בזק והמנויים הכפולים: הסדר פשרה של 8.55 מיליון ש״ח בתובענה ייצוגית לניירות ערך

רקע: על מה הייתה המחלוקת

ביום 11.11.2020 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ונגד נושאי משרה בה, בטענה למחדלי גילוי ודיווח כלפי ציבור המשקיעים. לפי הנטען, בזק נמנעה מלדווח באופן מלא ובמועד על מהלכים של משרד התקשורת למיגור תופעת "המנויים הכפולים" בתחום שירות האינטרנט (ISP), על היקפה הנרחב של התופעה בחברת הבת בזק בינלאומי בע"מ, ועל השפעתה השלילית המהותית הנטענת על עסקי החברה.

"מנויים כפולים" הם מצב שבו לקוחות חויבו בעד רכיב תשתית או שירות שלא היו אמורים לשלם עליו במקביל, כך שנוצר תשלום כפול. משרד התקשורת ביקש למגר את התופעה, וטענת התובע הייתה שהמשמעות הכלכלית של הפסקת הגבייה הזו הייתה מידע מהותי שהיה על בזק לחשוף בזמן אמת. בזק פרסמה דיווח מיידי מפורט בעניין רק ביום 30.10.2020.

סוגיות של חיוב כפול, שקיפות מול לקוחות והתנהלות של חברות תקשורת מזינות לא אחת גם הליכים צרכניים נפרדים, למשל בנושא חיובי סלולר לאחר מעבר חברה או קשיים סביב ביטול מנוי לשירות. ההליך שלפנינו, לעומת זאת, אינו הליך צרכני אלא תובענה ייצוגית בתחום ניירות ערך, שעניינה בזכויות של מי שרכשו את מניית בזק בבורסה.

העילות והצדדים

בבקשת האישור נטען כי אי הדיווח מהווה הפרה של חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 והתקנות שמכוחו, וכי לצד בזק אחראים לפרט המטעה לכאורה גם בעלת השליטה הנטענת ונושאי המשרה. התובע תמך את טענתו לנזק בחוות דעת מומחה שהעריך בשלב הבקשה את הנזק לחברי הקבוצה בסכום של בין 55 ל-65 מיליון ש"ח.

ההליך התנהל במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפני כבוד השופטת סיגל יעקבי. את התובע ייצגו עורכי הדין מור תגר ויוסי האזרחי, ואת הנתבעים ייצג משרד גולדפרב גרוס זליגמן ושות'.

מה כבר הוכרע בשלב האישור

ביום 3.6.2024 ניתנה החלטה בבקשה לאישור. בית המשפט אישר את התביעה כייצוגית באופן חלקי נגד בזק ונגד נושאי המשרה (הנתבעים 3-14), ודחה את הבקשה נגד בי קומיוניקיישנס בע"מ ("בי-קום"), משום שלא הוכח כי היא בעלת השליטה בבזק.

בהחלטת האישור נקבע כי לא הייתה חובה לדווח מוקדם יותר על חלק מהמהלכים, אך קיים סיכוי סביר לקבלת הטענות ביחס לתקופה שמיום 4.10.2020 ואילך. בהתאם, הוגדרה הקבוצה המאושרת ככוללת את מי שרכשו מניות בזק מיום 5.10.2020 ועד 30.10.2020 והחזיקו בהן ביום 30.10.2020. בעקבות ההחלטה הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו העריך מומחה מטעם התובע את הנזק בכ-23.6 מיליון ש"ח.

שני הצדדים לא השלימו עם ההחלטה: התובע הגיש ערעור לבית המשפט העליון, והנתבעים הגישו בקשה לדיון חוזר. בהמלצת בית המשפט העליון הופנו כל ההליכים לגישור בפני פרופ' אסף חמדני, וממנו צמח הסדר הפשרה.

