המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"צ 28270-11-20 נגבי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'
מספר בקשה:38
לפני
כבוד השופטת סיגל יעקבי
התובעת המייצגת
רחל נגבי
ע"י ב"ב עוה"ד מור תגר ויוסי האזרחי
נגד
הנתבעים
1. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
2. בי קומיוניקיישנס בע"מ – נמחקה
3. דודו מזרחי
4. גיל שרון
5. אמנון דיק
6. זאב וורמבנד
7. עידית לוסקי
8. דארן גלאס
9. יוסי אברג'יל
10. רן פורר
11. תומר ראב"ד
12. דוד גרות
13. פיליפ בקל
14. טל פורר
ע"י ב"כ ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן ושות'
חקיקה שאוזכרה:
חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006: סע' 18, 18(ב), 18(ד), 18(ז)(1), 19, 19(א), 19(ב), 19(ב)(3), 19(ג)(2), 19(ו), 22, 22(א), 23, 23(א), 23(ב), 23(ד), 25(א)(4), 27א
תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010: סע' 12(ב)
חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968: סע' 38ג, 52יא
תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007: סע' 7(א)(א)(3), 7א(א)(3)
מיני-רציו:
* בית המשפט קיבל את הבקשה לאישור הסדר הפשרה במסגרת הליך של תובענה ייצוגית, וקבע כי מדובר בהסדר סביר, ראוי והוגן המשרת את טובתם של חברי הקבוצה ומהווה את הדרך היעילה
— סוף עמוד 2 —
והעדיפה בנסיבות העניין לסיום ההליך. בהתאם לכך ניתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין, אולם בית המשפט לא אימץ במלואה את המלצת הצדדים בעניין הגמול ושכר הטרחה.
* דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – אישור הסדר פשרה
* דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – גמול לתובע מייצג ושכר טרחה לפרקליטו
.
בית המשפט נדרש לבקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות. במסגרת הבקשה עותרים הצדדים לאשר את הסכם הפשרה אליו הגיעו במסגרת הליך גישור שקיימו; לאשר את הסכמת הצדדים בכל הנוגע למתן גמול לתובע ושכר טרחה לבאי כוחו; ולפטור את הנתבעים מתשלום חלקה השני של האגרה בגין הגשת בקשת האישור. לבקשה צורפו תצהירים מטעם בעלי הדין ובאי כוחם לפי הוראות סעיפ 18(ב) לחוק ותקנה 12(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות.
.
בית המשפט פסק כלהלן:
ניהול ההליך עד תומו היה מציב בפני התובע משוכה גבוהה להוכחת הנזק הנטען. במקרה דנן, גם לגישת המומחה מטעם התובע, התשואה השלילית החריגה בחלון האירוע הסמוך למועד פרסום המידע אינה מובהקת. אמנם לעמדת המומחה מטעם התובע, באיתור הנזק כתוצאה מכשל הדיווח הנטען יש להתחשב בעובדה שפרסום המידע השלילי אודות מדיניות משרד התקשורת בסוגיית המנויים הכפולים, היה כרוך בפרסום מידע חיובי אודות עדכון הרווח של בזק וצפי לעליית ברווח הנקי המתואם ביחס לתחזית ובמישור המושגי, כעולה מההחלטה בבקשת האישור, טענה זו מקובלת עליי, אלא שספק אם בנסיבות המקרה דנן היה עולה בידי התובע להוכיח את מלוא הנזק לו טען.
הסדר הפשרה משקף כראוי את הסיכויים והסיכונים בפניהם היו עומדים הצדדים, לו היה מנוהל ההליך המשפטי עד תום, בפרט מנקודת מבטם של חברי הקבוצה ואף בהינתן הפער בין סכום הפיצוי לסכום הנזק הנטען בבקשת האישור.
הסכם הפשרה ראוי, הוגן וסביר אף במובן זה שהוא מאפשר פיצוי כספי לחברי הקבוצה וקובע מנגנון אקטיבי לחלוקתו, כאשר מנגד, ככל שיסתבר כי פיצוי כספי למי מחברי הקבוצה אינו אפשרי, גם לאחר שינקטו אמצעים סבירים לאיתורו, תועבר יתרת הכספים כסעד לטובת הציבור, באמצעות העברת יתרת כספי הפיצוי לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובעות ייצוגיות.
מדובר בהסדר פשרה ראוי, הוגן וסביר, המשרת את טובתם של חברי הקבוצה ומהווה את הדרך היעילה והעדיפה בנסיבות העניין לסיום ההליך.
בנסיבותיו של עניין זה יש לקבוע את הגמול לתובע המייצג ואת שכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים ברף הגבוה בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין בעניין רייכרט ובעניין סופרגז. בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה, בין היתר בעניין רייכרט, בעניין אוסטרובסקי ובעניין סופרגז, מקום בו ההליך מסתיים בפשרה, בטרם נוהלה התביעה לגופה, ראוי, במקרה הרגיל, לבצע הפחתה מסוימת מהשיעורים הללו.
פסק דין
— סוף עמוד 3 —
1. בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"). במסגרת הבקשה עותרים הצדדים לאשר את הסכם הפשרה אליו הגיעו במסגרת הליך גישור שקיימו; לאשר את הסכמת הצדדים בכל הנוגע למתן גמול לתובע ושכר טרחה לבאי כוחו; ולפטור את הנתבעים מתשלום חלקה השני של האגרה בגין הגשת בקשת האישור. לבקשה צורפו תצהירים מטעם בעלי הדין ובאי כוחם לפי הוראות סעיפ 18(ב) לחוק ותקנה 12(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010.
הרקע לבקשה
2. ביום 11.11.2020 הגיש מר גד נגבי בקשה לאישור תובענה ייצוגית במסגרת ההליך שבכותרת במסגרתה נטען למחדלי גילוי ודיווח של הנתבעת 1, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק" או "החברה") והסתרה של מידע מהותי מציבור המשקיעים. על פי הנטען בבקשה, בזק ויתר המשיבים לבקשת האישור, נמנעו מלדווח ולגלות באופן מלא ונאות אודות מהלכים של משרד התקשורת למיגור תופעת המנויים הכפולים בתחום שירות האינטרנט ISP (להלן: "המנויים הכפולים"), היקפה הנרחב של תופעת המנויים הכפולים בחברת הבת, בזק בינלאומי בע"מ (להלן: "בזק בינלאומי"), וההשפעת השלילית המהותית, לטענת המבקש, על עסקי בזק בינלאומי ובזק. על פי הנטען בבקשת האישור, בזק הייתה צריכה לדווח על פעילות משרד התקשורת בעניין המנויים הכפולים במועדים מוקדמים יותר ולכל המאוחר בדוח הרבעון השני לשנת 2020, שפורסם ביום 17.8.2020, ימים ספורים לאחר שמשרד התקשורת הוציא הודעת דוברות בעניין כוונתו לטפל בנושא המנויים הכפולים (להלן: "הודעת הדוברות"). עוד נטען כי בזק נמנעה מלפרסם דיווח מיידי אודות קבלת מכתב משרד התקשורת מיום 10.9.2020 (להלן: "מכתב 10.9"). על פי הנטען בבקשה, רק ביום 30.10.2020 פרסמה בזק דיווח מיידי (להלן: "דיווח 30.10"), ממנו נודע לציבור, לראשונה, על מתווה משרד התקשורת ליידוע ולהפסקת תופעת המנויים הכפולים; על כך שבזק בינלאומי קיבלה את מכתב משרד התקשורת מיום 10.9; על היערכות בזק בינלאומי להפסקת הגביה מהמנויים הכפולים בשל מתווה משרד התקשורת; על היקפה של תופעלת המנויים הכפולים והיותר חלק משמעותי מפעילותה העסקית של חברת הבת, בזק בינלאומי; ועל כך שמדיניות משרד התקשורת היא בעלת השלכות מהותיות שליליות על בזק בינלאומי ועל החברה.
3. בבקשת האישור נטען, בין היתר, כי אי הדיווח על מהלכי משרד התקשורת ובפרט אודות הודעת הדוברות ומכתב 10.9, מהווים הפרה של חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק ניירות ערך") והתקנות על פיו. עוד נטען בבקשת האישור כי בהתאם לדין, המשיבה 2 לבקשת האישור, חברת בי קומיוניקיישנס בע"מ (להלן: "בי קום"), בעל השליטה
— סוף עמוד 4 —
בבזק, והמשיבים 3-14, נושאי משרה בבזק, אחראים אף הם לפרט מטעה במסמכי הגילוי השוטף.
4. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916הקבוצה הייצוגית הוגדרה בבקשת האישור ככוללת את "כל מי שרכש מניות של בזק…החל מיום 17.8.2020 ועד ליום 30.10.2020 והחזיק במניות הנ"ל או בחלקן ביום 30.10.2020, למעט המשיבים ו/או מי מטעמם ו/או גופים הקשורים עמם".
5. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)המבקש תמך טענתו לנזק בחוות דעתו של המומחה, מר אורי טל טנא, שהעריך את הנזק לחברי הקבוצה בסכום של 55 ועד 65 מיליון ₪.
6. ביום 21.7.2021 הגישו המשיבים את תשובתם לבקשת האישור במסגרתה טענו בין השאר, כי בקשת האישור משוללת יסוד, בין היתר כיוון שבהתאם לכללים שנקבעו בדין לא קמה חובת דיווח לגבי המידע הנטען ובכלל זה ביחס לפעולות משרד התקשורת בעניין המנויים הכפולים; כי כל ההחלטות בנוגע לפרסום או אי פרסום מידע בנושא, התקבלו בהליך סדור ובהתאם לנהלי הדיווח של החברה, בין היתר, על ידי ועדת גילוי ייעודית שמונתה על ידי דירקטוריון החברה, בליווי יועצים מקצועיים ובפיקוח הדירקטוריון; כי בזק ונושאי המשרה שלה (ומקל וחומר בי-קום ונושאי המשרה שלה) עשו כל שניתן ונקטו בכל האמצעים הנאותים כדי לקיים את הוראות הדין ולהימנע מפרט מטעה, מתוך אמונה בתום לב שאין בדיווחי החברה פרטים מטעים. ביחס לחוות דעת המומחה מטעם המבקש נטען כי זו משוללת יסוד כיוון שעל פי המבחנים הסטטיסטיים המקובלים, לא היה דבר חריג באופן מובהק בתשואת מניית בזק לאחר דיווח 30.10.
