיקה שאוזכרה:
חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006: סע' 8(א)(2), 16, 16(א)-, 16(ב), 16(ד), 16(ד)(1), 16(ד)(2), 1, 3
חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981
חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982
חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979
תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010: סע' 11 (ב)
תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007: סע' 7א'(א)(1), 7א(א)(4), 7א(א)4(א), 7א(א)(4)(ב)
פקודת הבנקאות, 1941: סע' 5(ג1)
פסק דין
פתח דבר:
1. לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה שבכותרת כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה-"בקשת ההסתלקות" ו- "בקשת האישור") בהתאם לסע' 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן-"חוק תובענות ייצוגיות") ולהורות על דחיית תביעתו האישית של המבקש נגד המשיב תוך פסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו.
— סוף עמוד 1 —
התובענה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית:
2. עניינה של התובענה שבכותרת בטענה כי המשיב-בנק הפועלים בע"מ (להלן-"המשיב") גבה וגובה מלקוחותיו שנפגעו באופן ישיר מנזקי מלחמת "חרבות ברזל" עמלות וריביות שונות שלא בהתאם למתווה בנק ישראל –אותו אימץ המשיב ופורסם (בחלקו) על ידו ואשר במסגרתו הוענקו ללקוחות הבנקים הקלות שונות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות ברזל".
3. בהתאם למפורט בכתב התביעה ובבקשת האישור, עקב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" פרסם בנק ישראל ביום 15.10.23 הודעה על מתווה מקיף אשר אומץ על ידי הבנקים וחברות האשראי ובכלל זה המשיב ואשר התעדכן והורחב מעת לעת כאשר עדכונו האחרון היה בחודש 9/24 ותוקפו עד לסוף שנת 2024 (להלן-"המתווה").
תואר כי מטרת המתווה היא לסייע ולהקל על לקוחות כל הבנקים בהתמודדות עם השלכות המלחמה באמצעות הענקת פטורים מעמלות, הקלות ללקוחות הבנקים על פי תנאי מינימום ולצורך כך הלקוחות של הבנקים חולקו לשתי קבוצות כאשר במעגל הראשון נכללים כל הלקוחות שנפגעו באופן ישיר מנזקי מלחמת "חרבות ברזל" (להלן-"המעגל הראשון") ובמעגל השני נכללים יתר הלקוחות (להלן-"המעגל השני"). עוד פורט כי המשיב עצמו פירט זכאויות והקלות בדף המפורסם באתר הבנק בשם "הקלות והטבות לנפגעי המלחמה ומשרתי המילואים" ללקוחותיו במעגל הראשון והשני ובכלל זה הטבת פטור מעמלות והטבת פטור מריבית על יתרת חובה בעו"ש (אוברדראפט), בחשבון פרטי ועסקי עד 10,000 ₪, שהורחב למפוני יישובי גבול הצפון בתאריך 8.11.23 ואח"כ הוארך בחשבון הפרטי והוארך והורחב בחשבון העסקי בפרסום מתאריך 17.12.23 ושיחול מתאריך 1.1.124 עד 30,000 ₪.
4. בכל הקשור לעניינו האישי של המבקש בתביעה, תואר כי המבקש הוא עו"ד במקצועו שהתגורר וניהל את עסקו בזמנים הרלוונטיים לתובענה בכפר ראש הנקרה על גבול צפון המדינה והוא מחזיק ומנהל חשבון בנק עסקי אצל המשיב. לפי הטענה, המבקש פונה באופן רשמי מביתו על פי החלטת הממשלה בתאריך 18.10.23 ובהתאם לתנאי המתווה הוא נכלל בקבוצת המעגל הראשון ומכוח המתווה המבקש זכאי להטבות והקלות כפי שפורסמו ואושרו על ידי המשיב ובכלל זה "הקלות בתחום העמלות" ו- "הקלות בתחום האשראי" וחרף האמור נטען כי המשיב גבה מחשבונו של המבקש (שהחל מיום 6.10.23 ועד 30.9.24 ואילך לא הגיע ליתרת חובה בעו"ש לסך של 30,000 ₪) כספים בגין יתרת חובה בעו"ש בניגוד למתווה שלפיו יש לגבות במקרים מעין אלו 0% ריבית ונטען עוד כי המשיב גם לא דאג לזיכויו המלאים של חשבון המבקש והמשיך לפעול כפי שפעל קודם לפרסום המתווה ולמלחמת "חרבות ברזל" והכל בניגוד להנחיות בנק ישראל ו/או לפרסומים הרשמיים של המשיב באתרו. כן נטען כי המשיב לא העביר למבקש פירוט חיוב ריבית עבור התקופה שמתחילה מחודש 9/23 עד 12/23 שהיה אמור לפרסם בתאריך 3.1.24 תוך שהדגיש כי המשיב נהג לשלוח לו הודעה על "פירוט חיובי הריבית" החל מתאריך 4.3.24 עבור החודשים ינואר 24 עד ספטמבר 24.
— סוף עמוד 2 —
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916המבקש טען עוד כי הוא פנה מספר פעמים למשיב בע"פ ובכתב מאז שפורסם המתווה במטרה לוודא כי המשיב מודע לזכויותיו כלקוח המעגל הראשון וכי למרות פניותיו וחרף העובדה כי המשיב הכיר במבקש כלקוח הזכאי להטבות המשתייך למעגל הראשון והבטחות לדאוג לקיומן של ההטבות על פי המתווה, המשיב פעל בניגוד למתווה ולפרסומיו.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)כן נטען כי משיחה עם נציג המשיב עולה כי ככל הנראה, כאשר כבר הסכים המשיב לזכות את המבקש, הרי הוא זיכה אותו מריבית חובה בעו"ש לפי חשבון משק פרטי עד יתרת חובה של 10,000 ₪ ו/או לא עדכן את זכאותו של המבקש כמי שבבעלותו חשבון עו"ש עסקי אשר זכאי לזיכוי ריבית עד יתרת חובה של 30,000 ₪ שהמבקש לא חרג ממנה וכן לא חרג ממסגרת האשראי שאושרה לו בסך 30,000 ₪. לטענת המבקש, נציג של המשיב ביקש לברר את הנושא ולאחר בירור טען המשיב כי טיפל בבקשת המבקש אך בפועל המבקש לא זוכה במלוא הריביות להן הוא זכאי בדין.