מה קובע הסדר הפשרה

הצדדים הגיעו להסדר לאחר הליך גישור ממושך, והגישו בקשה לאשרו לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות. עיקרי ההסדר:

סכום הפשרה

הנתבעים ישלמו סכום כולל, מוחלט וסופי של 8,550,000 ש"ח. התשלום מבוצע בפועל באמצעות מבטחות בזק, למעט סכום ההשתתפות העצמית שישולם ישירות על ידי בזק. הסכום כולל בתוכו את כל ההוצאות, האגרות והתשלומים הכרוכים בהסדר.

הקבוצה וחלוקת הכספים

ההסדר חל על מי שרכשו מניות בזק מיום 17.8.2020 ועד 30.10.2020 והחזיקו בהן ביום 30.10.2020 (למעט הנתבעים) – הגדרה רחבה מזו שאושרה בהחלטת האישור. החלוקה תבוצע באמצעות נאמן, רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, דרך חשבון נאמנות ייעודי. ככל שלא יימצא מנגנון להעביר את הכסף לחלק מחברי הקבוצה גם לאחר נקיטת אמצעים סבירים לאיתורם, יתרת הכספים תועבר כסעד לטובת הציבור לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק.

"מדובר בהסדר פשרה ראוי, הוגן וסביר, המשרת את טובתם של חברי הקבוצה ומהווה את הדרך היעילה והעדיפה בנסיבות העניין לסיום ההליך" – מתוך פסק הדין.

מיצוי וסילוק

בכפוף לביצוע ההסדר יתגבש מעשה בית דין המונע העלאת טענות נוספות בנושאי בקשת האישור נגד הנתבעים והגורמים המופטרים. חשוב להדגיש: ההסדר גובש "לצרכי פשרה בלבד", ללא הודאה של הנתבעים בטענות כלפיהם.

גמול, שכר טרחה ועמדת הגורמים המקצועיים

הצדדים המליצו על גמול של 100,000 ש"ח בתוספת מע"מ לתובע המייצג, ושכר טרחה כולל של 1,768,000 ש"ח בתוספת מע"מ לבאי כוחו, לצד החזר הוצאות של 130,000 ש"ח (מתוכו 94,000 ש"ח לרשות ניירות ערך שנשאה בחלק ממימון ההליך).

הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים, בשיתוף רשות ניירות ערך, לא התנגדו לאישור ההסדר עצמו, אך העירו הערות – בין היתר על הפער בהגדרת הקבוצה, על הצורך לבחון את הסכומים המגיעים לקבוצה בערכי "נטו", ועל כך שהגמול ושכר הטרחה המוצעים (כ-1,868,000 ש"ח בתוספת מע"מ) חורגים לשיטתם מהמנגנונים שנקבעו בעניין רייכרט ובעניין סופרגז. לעמדתם, יישום המנגנונים היה מוביל לסכום של 1,560,400 ש"ח בתוספת מע"מ.

בית המשפט אישר את הסדר הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין, אך לא אימץ במלואה את המלצת הצדדים בעניין הגמול ושכר הטרחה. נקבע כי מקום שבו הליך מסתיים בפשרה, בטרם נוהלה התביעה עד תום, ראוי בדרך כלל לבצע הפחתה מסוימת מהשיעורים המרביים.

טבלה מסכמת

מה אפשר ללמוד מההליך

ההליך ממחיש כמה מאפיינים של תובענות ייצוגיות בתחום ניירות ערך: מדובר בהליכים ארוכים ומורכבים, נשענים על חוות דעת כלכליות, וכרוכים באי-ודאות משמעותית לגבי הוכחת הנזק. גם כאשר תביעה מאושרת כייצוגית, אין בכך הכרעה סופית לטובת הקבוצה, ופשרה שמגובשת בשלב מתקדם משקפת איזון בין הסיכונים והסיכויים של שני הצדדים. מי ששוקל להצטרף להליך או להבין את זכויותיו במסגרתו, יכול להיעזר בעורך דין תביעות ייצוגיות כדי לבחון את המשמעות המעשית של הסדר פשרה עבורו.