7. ביום 25.11.2021 הגיש המבקש את תשובתו לתשובת המשיבים לבקשת האישור במסגרתה טען, בין היתר, כי מדובר היה במידע מהותי המחייב דיווח לציבור, בין היתר מאחר ובזק ראתה במתווה משרד התקשורת כמחייב, והחלה להיערך לפעול בנושא, באופן ששולל את הטענה לפיה מדובר היה בהמלצה בלתי מחייבת בלבד; כי בעקבות הערכת השווי שבוצעה בעניין המתווה להספקת המנויים הכפולים, בזק בינלאומי מחקה למעלה מ-70% משוויה בספרים, באופן המלמד כי מדובר היה במהלים משמעותיים ומחייבים; כי הדיווחים השונים של בזק התייחסו למכתב 10.9 כאל הטריגר שבגינו נדרש היה לקבל את הערכת השווי ולבצע את ההפחתה כאמור; כי במסגרת דיווח 30.10 בזק כרכה במכוון מידע חיובי בדבר שיפור ברווח הנקי של החברה באופן שאמור היה להשפיע לכאורה באופן חיובי על מניית בזק אלמלא נכרך בדיווח השלילי על השפעת הטיפול במנויים הכפולים. לתשובת המבקש לתשובת המשיבים לבקשת האישור צורפה חוות דעת משלימה של מר אורי טל טנא במסגרתה נטען כי יש לנטרל את השפעתו של מידע חיובי אודות שיפור בתחזית הרווח הנקי שנכרך במסגרת דיווח 30.10.
8. ביום 2.1.2022 התקיימה ישיבת קדם משפט בהליך במסגרתה התיר בית המשפט למשיבים להגיש מסמך נוסף ובו התייחסות לנטען בתשובת המבקש לתשובת המשיבים
— סוף עמוד 5 —
וכן התייחסות עובדתית ומשפטית להחלטה של בזק בינלאומי, ככל שהתקבלה, לאמץ לכאורה את המתווה המומלץ במכתב 10.9 (להלן: "המסמך המשלים").
9. הועתק מנבוביום 20.2.2022 הגישו המשיבים את המסמך המשלים במסגרתו טענו, בין היתר, כי הנטען בתשובה לתשובה משולל יסוד. המשיבים פירטו את השתלשלות העניינים העובדתית והבהירו כי בשום שלב לא החליטה בזק בינלאומי לאמץ ולא אימצה בפועל את מכתב 10.9 כאופן פעולה בעניין המנויים הכפולים; כי רק בעקבות פרסום מסמך השימוע בנושא בחינת ביטול ההפרדה בין ספק תשתית לספק גישה לאינטרנט ביום 4.10.20 (להלן: "שימוע 4.10") העריכה בזק בינלאומי לראשנה שקיימת הסתברות ממשית להשפעה בתחום המנויים הכפולים, ולכן התחילה לפעול לגבישו אופן פעולה קונקרטי בעניין. בנוסף טענו המשיבים כי טענות המבקש בקשר לעוצמה האירוע מבוססות על שגיאות וחוסר הבנה חשבונאי; כי לא הייתה חובת דיווח קודם לדיווח 30.10; וכי טענותיו של המבקש מהוות הרחבת חזית פסולה. למסמך המשלים צורפה חוות דעת משלימה מטעם פרופ' שריג.
10. ביום 19.7.20200 התקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקרו, בהתאם להסדר דיוני בין הצדדים, מר טל טנא, המומחה מטעם המבקש והגב' שלי ביינהורן, מר יעקב דבי ופרופ' שריג, מטעמם של המשיבים.
11. ביום 3.6.2024 ניתנה החלטה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, במסגרתה הוחלט לאשר, באופן חלקי, את בקשת האישור כנגד בזק והמשיבים 3-14 ולדחות את בקשת האישור כנגד בי קום (להלן: "החלטת האישור").
12. בהחלטת האישור נקבע, בין היתר ובתמצית, כי לא נדרש היה לדווח (מעבר לדיווח שניתן) אודות הודעת הדוברות ו/או קבלת מכתב 10.9 במועד קבלתו. בצד זאת נקבע כי קיים סיכוי סביר לקבלת טענות המבקש להפרת חובות העדכון והדיווח החלות על החברה, ככל שהן מתייחסות ליום 4.10.2020 ואילך, ככיוון ששימו 4.10 היה אירוע שעלול ליצור השפעה שלילית על נושא המנויים הכפולים ובעקבותיו בזק בינלאומי החלה לפעול לגיבוש תכנית פעולה לטיפול בנושא המנויים הכפולים, באופן שעולה כדי אימוץ המלצות משרד התקשורת במכתבו.
13. בעניין הנזק נקבע בהחלטת האישור כי בשלב בקשת האישור די בכך שהמבקש הצביע על ירידה משמעותית בשער המניה אשר אירעה בד בבד עם הפרסום מיום 30.10.2020, כדי לעמוד בנטל להראות כי קיימת אפשרות סבירה לפיה תתקבל טענתו ביחס לנזק שנגרם למשקיעים בקשר עם הפרת חובות הדיווח כוי קיימת אפשרות סבירה לכך שהמבקש יוכיח כי לדיווח בדבר שיפור התחזית, הייתה השפעה חיובית שיש להביאה בחשבון בבחינת מובהקות הירידה במחיר המניה. עוד נקבע כי אין בטענות אודות טעויות בנתונים
— סוף עמוד 6 —
או בדבר סבירות הנזק כדי לשלול קיומו של נזק, גם אם קבלתן צפויה להקטינו באופן משמעותי (בנוסף להקטנתו כתוצאה מקיצור תקופת ההפרה הנטענת).
14. לגבי בי-קום נקבע בהחלטת האישור כי יש לדחות את הבקשה כנגדה, בין היתר, כיוון שהטענות נגדה מסתכמות בטענה שהיא בעלת השליטה בחברה, והמבקש לא הוכיח עובדתית כי בי-קום היא בעלת השליטה בבזק, וגם לא הראה כי מתקיימת החזקה הכמותית הקבועה בחוק ניירות ערך, לפיה שליטה מתקיימת מקום בו אדם מחזיק ביותר מ-50% מאמצעי השליטה בחברה.
15. על יסוד האמור נקבע בהחלטה האישור כי הקבוצה הייצוגית תכלול את כל מי שרכש מניות של בזק החל מיום 5.10.2020 ועד ליום 30.10.2020 והחזיק במניות אלו או בחלקן ביום 30.10.2020, למעט המשיבים ו/או מי מטעמם ו/או גופים הקשורים עמם, וכי עילות התביעה הן מכוח סעיפים 38ג ו-52יא לחוק ניירות ערך בקשר עם הפרת חובת העדכון, הפרת חובת הדיווח ובקשר עם הפרט המטעה שנכלל בדיווח 5.10.2020.
16. ביום 29.10.2024 הגיש המבקש, עתה כתובע המייצג, כתב תביעה מתוקן בהתאם לאמור בהחלטת האישור, אליו צורפה חוות דעת מומחה של ד"ר ט. רוטמן ובמסגרתה נטען כי הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת, כפי הגדרתם בהחלטת האישור, הנו כ- 23.6 מיליון ₪.
ההליכים הערערעוריים על החלטת האישור
17. בד בבד עם הגשת כתב התביעה המתוקן הגיש התובע לבית המשפט העליון (במסגרת ע"א 33781-09-24 נגבי נ' בזק ואח' [נבו]) ערעור בנוגע לחלק בהחלטת האישור העוסק בדחיית בקשת האישור כנגד בי-קום, וכן בנוגע לחלק העוסק בדחיית הטענות בקשר להודעת הדוברות וביחס למכתב 10.9 (ובהתאם, צמצום הגדרת הקבוצה). בזק והנתבעים 3-14 מנגד, הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לדיון חוזר בקשר עם החלטת האישור (ת"א 41957-09-24 בזק ואח' נ' נגבי [נבו]) במסגרתה נטען כי נפלה שגגה בהחלה לאשר את התביעה הייצוגית החל מיום 5.10.2024, בין היתר כיוון שהתובע הייצוגי טען ביחס לקיומם לכאורה של פרטים מטעים במועדים ספציפיים אחרים, כך שהנתבעים לא התגוננו מפני הטענה להפרה לכאורה החל מיום 5.10.2020; וכיוון שהמבקש לא הוכיח את קיומו של נזק והסתפק בטענה בדבר "ירידה משמעותית בשער המניה" לצורך תמיכת טענותיו. בנוסף נטען בבקשה לדיון חוזר כי שגה בית המשפט בקביעתו לפיה לא די היה בראיות שהוצגו להוכחת הטענה כי המשיבים נקטו בכל האמצעים הנאותים כדי לוודא שבדיווחים לא נכללו פרטים מטעים.
18. בעקבות דיון שהתקיים בפני בית המשפט העליון, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט להפנות את כלל ההליכים ביניהם – התביעה עצמה, הערעור והבקשה לדיון חוזר – להליך גישור והם פנו להליך גישור בפני המגשר, פרופ' אסף חמדני.
— סוף עמוד 7 —
הסדר הפשרה והבקשה לאישורו
19. במסגרת הבקשה דנן מציינים הצדדים כי השקיעו בהליך הגישור זמן ממושך ומשאבים רבים כדי לקדם את הליך הגישור ולהביא להצלחתו. הליך הגישור נמשך מספר רב של חודשים ובמהלכו התקיימו שיחות וישיבות רבות עם המגשר, לרבות שיחות של המגשר עם המומחים הכלכליים מטעם הצדדים, במסגרתן העלו הצדדים את טענותיהם בכתב ובעל פה וזוקקו הטענות העיקריות של הצדדים בהליך.
20. עוד מציינים הצדדים כי בעקבות הליך הגישור ולאור הבנתו של כל צד את הסיכון והסיכוי הכרוך במהשך ניהול ההליך עד להכרעה משפטית ולאחריה, הגיעו הצדדים להסכמות ולהבנות המפורטות בהסכם הפשרה, שלגישתם הינו ראו, הוגן וסביר ויביא לידי סיום סופי, מלא ומוחלט של ההליכים השונים וכל הנטען בהם, והכל מבלי שצד כלשהו מודה בטענות הצד האחר.
21. במסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים כי :
א. הקבוצה שעליה מבוקש להחיל את הסדר הפשרה כוללת את "כל מי שרכש מניות של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ החל מיום 17.8.2020 ועד ליום 30.10.2020 והחזיק במניות הנ"ל או בחלקן ביום 30.10.2020 למעט המשיבים".
ב. לצרכי פשרה בלבד, מבלי שהדבר יהווה הודאה כלשהי מצד הנתבעים ו/או מי מטעמם בכל טענה כלפיהם, וכנגד מיצוי כולל, סופי ומוחלט, ויתור וסילוק של כל טענות, הדרישות והתביעות של התובע הנוגעות לנושאי התובענה נגד הנתבעים והגורמים המופטרים, וגיבוש מעשה בית דין בענייני התובענה, ישלמו הנתבעים סכום כולל, מוחלט וסופי של 8,550,000 ₪ (שמנה מיליון וחמש מאות וחמישים אלף ₪ (להלן: "סכום הפשרה הכולל"), בכפוף לאישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט והפיכתו לחלוט, כאשר התשלום בפועל יבוצע באמצעות המבטחות של בזק (למעט סכום ההשתתפות העצמית אשר ישולם במישרין על ידי בזק).