המבקש ביקש להדגיש בהקשר זה כי המשיב הכיר בפועל בזכאותו של המבקש כבעל חשבון עסקי בהטבות על פי המתווה המגיעים ללקוחות המעגל הראשון וחרף פניותיו של המבקש, המשיב נמנע מלזכות את חשבון המבקש על כלל החיובים בריבית שנגבו קודם לכן במהלך השנה הרלוונטית וזאת, נטען, תוך הפרה של התחייבות המשיב בהתאם למתווה, לספק ללקוחותיו למצער את תנאי המתווה המהווים תנאי מינימום שהציג המתווה כפי שהבהיר בנק ישראל בפרסומיו.
המבקש טען עוד כי המשיב השמיט בפרסומיו חלק 9 בהקלות בתחום העמלות שפורסמו לראשונה במתווה בתאריך 15.10.23 בכל הנוגע לעמלת טיפול בירושות ועזבונות ועמלות משיכת מזומן (ממכשיר מרוחק ע"י כרטיס נטען) ולטענתו סביר להניח כי לקוחות מהמעגל הראשון אשר זכאים לפטור מהעמלות הללו לפי המתווה לא קיבלו פטורים אלו ולא ידעו שהם זכאים לפטורים לפי המתווה.
5. עילות התביעה המפורטות בכתב התביעה הן בעיקר: הפרת חובה חקוקה בשל הפרה של כללי הבנקאות (שירות ללקוח)(עמלות), התשס"ח-2008 וחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981; הפרת חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982; הפרת חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; והפרת חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. כן נטען כי המשיב הפר את חובת האמון הבנקאית וחובת הזהירות שלו כלפי לקוחותיו.
6. הועתק מנבוהקבוצה שבשמה ביקש המבקש לנהל את ההליך הוגדרה על ידו כך שהיא כוללת את כל לקוחות המשיב המשתייכים לאוכלוסיית המעגל הראשון, אשר בחשבונם בוצעו פעולות חיוב ריבית ועמלות ו/או לא זוכו בריביות שנגבו בניגוד למתווה בנק ישראל ופרסומי המשיב בעצמו החל מתקופת פרסומו ביום 15.10.23 ועד לתאריך 30.9.24 ואלה אשר יפורסמו בהמשך, ככל שיפורסמו, עד תום פרסומם ו/או עד מתן פסק דין בתובענה שתוגש (להלן-"הקבוצה").
7.
— סוף עמוד 3 —
אשר לשאלת הנזק, המבקש טען בבקשה כי הנזק האישי שנגרם לו עקב התנהלות המשיב המתוארת עומד ע"ס 508.11 ₪ לפחות, במונחי קרן נכון לתאריך הגשת הבקשה, סכום שיש לצרף לו הפרשי הצמדה וריבית מיום הזכאות על פי המתווה לזיכויים מלאים וחלקיים של ריבית חובה ועד מועד התשלום בפועל.
באשר להיקף הנזק שנגרם לקבוצה, המבקש טען בבקשה כי אין לו מידע או יכולת להעריך באופן מדויק את סך הלקוחות של המשיב המוגדרים כקבוצה בבקשת האישור אך ברור שמדובר בעשרות אלפים וכי אין לו יכולת להעריך את ההפרש בין העמלות והחיובים ו/או הריביות אשר המשיב גבה מלקוחותיו בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור לעומת היקפם של העמלות ו/או הריביות שראוי היה לגבות בהתאם למתווה. בהקשר זה ציין המבקש גם כי אין לו מידע מיהם בעלי החשבונות אצל המשיב הזכאים לפטור מתשלום טיפול בירושות ועיזבונות כמו גם הטבות ופטורים אחרים להם זכאים לקוחות המעגל הראשון על פי המתווה, והמבקש העריך כי די במספר אלפים בודדים של חשבונות בנק מתוך יותר מ- 400,000 חשבונות בנק רלוונטיים כדי שסכום התובענה יעלה על הסכום של 2.5 מיליון ₪.
8. בבקשת האישור עתר המבקש לקבוע את חובתו של המשיב ואת הסעד המגיע לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה והוא החזר של סכום הפיצוי/השבה של העודפים/כספים שנגבו מהם שלא כדין, לרבות אך לא רק, את העמלות ותשלומי הריביות העודפות ששילמו בגין חיובם יותר מפעם אחת ו/או את העדר זיכוי מצד המשיב בגין יתרת חובה בחשבונות עסקיים וחשבונות פרטיים, בהתאם למתווה. כן עתר המבקש לקבוע את חובתו של המשיב לפצות את המבקש ואת חברי הקבוצה בגין נזק בלתי ממוני עבור גביית עמלות ותשלומי ריביות בלתי חוקיות מחשבונם וליתן צו מניעה שיורה למשיב להימנע מלגבות מלקוחותיו חברי הקבוצה עמלות וריביות שלא בהתאם למתווה.
9. המבקש עתר לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 3 (תביעה נגד תאגיד בנקאי) ופרט 1 (תביעה נגד עוסק ) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות וטען כי כל התנאים לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק האמור מתקיימים בענייננו.
תשובת המשיב לבקשת האישור:
10. המשיב בתשובתו התנגד לבקשת האישור וטען כי חלק מזערי מטענות המבקש מתייחס ללקונה תפעולית – נקודתית אצל המשיב ביחס ליישום חלק קטן של הוראות מתווי בנק ישראל בשל פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" וזאת בנושא ריבית בגין יתרת חובה ועמלת משיכת מזומנים מבנקים מרוחקים. המשיב טען עוד בהקשר זה כי מדובר בלקונה טכנית במהותה אשר המשיב החל לפעול לטובת תיקונה עם היוודעה כך שבסיום הטיפול –בעוד כשבועיים ממועד הגשת התשובה- תבוצע השבה מלאה של הסכומים לכלל הלקוחות הרלוונטיים. וזאת, נטען, ללא קשר לתוצאות ההליך הייצוגי דנן והרבה לפני
— סוף עמוד 4 —
שתינתן הכרעה שיפוטית בו. לכן המשיב טען כי ההליך הייצוגי אינה הדרך הראויה וההולמת להסדיר לַקוּנה, שאין חולק על הסדרתה, שכבר מבוצעת.
11. המשיב טען עוד בתשובתו כי לבקשת האישור לא קדמה פנייה מוקדמת וממשית מצד המבקש וכי הדברים הובהרו היטב למבקש סמוך לאחר הגשת בקשת האישור אך הוא התעקש להמשיך ולעמוד על ניהולו של ההליך שלא לצורך ותוך בזבוז משאבים של המשיב ושל בית המשפט .
