בית הדין האזורי לעבודה באר שבע
ת"צ 4836-08-20
11 מרץ 2026
לפני: כב' השופט עדו בן-צור
נציג ציבור (עובדים) מר יוסף כהן
נציג ציבור (מעסיקים) מר אמיר אילון
המבקשים:
1. ארז הראל
2. ראובן סמואילוב
ע"י ב"כ: עו"ד מיה פילוסוף ועו"ד אורן טל
–
המשיבה:
ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר דולב ועו"ד חדוות ינקו וולמן
חקיקה שאוזכרה:
חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006: סע' 8(א)(1), 18, 19, 22, 23
חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010: סע' 13(ב)
פסק דין
לפנינו בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית בהתאם לסעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.
תמצית העובדות וההליכים בתיק
1. המשיבה היא חברה בע"מ העוסקת בשיווק, הפצה ומכירה של תוצרת חקלאית, אותה היא רוכשת מחקלאים ומספקת ללקוחותיה ברחבי הארץ. פעילות המשיבה מתבצעת, בין היתר, באמצעות נהגי משאיות המועסקים על ידה, האחראים להובלת התוצרת החקלאית ליעדים השונים.
2.
— סוף עמוד 1 —
המבקשים הועסקו אצל המשיבה כנהגי הובלה ונמנים עם קבוצת הנהגים אשר הועסקו על ידי המשיבה בתקופה הרלוונטית להליך.
3. ביום 3.8.2020 הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אליה צורף כתב התביעה הייצוגית (להלן – הבקשה לאישור). בתמצית, במסגרת הבקשה לאישור והתובענה הייצוגית טענו המבקשים כי המשיבה שילמה לנהגיה רכיבי שכר שונים, ובהם תוספת "הובלות נוספות", "בונוס אריזה", "בונוס פריקה", ו"בונוס", מבלי לכלול אותם בשכר היסוד לצורך חישוב ההפרשות הפנסיוניות, שווי שעות נוספות, שווי יום חופשה, ותשלום הודעה מוקדמת. המבקשים ביקשו להגדיר את חברי הקבוצה כ"כל עובדי המשיבה ב- 7 שנים באחרונות, אשר הועסקו כנהגי הובלה עד או מעל 15 טון, אשר בתלוש השכר שלהם נכללו תוספות השכר, כהגדרתו לעיל, ותוספות שכר אלו לא נכללו בשכר היסוד".
4. ביום 21.2.2021 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור. בתמצית, במסגרת כתב התשובה נטען כי לאור צורכי המשיבה ומאפייני עבודתם של הנהגים, המשיבה בחרה לאמץ מודל תגמול שיתמרץ את הנהגים באמצעות פרמיות אותנטיות שיתווספו לשכר הבסיס, מבלי שיהיו חלק ממנו. פרמיית "הובלות נוספות" משולמת לנהגים על מנת לתמרץ נהגים ליעילות מרבית בשעות העבודה ולתת מענה לדרישות בלתי צפויות במהלך יום העבודה; פרמיית "אריזה" משולמת לנהגים בגין החזרת אריזות, משטחים ומכלים, עבודה הכרוכה במאמץ וזמן מצד הנהג ותלויה ברצונו הטוב; פרמיית "פריקה ידנית" משולמת בגין פריקה עצמאית של תוצרת בנקודות החלוקה, עבודה שאף היא כרוכה במאמץ פיזי וברצונו של הנהג וישנם נהגים המסרבים לבצע מלאכה זו. לטענת המשיבה, מדובר בפרמיות אותנטיות שאינם צריכות להיכלל בשכר הקובע לחישוב זכויות הנהגים. יחד עם זאת, ממוצע הפרמיות הובא בחישוב השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים, על אף שאין חובה לעשות כן.
5. ביום 4.10.2021 וביום 1.6.2022 התקיימו דיונים מקדמיים בהליך זה. בתום הדיון השני הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור בפני המגשרת כב' השופטת בדימוס יפית זלמנוביץ גיסין. לאחר שהליך הגישור לא צלח נקבע מועד לדיון הוכחות בבקשה לאישור, אך ערב הדיון הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמות ודיון ההוכחות בוטל.
6. ביום 16.1.2024 הוגשה הבקשה לאישור הסכם הפשרה הראשון במסגרת הליך זה (להלן – הסכם הפשרה הראשון). להלן עיקרי הסכם הפשרה הראשון:
א. הגדרת הקבוצה – הקבוצה עליה יחול ההסכם היא כל עובדי המשיבה ב- 7 שנים האחרונות למועד הגשת הבקשה לאישור ועד למועד אישור הסכם הפשרה, אשר הועסקו כנהגי הובלה עד או מעל 15 טון, אשר בתלוש השכר שלהם נכללו תוספות השכר – איסוף אריזות, איסוף משטחים, נסיעה לנקודות נוספות/הובלות נוספות, פרמיה/בונוס, תוספת פריקה או חלק מהן ותוספות שכר אלה לא נכללו בשכר היסוד.
ב.
— סוף עמוד 2 —
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916קבוצת הפיצוי הראשונה – נהגים המועסקים במשיבה במועד אישור ההסכם (להלן – נהגים נוכחיים) – ביחס לקבוצה זו נקבע כי ישולם פיצוי בסך כולל של 4,228,000 ₪, בחלוקה לפי הגובה המצטבר של פרמיית "הובלות נוספות" שקיבל הנהג בתקופה הרלוונטית לתביעה:
1) 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)נהגים נוכחיים אשר קיבלו פרמיית הובלות בשיעור של עד 100,000 ₪ – יהיו זכאים לפיצוי חד פעמי בסך 5,000 ₪.
2) קבוצת הנהגים הנוכחיים אשר קיבלו פרמיית הובלות בשיעור של מעל 100,000 ₪ – תחולק לשלוש קבוצות איכות בהתאם לשיעור פרמיית "ההובלות הנוספות" ששולמה להם, ויהיו זכאים לפיצוי חודשי בסך 1,750 ₪, 1,500 ₪, ו- 1,250 ₪ בהתאמה לקבוצת האיכות. הפיצוי החודשי ישולם לתקופה שלא תעלה על 36 חודשים (להלן – תקופת הפיצוי).
3) נהג נוכחי אשר יסיים את העסקתו במשיבה בתקופת הפיצוי יהיה זכאי למענק חד פעמי שווה ערך לפיצוי החודשי שבין חודש אחד לשלושה חודשים בהתאמה למועד סיום העבודה.
4) אם בתום תקופת הפיצוי תישאר בידי המשיבה יתרה, היא תוענק בדרך של תרומה לאחת מהעמותות שפורטו בהסכם.