ג. סכום הפשרה הכולל יועבר בדולר ארה"ב בהתאם לשער הדולר "העברות והמחאות קניה" שיפורסם על ידי בנק לאומי במועד הפיכת פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה לפסק דין חלוט (להלן: "המועד הקובע").
ד. סכום הפשרה הכולל הינו סופי מוחלט וכולל בתוכו, מעבר לפיצוי הכספי לחברי הקבוצה, גם את כל הסכומים וההוצאות, מכל סוג שהוא, וכל תשלום, הוצאה, עמלה, אגרה, היטל, מס וכיו"ב בין ו/או בקשר עם הסכם הפשרה ו/או אישורו ו/או יישומו ו/או ביצועו.
ה. הוצאתו לפועל של הסכם הפשרה וחלוקת סכום הפשרה לחברי הקבוצה, ייעשו בפועל באמצעות רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, שישמש כנאמן לביצוע הסכם הפשרה (להלן: "הנאמן"). הנאמן יפתח חשבון נאמנות ייעודי לצורך ביצוע הסכם הפשרה ויפעל
— סוף עמוד 8 —
לביצועו בהתאם למנגנון המפורט בהסדר הפשרה ובכתב ההוראות לנאמן המצורף כנספח להסכם הפשרה. סכום הפשרה יועבר לנאמן בתוך 45 ימים מהמועד הקובע.
ו. הסכם הפשרה ימצה ויסלק באופן מלא, סופי, מוחלט ובלתי חוזר, את מלוא הטענות, הדרישות, העילות, התביעות והסעדים של התובע ושל חברי הקבוצה, העולים ו/או הנובעים מכתבי הטענות בהליכים השונים, ובכלל זה כל העניינים, הנושאים, הטענות, הדרישות, הזכויות, הנזקים, עילות התביעה ו/או הסעדים שנטענו, הועלו ו/או נזכרו על ידי התובע, לרבות בבקשת האישור, בכתב התביעה המתוקן, בערעור או באיזה מכתבי טענותיו, במפורש או במשתמע, ו/או כל עילה ו/או טענה בכל עניין או הנושא, הקשורים, במישרין או בעקיפין, לנטען בכתבי טעונת מצד התובע ו/או למנויים הכפולים וכן כל טענה לנזק ו/או לזכות לקבלת כספים כלשהם מהנתבעים, בין אם אלה ידועים במועד חתימת הסכם זה ובין אם לאו, והנובעים מהמסכת העובדתית הנזכרת בבקשת האישור.
ז. עם אישור הסכם הפשרה ומתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה וביצועו במלואו על ידי הנתבעים, יתהווה מעשה בית דין סופי, מלא ומחייב בקשר לנושאי בקשת האישור, אשר ימנע העלאת כל טענה מצד התובע וחברי הקבוצה, כנגד הנתבעים וכן כנגד כל אדם הפעול כעת או שפעל בעבר בשם בזק ו/או בי-קום ו/או בזק בינלאומי ו/או חברות קשורות ו/או מסונפות למי מהן, ו/או מי מחברות קבוצת בזק, לרבות, בין היתר, דירקטורים, נושאי משרה, מנהלים, שלוחים, נציגים, שותפים, עובדים ויועצים, כמו גם מי מבעלי המניות של בזק או בי-קום, במישרין או בעקיפין, גופים קשורים אליהם וחברות-בנות שלהם, בין אם הוא נמנה עם הנתבעים בתובענה ובין אם לו, וכן: המבטחות של בזק ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מי מטעמן, והמבטחות של בי-קום ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מי מטעמן.
ח. בכפוף לאישור הסכם הפשרה וכניסתו לתוקף וביצוע מלוא התחייבויות הנתבעים על פי ההסכם, התובע וחברי הקבוצה מוותרים ופוטרים את הנתבעים וכל מי מטעמם על ידי סילוק וויתור על תביעות באופן סופי, בלתי מותנה ובלתי חוזר, ביחס לכל טענה ו/או דרישה בשם התובע וחברי הקבוצה, בכל נושאי בקשת האישור ובנוסף מתחייבים הם, ובכלל זה באי כוח התובע, לא להגיש, בעצמם ו/או באמצעות אחרים, תביעה מכל סוג (במישרין או בעקיפין) נגד הנתבעים ו/או מי מטעמם בנוגע לכל נושאי בקשת האישור (במישרין או בעקיפין).
22. הסכם הפשרה כולל התייחסות אף להמלצת הצדדים לגמול שישולם לתובע, להחזר ההוצאות ולשכר הטרחה שיקבלו באי כוחו מתוך סכום הפשרה הכולל ולפיה הגמול לתובע המייצג יעמוד על סך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ושכר הטרחה לבאי כוחו, עוה"ד יוסי האזרחי ומור תגר, יעמוד על סך כולל (יחד) של 1,768,000 ₪ בתוספת מע"מ.
— סוף עמוד 9 —
במסגרת הבקשה מוצע כי 75% משכר הטרחה יועברו לבאי כוח התובע בתוך 3 ימים ממועד העברת סכום הפשרה כולל לנאמן בעוד יתרת 25% של שכר הטרחה תועבר להם עם השלמת חלוקת הפיצוי לחברי הקבוצה. בנוסף, באי כוח התובע יקבלו החזר בגין ההוצאות שהוצאו לניהול ההליכים השונים, לרבות חוות דעת מומחה שצורפו לכתבי הטענות מטעם התובע, בסך של 130,000 ₪. ההוצאות ישולמו לבאי כוח התובע המייצג לאחר קבלת סכום הפשרה הכולל בידי הנאמן ומתוך סכום זה ישולם סך של 94,000 ₪ לרשות לניירות ערך אשר נשאה באופן חלקי בהוצאות מימון ההליך. סכומים אלו, לרבות תשלום המע"מ בגינם, ככל הנדרש, ישולמו מתוך סכום הפשרה הכולל.
23. במסגרת הבקשה שלפניי לאישור הסדר הפשרה פירטו הצדדים את הטעמים המצדיקים את אישור ההסדר. בין היתר נטען כי הסכם הפשרה הושג בתום הליך גישור ארוך ומורכב ולאחר שהמגשר הציג בפני הצדדים את הערכותיו המשפטיות ביחס לכלל הסיכונים והסיכויים בהליך, המבוססות על ניתוח הטענות, חוות דעת ומכלול הנתונים שהונחו בפניו על ידי הצדדים, וניסיונו המקצועי בהליכים מסוג זה.
24. על בסיס הערכות אלה הצליח המגשר .להביא את הצדדים להסכים לתשלום סכום פשרה כולל ומוחלט של 8.55 מיליון ₪ על יסוד הנימוקים המפורטים במכתב המגשר. הצדדים והמגשר סבורים כי סכום הפשרה הכולל הינו סכום נכבד המהווה פיצוי נאות והולם, וזאת, בין היתר, נוכח הסיכונים והסיכויים עבור הצדדים כולם בהמשך ניהול התובענה וכלל ההליכים, הכוללים גם בקשה לדיון חוזר שאם תתקבל, יהיה בה כדי להביא לדחיית בקשת האישור כולה. כמו כן, גם אם התביעה תתקבל, לא ידוע מה יהיה הסכום שייפסק, אם וכלל שייפסק, לטובת חברי הקבוצה בסופם של ההליכים בערכאה הדיונית ובערכאת הערעור, ייטיב עם חברי הקבוצה יותר מהפיצוי הגלום בהסכם הפשרה, אשר ניתן למימוש כבר כעת. בנוסף, נוכח טענת הנתבעים והמומחה מטעמם כי כלל לא נגרם נזק לחברי הקבוצה ו/או כי הנזק הנטען (והמוכחש) אינו ניתן להוכחה, קיימת אפשרות שכלל לא יפסק פיצוי כלשהו לחברי הקבוצה. לאור זאת, נטען, הסכם הפשרה האמור וסכום הפשרה שניתן למימוש כבר עתה, מהווה פשרה ראויה אם לא למעלה מכך.
25. בנוסף טוענים הצדדים כי לנתבעים טענות משפטיות שונות שבחלקן תקדימיות וטרם לובנו בפסיקה, שלטענת הנתבעים מעוררות שאלות וספקות בקשר לסיכויי ההצלחה של בקשת האישור ובין היתר, הסוגיה שעניינה במועד בו חברה ציבורית נדרשת לדווח על מידע חלקי בדבר שינוי אפשרי במדיניות שהשפעתו טרם הובררה, ושעלה במסגרת בחינת סממנים לירידת ערך הנעשית כחלק מהכנת דוחות רבעוניים, סוגיה אשר למיטב ידיעת הצדדים טרם לובנה בפסיקה. גם הסוגיה העוסקת בשלב בו יש לדווח על התפתחות מסוימת הנמצאת בבחינת מעריכי שווי חיצוניים אובייקטיביים, היא סוגיה שלמיטב ידיעת הצדדים טרם לובנה בפסיקה וכך גם הסוגיה העוסקת בהיקף הדיווח הנדרש ביחס
— סוף עמוד 10 —
לירידת ערך בספרים של חברת בת, כאשר ההשפעה הנטענת שבגינה קמה כביכול חובת דיווח נובעת רק מכללי חשבונאות. גם הסוגיה העוסקת באופן בו יש להתייחס לדיווח המציג תמונה עובדתית מורכבת, הכוללת שני חלקים שלכאורה בעלי השפעה מנוגדת על מחיר המניה, והשאלה האם וכיצד יש להביא בחשבון את המורכבות האמורה בשאלת הנזק הנטען והוכחתו באמצעים סטטיסטיים מקובלים, היא סוגיה שלמיטב ידיעת הצדדים טרם לובנה בפסיקה.
26. עוד נטען בבקשה כי הגם שהתובע מכחיש את טענות הנתבעים, הוא מכיר בכך שניהול הליכים משפטיים עד לבירור התובענה, צפוי להיות מורכב ומסובך ועשוי להימשך זמן רב עד שתתקבל הכרעה סופית וחלוטה בטענותיו, וזאת, בין היתר, נוכח המורכבות העובדתית והמשפטית של הסוגיות המפורטות לעיל והעולות מכתבי הטענות של הצדדים, תקדימיות הסוגיות המתעוררות בהליך בפרט בכל הקשור לנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת, וכן נוכח הליכים העומדים ותלויים בפני ערכאת הערעור ובמסגרת הבקשה לדיון חוזר. בנסיבות אלה סבור התובע כי פיצוי מידי ובסכום נכבד כאמור בהסכם הפשרה, הינו לטובת חברי הקבוצה, ומהווה שיקול רב ערך לטובת הפשרה, בפרט משזו גובשה בידי מגשר בר סמכא בעל מומחיות משפטית וכלכלית לאחר הליך גישור ממושך ובחינה מעמיקה של טענות הצדדים והמומחים מטעמם. מאידך, לטענת התובע, בשים לב לאישור הבקשה כתובענה ייצוגית (בכל הנוגע לתקופה שמיום 5.10.2020 ועד ליום 30.10.2020) ובשים לב לטענות התובע בכתב התביעה המתוקן ובערעור שהגיש לבית המשפט העליון (שאם יתקבל יגדיל את היקף הקבוצה הייצוגית ואת הנזק הנטען), גם לנתבעים ישנם סיכונים שונים בהמשך ניהול ההליכים.