12. באשר ללקונה התפעולית שאירעה לפי הטענה אצל המשיב במהלך יישום והטמעת מתווי בנק ישראל השונים בנושא ריבית בגין יתרת חובה ועמלת משיכת מזומנים מבנקטים מרוחקים, נטען כי מדובר בלקונה תפעולית נקודתית שבמסגרתה לא הוגדרו ויושמו נכון במערכות המשיב חלק מצומצם מההטבות כך שאלה לא הוענקו בפועל לאוכלוסיית המעגל הראשון. זאת, נטען, כאשר התברר למשיב בדיעבד כי בתקופת מתווי בנק ישראל 6-1 גבה המשיב מקבוצה מצומצמת של לקוחות אוכלוסיית המעגל האשון עמלות "רגילות" בגין משיכת מזומן מבנקטים "מרוחקים" של המשיב שלא תאמו את החלטת המשיב להפחית עמלות אלו לאוכלוסייה הרלוונטית וכאשר התברר למשיב עוד כי בתקופת מתווי בנק ישראל 6-2 גבה המשיב מקבוצה מצומצמת של אוכלוסיית המעגל הראשון אשר החזיקו אצלו חשבון בנק עסקי עם מסגרת עו"ש פרטית, ריבית לא מופחתת בגין יתרת חובה בחשבונם בטווח יתרת חובה בין 10,000 ₪ ל- 30,000 ₪.
13. נטען כי הלקונה המתוארת נבעה בעיקרה כתוצאה ממאפיינים ייחודיים של החשבונות שהחזיקו חברי הקבוצה, כמו גם מהצורך בהטמעת המתווים במהירות, על כל השינויים שחלו במעבר ממתווה למתווה. עוד נטען כי בנסיבות המתוארות המשיב אף העניק בשגגה ומעבר לנדרש, לחלק מלקוחותיו, הטבות אשר הם כלל לא היו זכאים אליהן והמשיב לא התכוון ליתן.
14. לאור המתואר המשיב טען כי לא מדובר בהתנהלות מכוונת של המשיב וכי המשיב הודיע על כוונתו לתקן את הליקוי כך שאין טעם בקיום ההליך הייצוגי אשר מוצה ומשכך אינו מהווה הדרך "היעילה וההוגנת" לפתרון העניין כדרישת סע' 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם גם אין כל תועלת בהמשך ניהול ההליך הייצוגי.
15. המשיב הוסיף כי המבקש הגיש את בקשת האישור מבלי שטרח לפנות למשיב בפניה מוקדמת מסודרת תוך פירוט מלוא התשתית העובדתית והמשפטית שבבסיס טענותיו וכי המשיב ביקש לבחון מול המבקש ובא כוחו אפשרות לסיום ההליך בהסכמה אך המבקש סירב לקבל את הצעת המשיב לסיום ההליך תוך שעמד על המשך ניהול ההליך בשל שיקולי רווח אישי גרידא ולא בשל שיקולים שיש בהם כדי להועיל לאינטרס של חברי הקבוצה.
בקשת ההסתלקות:
16.
— סוף עמוד 5 —
לאחר הגשת תשובת המשיבה ולאחר שהתקיים הליך הידברות בין הצדדים ובטרם הוגשה תגובת המבקש לתשובת המשיבה, הוגשה ביום 31.12.25 הבקשה המוסכמת שבכותרת;
17. בבקשה צויין כי הצדדים הצליחו להגיע להסכמה לאחר ששקלו את מערך הסיכונים והסיכויים הקיים בהליך, מבלי להודות האחד בטענות משנהו, ובפרט לאחר שהמשיב ביצע השבה של חלק ניכר מהסכום שבמוקד בקשת האישור לחברי הקבוצה והיתרה של התשלום הנותר צפויה להערכתו להתבצע עד ליום 31.12.25 כך שלפי עמדת הצדדים בקשת האישור הגשימה את ייעודה בכפוף למוסכם בבקשת ההסתלקות ולתנאים שפורטו בה.
18. ברקע הסכמת הצדדים עומדת טענת המשיב, הנתמכת בתצהיר מטעמו שצורף בנספח א' לבקשת ההסתלקות, שלפיה מבדיקות מקיפות שביצע המשיב עלה כי הוא ביצע את הרוב המוחלט של ההשבה הכספית ללקוחותיו בקשר לטענות שהועלו בבקשת האישור כאשר היקף ההשבה מורכב משני סכומים: האחד, סך של 4,097.17 ₪ המשקף את סכום ההשבה ל-328 חשבונות בנק של המשיב מהם נגבתה בשגגה בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור עמלה בגין משיכת מזומן מבנקטים "מרוחקים". השני, סך של 1,246,315.73 ₪ המשקף את סך ההשבה ל- 2,485 חשבונות בנק של המשיב עם הגדרה של חשבון עסקי עם מסגרת עו"ש פרטית, מהם נגבתה בשגגה בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור, ריבית בגין יתרת חובה בחשבונם, עת יתרת החובה בחשבונם הלכה למעשה הייתה בטווח יתרת חובה שבין 10,000 ₪ ל- 30,000 ₪.
19. בהתאם להסכמות הצדדים, יתרת התשלום הנותר העומד להערכת המשיב ע"ס של 13,161 ₪ צפויה להערכתו להתבצע עד ליום 31.12.25. כבר יצויין כי ביום 15.1.26 הוגש תצהיר מטעם המשיב שלפיו המשיב ביצע עד ליום 11.1.26 את יתרת התשלום בסך של 32,294 ₪ של ההשבה הכספית ללקוחותיו באמצעות שליחת שיקים ללקוחות.
20. עוד הוסכם על ידי הצדדים כי ימונה מומחה מטעמם, רו"ח אורי אפשטיין (להלן-"המומחה המוסכם") ששכרו ישולם על ידי המשיב, והוא יקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת ההסתלקות פגישה אחת עם נציגי המשיב בהתאם למתווה שהוסכם בין הצדדים וכי במסגרת פגישה זו תוצג בפני המומחה המוסכם המתודולוגיה והאנליזה שביצע המשיב וככל שלאחר שיקבל מהמשיב את התשובות והאסמכתאות הנדרשות ימצא המומחה המוסכם כי יש לבצע השבה נוספת למי מחברי הקבוצה הנטענת, המשיב מתחייב לעשות כן בתוך 30 יום ולהגיש הודעה ותצהיר לבית המשפט בהתאם תוך שהודגש כי אין באמור כדי להוות הפרה של הסדר ההסתלקות.