ג. בנוסף, בתוך 30 יום ממועד אישור הסכם הפשרה יועלה שכר הבסיס של הנהגים הנוכחיים בממוצע של כ- 15%, המוערך בתוספת של כ-1,000 ₪ לשכר הבסיס של כל נהג. מאחר שמדובר ב- 105 נהגים נוכחיים, תוספת זו מוערכת בשווי כולל של כ- 1,260,000 ₪ לשנה, וכ- 8.8 מיליון ₪ ל-7 שנים. כמו כן, חובת ההפרשות לפנסיה על תוספת זו מוערכת בסך כולל של 157,000 ₪ לשנה, ובכ- 1,102,500 ₪ ל-7 שנים.
ד. קבוצת הפיצוי השנייה – נהגי העבר – בקבוצה זו נכללים נהגים אשר הועסקו במשיבה בתקופה הרלוונטית, אך אינם עובדים כנהגים במשיבה במועד אישור הסכם הפשרה (להלן – נהגי עבר). ביחס לקבוצה זו נקבע כי ישולם פיצוי בסך כולל של 572,000 ₪. כלל נהגי העבר יחולקו ל- 5 קבוצות בהתבסס על שיעור פרמיית "הובלות נוספות" ששולמה להם בתקופה הרלוונטית ויהיו זכאים לפיצוי חד פעמי שבין 2,000-8,000 ₪ בהתאם למפורט בהסכם. הפיצוי ישולם לנהג עבר באחת משתי הדרכים לפי בחירת הנהג: תווי קנייה לרשת הסופרים "שוק בעיר", או תשלום כספי ביחס המרה של 0.7 ₪ ל- 1 ₪ במונחי ברוטו. אם לאחר 12 חודשים ממועד אישור הסכם הפשרה ייוותרו בידי המשיבה תווי קנייה אשר לא התבקשו, הם יוענקו בדרך של תרומת מוצרים לאחת מהעמותות המפורטות בהסכם.
ה. הסדרה עתידית – עוד הוסכם כי המשיבה תשנה את תנאי העסקת הנהגים, כך שיבוטל גמול השעות הנוספות הגלובליות וחלף זאת ישולם גמול שעות נוספות בהתאם לשעות העבודה בפועל; לא ישולם שכר בגין זמן הפסקה; פרמיית "פריקה ידנית" ופרמיית "אריזה" יוותרו כפי שהיו; ופרמיית "הובלות נוספות" תבוטל והמשיבה תאמץ מודל תמריצים חלופי על פי שיקול דעתה הבלעדי.
ו.
— סוף עמוד 3 —
הועתק מנבוהמלצה לגמול למבקשים ושכ"ט לבאי כוחם – הצדדים המליצו כי המשיבה תשלם לכל אחד מהמבקשים גמול כולל בסך של 149,000 ₪ כדלקמן: סך 75,000 ₪ בתום 30 יום ממועד אישור הסכם הפשרה; סך של 2,000 ₪ לחודש לתקופה של 12 חודשים; תווי קנייה לרשת הסופרים "שוק העיר" בשווי כולל של 50,000 ₪. ביחס לב"כ המבקשים הצדדים המליצו כי ישולם שכר טרחה בסך 2,500,000 ₪, וזאת בשים לב להיקף התועלת לקבוצה, מורכבות התביעה והמו"מ לפשרה, והצורך בפיקוח על יישום הסכם הפשרה.
7. ביום 24.1.2024 התקיים דיון בבקשה לאישור הסדר פשרה, ובתום הדיון ניתנה החלטה בדבר פרסום הסדר הפשרה וקבלת עמדת היועצת המשפטית לממשלה (להלן – היועצת) בהתאם לחוק.
8. לאחר אורכות רבות שניתנו לצורך קבלת עמדת היועצת, ביום 10.1.2025 הוגשה עמדת היועצת המתנגדת להסכם הפשרה. ביום 4.5.2025 הגישו הצדדים את תגובתם לעמדת היועצת. על עיקרי עמדת היועצת והתייחסות הצדדים לעמדה זו נעמוד להלן בפרק הדיון וההכרעה.
9. ביום 18.9.2025 התקיים דיון בו נשמעו טיעוני הצדדים וב"כ היועצת. בתום הדיון ובהמלצת בית הדין, הסכימו הצדדים וב"כ היועצת כי הצדדים יגבשו הסכם פשרה מתוקן ולאחר מכן תתקבל עמדה מעודכנת של היועצת טרם קיומו של דיון נוסף.
10. בהתאם להסכמה זו, ביום 31.10.2025 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסכם פשרה מתוקן (להלן – הסכם הפשרה המתוקן). להלן עיקרי התיקונים שנערכו בהסכם הפשרה המתוקן ביחס להסכם הפשרה הראשון:
א. הפיצוי הכולל לקבוצת הנהגים הנוכחיים הופחת לסך של 4,000,000 ₪, בעוד שהפיצוי הכולל לקבוצת נהגי העבר הועלה לסך של 800,000 ₪.
ב. בתיקון להסכם הראשון, נקבע כי נהגים נוכחיים שהעסקתם תסתיים במהלך תקופת הפיצוי יהיו זכאים לפיצוי החודשי עד למועד הפסקת עבודתם. לאחר מכן, הם יהיו זכאים לפיצוי חלקי תלוי ומותנה ביתרת כספי הפיצוי שתיוותר בידי המשיבה בתום תקופת הפיצוי ובהתאם למספר חודשי העבודה של הנהג במהלך תקופת הפיצוי. בהתאמה, נמחקה ההוראה בדבר הענקת יתרת כספי הפיצוי בדרך של תרומה לעמותות.
ג. ביחס להסדרה העתידית הובהר כי לא יחול מעשה בית דין לגבי מודל התמריץ העתידי.
ד. ביחס לאופן משלוח הדיוור לנהגי העבר, התווספה הוראה לפיה ככל שאין בידי המשיבה כתובת של מי מהנהגים, ב"כ המבקשים יפנו למשרד הפנים – רשות האוכלוסין לבירור כתובות הנהגים האמורים.
ה.
— סוף עמוד 4 —
בתיקון להסכם הפשרה הראשון, נקבע כי ככל שייוותרו בידי המשיבה תווי קנייה או סכום פיצוי לקבוצת נהגי העבר, אלה יוענקו על ידי המשיבה לעובדים הנמנים על נהגי עבר באופן שווה, וזאת חלף הענקת היתרה לעמותות.
ו. תוקנו מועדי תשלום שכר הטרחה לב"כ המבקשים, ונקבע כי 15% משכר הטרחה שייפסק ישולם בתום תקופת הפיצוי.