27. לאור כל זאת סבורים הצדדים כי הסדר הפשרה ובכלל זה סכום הפיצוי לקבוצה על פיו, משקף איזון ראוי של טענות הצדדים, מורכבות ההליך, עלויות המשך ניהול ההליך והטרחה הכרוכה בכך, עבור הצדדים ועבור בית המשפט וכן את הזמן הרב שחלף מעת הגשת התביעה והזמן שעוד יחלוף עד למיצוי זכויות חברי הקבוצה בהליך מלא, אם וככל שהתובע יוכיח את התובענה. בשים לב לכל האמור סבורים הצדדים כי הסכם הפשרה הינו ראוי והוגן.
28. ביום 25.11.2025 הוריתי, בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, על פרסום מודעה בנוסח שצורף להסדר הפשרה (בשינויים מסוימים), בשני עיתונים יומיים הנדפסים בשפה העברית. במסגרת ההחלטה נקבע כי הסדר הפשרה והבקשה לאישורו יועברו ליועצת המשפטית לממשלה ולרשות ניירות ערך וכי כל אדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה, ארגון הפועל לקידום מטרה ציבורית כאמור וכן רשות ניירות ערך והיועצת המשפטית לממשלה, רשאים להגיש לבית המשפט התנגדות מנומקת להסדר הפשרה וכן
— סוף עמוד 11 —
להמלצה המוסכמת בעניין הגמול ושכר הטרחה. כן נקבע כי ככל שתוגש התנגדות כאמור, יהיו רשאים התובע המייצג והנתבע להגיש תגובתם להתנגדות.
29. ביום 17.2.2026 הגישו הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים (להלן: "הגורמים המקצועיים") את עמדתם ביחס להסדר הפשרה, אשר גובשה בשיתוף עם רשות ניירות ערך.
30. זולת עמדת הגורמים המקצועיים לא הוגשו לתיק בית המשפט עמדה או התנגדות מצד מי מחברי הקבוצה או איזה מהגורמים הנוספים הרשאים בהתאם להוראות החוק להגיש התנגדות להסדר הפשרה, אף לא הוגשו בתוך פרק הזמן שהיה קבוע לכך, בקשות של חברי הקבוצה להתיר להם לצאת מן הקבוצה שעליה יחול ההסדר, כאמור בסעיף 18(ו) לחוק.
31. למרבה הצער, לאחר הגשת הבקשה לאישור הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ובטרם הוגשה עמדת הגורמים המקצועיים לבקשה הגישו הצדדים הודעה בדבר פטירתו בטרם עת של התובע המייצג מר גד נגבי ז"ל ובקשה להחלפתו באלמנתו, הגב' רחל נגבי. בהחלטה מיום 24.12.2025 נקבע כי "במכלול נסיבות העניין ובהן העובדה שעילת התביעה האישית של מר נגבי בת הורשה; שאלמנתו רחל נגבי היא הזוכה היחידה על פי צוואתו (הגם שטרם ניתן צו קיום צוואה); שהגב' נגבי הביעה הסכמתה לשמש כתובעת ייצוגית; השלב בו מצוי ההליך; והסכמת הנתבעים להחלפת התובע הייצוגי באלמנתו, הגב' נגבי, אני נעתרת לבקשה ומורה על החלפת התובע הייצוגי, מר גד נגבי ז"ל באלמנתו, הגב' רחל נגבי". מטעמי נוחות ובהתאמה לניסוחי הבקשה שבפניי, שהוגשה כאמור טרם פטירתו בטרם עת של התובע המייצג, אוסיף להתייחס במסגרת ההחלטה דנן, אל מר נגבי ז"ל כתובע המייצג, כשהדברים מתייחסים, כמובן, אף לתובעת המייצגת שבאה תחתיו.
עמדת הגורמים המקצועיים
32. הגורמים המקצועיים בעמדה שהוגשה מטעמם לא ראו להתנגד לאישור הסדר הפשרה ואולם העירו מספר הערות ביחס להסדר ולבקשה לאישורו. אלה התייחסו להגדרת חברי הקבוצה; לסכום הפשרה; לשכר הטרחה והגמול והמועד לתשלומו; לרוחב מעשה בי הדין מכוח ההסכם; ולבקשת הצדדים לפטור מהמחצית השנייה של אגרת בית המשפט.
33. בכל הנוגע להגדרת חברי הקבוצה ביקשו הגורמים המקצועיים להפנות את תשומת הלב לפער שבין הגדרת הקבוצה בבקשה לאישור הסדר פשרה לבין הגדרת הקבוצה בהחלטת האישור, היינו לכך שבעוד שבסעיף 138 להחלטת האישור מוגדרת הקבוצה ככוללת את "כל מי שרכש מניות של בזק החברה הישראלית לתקשורת…החל מיום 5.10.2020 ועד ליום 30.10.2020 והחזיק במניות אלו או בחלקן ביום 30.10.2020….", בסעיף 27 לבקשה ובסעיף 3.1 להסדר הפשרה מוגדרת הקבוצה ככוללת את "כל מי שרכש מניות של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ החל מיום 17.8.2020 ועד ליום 30.10.2020…..",
— סוף עמוד 12 —
הגדרה התואמת את הגדרת הקבוצה בבקשת האישור המקורית. בנסיבות אלה סבורים הגורמים המקצועיים, על בית המשפט לבקש הסבר ונימוקים מאת הצדדים להסדר הפשרה, מדוע בחרו לחזור להגדרת הקבוצה ה"קודמת" אשר הופיע בבקשת האישור ולא התקבלה על ידי בית המשפט, ולו מן הטעם שהגדרת הקבוצה משפיעה על גודל הקבוצה ובהתאם על זכויותיהם של חברי הקבוצה, אשר מטבע הדברים סכום הפיצוי שיתקבל אצלם קטן משמעותית. בנוסף משליך הדבר על בחינת דיות הסדר הפשרה מבחינת היחס בין סכום התביעה לבין סכום הפשרה, זאת בפרט משבסעיף 26 למכתב המגשר, אשר צורף כנספח לבקשה, מובא הנימוק לפיו סכום הפשרה הינו ראוי, לאור היחס בין סכום הפשרה אל מול סכום התביעה (המתוקן – הנמוך משמעותית מזה הכלול בבקשת האישור). הגורמים המקצועיים בעמדתם מדגישים כי לא נעלם מעיניהם האמור בסעיף 47 לבקשה בדבר הסיכוי/סיכון בקבלת ערעורו של המבקש, דבר שיגדיל את הקבוצה ואת הנזק הנטען. עם זאת, ולו לצרכי הצגת דיות הפשרה סבורים הם כי יש מקום להתייחס לנתונים ההולמים זה את זה.
34. בכל הנוגע לסכום הפשרה ביקשו הגורמים המקצועיים להפנות את תשומת הלב לכך שהצדדים התייחסו בבקשה לסכום הפשרה כסכום ה"ברוטו", זאת על אף שהעמדה שהובעה בפסיקה זה מכבר היא כי יש להתייחס ולהתמקד בסכומים המגיעים לחברי הקבוצה (סכומי הנטו) ועליהם להוסיף את הסכומים הנוספים הכרוכים בביצוע הסדר הפשרה (שכ"ט, גמול, הוצאות וכו'). לעמדת הגורמים המקצועיים, לצורך בחינת דיות הסדר הפשרה וכן שיעור שכר הטרחה והגמול, יש להתייחס לנתון "נטו" ולא לסכום הפשרה "ברוטו" ולפיכך יש לבצע חישוב מדויק של כלל הסכומים שעתידים להיות משולמים ו/או מועברים לגורמים זולת חברי הקבוצה וזאת לצורך קביעת סכום הנטו המהווה בסיס לבחינת הסדר הפשרה ועל מנת לקבוע אם סכום הנטו שיגיע לחברי הקבוצה עצמם הוא "סביר, ראוי והוגן". בעניין זה הפנו הגורמים המקצועיים, בין היתר, להצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד – 2024 (ה"ח ממשלה 1786 מיום 22.7.2024) במסגרתה הוצע לקבוע, בסעיף 11(4) להצעת החוק, כי "ההוצאות לשם ביצוע הסדר הפשרה יחולו על הנתבע, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שירשמו".
35. בכל הנוגע לשכר הטרחה והגמול סבורים הגורמים המקצועיים כי הגמול והשכר המוצעים, בסך כולל של 1,868,000 ₪ בצירוף מע"מ, חורגים מהמנגנונים לחישוב שכר הטרחה והגמול כפי שנקבעו בעניין רייכרט (ע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2), 681 (2012)) (להלן: "עניין רייכרט") ובעניין סופרגז (רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן (נבו, 17.3.2024) (להלן: "עניין סופרגז"). יישום מנגנונים אלה, נטען, יביא לכך שהסכום הכולל של שכר הטרחה והגמול בנסיבות המקרה
— סוף עמוד 13 —
כאן, יעמוד על סך של 1,560,400 ₪ בצירוף מע"מ. בנוסף טוענים הגורמים המקצועיים, כי שיעורי שכר הטרחה והגמול המוזכרים בעניין "רייכרט" ובעניין "סופרגז" הם כאלה שראוי לפסוק במקרים בהם נוהל ההליך עד שלבים מתקדמים ביותר ובנסיבות חריגות של הליכים בעלי חשיבות מיוחדת ומהווים "תקרה עליונה" של הסכומים אותם יש לפסוק, כפי שעולה מהקביעות המפורשות בפסק הדין בעניין רייכרט וסופרגז.