21. כנגד התחייבויות המשיב המפורטות לעיל ובכפוף לאישור המומחה המוסכם וקיום כל תנאי הסדר ההסתלקות ובכלל זה אישור המומחה המוסכם וביצוע השבה מלאה לקבוצה, הסכים המבקש לדחיית תביעתו האישית ולמחיקת בקשת האישור והוא התחייב לוותר וויתור סופי, מלא ומוחלט על כל טענותיו כנגד המשיב ו/או מי מטעמו
— סוף עמוד 6 —
ו/או בעלי מניותיו ו/או עובדיו ו/או חברות בנות וקשורות של המשיב, בכל הקשור בסוגיות נשואות התובענה ובקשת האישור. כמן כן המבקש ובא כוחו התחייבו באופן מוחלט ובלתי חוזר, שלא להגיש, לשדל, להיות שותפים או לנקוט, במישרין או בעקיפין או על ידי כל גורם אחר, בכל הליך כלפי המשיב ו/או מי מטעמו ו/או בעלי מניותיו ו/או עובדיו ו/או חברות בנות וקשורות של המשיב ו/או כל הקשור, במישרין או בעקיפין, בקשר עם העניינים העולים במסגרת התובענה ובקשת האישור.
22. הצדדים בבקשתם הציעו לאמץ את הסכמתם לכך שבכפוף לאישור בקשת ההסתלקות ודחיית תביעתו האישית של המבקש, ישלם המשיב לב"כ המבקש שכ"ט בסך של 193,750 ₪ בתוספת מע"מ (כ- 15.5% מהיקף ההשבה ובנוסף לה) וכן ישלם המשיב למבקש גמול בסך של 31,250 ₪ בתוספת מע"מ (2.5% מהיקף ההשבה ובנוסף לה) והוצע עוד כי ככל ותבוצע השבה נוספת לאחר בדיקת המומחה המוסכם יישא המשיב בשכ"ט ב"כ המבקש ובגמול למבקש גם ביחס להפרש הסכומים שישולמו לקבוצה בתוך 30 ימים ובאותם השיעורים האמורים -15.5% ו- 2.5%.
23. בבקשה ציינו הצדדים כי נוכח השבת הכספים נשוא בקשת האישור לחברי הקבוצה כפי שהתחייב המשיב וביצע בפועל ויבצע ככל שהמומחה המוסכם ימצא כי יש להשיב כספים נוספים, הם סבורים כי אין עוד טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חילופי בהתאם לסע' 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות וכי בנסיבות אין מקום לפרסום הודעה בדבר הגשת בקשת ההסתלקות לפי סע' 16(ד)(2) לחוק ותקנה 11 (ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן-"תקנות תובענות ייצוגיות") ולכן הם מבקשים לפטור אותם מפרסום הודעה בדבר הגשת בקשת ההסתלקות.
24. הצדדים עתרו עוד להורות על השבת תשלום מחציתה הראשונה של האגרה ששולמה למבקש וכן לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של אגרת ההליך בהתאם לתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן-"תקנות האגרות") וזאת, נטען, בשל השלב המקדמי בו הוגשה בקשת ההסתלקות ולאחר שהצדדים ניהלו משא ומתן ושיתפו פעולה באופן ענייני ומהיר מתוך מטרה לייעל את ההליך ולחסוך בזמן שיפוטי יקר. למען הזהירות הוסכם כי ככל שלא תושב האגרה ו/או לא יינתן פטור מאגרה, ישלם המשיב למבקש בנוסף לסכומים נשוא בקשת האישור את תשלומי האגרה ששילם המבקש בתיק זה.
דיון והכרעה
25. 051293710מנגנון ההסתלקות מהליך ייצוגי מוסדר בסע' 16 לחוק תובענות ייצוגיות ונועד לאפשר לבתי המשפט למחוק תובענות שמתברר כבר על פני הדברים שסיכוייהן להצליח ושיוכרעו לטובת הקבוצה הם נמוכים או שמטעם אחר אין עוד תועלת בהמשך ניהול ההליך [ר' ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ , בפסקה 22 (ניתן ביום 5.8.18 ותוקן ביום 22.8.18) (להלן-"עניין מרקיט")].
054678313
על פי סע' 16 לחוק תובענות ייצוגיות, הסתלקות מהליך ייצוגי, גם אם מוסכמת, טעונה אישור בית המשפט וניתן לבקש הסתלקות מן ההליך הייצוגי בכל שלב של הדיון. כידוע, הסתלקות מהליך ייצוגי, כחלק מהסכמה בין התובע לנתבע, אינה יוצרת מעשה בית דין
— סוף עמוד 7 —
כלפי כלל חברי הקבוצה אלא רק כלפי התובע המייצג המסוים [ראו, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה ייצוגית" משפטים מא 5, (התשע"א) עמ' 31-32 (להלן – "קלמנט"); ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 7 (29.9.2013)]. והואיל וכך הותיר המחוקק בידי בית המשפט שיקול דעת רחב לאשר או לדחות בקשת הסתלקות.
בחינת בקשת הסתלקות על ידי בית המשפט תיעשה בשני שלבים; בשלב הראשון על בית המשפט לבחון האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות לכשעצמה וזאת בהתאם לסע' 16(א)- 16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות ולוודא כי מנגנון ההסתלקות המבוקש אינו פוגע באינטרס הקבוצה [ר' לדוג' ת"צ (מרכז) 57574-12-13 כהן נ' סינרון מדיקל בע"מ ואח' (24.4.14)]. בשלב השני, בהתאם לסעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, ככל שהסתלקות המבקש אושרה בטרם אושרה התובענה כייצוגית, בית המשפט רשאי לבחון האם יש מקום לפרסם הודעה על כך בהתאם לתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות והאם יש למנות מייצגים חלופיים שאז ההליך הייצוגי ימשיך להתנהל.
בשתי שאלות אלו, ככל שההסתלקות אושרה בטרם אושרה התובענה כייצוגית, נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב כאשר מינוי מייצגים חלופיים נועד לאותם מקרים שבהם נראה כי יש טעם ותועלת מבחינת הקבוצה בהמשך ניהול ההליך [קלמנט, עמ' 62 ו-63, "עניין מרקיט" פסקה 23]. לעניין שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט אם לפרסם הודעה בשלב זה חרף לשונה של תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות ראו גם ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.05.2013).