11. היועצת לא הגישה עמדה מעודכנת ביחס להסכם הפשרה המתוקן. ביום 4.12.2025 התקיים דיון נוסף וב"כ היועצת חזרה על התנגדותה באופן כללי, תוך הפנייה לעמדתה המקורית ומבלי להתייחס לתיקונים שנערכו בהסכם הפשרה. בתום הדיון הסכימו הצדדים כי תתווסף להסכם המתוקן הוראה לפיה "ביחס לסעיפים 16(ה)(1) ו- 16(ה)(2) לא יחול מעשה בית דין לתקופה מהמועד הקובע, קרי מהמועד שבו פסק הדין דנן יהיה חלוט והלאה, לתביעות פרטניות, אך יחול מעשה בית דין לגבי בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעניינים אלה".
דיון והכרעה
12. בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – החוק), בבוא בית הדין לאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, עליו לבחון האם ההסדר הוא הוגן, סביר וראוי בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכן האם התובענה שהוגשה עומדת בתנאים לאישור תובענה ייצוגית.
"18. (א) לא ייעשה הסכם ליישוב הסכסוך שבענינו הוגשה בקשה לאישור או שבענינו אושרה תובענה ייצוגית (בחוק זה – הסדר פשרה), אלא באישור בית המשפט.
(ב) בקשה לאישור הסדר פשרה תוגש לבית המשפט בצירוף תצהירים מטעם באי כוח הצדדים, אשר בהם יגלו, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה.
(ג) הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25, וכן על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, ולכל גוף או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו). …
19. (א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-
— סוף עמוד 5 —
8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין."
13. נבחן, אם כן, האם התובענה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית. לאחר מכן נבחן האם ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וזאת בהתייחס לעמדת היועצת שהוגשה לפנינו. לבסוף, נבחן את המלצת הצדדים ביחס לגמול ולשכר הטרחה למבקשים ובאי כוחם.
האם התובענה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית?
14. בהתאם לסעיף 8(א)(1) לחוק בית הדין רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא, בין היתר, כי "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה כי הן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה", וכי "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".
15. בבג"ץ 5148/18 אור שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה (מיום 11.7.2022) (להלן – עניין קסטרו) נדונה השאלה האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בדבר הכללת עמלות מכירה בשכר הקובע לצורך חישוב גמול שעות נוספות וגמול שעות שבועיות. באותו עניין פסק בית המשפט העליון כי כאשר קיימת זהות בין חברי הקבוצה בנוגע לתנאי העסקתם ושכרם, אין במורכבות הסוגיה או בצורך בעריכת חישוב פרטני ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה, כדי למנוע את בירור הסוגיה שבמחלוקת בדרך של תובענה ייצוגית.
16. בענייננו – יישום התנאים הקבועים בחוק לאור ההלכה שנפסקה בעניין קסטרו מעלה כי ההליך שלפנינו מתאים להתברר במסגרת של תובענה ייצוגית. מדובר בשאלות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ובראשן שאלת סיווגם של רכיבי שכר מסוימים כחלק מהמשכורת הקובעת, שאלות הנובעות ממדיניות שכר אחידה, שיושמה לפי הנטען במשיבה כלפי כלל חברי הקבוצה. עוד מתקיים התנאי שלפיו בירור ההליך במסגרת של תובענה ייצוגית הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, מאחר שמדובר בקבוצה רחבה של עובדים, אשר בירור תביעותיהם בהליכים פרטניים עלול להכביד, הן על בעלי הדין והן על המערכת השיפוטית. כמו כן, קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה מיוצג ומנוהל בדרך ראויה והולמת. בנסיבות אלו, בשים לב לאופי הטענות, להיקף הקבוצה ולשאלות המשותפות המתעוררות בהליך, מצאנו כי ההליך שלפנינו מתאים להתברר במסגרת של תובענה ייצוגית.
האם הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה?
17. להלן נדון בעיקרי התנגדות היועצת להסדר הפשרה. כאמור, היועצת לא הגישה עמדה מתוקנת ביחס להסכם הפשרה המתוקן, ולכן נבחן את עיקרי עמדתה המקורית של היועצת ביחס להסכם הפשרה המתוקן. נציין כבר בשלב זה, כי מצאנו כי יש בתגובת הצדדים לעמדת היועצת
— סוף עמוד 6 —
בשילוב עם הסכם הפשרה המתוקן שגובש בעקבות עמדת היועצת, כדי לייתר ולצמצם חלק מהקשיים עליהם עמדה היועצת בהתנגדותה לאישור הסכם הפשרה הראשון.
אופן חישוב סכום הפיצוי לחברי הקבוצה
18. לעמדת היועצת, ההסדר אינו מפרט כיצד חושב ונקבע סכום הפיצוי לחברי הקבוצה, על מנת שניתן יהיה לבחון האם סכום הפיצוי סביר והוגן. לעניין זה נטען, בין היתר, כי לא הוצג מספר הנהגים בחברה בתקופה הרלוונטית לתביעה, וכיצד חושב סכום הפיצוי לו הם זכאים. כמו כן, הסדר הפשרה עוסק רק בפיצוי עבור רכיב "הובלות נוספות" ואין בו התייחסות לרכיבי השכר האחרים המפורטים בבקשת האישור.
19. בתגובת הצדדים לעמדת היועצת נטען כי לאחר בדיקה הוסכם בין הצדדים כי בפועל כמות הנהגים לשנה במשיבה עומדת על 105 נהגים בממוצע, כשליש ממספר הנהגים ששימש לחישוב סכום התובענה, כך שהסכום הכולל שישולם לנהגים על פי הסכם הפשרה אינו רחוק מסכום התביעה המקורי ביחס למספר הנהגים בפועל. עוד נטען, כי במהלך המו"מ הממושך שהתנהל בין הצדדים הם שקלו בכובד ראש את הסיכויים והסיכונים של כל צד ביחס לכל אחד מרכיבי התביעה. כדרכן של פשרות, הצדדים הגיעו לכלל הסכמות לפיהן הרכיבים פרמיית "פריקה ידנית" ופרמיית "אריזה" ייוותרו כשהיו, ואילו הרכיב של פרמיית "הובלות נוספות", שהוא גם הרכיב בעל המשקל העיקרי בתיק, ישונה לצורכי פשרה בהתאם להסכם.