36. בכל הנוגע למועד תשלום שכר הטרחה והגמול סבורים הגורמים המקצועיים כי הגם שמנגנון ביצוע חלוקת סכום הפשרה לחברי הקבוצה מבוצע על ידי הנאמן, המתוגמל עבור כך, הרי שהאחריות על ביצוע הסדר הפשרה ועל השלמתו מוטלת גם על כתפיהם של ב"כ המבקש, למשל בהיבטי פיקוח על עבודת הנאמן. על כן סבורים הגורמים המקצועיים כי ראוי ששכר הטרחה ישולם "באופן קורלטיבי יותר לביצוע בפועל של הסכם הפשרה – החלוקה של הכספים לחברי הקבוצה", באופן שחלק משמעותי יותר מסכום שכר הטרחה שיקבע על ידי בית המשפט ישולם לאחר דיווח שיגישו הצדדים בנוגע להשלמת ביצוע הסדר הפשרה ולאחר שבית המשפט יאשר את תשלום יתרת שכר הטרחה. לטענת הגורמים המקצועיים, בדרך זו של קשירת קשר מהותי בין הפיצוי לחברי הקבוצה לבין חלק משמעותי יותר מהתשלום לבאי כוח המבקש, יתומרצו האחרונים לפקח על מימוש הסדר הפשרה בפועל. בין היתר הפנו הגורמים המקצועיים בעמדתם לסעיפים 23(ד) ו-19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות, המסמיכים את בית המשפט להורות שתשלום שכר הטרחה (או חלקו) יהיה מותנה בביצוע בפועל של הסדר הפשרה ולהצעת חוק תובעות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד -2024 הנזכרת לעיל, אשר במסגרת סעיף 16 שבה הוצע להחליף את סעיף 23 לחוק העיקרי ובין היתר לקבוע במסגרתו, בס"ק (ו) כי "תשלום הגמול ושכר הטרחה יהיה מותנה, כולו או חלקו העיקרי, כפי שיקבע בית המשפט, במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו".
37. בכל הנוגע ל"רוחב" מעשה בית הדין מכוח ההסכם הפנו הגורמים המקצועיים לסעיף המיצוי והפטור בהסכם הפשרה במסגרתו מבוקש לסלק באופן מלא, סופי, מוחלט ובלתי חוזר את מלוא הטענות הדרישות, העילות, התביעות והסעדים של התובע המייצג ושל חברי הקבוצה, העולים ו/או הנובעים מכתבי הטענות בהליכים השונים ובכלל זה כאלה "הקשורים, במישרין ו/א בעקיפין, לנטען בכתבי טענות מצד התובע המייצג ו/או למנויים הכפולים, וכן כל טענה לנזק ו/או לזכות לקבלת כספים כלשהם מהנתבעים, בין אם אלה ידועים במועד חתימת הסכם זה ובין אם לאו, והנובעים מהמסכת העובדתית הנזכרת בבקשת האישור". לעמדת הגורמים המקצועיים יש מקום לשקול האם יש לאשר במסגרת הסדר הפשרה המתייחס לעילות התביעה הספציפיות הנקובות בבקשה לאישור גם ויתור ביחס לנושאים שלא עלו במסגרת הבקשה לאישור, קל וחומר כאלה שלא היו ידועים כלל כאמור בסעיף הוויתור הרחב. בנוסף טענו הגורמים המקצועיים כי יש קושי
— סוף עמוד 14 —
לקבל ויתור על נושאים שלא נכללו בכתבי הטענות ו/או לא ידועים כלל לצדדים, וזאת במסגרת הסדר הפשרה, שהרי יש קושי לשקלל את דיות הפשרה אם היא כוללת ויתור על נושאים החורגים מכתבי הטענות ו/או כלל לא ידועים לצדדים במועד בו "ויתרו" על זכויות
38. בכל הנוגע לבקשה לפטור מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט סבורים הגורמים המקצועיים כי אין להיעתר לה. לטענתם, בסיפא לחלק הסעדים שבפתח הבקשה, מבקשים הצדדים מבית המשפט לפטור אותם משלום המחצית השניה של האגרה ואולם בקשה זו אינה נתמכת על ידי הצדדים בנימוק כלשהו. עוד טוענים הגורמים המקצועיים כי במסגרת תקנות האגרות נקבעה אסדרה ספציפית לעניין הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות ומחוקק המשנה לא מצא כי עצם ההגעה לפשרה מצדיקה פטור מיתרת האגרה כפי שעולה מההסדר הייחודי-נקודתי המצוי בתקנה 7(א)(א)(3) לתקנות האגרות. מכאן, נטען, הטעמים "הרגילים" המשמשים את בית המשפט בבחינת בקשות לאישור הסדרי פשרה אינם יכולים להוות "טעמים מיוחדים שיירשמו" לצורך מתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה.
תגובת התובע לעמדת הגורמים המקצועיים
39. אקדים ואציין כי בשל הסמיכות בין מועד הגשת עמדת הגורמים המקצועיים למועד הדין, ניתנה לצדדים האפשרות להתייחס לעמדת הגורמים המקצועיים בכתב או בעל פה במועד הדיון. בנסיבות אלה הגיש התובע תגובתו לעמדת הגורמים המקצועיים בתמצית תוך שציין כי תגובתו אינו ממצה את כל טענותיו והוא ירחיב את טיעונו, במידת הצורך בעל פה, במסגרת הדיון שנקבע בבקשה לאישור הסדר הפשרה.
40. בכל הנוגע להערות הגורמים המקצועיים לעניין הגדרת הקבוצה ביקש התובע להבהיר כי הגדרת הקבוצה בהסדר הפשרה נובעת מכך שנכון למועד גיבוש הסדר הפשרה היו תלויים ועומדים עדיין הליכים ערעוריים, של התובע מחד ושל הנתבעים מאידך. לטענת התובע, התאמת הקבוצה להגדרה בהחלטת האישור משמעה ויתור על טענות התובע במסגרת הערעור ופגיעה ביחידי הקבוצה אשר רכשו את מניות בזק לפני יום ה-5.10.2020, שעה שתלוי בשמם הליך תלוי ועומד, ובכך להפלות נגדם. בנוסף, נטען, הסכם הפשרה עבור הקבוצה המיוצגת בהתאם להגדרתה המקורית בבקשה, מאפשרת לנתבעים יותר ודאות ביחס לאפשרות כי תידרש להתמודד עם אותן טענות שעלו בבקשת האישור בשנית, שכן כל עוד לא ניתן פסק דין בעניין הקבוצה כולה, פתוחה הדרך בפני יחידי הקבוצה שאינם כלולים בהסכם הפשרה, להגיש את בקשת האישור תחת אותן עילות. בנוסף נטען כי הפשרה משקפת קניית סיכון מטעם כל צד, כשדרישת הנתבעים במהלך המו"מ הייתה כי סכום הפשרה כולל קניית סיכון ביחס לכלל ההליכים התלויים ועומדים, לרבות ערעור
— סוף עמוד 15 —
המבקש בביהמ"ש העליון בנוגע להקדמת מועד הדיווח למועדים שנטענו בבקשת האישור.
41. בהתייחס להעלות הגורמים המקצועיים בדבר סכום הפשרה טוען התובע כי סכום ההוצאות צריך להיות מחושב כחלק מסכום הפיצוי לקבוצה המיוצגת כך שסכום הנטו לחברי הקבוצה הנו גבוה מזה המצוין בעמדת הגורמים המקצועיים. בנוסף נטען כי ההסכמה מבטאת את מכלול הסיכויים והסיכונים הן ביחס לסכום הכולל והן ביחס לסכומי ההוצאות הצפויים, שהם שוליים ביחס לסכום הפשרה. בנוסף נטען כי בהתאם לפסיקה, סכומים שיוצאו לצורך ביצוע הסדר הפשרה הנם חלק מסכום הפיצוי לקבוצה המיוצגת ואינם חלק מתחשיב ה'נטו'. מכל מקום, נטען, מדובר בסכומים משמעותיים שחברי הקבוצה המיוצגת יקבלו במסגרת הסדר הפשרה ובתועלת משמעותית שתצמח להם כתוצאה מהסדר הפשרה שיאפשר לחברי הקבוצה לקבל פיצוי בסכומים נכבדים בתוך זמן קצר, חלף המשך ניהול ההליך והזמן הרב שיחלוף עד למיצוי זכויות חברי הקבוצה במספר ערכאות. בנוסף נטען כי הגורמים המקצועיים מתעלמים ממורכבותו העובדתית והמשפטית של ההליך, הבאה לידי ביטוי בהיקף וכובד העבודה שנשאו בה עורכי הדין של שני הצדדים והן את הסיכון שנטל התובע והמשיכה אלמנתו, ביוזמתו לנהל הליך כה מורכב. לבסוף נטען כי גם מעורבותו של מגשר חיצוני – במקרה דנן פרופסור בעל שם אשר הנו מומחה ומצוי היטב בסוגיות שבמחלוקת – משליכה על נכונות בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה ובפרט משאף לא אחד מבין חברי הקבוצה המיוצג הגיש התנגדות להסדר, ואף היועצת המשפטית לממשלה, שהגישה עמדתה בסוגיות שונות, לא התנגדה לאישור הסכם הפשרה. לאור כל האמור נטען כי סכום הפשרה הנו נאות והולם ומשקף באופן ראוי את טענות הצדדים, מורכבות ההליך, העלויות והטרחה הכרוכות בהמשך ניהול ההליך, הזמן שחלף מאז הגשת התביעה והזמן שיחלוף עד מיצוי זכויות חברי הקבוצה בהליך מלא.
42. 051293710בהתייחס להערות הגורמים המקצועיים בקשר לגמול ושכר טרחה נטען כי שכר הטרחה והגמול עליהם המליצו הצדדים הנם סבירים והוגנים בנסיבותיו המיוחדות של הליך זה, לנוכח מורכבות וחדשניות הסוגיות שעמדו להכרעה, מורכבות ניהול ההליך והתמשכותו על פני מעל ל-5 שנים תמימות בהן ניהלו המבקש ובאי כוחו את ההליך ללא לאות והעובדה כי הפשרה הושגה בשלב מתקדם של ההליך, לאחר שבית המשפט אישר את ניהול התביעה כתובענה ייצוגית. המדובר, נטען, בתובענה ייצוגית תקדימית בתחום ניירות ערך, מורכבת מבחינה משפטית וכלכלית כאחד, שמערבת סוגיות מורכבות ותקדימיות, אשר נתמכה בחוות דעת מומחים משני הצדדים, אשר הושקעו בה תשומות רבות על פני תקופה ארוכה ואשר הניבה סכומי פיצוי משמעותיים לטובת הקבוצה. בנוסף נטען כי עד עתה הושקעו על ידי באי הכוח המייצגים אלפי שעות עבודה במצטבר כאשר
— סוף עמוד 16 —
באי הכוח עבדו כל אותן שנים ללא כל תמורה, וללא כל וודאות לקבל תמורה בסופו של ההליך, תוך השקעת משאבים כלכליים ניכרים וכשהם נושאים בסיכון לאורך כל השנים.