26. בענייננו עסקינן כאמור בבקשת הסתלקות מוסכמת ומתוגמלת וכבר נפסק כי בצד הלגיטימיות של התמריץ הכלכלי המונח ביסוד התובענה הייצוגית כל עוד הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקבוצה וחובת תום הלב החלה על המייצג, שומה על בתי המשפט הדנים בבקשת הסתלקות מתוגמלת הכוללת הסכמות, "לעשות שימוש מושכל בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה על מנת למנוע מצב שבו "המרוץ לגמול ושכר הטרחה ישטוף ויטביע את המטרה הציבורית" שכן כאשר עסקינן בהסתלקות מן ההליך הייצוגי החשש העיקרי הוא שהסתלקות מתוגמלת תיצור "בעיית נציג", או תעודד הגשתן של תביעות סרק ואף תביעות סרק המוגשות תוך ידיעה מצידם של המייצגים כי קיים קושי ממשי להוכיח את העילות הנטענות בהן מתוך כוונה להפעיל באמצעותן לחץ על הגוף הנתבע כדי להגיע להסדר הסתלקות מתוגמלת מוקדם ככל הניתן. [ר': "עניין מרקיט" בפסקה 22 והאסמכתאות שם]. עוד צוין כי על אף העובדה שהסתלקות מהליך ייצוגי אינה מקימה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, יש יסוד סביר להניח כי בעולם המעשה ההסתלקות מצננת עד מאד את האפשרות שתוגש תובענה ייצוגית נוספת באותו ענין (שם), וגם מטעם זה שומה על בית המשפט לבחון היטב את בקשת ההסתלקות המוגשת לאישורו.
27. בהתאם לסע' 16 (א) לחוק תובענות ייצוגיות לא תינתן לתובע המייצג או לבא הכוח המייצג כל טובת הנאה בקשר עם הסתלקותו מן ההליך הייצוגי "אלא באישור בית
— סוף עמוד 8 —
המשפט". הפסיקה פירשה את הוראת סע' 16(א) האמורה כקובעת כלל שלפיו אין לפסוק גמול ושכר טרחה במקרה של הסתלקות מההליך הייצוגי, עם זאת הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית ואולם מדובר, כך נקבע, ב"חריג לכלל" , ומשכך יש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים [ראו "עניין מרקיט" פסקה 26 ו-ע"א 3283/21 ו- 3935/21 עיריית תל-אביב יפו נ' תנועת אומ"ץ -אזרחים למען מינהל תקין וצדק משפטי וחברתי ואח', פסקה 13( 3.4.22) (להלן-"עניין אומ"ץ")
28. בשנת 2016 תוקן סע' 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10 לחוק) בדרך של הוספת שני שיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לאשר טובת הנאה במסגרת ההסתלקות -קרי בבקשת הסתלקות מתוגמלת וזאת עקב החשש מפני נזקיהם של תביעות סרק ועל מנת להימנע מפסיקת גמול ושכר טרחה לטובת מי שנקט בהליך סרק.
29. לפי לשונו של ס"ק א', בנוסחו היום לאחר התיקון, שני השיקולים הם: האחד, אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה כייצוגית יש לבחון ראשית האם התובענה "הראתה עילת תביעה לכאורה"; השני, יש לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.
30. בפסק הדין המנחה שניתן ב"עניין מרקיט" הותוו קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת לאור הסכנות הגלומות בהסדר כזה ולאור התנאים והשיקולים שהוספו כאמור לסע' 16(א) במסגרת תיקון 10 לחוק תובענות ייצוגיות; בהקשר זה נקבע כי בבואו לאשר בקשת הסתלקות מתוגמלת, על בית המשפט לוודא כי אין עסקינן בתביעת סרק, אלא בתובענה שמלכתחילה עמדה ביסודה עילת תביעה לכאורה ואולם לאחר הגשתה התברר כי אין עוד תוחלת בהמשך ניהול ההליך . בהתייחס לשיקול השני בעניין התועלת נקבע כי על בית המשפט לבחון אם ההליך הייצוגי השיג תועלת ממשית ורלוונטית עבור חברי הקבוצה וכי אין די מבחינה זו בתועלת כללית ועמומה (כדוגמת תיקון הפרת חוק שבפועל לא הסבה נזק של ממש לקבוצה גם קודם לתיקון) ובהקשר זה נקבע עוד כי אחת השאלות שיש לבחון היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה ובכלל זה לבחון אם קיים פער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה בסופו של יום במסגרת ההסתלקות והוטעם כי פער זה עשוי אף להעיד על כך שבקשת האישור מלכתחילה הוגשה בסכום מנופח, מבלי שקדמה לה בדיקה עובדתית או משפטית ראויה "כמנוף לחץ על הנתבע במטרה להגיע עימו להסדר מהיר" [שם בפסקאות 25 ו-26] .
לצד שיקולים אלו, נקבע כי בית המשפט נדרש לשקול גם "שיקולי רוחב"-" ובפרט את הסכנות הגלומות בהסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור בכללותו…. על מנת ששכרו של ההליך הייצוגי לא ייצא בהפסדו" [שם, פסקה 27].
31.
— סוף עמוד 9 —
על רקע כל השיקולים והעקרונות שנקבעו בפסיקה שהבאתי לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה זה יש לאשר את בקשת ההסתלקות ללא איתור מייצגים חלופיים וללא צורך בפרסום וכתוצאה מכך יש לדחות כמבוקש את תביעתו האישית של המבקש ולמחוק את בקשת האישור; כן הגעתי לכלל מסקנה לאשר את הגמול ושכר הטרחה שהוסכם והכל כפי שיפורט להלן;
בקשת ההסתלקות לכשעצמה:
32. בנסיבות המקרה דנן שאלת אישור ההסתלקות לכשעצמה אינה מעוררת בעייתיות מיוחדת וזאת לאור השלב המקדמי שבו הוגשה בקשת ההסתלקות- בטרם הוגשה תגובת המבקש לתשובת המשיב ובטרם התקיים כל דיון בבקשה- כך שיש להיעתר לה משום שאין חולק על כך שאין עילה לכפות על מייצג בהליך ייצוגי להמשיך בהליך שאין לו חפץ בו, דבר שאף לא יועיל לאינטרס של חברי הקבוצה שהמבקש אמור לייצג [ר' בעניין זה אביאל פלינט וחגי ויניצקי, תובענות ייצוגיות (נבו, 2017) (להלן-"פלינט") בעמ' 696-697 והשוו לת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14) בפסקה 24]. לאחר שהמשיב הצהיר (בשני תצהירים: האחד תצהיר שצורף לבקשת ההסתלקות והשני תצהיר משלים מיום 14.1.26) כי ביצע את ההשבה הכספית לחשבונות הרלוונטיים של לקוחות שמהם נגבו עמלות וריביות ביתר בקשר לטענות שהועלו בבקשת האישור (ובשלב זה הצהרות המשיב לא נסתרו ואף מונה מומחה מוסכם מטעם הצדדים לוודא ביצוע השבה של מלוא הסכומים שנגבו ביתר ושלא בהתאם למתווה), ולמעשה בקשת האישור הניבה את התוצאה הראויה והגשימה את ייעודה כפי שצויין בבקשת ההסתלקות, ניתן להיווכח כי אין עוד צורך לברר את בקשת האישור כפי שהוגשה שעה שהמבקש השיג את הסעדים העיקריים להם עתר ואין בהסתלקות המבוקשת כדי לפגוע באינטרס של הקבוצה שאותה ביקש המבקש לייצג בהליך. בעניין זה יש להזכיר גם את הכלל שלפיו הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית אינה יוצרת מעשה בית דין הכובל את שאר חברי הקבוצה. לאור האמור החלטתי להיעתר לבקשת ההסתלקות לכשעצמה.