20. לאחר בחינת טענות הצדדים, מצאנו כי יש בתגובה שהוגשה על ידי הצדדים משום פירוט מספק לאופן חישוב סכום הפיצוי ולרציונל הסדר הפשרה. כאמור, הצדדים פירטו את מספר הנהגים הממוצע שהועסקו במשיבה מידי שנה, העומד על כשליש מהיקף הנהגים הנטען בכתב התובענה. כמו כן, הצדדים הבהירו כי לאחר דין ודברים ממושך ביניהם הם הגיעו לכלל פשרה לתשלום פיצוי ביחס לרכיב "הובלות נוספות", לגביו העריכו הצדדים שהסיכויים שהתביעה תוכרע לטובת חברי הקבוצה גבוהים יותר לעומת שני רכיבי השכר האחרים. עוד הובהר כי השווי הכלכלי של רכיבי השכר האחרים הוא זניח יחסית, ולכן לצרכי פשרה הצדדים הסכימו להתפשר בעניינם. יודגש, כי הסכם הפשרה הוגש לפנינו טרם שניתנה החלטה בבקשה לאישור וטרם שהתקיים דיון הוכחות לפנינו, כך שקיים קושי להעריך את סיכויי התובענה ביחס לכל אחד מרכיבי השכר. עם זאת, מקובלת עלינו עמדת הצדדים כי מטיבו של הסדר פשרה שהוא נועד ל'קניית סיכון', לאחר שהובאו בחשבון הסיכויים והסיכונים של כל צד, וכי יש לבחון את ההסכם כמכלול בהתאם. הצדדים פירטו בתגובתם את הרציונל אשר עומד מאחורי הסכם הפשרה אליו הם הגיעו, כך שיש בתגובה משום מענה לטענה שעלתה בעניין זה בעמדת היועצת. אכן, אין בהסכם הפשרה פירוט מדויק של אופן הפיצוי ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה. אולם, בעניין קסטרו קבע בית המשפט העליון כי אין מניעה לקבוע את הפיצוי לחברי הקבוצה גם על דרך האומדנה, וזאת בהתאם למנגנונים הקבועים בסעיף 20 לחוק (ר' סעיף 30 לפסק הדין בעניין קסטרו). כמפורט לעיל, הפיצוי שנקבע לנהגים בהסכם הפשרה נקבע במספר מדרגות בהתאמה לסכום המצטבר של פרמיית "הובלות נוספות" שקיבל כל נהג בתקופה הרלוונטית לתביעה. בנסיבות אלה, ומאחר שגם חישוב פרטני לכל נהג, ככל שהתובענה הייתה מתקבלת,
— סוף עמוד 7 —
היה נגזר מסכום התוספת ששולמה לנהג, ובשים לב לכך משמדובר בהסכם פשרה שיש בו משום שקלול הסיכויים והסיכונים של כל צד, מקובלת עלינו עמדת הצדדים כי ניתן לאשר את הסכם הפשרה המתוקן במתכונתו הקיימת.
051293710ההבחנה בין סוגי הנהגים
054678313
21. לעמדת היועצת, לא נמצא בסיס להבחנה שנערכה בהסכם הפשרה בין הנהגים הנוכחיים לנהגי עבר, ולכן יש קושי לקבוע שמדובר בפיצוי ראוי ביחס לחברי הקבוצה. זאת עוד, ביחס לנהגים הנוכחיים נטען כי יש בהסכם משום יצירת תמריץ שלילי לעזיבת נהגים נוכחיים, אשר יש בו משום כבילה של הנהגים למקום העבודה ופגיעה בזכאותם לקבלת הפיצוי מכוח ההסדר. מדובר בהבחנות שאינן רלוונטיות בין עובדים במשיבה (בינם לבין עצמם) ובין עובדי עבר לעובדים קיימים.
22. בתגובת הצדדים לעמדת היועצת נטען כי מדובר בהבחנה רלוונטית שנעשתה משיקולים ענייניים. אשר להבחנה בין נהגים נוכחיים לנהגי עבר, נטען כי נהגי עבר שסיימו את העסקתם במשיבה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים קיבלו ממילא השלמת פיצויי פיטורים לפי חישוב שכלל גם את תוספת "הובלות נוספות", וכי ההבחנה נועדה לייעל את החלוקה ואת התהליך החישובי. בדיון הוסיפו וטענו ב"כ המבקשים כי על נהגי העבר נמנים גם נהגים שעילת התביעה שלהם כבר התיישנה ואשר אינם יכולים להגיש תביעת פרט. אשר להבחנה בתוך קבוצת הנהגים, נטען כי פריסת התשלומים באופן המהווה תמריץ שלילי לעזיבת הנהגים הנוכחיים שוקללה על ידי המשיבה ואפשרה להגדיל את סכום הפיצוי הכולל שהמשיבה הייתה מוכנה לשלם על בסיס חישוב הסיכויים והסיכונים של התובענה. כמו כן, אין מדובר ב"כבילה" או ב"ענישה", אלא בהסדר מאוזן המבטיח שגם נהגים נוכחיים שיבחרו לסיים את עבודתם בתקופת הפיצוי יזכו לפיצוי הולם וראוי.
23. כמפורט לעיל, בעקבות התנגדות היועצת והערות בית הדין בדיון, תוקן הסכם הפשרה והפיצוי הכולל לקבוצת נהגי העבר הועלה לסך של 800,000 ₪, בעוד שהפיצוי הכולל לקבוצת הנהגים הנוכחיים הופחת בהתאמה. כמו כן, נקבע הסדר שונה ביחס לנהגים נוכחיים שהעסקתם תסתיים במהלך תקופת הפיצוי.
24. לאחר בחינת טענות הצדדים ובשים לב לתיקונים שנערכו בעניין זה במסגרת הסכם הפשרה המתוקן, נחה דעתנו כי ההבחנה בין הנהגים הנוכחיים לנהגי העבר היא הבחנה רלוונטית, וכי ההסדר בכללותו הוא הסדר מאוזן וראוי לטובת כלל חברי הקבוצה. אשר להבחנה בין נהגים נוכחיים לנהגי עבר, לאור העובדה המוסכמת כי לנהגי עבר חושבה תוספת "הובלות נוספות" בחישוב פיצויי הפיטורים בסיום העבודה ובשים לב לתקופת ההתיישנות להגשת תביעות פרט, נראה כי ההבחנה בין הנהגים הנוכחיים לנהגי העבר בקביעת סכום הפיצוי היא הבחנה רלוונטית ומותרת. כמו כן, כאמור, במסגרת הסכם הפשרה המתוקן הועלה סכום הפיצוי הכולל שישולם לנהגי העבר ביחס לנהגים הנוכחיים, באופן המגדיל את סכום הפיצוי שיקבל כל אחד מנהגי העבר. אשר להבחנה בין הנהגים הנוכחיים, אכן קיים קושי מסוים בהוראה בהסכם לפיה
— סוף עמוד 8 —
נהג נוכחי שיסיים את העסקתו בתקופת הפיצוי יהיה זכאי לפיצוי מופחת מנהג נוכחי שימשיך בעבודתו במשיבה עד תום תקופת הפיצוי. יחד עם זאת, לא מצאנו כי יש בהוראה זו משום "כבילה" או "ענישה" של הנהג, כנטען בעמדת היועצת, אלא הסכמה של הצדדים ליצירת תמריץ לנהגים הנוכחיים להמשיך בעבודתם במשיבה בתקופת הפיצוי. על אף שאנו סבורים שקיים קושי מסוים בהוראה זו, בשקלול מלוא הוראות ההסכם, בשים לכך שלא הוגשה כל התנגדות להסכם או בקשה של מי מהעובדים לצאת מהקבוצה עליה יחול הסכם הפשרה, ומשבית הדין נדרש להחליט האם לאשר את הסדר הפשרה בכללותו אם לאו, אין אנו סבורים כי יש בקושי זה כדי למנוע את אישור הסכם הפשרה המתוקן, אשר כמכלול הוא הסדר פשרה ראוי ומאוזן.