43. 054678313עוד נטען כי יש לקחת בחשבון בפסיקת השכר והגמול את העובדה שהסכם הפשרה הושג לאחר הליך גישור ממושך ואינטנסיבי שהתנהל מזה שנה שלמה בהשתתפות באי כוח המבקש ומומחים כלכליים; את הטרחה העתידית של ב"כ התובע במסגרת יישום הסכם הפשרה; את העובדה שהתובענה עוסקת בתחום ניירות ערך הסובל מתת אכיפה פרטית שכן תובענות בתחום זה הן מורכבות ומצריכות מומחיות רבה, זאת בפרט בנסיבות תיק זה אשר מערב סוגיות תקדימיות מורכבות בתחום דיני ניירות ערך שטרם לובנו בפסיקה; ואת העובדה שגם המגשר סבר כי ב"כ המבקש ראויים לשכר טרחה המירבי האפשרי בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקת בתי המשפט.
44. לבסוף נטען כי עמדת הגורמים המקצועיים מתעלמת מפסיקת בית המשפט לפיה יש לעדכן את מדרגות שכר הטרחה שנקבעו בעניין רייכרט בהתאם לשיעור עליית המדד, זאת בשים לב לכך שחלף למעלה מעשור מאז ניתן פסק הדין ולכך שהמעבר משיטת הברוטו שהונהגה בעניין רייכרט לשיטת חישוב המבוססת על ערכי 'נטו' מגלם הפחתה של מספר אחוזים בשכר הטרחה, המצדיק את עדכון מדרגות השכר; וכי שיעורים דומים לשיעור שהומלץ על ידי הצדדים במסגרת הסכם הפשרה דנן נפסקו גם בהליכים אחרים שמתנהלים בישראל, לרבות בהליכים שאוזכרו על ידי הגורמים המקצועיים בעמדתם.
45. בהתייחס לעמדת הגורמים המקצועיים בנוגע למועד תשלום שכר הטרחה נטען כי ככל שתכליתה של עמדת הגורמים המקצועיים היא לפקח אח ביצועו של הסכם הפשרה, הרי שתכלית זו מושגת בכך שהסכם הפשרה מותיר תשלום של 25% משכר הטרחה לשלב הסופי, לאחר שיוגש לבית המשפט דו"ח סופי בדבר חלוקת הפיצוי לחברי הקבוצה הזכאים כאשר ממילא, האחריות על הנאמן ותפקידו מפורטים במסגרת ההסכם עמו שהינו חלק מהסכם הפשרה. בשני אלה, נטען, יש כדי להבטיח תמריץ מספק לפיקוח נאות על ביצועו של הסכם הפשרה ואין כל טעם לעכב את התשלום מעבר למקובל בהסכמי פשרה אחרים שאושרו בבתי המשפט. בנוסף נטען כי דרישה כזו תחייב כי שכה"ט יוצמד ויישא ריבית עד למועד התשלום כך שהוא עלול להכביד את סכום הפשרה לו זכאית הקבוצה המיוצגת, וכי התנהלות המבקש ובאי כוחו הייתה ראויה לכל אורך ההליך ואין כל סיבה להניח כי הם זקוקים לתמריץ בדמות דחיית חלק גדול יותר משתלום שכר הטרחה לאחר תום הליך ההחזר.
46. בהתייחס לעמדת הגורמים המקצועיים בנוגע לרוחב מעשה בית הדין הודיעו התובעת ובאי כוחה כי הם מותירים עניין זה לשיקול דעת בית המשפט ואולם ראו לציין כי נוסח הסעיף בהסכם הפשרה מוגבל אך ורק לעילות הנטענות בכתבי הטענות ולמסכת העובדתית הנזכרת בבקשה האישור ולא מעבר לכך.
— סוף עמוד 17 —
47. בכל הנוגע לעמדת הגורמים המקצועיים בנוגע למתן פטור מהמחצית השניה של אגרת בית המשפט הודיעו התובעת כי תצטרף לטיעוני הנתבעים בעניין זה.
הדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה
48. ביום 22.2.2026 התקיים דיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה במעמד ב"כ הצדדים וב"כ הגורמים המקצועיים.
49. במסגרת הדיון התייחס בא כוח הנתבעים לעמדת הגורמים המקצועיים בהתייחס להגדרת הקבוצה ולסכום הפשרה ועמד על כך שבמסגרת הסכם הפשרה, שמערב גם גורמים מבטחים, קיימת חשיבות רבה לכך שהסכם הפשרה יביא לכדי סיום את העניין שהובא לפתחו של בית המשפט. בהתאם, נטען, במסגרת המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים בפני מגשר שאין חולק על ניסיונו ועל היכרותו את המטריה המקצועית הרלוונטית, ביקשו הצדדים לשקלל את מלוא הסיכויים והסיכונים, לרבות הליכי ההשגה והערעור על החלטת האישור. הנתבעים, נטען, מתוך מודעות מלאה לצורה להביא לתוצאה שמסיימת את האירוע בכללותו, הלכו כברת דרך לקראת התובע והקבוצה, במובן זה שאותו "מפתח פיצוי" שניתן לקבוצה שנקבעה בהחלטת האישור, ניתן במסגרת הסכם הפשרה גם לקבוצה הרחבה יותר, כפי הגדרה בבקשת האישור, זאת, בין היתר, בהתחשב בערעור התלוי ועומד על החלטת האישור.
50. בכל הנוגע לעמדת הגורמים המקצועיים בשאלת רוחב מעשה בית הדין טענו הנתבעים כי ניסוח מעשה בית הדין מביא בחשבון את נוסח כתב הסילוק שנחתם מול חברת הביטוח לעת סיום התיק בפשרה, שכן אין זה סביר כי חברת הביטוח תדרוש כתב ויתור ברוחב מסוים ותותיר את המבוטחים חשופים לתביעות נוספות בגין אותה מסכת עובדתית או אותן עילות, ללא ביטוח. עוד נטען בהקשר זה כי קיומו של פער בין נוסח כתב הסילוק לבין נוסף סעיף הפטור בהסכם הפשרה, עלול לסכל הסדרי פשרה נכונים ומאוזנים, לרבות כאלה שהושגו בסיועו ובתמיכתו של מגשר, כבענייננו.
51. בכל הנוגע לעמדת הגורמים המקצועיים בנוגע לפטור מתשלום המחצית השניה של אגרת בית המשפט הודיע ב"כ הנתבעים כי לאור האמור בעמדת הגורמים המקצועיים, לאחר ששמע את הערות בית המשפט ובהתחשב בסכום האגרה, הנתבעים חוזרים בהם מהבקשה בעניין זה.
52. ב"כ התובעת חזרו בדיון על עמדתם לפיה הסכם הפשרה הוא ראוי וסביר והדגישו כי הוא הושג לאחר שנה שלמה של הליך גישור אינטנסיבי מאוד שנגע בעיקרו לסוגיית הנזק ולמתודולוגיה לבידוד 'אירוע מזהם'. לטענתם, במסגרת הסכם הפשרה נעשה ניסיון הן מצד בעלי הדין והן מצד המגשר לנסות ולחלץ את ההשפעות המנוגדות של כל דיווח והצעת המגשר לקחה בחשבון את השיקולים השונים. מטעם זה, נטען, גם קיים קושי
— סוף עמוד 18 —
לבחון את סבירות סכום הפשרה – שהוא פועל יוצא של עבודה מאוד יסודית של שקלול הסיכונים והסיכויים – ביחס לסכום התביעה המקורי או אף המתוקן.
53. בכל הנוגע לרכיב ההוצאות ציינו ב"כ התובעת כי מי שנשאה ברוב ההוצאות היא הרשות לניירות ערך וכי מדובר בהוצאות סבירות. בנוסף חזרו ב"כ התובעת בדיון על טענותיהם בעניין סבירות סכומי שכר הטרחה והגמול שהומלצו על ידי הצדדים במסגרת הסכם הפשרה.
54. ב"כ הגורמים המקצועיים שב בדיון על העמדה לפיה יש לבחון את סבירות הסכם הפשרה ולחשב את השכר והגמול ביחס לסכומי ה"נטו", היינו הסכומים שמועברים בפועל כפיצוי לחברי הקבוצה וחידד כי בפסקי הדין בעניין רייכרט וסופרגז כיוונו לרף העליון של שכר הטרחה הראוי. בכל הנוגע לרוחב מעשה בית הדין טען ב"כ הגורמים המקצועיים כי הוא אינו שותף לחשש מפני סיכול הסדרי פשרה טובעים, כטענת ב"כ הנתבעים, או לקיומו של אפקט מצנן וכי יש להבחין בין עילה, שהיא ברורה, לבין המסכת העובדתית שעשויה להצמיח מספר עילות.
דיון והכרעה
55. המסגרת הנורמטיבית לאישור הסדר פשרה בהליך ייצוגי קבועה בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות. בהתאם לסעיפים אלה, הסדר פשרה בהליך ייצוגי מחייב את אישורו של בית המשפט אשר יינתן אם מצא בית המשפט כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
56. אישור בית המשפט להסדר הפשרה נדרש נוכח "בעיית נציג" המתעוררת בשלב הפשרה, שאז מתעורר חשש כי התובע המייצג ועורכי הדין המייצגים יעדיפו את האינטרס האישי שלהם לקבלת גמול ושכר טרחה, על פני אינטרס הקבוצה אותה הם מייצגים או מבקשים לייצג. על מנת להתמודד עם בעיית נציג זו נקבע, בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות מנגנון אישור במסגרתו נדרש בית המשפט, בטרם יאשר ההסדר, לבחון אותו באון מעמיק ויסודי ולאשרו רק אם הגיע למסקנה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה (סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות; רע"א 3832/17 לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה (נבו, 4.7.2017)).
57. סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו". הצדדים, במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה שבפניי, טענו כי אין בנסיבות העניין צורך במינוי בודק, זאת נוכח טיבו של הסדר הפשרה ומאחר והפשרה בתיק הושגה בתום הליך גישור ממושך מאוד אשר התקיים בפני פרופ' אסף חמדני, שהוא גשר מנוסה, מוביל ובעל מומחיות בתובענות
— סוף עמוד 19 —
ייצוגיות בכלל ובתובענות ייצוגיות בניירות ערך בפרט, אשר בחן את כל החומר הרלוונטי, העמיק בשאלת הנזק הנטען והמליץ לצדדים לסיים את המחלוקות בסכום הפשרה, המשקף לדעתו הסכם פשרה ראוי, הוגן וסביר. עוד נטען כי המגשר נימק עמדתו במכתב מטעמו שצורף לבקשה לאישור הסכם הפשרה. בנוסף נטען כי הפשרה אליה הגיעו הצדדים מבוססת גם על הערכתם את הסיכונים והסיכויים המשפטיים בהליכים, הן בתובענה והן בהליכים הערעוריים שהגישו על החלטת האישור, כך שמינוי בודק כלכלי לא צפוי לתרום, בוודאי לא באופן משמעותי, לבירור טיבו של הסדר הפשרה, זאת בפרט שהמחלוקות המקצועיות בין הצדדים באשר לאופן בו יש לבחון ולמדוד את הנזק הנטען, הן מחלוקות שטרם הוכרעו משפטית כך שלבודק כלכלי לא תהיה תרומה לגביהן. לבסוף נטען כי לשיטת הצדדים, מינויו של גורם חיצוני שישמש כבודק, יאריך ויעכב את הליך אישור הסכם הפשרה, כמו גם את ביצועו ואת חלוקת הכספים לחברי הקבוצה, ויכביר הוצאות נוספות שתגרענה מסכום הפשרה, זאת שעה שעל פני הדברים נראה שלא צפויה בנסיבות העניין תועלת של ממש לחברי הקבוצה ממינוי בודק כאמור. במסגרת החלטת הביניים בבקשה מיום 25.11.2025 מצאתי להורות, על יסוד הטעמים שפורטו בבקשה, כי חוות דעת בודק לפי סעיף 19(ב)(3) לחוק אינה נדרשת. בהחלטת צוין בתמצית כי בפני בית המשפט מונחת תשתית עובדתית ומשפטית מספקת לצורך הערכת סיכויי וסיכוני התביעה ובחינת הסבירות וההוגנות של ההסדר. תשתית זו, יצוין, כוללת את כתבי הטענות של הצדדים ואת חוות דעת המומחים מטעמם אך גם את מכתב המגשר שצורף לבקשה לאישור הסכם הפשרה, במסגרתו פירט הוא, בין היתר, את הסוגיות המשפטיות השונות המתעוררות במסגרת ההליכים העומדים ביסוד הגישור והסיכויים והסיכונים הנובעים מהן עבור הצדדים ובפרט שאלת הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, המצוי בליבת המחלוקת שבין הצדדים. בנוסף עמד המגשר במכתבו על כך שסכום הפשרה עולה בקנה אחד עם ההערכה שהציג לצדדים בנוגע לסיכויים והסיכונים בתיק מנקודת המבט של התובע המייצג ושל הנתבעים.
58. השיקולים שנדרש בית המשפט להביא בחשבון בבוחנו את הסדר הפשרה קבועים בסעיף 19(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות וכוללים, בין היתר, את הפער שבין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד) לחוק והכרעה בהן; השלב שבו נמצא ההליך; חוות דעת של הבודק, ככל שהוגשה; הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; והעילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.
מן הכלל אל הפרט
— סוף עמוד 20 —
59. לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה, בעמדת הגורמים המקצועיים ובהתייחסות הצדדים לה, באתי למסקנה כי דין הבקשה לאישור הסכם הפשרה שבפניי להתקבל. אבהיר.
60. בכל הנוגע להערכת סיכויי וסיכוני ההליך אני סבורה, לאחר שבחנתי את בקשת האישור, התשובה לה והתגובה לתשובה, על נספחיהם, כי הסכם הפשרה משקף, באופן ראוי, את הסיכויים והסיכונים שבהמשך ניהול ההליך.
61. אקדים ואציין כי כפי שציינו הגורמים המקצועיים בעמדתם, הגדרת הקבוצה בהסכם הפשרה רחבה מהגדרת הקבוצה בהחלטת האישור ותואמת את הגדרתה בבקשת האישור שהתקבלה בחלקה אלא שכאמור, על החלטת האישור הוגש ערעור לבית המשפט העליון שהציע לצדדים לפנות להליך גישור במסגרתו גובש הסדר הפשרה שבפניי. בהערכת סיכויי וסיכוני ההליך מבחינת הצדדים, יש להביא בחשבון הן את הערעור שהוגש על החלטת האישור והן את האינטרס הלגיטימי של הנתבעים להביא את המחלוקות בין הצדדים לסיום סופי ומוחלט. הדבר משליך כמובן, כפי שציינו הגורמים המקצועיים ובצדק, על בחינת סבירות הסכומים שבהסדר אותם יש לבחון, שעה שהורחבה הגדרת הקבוצה, מול הנזק הנטען בבקשת האישור ולא מול הנזק בכתב התביעה שתוקן בהתאם להחלטת האישור ואולם בעצם הרחבת הקבוצה, כשלעצמה, כל עוד היא תואמת את הגדרת הקבוצה בבקשת האישור ועל רקע הערעור שהוגש על החלטת האישור, אין, כמובן, להכריע את גורל הבקשה לשבט.
62. אשר לסכום הפשרה – במסגרת הסדר הפשרה התחייבו הנתבעים לשלם לקבוצה סך כולל של 8,550,000 ₪. סכום זה נמוך אמנם משמעותית מהנזק שעל פי הנטען בבקשת האישור נגרם לקבוצה ואף מהנזק בכתב התביעה המתוקן שנערך בהתאם להחלטת האישור, אך משקף לטעמי באופן הולם את סיכויי וסיכוני ההליך. כפי שצוין לעיל, את הנזק הנטען בבקשת האישור תמך המבקש בחוות דעת מומחה של מר אורי טל טנא, שהעריכה את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה בסכום של כ-55-65 מיליון ₪ אולם כנגדה ניצבת טענת המשיבים שטוענים בהתבסס על עמדת המומחה מטעמם, כי המבקש לא הצליח להצביע על תשואה שלילית חריגה במניות בזק לאחר דיווח 30.10. ממכתב המגשר עולה כי הנתבעים, שטרם הגישו חוות דעת מומחה מטעמם בתגובה לכתב התביעה המתוקן, משיגים אף על האמור בחוות דעת ד"ר רוטמן שצורפה לכתב התביעה המתוקן והשגותיהם הוצגו למגשר בידי פרופ' שריג, המומחה מטעמם, במסגרת הליך הגישור.
63. בנסיבות אלה אני סבורה כי ניהול ההליך עד תומו היה מציב בפני התובע משוכה גבוהה להוכחת הנזק הנטען. ראשית, במקרה דנן, גם לגישת המומחה מטעם התובע, התשואה השלילית החריגה בחלון האירוע הסמוך למועד פרסום המידע אינה מובהקת. אמנם לעמדת המומחה מטעם התובע, באיתור הנזק כתוצאה מכשל הדיווח הנטען יש להתחשב בעובדה שפרסום המידע השלילי אודות מדיניות משרד התקשורת בסוגיית המנויים
— סוף עמוד 21 —
הכפולים, היה כרוך בפרסום מידע חיובי אודות עדכון הרווח של בזק וצפי לעליית ברווח הנקי המתואם ביחס לתחזית ובמישור המושגי, כעולה מההחלטה בבקשת האישור, טענה זו מקובלת עליי, אלא שספק אם בנסיבות המקרה דנן היה עולה בידי התובע להוכיח את מלוא הנזק לו טען. לגישת המומחה מטעם התובע, כריכת הפרסום השלישי בפרסום החיובי מצריכה ביצוע אומדן נוסף כדי להעריך את ההשפעה של הדיווח השלילי על המנייה ונטרול המידע החיובי 'המזהם' ולצורך כך איתר הוא דיווח דומה אודות עדכון מהותי חיובי לתחזית הרווח בניסיון לכמת את ההשפעה של אותו דיווח על מחיר מניית בזק. בהסתמך על אירוע בודד זה ביקש המומחה מטעם התובע לנטרל את ההשפעה של 'הדיווח המזהם', והניח כי המידע החיובי שנכלל בדיווח 30.10 היה עתיד להביא לתשואה חיובית חריגה במניית בזק בשיעור דומה לתשואה באותו מקרה (של 7.7%) ומכאן הסיק כי יש לייחס לדיווח אודות מדיניות משרד התקשורת תשואה שלילית חריגה ומובהקת של 9.25%. ואולם, מעבר לעובדה שלמיטב הידיעה טרם נקבעה בפסיקה מתודולוגיה ברורה לנטרול השפעתו של 'אירוע מזהם' חיובי, הרי שכעולה ממכתב המגשר, עלה בידי המומחה מטעם הנתבעים להצביע על דיווחים נוספים של בזק במהלך השנים אודות עדכוני תחזיות רווח, הדומים על פי הנטען לאירוע 'המזהם' אך השפעת על מניית בזק ביחס למדדי הייחוס הרלוונטיים הייתה מינורית בלבד והתחשבות בדיווחים אלה שוללת את הטענה לקיומה של תשואה שלילית חריגה כתוצאה מהדיווח על מדיניות משרד התקשורת מיום 30.10. בנוסף השיג המומחה מטעם הנתבעים אף על מובהקות ממצאי ניתוח האירוע בידי המומחה מטעם התובע. שכן בעוד רמת המובהקות המקובלת הנדרשת עומדת לטענתו על לכל הפחות 95%, היו ממצאיו של המומחה מטעם התובע מובהקים ברמה של 90% בלבד. בנוסף, וגם לכך ראיתי לתת משקל בעת בחינת סבירותו והוגנותו של הסכם הפשרה, המומחה מטעם הנתבעים הצביע על חוסר הסבירות הכלכלית של התוצאה אליה הגיע המומחה מטעם התובע. כעולה ממכתב המגשר, המומחה מטעם הנתבעים מצביע על כך שהנזק לכלל בעלי המניות של בזק הנגזר מחוות דעת המומחה מטעם התובע (המצביעה על תשואה שלילית של כ-9.25% במניית בזק), עומד על 893 מיליון ₪. אלא שנזק זה, שאמור לשקף מחיקת חלק משווי בזק בינלאומי, גבוה ביותר מפי שניים מכלל השווי של בזק בינלאומי בספרי בזק ערב המחיקה.
64. על האמור יש להוסיף כי המגשר, לאחר שקיים מספר פגישות עם המומחים מטעם הצדדים, סבור שבפני המבקש ניצבו קשיים משמעותיים בהוכחת הנזק הנטען, כאשר המשוכה המרכזית הניצבת בפניו נוגעת להסתמכות המבקש על דיווח יחיד מחודש 11/2021 לצורך נטרול ה'דיווח המזהם' במסגרת הוכחת הנזק.
65. אני סבורה על כן כי הסדר הפשרה משקף כראוי את הסיכויים והסיכונים בפניהם היו עומדים הצדדים, לו היה מנוהל ההליך המשפטי עד תום, בפרט מנקודת מבטם של חברי
— סוף עמוד 22 —
הקבוצה ואף בהינתן הפער בין סכום הפיצוי לסכום הנזק הנטען בבקשת האישור. איזון זה נעשה, כמובן, ברמה הלכאורית בלבד תוך התחשבות בכך שעל אף שבקשת האישור התקבלה, לא התקיים במסגרתה דיון בסוגיית הנזק ונקבע כי לצורך בקשת האישור די בירידה משמעותית במחיר המנייה של בזק כדי לאפשר למבקש לעמוד בנטל להראות כי קיימת אפשרות סבירה לפיה תתקבל טענתו ביחס לנזק כלשהו שנגרם למשקיעים בקשר עם הפרת חובות הדיווח ואולם בצד זאת נקבע כי חישוב הנזק לגופו, המתודולוגיה לקיזוז 'אירועים מזהמים', סוגיית חלון האירוע והשגות נוספות שהעלה המומחה מטעם הנתבעים ביחס לשלב בקשת האישור, ייעשו כולם במסגרת הדיון בתיק העיקרי.