בחינת הצורך במתן הוראות לפי סע' 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות ו-תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות:
33. אשר לשאלה אם להורות על המשך ניהול ההליך הייצוגי ומינוי מייצגים חליפיים, לאור כל האמור לעיל, אינני סבור כי המקרה דנן מצדיק פניה מטעם בית המשפט לאיתור ומינוי מייצגים חילופיים ואין הצדקה להקצאת הזמן והמשאבים הדרושים לשם כך. כמו כן איני רואה תכלית או תועלת מבחינת הקבוצה בהמשך ניהול ההליך המצדיקים איתור ומינוי מייצגים חילופיים על ידי בית המשפט. לאור האמור, איני סבור גם כי קיים טעם או בכלל צורך בפרסום הודעה בקשר לבקשת ההסתלקות בהתאם לתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות והיא תהיה כרוכה בהוצאות מיותרות. אשר על כן, אני מקבל גם את הבקשה לפטור את המבקש מפרסום הודעה.
— סוף עמוד 10 —
הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה
34. הצדדים ביקשו כאמור לאשר הסכמתם לכך שבכפוף לאישור בקשת ההסתלקות ודחיית תביעתו האישית של המבקש, ישלם המשיב לב"כ המבקש שכ"ט בסך של 193,750 ₪ בתוספת מע"מ (כ- 15.5% מהיקף ההשבה ובנוסף לה) וכן ישלם המשיב למבקש גמול בסך של 31,250 ₪ בתוספת מע"מ (2.5% מהיקף ההשבה ובנוסף לה) והוצע עוד כי ככל ותבוצע השבה נוספת לאחר בדיקת המומחה המוסכם יישא המשיב בשכ"ט ב"כ המבקש ובגמול למבקש גם ביחס להפרש הסכומים שישולמו לקבוצה בתוך 30 ימים ובאותם השיעורים האמורים -15.5% ו- 2.5%.
35. כפי שאנמק להלן אני רואה לאשר את הגמול למבקש ושכ"ט לבא כוחו בשיעורים שהתבקשו וכפי שהוסכם על ידי הצדדים;
36. כאמור ב"עניין מרקיט", נקודת המוצא היא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה במקרה של הסתלקות וכי תגמול כזה הוא החריג [ר' גם עניין אומ"ץ בפסקה 17]. כך שבכל מקרה שבו מוגשת בקשת הסתלקות מתוגמלת על בית המשפט לבחון אם החריג מתקיים בנסיבות המקרה כאשר שני השיקולים המרכזיים שעל בית המשפט לשקול, בבואו לפסוק גמול ושכר טרחה, הם קיומה של עילת תביעה לכאורה והבאת תועלת לחברי הקבוצה המיוצגת והכל לפי אמות המידה המצומצמות שנקבעו כאמור ב"עניין מרקיט" ושאותם פירטתי לעיל.
37. לגבי השיקול הראשון –קיומה של עילת תביעה לכאורה- בחינת בקשת האישור על נספחיה בשלב זה שטרם הוגשה תגובת המבקש לתשובת המשיב וטרם התקיים דיון מעלה כי התביעה הראתה עילת תביעה לכאורה וכי לא מדובר בתביעת סרק. כבר למקרא תשובת המשיב ניתן להסיק כי המשיב לא הכחיש כי קיימת עילת תביעה לכאורה; המשיב לא הכחיש כי בחשבונות הרלוונטיים שבהם עוסקת בקשת האישור ובכלל זה חשבונו של המבקש, אכן נגבו ריביות ו/או עמלות שחלקן לא בהתאם לתנאי המתווה של בנק ישראל האמור ואשר אומץ על ידי המשיב ופורסם באתריו, וכי עקב הגשת ההליך הייצוגי פעל המשיב לתיקון ההפרות ולהשבת הסכומים שנגבו ביתר ללקוחות הרלוונטיים. אעיר כי מטיעוני הצדדים עולה כי אין מחלוקת ביניהם באשר למעמדו של המתווה ותוקפו וזאת בכל הנוגע להוראות הדין שהפרתן הצמיחה לכאורה עילת תביעה למבקש במקרה דנן ולכן איני רואה צורך לדון באופן נרחב בהוראות הדין שמכוחן צמחה עילת התביעה למבקש ולקבוצה.
עם זאת, אציין בקצרה כי עסקינן במתווה שהינו על פניו חלק מהוראות ניהול בנקאי תקין שניתנו על ידי המפקח על הבנקים מכוח סע' 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן-"הוראות ניהול בנקאי תקין") וכי אמנם ההוראות האמורות והמתווים שמפרסם בנק ישראל מעת לעת אינם במעמד של "תקנות" ואינם נחשבים לנורמות בעלות פועל
— סוף עמוד 11 —
תחיקתי, הם נחשבים ל-"הוראות מינהל" המהוות מקור נורמטיבי מחייב במישור היחסים שבין המפקח לבנק וגם הפכו למקור נורמטיבי רלוונטי גם ביחסי בנק –לקוח שהפרתן מבססת עילות תביעה שונות [אפנה בעניין זה לרות פלאטו-שנער דיני בנקאות: חובת האימון הבנקאית ( 2010), פרק שלושה-עשר תובענות ייצוגיות נגד בנקים, עמ' 502 ולאסמכתאות שם].
38. אציין עוד כי טענות המשיב שלפיהן הדבר נבע מתקלה או "לקונה תפעולית-נקודתית" אצלו ביחס ליישום חלק של הוראות המתווה וכי עם היוודעה החל המשיב לפעול לתיקונה והשבה מלאה של הריביות ו/או העמלות שנגבו ביתר ללקוחות הרלוונטיים, אינן שוללות קיומה של עילת תביעה לכאורה מה גם שמתשובת המשיב לבקשת האישור ניתן להיווכח כי התקלה נודעה לו עקב הגשת ההליך הייצוגי כך שלכאורה פניותיו של המבקש לפקידי הבנק בעניין לא סייעו למבקש ולמעשה לא הביאו לידיעת המשיב את ההפרה של תנאי המתווה.