תשלום בדרך של בחירה בין תווי קנייה לתשלום כספי
25. לעמדת היועצת, קיים קושי גם באופן תשלום הפיצוי החד פעמי בדרך של בחירה בין תווי קנייה או תשלום כספי על דרך ההמרה, שכן פיצוי בגין הפרה מתחום דיני העבודה ראוי שישולם בכסף. מנגד, לטענת הצדדים, מדובר ברכיב זניח יחסית המשולם רק לנהגי עבר, והבחירה האם לקבל את הפיצוי בדרך של תווי קנייה או בתשלום כספי מצויה בידי העובד.
26. לאחר בחינת טענות הצדדים, מקובלת עלינו עמדתה העקרונית של היועצת לפיה פיצוי בגין הפרה מתחום דיני העבודה ראוי שישולם בכסף, וזאת בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (ר' בעניין זה ת"צ (תל אביב-יפו) 22031-04-13 עתליה אביגל – באג מולטיסיסטם בע"מ (מיום 27.6.2022)). יחד עם זאת, בנסיבות ענייננו, אנו סבורים כי אין בנימוק זה כדי להצדיק שלא לאשר את הסכם הפשרה המתוקן, וזאת ממספר טעמים. ראשית, כמפורט בהסכם הפשרה המתוקן, האפשרות לשלם באמצעות תווי קנייה רלוונטית רק לנהגי עבר, בעוד שביחס לנהגים הנוכחיים נקבע כי ישולם פיצוי כספי בלבד. שנית, בענייננו טרם נפסק כי מדובר בהפרה של דיני העבודה, שכן הצדדים הגיעו להסכם הפשרה טרם הכרעה בתביעה ותוך 'קניית סיכון' כאמור, ואף לכך יש לתת משקל. שלישית ועיקר, בשונה מהפסיקה המובאת לעיל, אין מדובר בהוראה הקובעת כי תשלום הפיצוי לנהגי העבר יבוצע באמצעות תווי קנייה בלבד, אלא בהוראה המאפשרת לנהג לבחור בין תווי קניה או פיצוי כספי על דרך ההמרה. אכן, התשלום הכספי על דרך ההמרה נמוך יותר משווי תווי הקנייה, אך בשים לב לכך שמדובר בפיצוי כספי על דרך האומדן ומשסכום הפיצוי הכספי הכולל לנהגי העבר הועלה במסגרת הסכם הפשרה המתוקן, לא מצאנו כי יש בכך כדי למנוע את אישורו של ההסכם.
מנגנון יידוע חברי הקבוצה
27. ביחס להסכם הפשרה הראשון העירה היועצת כי ככל שאין בידי המשיבה נתונים עדכניים אודות מענם של נהגי העבר, עליה לפנות למרשם האוכלוסין לקבלת כתובתם בהתאם לתקנה 13(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. כמפורט לעיל, עניין זה תוקן על ידי הצדדים במסגרת הסכם הפשרה המתוקן, והתווספה בו הוראה מתאימה בהתאם לעמדת היועצת, כך שהערה זו התייתרה.
— סוף עמוד 9 —
הסדרת יתרת סכום הפיצוי שלא חולק לחברי הקבוצה
28. ביחס להסכם הפשרה הראשון היועצת הביעה התנגדות גם בנוגע לאופן חלוקת יתרת סכום הפיצוי שייוותר כתרומת מוצרים לעמותות. כמפורט לעיל, בעקבות עמדת היועצת גם הוראה זו תוקנה, ובמסגרת הסכם הפשרה המתוקן נקבע כי ככל שייוותרו בידי המשיבה תווי קנייה או סכום פיצוי לקבוצת נהגי העבר, אלה יוענקו על ידי המשיבה לעובדים הנמנים על נהגי עבר באופן שווה, וזאת חלף הענקת היתרה לעמותות.
הסדרה עתידית ומעשה בית דין
29. לעמדת היועצת, לא ברור כיצד יש במתווה ההסדרה העתידית שנקבע בהסכם הפשרה כדי לענות על הפגיעה הנטענת בזכויות חברי הקבוצה. לעניין זה נטען כי אין במנגנון ההסדרה העתידית התייחסות להכללת רכיבי השכר במסגרת שכר היסוד של חברי הקבוצה, וזאת כאשר נקבע מעשה בית דין ביחס לעילות אלו. כמו כן, הצדדים לא פירטו את הבסיס להסדרה העתידית והסכימו על העלאת שכר הנהגים הנוכחיים בכ- 15% מבלי לפרט את דרך החישוב. הצדדים לא פירטו את ההיגיון שמאחורי ההסכמה להותיר את רכיבי השכר "פריקה ידנית" ו"אריזה" כשהיו, ועם ביטול רכיב "הובלות נוספות" הצדדים הותירו בידי המשיבה לאמץ מודל תמריצים חלופי על פי שיקול דעתה. בנסיבות אלה, נטען כי ההסדרה העתידית אינה מספקת מענה ראוי להליך.
30. בתגובת הצדדים נטען כי בכוונת המשיבה לאמץ מודל תמריצים עתידי המתבסס על עקרונות מנחים שנקבעו בהסכם הפשרה, וכי למעסיק קיימת הזכות לנהל את עסקו, ולשנות את מודל התמריצים מפעם לפעם בכפוף לדין. עוד הובהר, כי מודל התמריצים העתידי יוכל לעמוד בכל עת לביקורת העובדים או בית הדין, ככל שיידרש.