39. השיקול העיקרי השני שעל בית המשפט לבחון בהתאם לסע' 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, כפי שפורש ב"עניין מרקיט", הוא לבחון אם ההליך הייצוגי השיג תועלת ממשית ורלוונטית עבור חברי הקבוצה וכי אין די מבחינה זו בתועלת כללית ועמומה [שם בפסקה 25]. ובכלל זה לבחון אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה ואם קיים פער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה בסופו של דבר במסגרת ההסתלקות [שם, בפסקאות 25 ו- 26];
40. בענייננו הסדר ההסתלקות המוצע מיטיב עם חברי הקבוצה ואין ספק כי ההליך הייצוגי השיג תועלת ממשית ורלוונטית עבור חברי הקבוצה ואין ספק בדבר תרומת המבקש בהשגת התועלת האישית לכל אחד מחברי הקבוצה וללקוחות המעגל הראשון שחויבו כאמור בריבית ו/או בעמלות שלא בהתאם להוראות המתווה. שכן כפי שכבר תואר לעיל עקב הגשת בקשת האישור החל המשיב בביצוע השבת חלק ניכר מהסכום לחברי הקבוצה ובהתאם לתצהיר שהוגש מטעם המשיב ביום 14.1.26 הוא השלים יתרת התשלום בסך של 32,294 ₪ של ההשבה הכספית ללקוחותיו באמצעות שליחת שיקים ללקוחות (נכון ליום 11.1.26). כמו כן, המשיב התחייב לבצע השבה נוספת למי מחברי הקבוצה ככל שהמומחה המוסכם שמינו הצדדים ימצא כי יש לבצע השבה נוספת בהתאם להוראות המתווה.
41. בנסיבות המתוארות ואף שמצאתי טעם לפגם אפשרי ומסוים בהתנהלות המבקש בכך שבחר להגיש את בקשת האישור מבלי לפנות למשיב בפניה מפורטת למחלקה המשפטית של המשיב והסתפק בפניה לבנקאי, שלפי תמליל השיחה מיום 30.9.24 שהתקיימה בינו לבין המבקש התחייב לבדוק את טענת המבקש בקשר לגביית ריבית חובה מחשבונו בניגוד להוראות המתווה (נספח 24 לבקשת האישור) ומבקשת האישור לא הוברר מי מטעם המשיב חזר למבקש או טען בפניו כי טיפל בבקשת המבקש (סע' 43 לבקשת האישור), עם זאת, מצאתי כי בפועל אכן היה צורך בהליך הייצוגי שהוביל לתיקון ההפרות על ידי המשיב והשגת תועלת לקבוצה ולציבור לקוחות המעגל הראשון על פי
— סוף עמוד 12 —
המתווה. כמו כן, לא קיים פער מהותי בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שיינתן לקבוצה במסגרת הסדר ההסתלקות שהוצע, שכן המבקש עתר כאמור לסעד של השבה בדומה לסעד שיינתן לקבוצה בסופו של דבר, וגם מטעם זה החלטתי לאשר את שכר הטרחה והגמול בשיעורים שהתבקשו בבקשה המוסכמת.
42. עוד יוטעם בהקשר זה כי מבקשת האישור עולה כי מחשבונו של המבקש לא נגבו עמלות משיכת מזומן ממכשיר מרוחק בניגוד להוראות המתווה, כך שחרף העדר עילת תביעה אישית למבקש בעניין זה, המשיב התחייב במסגרת הסדר ההסתלקות להשיב לחשבונותיהם של הלקוחות הרלוונטיים (כ-328 חשבונות להערכתו) את העמלה בגין משיכת מזומן מבנקטים "מרוחקים" בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור. מכאן ניתן להסיק כי ההליך הייצוגי וחרף העדר עילת תביעה אישית למבקש בהקשר זה, הביא בפועל לתועלת נוספת לחברי הקבוצה ולציבור לקוחות המשיב הרלוונטי (שהמבקש אינו נמנה עליהם בעניין זה) בדמות השבה של סכומי העמלות שנגבו שלא בהתאם למתווה ויש לראות בכך כטעם נוסף לאישור שכר הטרחה והגמול שהוצעו בבקשת ההסתלקות.
43. עוד אוסיף כי לטעמי שיעורי שכר הטרחה (כ- 15.5% מהיקף ההשבה) והגמול (כ-2.5% מהיקף ההשבה) שהוצעו על ידי הצדדים, סבירים בנסיבות העניין ועומדים בהלימה לעקרונות שנקבעו בפסיקה בעניין זה; זאת, בהינתן המאמצים שהושקעו על ידי המבקש ובא כוחו בהגשת ההליך הייצוגי ואיסוף הנתונים שביסודו, התועלת הממשית שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, מידת חשיבותה של התובענה והאופן שבו הסתיים ההליך. כמו כן נתתי משקל ראוי בעניין זה לגובה סכומי ההשבה שבהתאם להצהרות המשיב כבר שולמו ללקוחותיו חברי הקבוצה (עד ליום 11.1.26 ) ואשר עומדים על סך כולל של כ- 1,282,707 ₪ והכל בהתאם לכללים ועקרונות החישוב שנקבעו בהלכה המנחה שניתנה בע"א 2046/10 רייכרט נגד יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פ"ד סה(2) 681 בפסקה 11 (להלן-"עניין רייכרט") בעניין "שיטת האחוזים" לצורך קביעת שכר טרחת ב"כ מייצגים במסגרת הסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים.
לעניין החלת אותם עקרונות שנקבעו ב"עניין רייכרט" על מקרים שבהם אושרה הסתלקות מתוגמלת בהתאם לאמות המידה שנקבעו ב"עניין מרקיט" אפנה לדוג' לת"צ(ת"א) 6423-05-20 שי עקרבי נ' נטווז'ן סחר בינלאומי (2002) בע"מ בפסקה 18 (29.7.20).
יובהר למען הסר ספק כי סכומי ההשבה אליהם התייחסתי לעיל אינם כוללים את סכומי ההשבה שאפשר והמשיב יחויב לבצע בהתאם למסקנות והנחיות המומחה שהסכימו הצדדים למנות כפי שצוין בבקשת ההסתלקות ובהתאם להסכמת הצדדים אני מורה כי ככל שהמשיב יחויב להשיב סכום נוסף ללקוחותיו חברי הקבוצה, ישלם המשיב שכ"ט נוסף לב"כ המבקש וגמול נוסף למבקש בהתאם לאותם שיעורים שהוצעו בבקשת ההסתלקות.
הבקשה לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה
44.
— סוף עמוד 13 —
בהתאם לתקנה 7א(א)(4) לתקנות האגרות הכלל הוא כי המבקש אישור תביעה כייצוגית נדרש להשלים את תשלום חלקה השני של האגרה עם מתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות אך עם זאת, בהתאם לס"'ק "ב" באותה תקנה בית המשפט יהיה רשאי לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שירשמו.