31. כמפורט לעיל, במסגרת הסכם הפשרה המתוקן התווספה הוראה מפורשת לפיה לא יחול מעשה בית דין לגבי מודל התמריץ העתידי. בנוסף, בדיון שהתקיים ביום 4.12.2025 הסכימו הצדדים להוסיף הוראה נוספת בהסכם הפשרה המתוקן, לפיה ביחס לפרמיית "פריקה ידנית" ופרמיית "אריזה", "לא יחול מעשה בית דין לתקופה מהמועד הקובע, קרי מהמועד שבו פסק הדין דנן יהיה חלוט והלאה, לתביעות פרטניות, אך יחול מעשה בית דין לגבי בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעניינים אלה".
32. לאחר בחינת טענות הצדדים, אנו סבורים כי יש במענה שניתן על ידי הצדדים בהסכם הפשרה המתוקן כדי לצמצם את הקשיים עליהם הצביעה היועצת בעניין זה. ראשית, כבר עמדנו על כך שבתגובת הצדדים לעמדת היועצת ניתן פירוט מספק לרציונל הסדר הפשרה ולהבחנה בין פרמיית "הובלות נוספות" לגביה הוסכם כי היא תבוטל, לבין פרמיית "פריקה ידנית" ו"אריזה" לגביהן הוסכם שהן לא ישתנו. כמו כן, בהסכם הפשרה נקבע כי מבנה השכר של הנהגים ישונה, ושכר הבסיס יעלה בממוצע של כ- 15%, בשווי כ- 1,000 ש"ח לחודש לכל נהג, כך שקיימת
— סוף עמוד 10 —
בהסכם הסדרה עתידית המיטיבה עם הנהגים. עוד נקבע כי פרמיית "הובלות נוספות" תבוטל והמשיבה תהיה רשאית לאמץ מודל תמריץ חלופי בהתאם לתבחינים שנקבעו בהסכם. אכן, למשיבה ניתן שיקול דעת בלעדי ביחס לאופן קביעת מודל התמרוץ העתידי, אך הוסכם על ידי הצדדים כי לא יחול מעשה בית דין ביחס למודל תמרוץ זה, והוראה מפורשת בעניין זה התווספה להסכם הפשרה המתוקן. משכך, אין באישור הסכם הפשרה כדי לתת גושפנקא כלשהי למודל התמרוץ העתידי, אשר כאמור טרם נקבע, וממילא ככל שיהיו טענות כנגד מודל זה, ניתן יהיה להגיש תביעה מתאימה לבית הדין ולגביה לא יחול מעשה בית דין. אשר לפרמיות "פריקה ידנית" ו- "אריזה", אמנם במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי הן לא ישתנו, אך כאמור הצדדים הסכימו כי לא יחול מעשה בית דין על רכיבים אלה בתביעות פרט, החל מהמועד שבו פסק הדין יהיה חלוט. משלא הוגשה כל הודעה על התנגדות להסכם או בקשה של מי מחברי הקבוצה לצאת מהקבוצה עליה יחול הסכם הפשרה, אנו סבורים כי מדובר בהוראה מאוזנת, אשר מחד יוצרת מעשה בית דין ביחס לעבר, שכן בגינו ניתן הפיצוי בהסכם הפשרה, אך מאידך אינה מונעת הגשת תביעות פרט עתידיות ביחס לשני רכיבים אלה.
33. לסיכום חלק זה, בעמדת היועצת הועלו קשיים שונים אשר עמדו בבסיס התנגדותה להסכם הפשרה. בעקבות הערות היועצת והדיון שהתקיים בבית הדין הגישו הצדדים הסכם פשרה מתוקן, בו הוטמעו חלק מהערות היועצת במלואן ולחלק מההערות ניתן מענה אשר נראה כי יש בו כדי לצמצם את הקשיים עליהם עמדה היועצת. אכן, אין מדובר בהסדר מושלם, וכאמור עמדנו גם על הקשיים שקיימים בהסכם שלפנינו. אולם, בשים לב למכלול נסיבות העניין, ובכלל זה ההבהרות שהתקבלו מהצדדים, התיקונים שנערכו להסכם הפשרה בעקבות עמדת היועצת והערות בית הדין, העובדה שלא הוגשה כל התנגדות או בקשה לצאת מהקבוצה עליה יחול הסכם הפשרה, ואף בשים לב להתמשכותו של הליך זה, הגענו לכלל מסקנה שהסכם הפשרה המתוקן בכללותו הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
הגמול לתובעים הייצוגיים ולבאי כוחם
34. בהתאם לסעיפים 22 ו- 23 לחוק, בעת פסיקת גמול למבקשים ושכר הטרחה לבאי כוחם, יש להביא בחשבון, בין היתר, את מידת הטרחה והסיכון שנטלו על עצמם המבקשים ובאי הכוח המייצגים בהגשת התובענה ובניהולה, התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, אופן ניהול ההליך ומורכבותו, מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, ותרומתם של המבקשים ובאי כוחם להשגת ההסדר.
35. בעניין רייכרט אימץ בית המשפט העליון את שיטת האחוזים מגובה הסכום הכולל שנפסק בפועל לחברי הקבוצה, בין אם במסגרת פסק דין ובין אם במסגרת הסכם פשרה, כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. עוד נקבע כי מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה באופן מדורג, כך שככל שהסכום הכולל גבוה יותר כך אחוז שכר הטרחה יהיה קטן יותר: "על כל סכום שנגבה בפועל עד ל-5 מיליון ש"ח, ייפסק לטובת בא-הכוח המייצג שכר טרחה בשיעור של 25%; על כל סכום שנגבה בפועל בין 5 מיליון ש"ח עד ל-10 מיליון ש"ח ייפסק שכר טרחה בשיעור של 20%; ועל כל סכום שנגבה בפועל מעל 10 מיליון ש"ח, ייפסק
— סוף עמוד 11 —
שכר טרחה בשיעור של 15%" (ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט ואח', פ"ד סה(2) 681, 691).
36. בעניין שוורצמן הוסיף וקבע בית המשפט העליון בכל הנוגע לשיטת האחוזים ולמפתח המדורג שנקבע בעניין רייכרט, כי "ראוי, על דרך הכלל, לראות את המפתח שנקבע כתקרה מקסימאלית, כאשר בכל מקרה ומקרה יש להתחשב באופן בו הסתיים ההליך (אם בפשרה ואם בפסק דין לטובת חברי הקבוצה), וככל שמדובר בפשרה בשלב שזו התגבשה, וכן תוך שקילת מכלול הנסיבות הרלוונטיות לעניין" (רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' יעל שוורצמן (מיום 17.3.2024)).
37. כמפורט לעיל, במסגרת הסכם הפשרה המתוקן המליצו הצדדים כי המשיבה תשלם לכל אחד מהמבקשים גמול כולל בסך של 149,000 ₪, חלקו בתשלום כספי וחלקו בתווי קנייה. עוד המליצו הצדדים כי ישולם לב"כ המבקשים שכר טרחה בסך 2,500,000 ₪.