45. בנסיבות המקרה מצאתי לנכון לאשר את הפטור המבוקש מתשלום חלקה השני של האגרה; אני רואה בענייננו בשלב המוקדם שבו הסתיים ההליך "טעם מיוחד" במובן תקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות האגרות המצדיק לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה; שכן בשלב זה טרם התקיימו דיונים כלל וההליך הסתיים במהירות ומבלי לבזבז זמן שיפוטי יקר ומיותר כאשר כלל המחלוקות בין הצדדים סולקו מחוץ לכותלי בית המשפט [השוו ל: ת"צ (ת"א) 28594-05-19 מעיין מנדלוביץ' נ' קבוצת גולף א. ק. בע"מ, פסקה 9 (27.09.2020);ת"צ (ת"א) 7724-08-21 אמיר אור נ' ביסה בע"מ, פסקה 15 (9.11.21) ו- ת"צ (חי') 53332-04-22 אודי מוזס נ' שופרסל בע"מ בפסקה 22 (5.6.23)] .
הבקשה להורות על השבת חלקה הראשון של האגרה שכבר שולם בהליך:
46. אין בסמכותי להורות על החזר חלקה הראשון של האגרה ששולמה, כהגדרתה בתקנה 7א'(א)(1) לתקנות האגרות והצדדים לא הפנו בבקשה להוראת הדין שמכוחה מוסמך בית המשפט להורות כמבוקש ולכן אני דוחה את הבקשה ברכיב זה;
בהקשר זה אפנה לדברים ולנימוקים שרשמתי בהחלטתי בת"צ (חי') 56662-09-25 אליאס עבסאוי נ' כלמוביל בע"מ (1.12.25) שם דחיתי בקשה דומה להשבת החלק הראשון של האגרה ששולם לאחר שנעתרתי לבקשה להורות על מחיקת הליך ייצוגי ללא שהתקיים דיון כלשהו בתיק וכך, בין היתר, קבעתי: " כבר נקבע בפסיקה בהקשר לרשימת המקרים הפטורים מתשלום אגרה המפורטים בתקנות 19 ו-20 לתקנות, כי מדובר ב"רשימה סגורה", ורק מי שנכלל ברשימה זו או ממלא אחר הדרישות המפורטות בתקנה 14(ג) לתקנות, זכאי לפטור מאגרה, ולא קיימת לבית המשפט סמכות טבועה או אחרת להורות על פטור מאגרה בנסיבות שלא נקבעו מפורשות בתקנות……לעמדתי, האמור ביחס לפטור מאגרה, נכון בשינויים המחויבים גם ביחס לסמכות בית המשפט להורות על החזר אגרה ששולמה, אשר אף היא מותנית בקיומה של הוראה מפורשת בתקנות המאפשרת לבית המשפט להורות על החזר האגרה (כגון תקנה 6(ב) לתקנות)……כפי שציינו המבקשים עצמם, אין בתקנה 7א' לתקנות שעניינה תובענות ייצוגיות, הוראה המסמיכה את בית המשפט להורות על החזר חלקה הראשון של האגרה, והעובדה שמתקין התקנות בחר שלא לכלול בתקנה זו הוראה דוגמת ההוראה הקבועה בתקנה 6(ב) לתקנות והמתייחסת בין היתר לנסיבות המקרה שלפנינו, של מחיקה בטרם התקיים דיון כלשהו בתיק, מלמדת כי מדובר ב"הסדר שלילי" שאינו מאפשר לבית המשפט להורות על החזר חלקה הראשון של אגרה ששולם בתובענה ייצוגית (ראו פסיקה דומה בת"צ(מחוזי ת"א) 56799-03-22 עמית ברר נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ, פסקה 33 (7.2.24))……המסקנה
— סוף עמוד 14 —
האמורה מקבלת משנה תוקף בשים לב לכך שבתקנה האמורה הוסדרה סמכותו של בית המשפט לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה בתובענה ייצוגית וכן סמכותו לחייב את המשיב בתובענה הייצוגית לשפות את המבקש על חלקה הראשון האגרה ששולם על ידו, ובצד זאת לא נקבעה כאמור סמכות להורות על החזר חלקה הראשון של האגרה."
הדברים שרשמתי שם בעניין בקשה להשבת החלק הראשון של האגרה ששולם בהליך ייצוגי במקרה של מחיקת בקשה לאישור הליך ייצוגי, יפים גם לענייננו.
47. עם זאת מצאתי בנסיבות העניין ומכוח הסמכות הקבועה בתקנה 7א(א)4(א) לתקנות האגרות להורות למשיב, כמבוקש וכמוסכם, לשפות את המבקש בגין החלק הראשון של האגרה שכבר שולם על ידו.
סוף דבר:
48. אני מאשר את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ונותן בזה לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
49. כל ההתחייבויות של כל אחד מהצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.
50. אני מורה בזה על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.
51. למען הסר ספק אני מאשר גם את הסכמת הצדדים למינוי המומחה המוסכם, רו"ח אורי אפשטיין, ששכרו ישולם על ידי המשיב ואת מתווה הבדיקה שיערוך המומחה כפי שפורט בסע' 14 לבקשת ההסתלקות.
52. המשיב ישפה את המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה שכבר שולם על ידו, ואני מאשר פטור ממחצית שנייה של אגרה והכל כמפורט לעיל.
53. אני מאשר פטור מפרסום הודעה, גמול למבקש ושכר טרחה לב"כ המבקש בסכומים המבוקשים בסע' 18 לבקשת ההסתלקות וכפי שקבעתי לעיל בסע' 43 לפסק דין זה.
54. אני מורה לב"כ המבקש להגיש הודעת עדכון לא יאוחר מיום 10.3.26 שבה יפורטו ממצאי בדיקת המומחה המוסכם וככל שמצא המומחה כי על המשיב להשיב לחברי הקבוצה סכומים נוספים, המשיב יפעל לביצוע ההשבה בתוך 30 יום ולהגשת תצהיר מתאים לבית המשפט בהתאם למוסכם בסעיף 15 לבקשת ההסתלקות. כמו כן, ככל
— סוף עמוד 15 —
שהמומחה יורה על השבת סכומים נוספים, ב"כ המבקש יעתור בבקשה מתאימה לאישור הגמול ושכ"ט הנוספים בהתאם לאמור בסע' 43 לעיל ויודגש כי ככל שהבקשה אינה חורגת מהסכמות הצדדים בבקשה שלפני, אאשר את הבקשה לשכ"ט וגמול למבקש נוספים.
55. המזכירות תעביר עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ו, 08 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.