38. לעמדת היועצת, ההמלצה לקביעת שכר הטרחה לב"כ המבקשים בגובה 2,500,000 ₪ מהווה למעלה ממחצית מסכום הפיצוי הישיר לקבוצה, העומד על סך כולל של 4,800,000 ₪, ולכן היא חורגת באופן יוצא דופן מאמות המידה המקובלות ואינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה. עוד נטען, כי הצדדים לא עמדו על הנסיבות המיוחדות המצדיקות את גובה שכר הטרחה עליו המליצו בהסדר המוצע, ולא ברור על בסיס מה נקבע שכר הטרחה המומלץ. בנוסף, תשלום שכר הטרחה לב"כ המבקשים בשתי פעימות בלבד אינו עומד בהלימה עם שלבי מימוש הסדר הפשרה ואינו יוצר תמריץ לב"כ המבקשים לוודא את קיומן של ההסכמות שנקבעו בהסדר.
39. מנגד, לטענת הצדדים, שכר הטרחה המומלץ הולם את אמות המידה המקובלות בפסיקה, וזאת בשים לב גם להסדרה העתידית של מבנה השכר במשיבה. לעניין זה נטען כי מעבר לסכום הפיצוי הישיר לחברי הקבוצה העומד על סך של 4,800,000, יש להביא בחשבון את ההסדרה העתידית הכוללת תוספת לשכר הבסיס בסך כ- 1,000 ₪ לחודש לכל נהג ואת התשלומים הנגזרים מכך המוערכים בסך כולל של 9,902,500 ש"ח לתקופה של 7 שנים. בנוסף, יש להביא בחשבון את המורכבות הרבה של התביעה כמו גם הטרחה הרבה בניהולה, התמשכותו של ההליך, הליכי מו"מ ממושכים ואינטנסיביים שהתנהלו בין הצדדים אשר בסופו של דבר נשאו פרי, ואת התרומה הרבה של ההליך לקבוצה. בנסיבות אלה, הצדדים מבקשים לאשר את סכום שכר הטרחה המומלץ כלשונו בהתאם להסכם.
40. לאחר בחינת טענות הצדדים בעניין זה, מקובלת עלינו עמדת היועצת כי סכום שכר הטרחה לב"כ המבקשים, כפי שהומלץ על ידי הצדדים, חורג באופן משמעותי מאמות המידה שנקבעו בפסיקה. כאמור, המחלוקת המרכזית בין הצדדים ליועצת היא האם ניתן להביא בחשבון את השווי המוערך של ההסדרה העתידית שנקבעה בהסכם הפשרה המתוקן כחלק מבסיס החישוב של שכר הטרחה של ב"כ המבקשים לפי שיטת האחוזים. לטעמנו, בנסיבות ענייננו יש לקבוע את שיעור שכר טרחת ב"כ המבקשים כנגזרת מהפיצוי הישיר הכולל שנפסק לחברי הקבוצה, ולא
— סוף עמוד 12 —
ניתן להביא בחשבון את השווי המוערך של ההסדרה העתידית כחלק מבסיס החישוב לפי שיטת האחוזים, וזאת על יסוד הנימוקים הבאים:
א. ראשית יצוין, כי הצדדים אמנם הפנו בתגובתם לפסיקה לפיה ניתן להביא בחשבון גם את התועלת לקבוצה בהסדרה העתידית בעת פסיקת הגמול ושכר הטרחה למבקשים ולבאי כוחם (ר' לדוג' ת"צ (תל אביב-יפו) 35374-10-16 ערן אסולין – פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ (מיום 11.1.2022)). אולם, גם בהתאם לפסיקה המובאת בתגובת הצדדים, ניתן אמנם משקל להסדרה העתידית בעת קביעת שכר הטרחה, אך השווי המוערך של ההסדרה העתידית לא הובא בחשבון כחלק מהתועלת הישירה לקבוצה וכבסיס לחישוב שכר הטרחה לפי שיטת האחוזים בהתאם להלכת רייכרט. זאת ועוד, לאחרונה פסק בית המשפט העליון, שככלל, אין להתחשב בהסדרה עתידית בעת קביעת בסיס חישוב שכר הטרחה לפי שיטת האחוזים, שכן: "בסיס החישוב נקבע, כאמור, בהתאם לערך הכספי של הסעד, שהועבר בפועל, ובעקבות התובענה הייצוגית. במקרה הטיפוסי של הסדרה עתידית לא ניתן להעריך, לבטח לא ברמת ודאות דומה, את התועלת המופקת במונחים כספיים. בנוסף, במקרים רבים הקשר הסיבתי בין ההסדרה העתידית ובין התובענה הייצוגית מוטל בספק … אי לכך, התחשבות בהסדרה עתידית בעת קביעת בסיס החישוב תפחית באורח ניכר את האחידות והוודאות שמספקת שיטת האחוזים, ותאפשר לצדדים להסדר הפשרה לעצב את הסדר הפשרה באופן שיגדיל את סכום הגמול ושכר הטרחה בצורה מלאכותית, ותוך ניתוק הזיקה בינו לבין היקף התועלת הגלומה בהסדר הפשרה" (רע"א 1394/24 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' כוכב זיס (מיום 24.4.2025)).
ב. שנית – בענייננו, על אף שקיימת תועלת לקבוצה בהסדרה העתידית של מבנה השכר במשיבה, קיים קושי לכמת את שווי התועלת לקבוצה בגין ההסדרה העתידית. כמפורט לעיל, במסגרת הסכם הפשרה המתוקן הוסכם על תוספת לשכר היסוד המוערכת בכ- 1,000 ₪ לכל עובד. הצדדים הציגו לפנינו חישוב לפיו שווי תוספת שכר זו כולל ההפרשות הפנסיוניות הנגזרות ממנה לכל נהגי המשיבה לתקופה של 7 שנים מוערך בסך כולל של 9,902,500 ₪. אולם, במסגרת תחשיב זה הצדדים לא הביאו בחשבון את שווי פרמיית "הובלות נוספות" ששולמה לנהגים עד כה, ואשר תבוטל בהתאם להסכם. בנסיבות אלה, ומשלא הוצג לפנינו כל תחשיב מטעם הצדדים בעניין זה, לא ניתן לכמת את שווי התועלת העתידית לקבוצה בגין ההסדרה העתידית. אמנם, במסגרת ההסכם נקבע כי המשיבה תקבע מודל תמריץ חלופי במקום פרמיית "הובלות נוספות", אך כאמור, קביעת המודל החלופי הושארה לשיקול דעתה הבלעדי של המשיבה, כך שלא ניתן להביא בחשבון תמריץ חלופי זה בעת בחינת העלות הכספית הכוללת לקבוצה בגין ההסדרה העתידית. זאת ועוד, עובדים נוכחיים שיסיימו את העסקתם טרם חלוף 7 שנים, ממילא לא ייהנו ממלוא פירות ההסדרה העתידית, נתון נוסף אשר מחזק את המסקנה כי בשלב זה לא ניתן להעריך את היקף התועלת לקבוצה כתוצאה מההסדרה העתידית.
41. יחד עם זאת, אנו סבורים כי אין להתעלם מהתועלת הגלומה בהסדרה העתידית ומהשינוי במבנה ההעסקה שנקבע במסגרת ההסדר, אשר יש בו משום שיפור משמעותי בתנאי העסקה של
— סוף עמוד 13 —
הנהגים. לפיכך, בעת קביעת שיעור שכר הטרחה מסכום הפיצוי הישיר הכולל מצאנו ליתן משקל גם להסדרה העתידית. בנוסף, הבאנו בחשבון את מורכבותה של התביעה ואת מורכבות הסכם הפשרה, את המו"מ הממושך שהתנהל בין הצדדים, לרבות במסגרת הליך הגישור שהתנהל בתיק זה, את התמשכותו של הליך זה למעלה מחמש שנים, ואת הצורך בפיקוח על מימושו של הסדר הפשרה לאורך כל תקופת הפיצוי. בשקלול מכלול הנסיבות, אנו סבורים כי יש לקבוע את שכר הטרחה לב"כ המבקשים לפי שיעור של 25% מסכום הפיצוי הישיר הכולל לחברי הקבוצה (4,800,000 ₪), כך ששכר הטרחה יעמוד על סך של 1,200,000 ₪. סכום זה משקף, לטעמנו, איזון ראוי של השיקולים המפורטים לעיל ואינו חורג מאמות המידה שנקבעו בפסיקה.
42. אשר להערת היועצת בעניין מועדי תשלום שכר הטרחה – הערת היועצת בעניין זה הוטמעה בהסכם הפשרה המתוקן, בו נקבע כי שכר הטרחה ישולם ב- 3 פעימות בהתאם להתקדמות מימוש ההסכם, וכי 15% מסכום שכר הטרחה ישולמו בתום תקופת הפיצוי ולאחר השלמת תשלום הפיצוי לנהגים הנוכחיים ולנהגי העבר בהתאם להסכם. משכך, נחה דעתנו כי קיים בהסכם הפשרה המתוקן תמריץ מספק לב"כ המבקשים לפקח על מימוש ההסכם ולוודא את מימושו בפועל.
43. על פי ההלכה הפסוקה, כאשר בית המשפט מפחית מגובה שכר הטרחה המומלץ בהסדר פשרה, קיימת לו סמכות להורות על העברת הסכום אשר נחסך כתוצאה מכך לטובת הקבוצה. זאת לאור ההנחה שהנתבע אדיש להסטה מסוג זה, שכן לא יחול כל שינוי בסכום הכולל אותו הוא יידרש לשלם (ראו: ע"א 6121/21 אורי כרמי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (מיום 27.12.2021); פסקי הדין בעניין שוורצמן ובעניין אופטיקה הלפרין המובאים לעיל). בענייננו, בשים לב לכך שהסכום שהופחת משכר הטרחה המומלץ, בסך 1,300,000 ₪, הוא סכום משמעותי ביחס לסכום הכולל של הפיצוי הישיר לחברי הקבוצה, ומאחר שסכום הפיצוי לחברי הקבוצה נפסק על דרך האומדן ולא בדרך של תחשיב מדויק המשקף את מלוא הפגיעה בזכויות הנהגים אם התביעה הייתה מתקבלת, אנו סבורים כי יש מקום לעשות שימוש בסמכות בית הדין ולהעביר את הסכום האמור לטובת כלל חברי הקבוצה. לאור האמור, אנו מורים כי סך של 1,300,000 ₪, אשר הופחתו מסכום שכר הטרחה המומלץ על ידי הצדדים, יועברו לטובת חברי הקבוצה. הסכום האמור יחולק בין קבוצת הנהגים הנוכחיים לנהגי העבר באופן יחסי בהתאם לחלוקת סכומי הפיצוי כפי שנקבעה בהסכם הפשרה המתוקן, וישולם להם בהתאם להוראות ההסכם.
44. אשר לגמול המומלץ למבקשים – לאור תרומתם לניהול ההליך וההישג לכלל חברי הקבוצה, מצאנו כי הגמול שנקבע בהסדר הפשרה ראוי והוגן. לפיכך, יש מקום לאשר את גמול המבקשים כפי שנקבע בהסדר.
45. אשר למינויו של בודק – נחה דעתנו כי אין צורך במינוי בודק. הסדר הפשרה הובא לאישורנו לאחר ניהול מו"מ ממושך בין הצדדים, וכאמור לאחר ביצוע התיקונים בהסכם הפשרה המתוקן
— סוף עמוד 14 —
מצאנו כי הוא ראוי, הוגן וסביר, ואיננו סבורים כי בנסיבות העניין יש צורך בקבלת חוות דעת של בודק.
סוף דבר
46. על יסוד כל האמור, ומשמצאנו כי הסכם הפשרה המתוקן הוא ראוי, הוגן וסביר, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכם הפשרה המתוקן, בכפוף לשינויים הבאים:
א. המשיבה תשלם שכר טרחה לב"כ המבקשים בסך 1,200,000 ₪. הסכום האמור ישולם במועדים ובתנאים שנקבעו בהסכם הפשרה המתוקן.
ב. סך של 1,300,000 ₪, אשר הופחתו מסכום שכר הטרחה המומלץ על ידי הצדדים, יועברו לטובת חברי הקבוצה, וזאת בנוסף על סכומי הפיצוי שנקבעו בהסכם הפשרה המתוקן. הסכום האמור יחולק בין קבוצת הנהגים הנוכחיים לנהגי העבר באופן יחסי בהתאם לחלוקת סכומי הפיצוי כפי שנקבעה בהסכם הפשרה המתוקן, וישולם להם בהתאם להוראות ההסכם.
47. המשיבה תפרסם מודעה על אישור פסק הדין והסכם הפשרה בשני עיתונים יומיים ותפעל על פי הסכם הפשרה בכפוף לתיקונים האמורים.
48. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה כדין.
ניתן היום, כ"ב אדר תשפ"ו, (11 מרץ 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
מר יוסף כהן
נציג ציבור (עובדים)
עדו בן-צור
שופט
מר אמיר אילון
נציג ציבור (מעסיקים)