66. בנוסף אני סבורה כי הסכם הפשרה ראוי, הוגן וסביר אף במובן זה שהוא מאפשר פיצוי כספי לחברי הקבוצה וקובע מנגנון אקטיבי לחלוקתו, כאשר מנגד, ככל שיסתבר כי פיצוי כספי למי מחברי הקבוצה אינו אפשרי, גם לאחר שינקטו אמצעים סבירים לאיתורו, תועבר יתרת הכספים כסעד לטובת הציבור, באמצעות העברת יתרת כספי הפיצוי לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובעות ייצוגיות (סעיף 5.19 לכתב ההוראות לנאמן).
67. אשר להיקף הפטור ורוחב מעשה בית הדין הרי שאף שסעיפי הפטור והוויתור בהסכם הפשרה מנוסחים בצורה רחבה כטענת הגורמים המקצועיים, לא מצאתי מקום בנסיבות העניין להתערב בהם. ראשית, הגם שסעיפי הפטור מנוסחים בפירוט ובהרחבה מוגבלים הם לעניינים, לטענות ולעילות שהועלו או נזכרו על ידי התובע המייצג בבקשת האישור, בכתב התביעה המתוקן, בערוער או באיזה מכתבי טענותיו. אכן, כטענת הגורמים המקצועיים יש מקום להבחין בין עילת התביעה לבין המסכת העובדתית שעשויה להצמיח מספר עילות אלא שבענייננו לא הצביעו הגורמים המקצועיים על עילות אפשריות נוספות הנובעות מהמסכת העובדתית וממילא גם, בהתאם להוראת סעיף 18(ז)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, הסדר הפשרה אינו יכול לכלול עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה שלא נכללו בבקשת האישור או בהחלטה על אישור התובענה כייצוגית. שנית, הסכם הפשרה מבטא את רצונם של הצדדים בפשרה ומגלם באמצעות סכום הפיצוי את המחיר אותו מוכנים הם לשלם לטובת סיום ההליך ומיצוי עילות התביעה שבבקשת האישור (ו/או בכתב התביעה, לפי העניין), במלואן, כלפי כל אדם, על מנת שלא להידרש להליכים נוספים שביסודם אותה מסכת עובדתית. מטעם זה, ניסוח סעיף הפטור באופן רחב היא לגיטימית, כל עוד זה מוגבל לעילות, לטענות או לנזקים המופיעים בכתבי הטענות בהליך, כבענייננו.
68. אציין כי מעבר לנימוקים עליהם עמדתי לעיל, המתייחסים בעיקרם לתוחלת התביעה ולהערכת יתרונותיו וחסרונותיו של ההסדר, מתקיימים בעניינו טעמים נוספים המצדיקים את אישור הסדר הפשרה. ראשית, הגורמים המקצועיים אשר הגישו עמדה מטעמם בהליך, חרף הערותיהם, לא התנגדו להסכם הפשרה ואף לא הוגשה התנגדות
— סוף עמוד 23 —
אחרת להסכם הפשרה מצד מי מחברי הקבוצה. שנית, הסדר הפשרה גובש, כאמור, בסיועו של מגשר אובייקטיבי ומוערך, אשר קיים דיונים ממושכים עם ב"כ הצדדים ועם המומחים מטעמם וסבור כי הפשרה אליה הגיעו הצדדים עולה בקנה אחד עם ההערכה שהציג להם בנוגע לסיכונים ולסיכויים בתיק מנקודת המבט של התובע ושל הנתבעים. עמדתו זו של המגשר מפיגה במידה רבה את החשש המבני הטמון באישור הסדר פשרה בהליכים ייצוגיים, עליו עמדתי לעיל.
69. לאור האמור עד כה ביחס לסיכויי וסיכוני ההליך ונוכח השיקולים הנוספים עליהם עמדתי לעיל, הגעתי למסקנה כי מדובר בהסדר פשרה ראוי, הוגן וסביר, המשרת את טובתם של חברי הקבוצה ומהווה את הדרך היעילה והעדיפה בנסיבות העניין לסיום ההליך.
תשלום גמול לתובע המייצג ושכר טרחה והוצאות לבאי כוחו
70. כאמור, במסגרת הסכם הפשרה והבקשה לאישורו המליצו הצדדים על תשלום גמול לתובע המייצג בסך כולל של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ שישולם בתוך 3 ימים לאחר קבלת סכום הפשרה הכולל בידי הנאמן; שכר טרחה לבאי כוח התובע, עוה"ד יוסי האזרחי ומור תגר, בסך כולל (יחד) של 1,768,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולם כך ש-75% משכר הטרחה יועבר לבאי כוח התובע בתוך 3 ימים ממועד העברת סכום הפשרה הכולל לנאמן ויתרת הסכום תועבר להם עם השלמת חלוקת הפיצוי לחברי הקבוצה; והחזר הוצאות בסך של 130,000 ₪ בגין ההוצאות שהוצאו לניהול ההליכים השונים שישולמו לבאי כוח התובע המייצג לאחר קבלת סכום הפשרה הכולל בידי הנאמן, כאשר מתוך סכום החזר ההוצאות יועבר סך של 94,000 ₪ לרשות לניירות ערך אשר נשאה באופן חלקי בהוצאות מימון ההליך. בהתאם להסכם הפשרה, כל הסכומים האמורים, לרבות תשלום המע"מ בגינם (ככל שנדרש, ישולמו מתוך סכום הפשרה הכולל.
71. המסגרת הנורמטיבית לקביעת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבאי כוחו קבועה בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות.
72. סעיף 22(א) לחוק קובע כי משהכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים המפורטים בהמשך הסעיף, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות העניין. שיקולים אלה כוללים, בין השאר, את הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, את התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה ואת מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.
73. סעיף 23(א) לחוק קובע כי "בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור" וכי "בא הכוח המייצג לא יקבל שכר
— סוף עמוד 24 —
טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור". סעיף 23(ב) לחוק מפרט את השיקולים בהם, בין השאר, נדרש בית המשפט להתחשב בבואו לקבוע את שיעור שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיקולים אלה, שאינם בגדר רשימה ממצה, כוללים את התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך; הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בין המשפט בתובענה הייצוגית.
74. בעניין רייכרט קבע בית המשפט העליון כי השיטה הראויה לפיה יש לפסוק את שכר טרחתו של בא הכוח המייצג בתובענות ייצוגיות בהן הסעד הסופי הוא סעד כספי, היא שיטת האחוזים וכי יש להעדיפה על שיטת השעות. כן נקבע בעניין רייכרט כי שכר הטרחה יחושב מתוך הסכום שנגבה בפועל ויחושב בשיעור מדורג כך שככל שסכום הפשרה גדל, שיעור שכר הטרחה קטן.
75. בנסיבותיו של עניין רייכרט נקבע כי על כל סכום שנגבה בפועל עד ל-5 מיליון ₪, ייפסק לטובת בא כוח התובע המייצג שכר טרחה בשיעור של 25%; על כל סכום שנגבה בפועל בין 5 מיליון ₪ עד ל-10 מיליון ₪ ייפסק שכר טרחה בשיעור של 20%; ועל כל סכום שנגבה בפועל מעל 10 מיליון ₪ ייפסק שכר טרחה בשיעור של 15%. ואולם, בית המשפט הדגיש באותו עניין כי אין לקבוע מראש ובאופן עקרונית מהו שיעור שכר הטרחה באחוזים שיש לפסוק לעורך הדין המייצג שכן קביעת שכר הטרחה נגזרת מנתוניו הפרטניים של כל מקרה ומקרה, ולא ניתן להצביע מראש על שיעור קבוע לשכר טרחה.
76. בעניין אוסטרובסקי (תנ"ג 10466-09-12 אוסטרובסקי ואח' נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח' (נבו, 11.2.2018) עמד בית המשפט על כך שיש לחשב את שכר הטרחה והגמול מתוך סכום הנטו שנותר בידי החברה לאחר תשלום הגמול ושכר הטרחה, וזאת על מנת להסיר חשש לחוסר אחידות בין תחשיב המבוצע כששכר הטרחה והגמול משולמים על ידי הנתבע לבין תחשיב המבוצע כששכר הטרחה והגמול משולמים על ידי החברה. בעניין אוסטרובסקי נדון אמנם הליך של תביעה נגזרת ולא הליך של תובענה ייצוגית, אך טעמיו של בית המשפט שם יפים גם לעניין תביעה ייצוגית. עקרון זה, מכל מקום, נקבע מאוחר יותר בהלכה מחייבת של בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין סופרגז, ביחס לקביעת שכר הטרחה והגמול בתובענות ייצוגיות.
77. בעניין סופרגז ראה בית המשפט העליון להעיר מספר הערות עקרוניות באשר לאופן קביעת הגמול ושכר הטרחה בתובענות ייצוגיות בכלל ובאשר ליישום שיטת האחוזים בהסדרי פשרה בפרט. מבין הערות אלה רלוונטית לענייננו, בין השאר, ההערה הנוגעת למפתח שהוגדר בעניין רייכרט. בעניין זה נקבע כי בהינתן שבעניין רייכרט מדובר היה
— סוף עמוד 25 —
בהליך ייחודי שבו התקיימו מצבור של נסיבות (ובכללן הימשכות ההליכים לאורך זמן, היקף הפיצוי המשמעותי שניתן לקבוצה ומידת ההשקעה שנדרשה מבאי הכוח המייצגים) המצדיקות קביעת שכר טרחה על הצד הגבוה, ראוי על דרך הכלל לראות את המפתח שנקבע בעניין רייכרט כתקרה מקסימאלית, כאשר בכל מקרה ומקרה יש להתחשב באופן בו הסתיים ההליך, אם בפשרה ואם בפסק דין לטובת חברי הקבוצה, וככל שמדובר בפשרה – בשלב שזו התגבשה, והכל תוך שקילת מכלול הנסיבות הרלוונטיות לעניין.
הערה נוספת של בית המשפט בעניין סופרגז הרלוונטית לענייננו מתייחסת למנגנון חישוב שכר הטרחה. בעניין זה נקבע כי בשונה מהאופן בו חושב שכר הטרחה בעניין רייכרט – מתוך הסכום הכולל ששילמו הנתבעים במסגרת התובענה הייצוגית (הכולל הן את הסעד לקבוצה והן את הגמול ושכר הטרחה לתובע ולבאי הכוח המייצגים), כלומר בשיטת הברוטו, הנוהג המקובל כיום הוא לחשב את הגמול ושכר הטרחה באחוזים לפי שיטת הנטו, דהיינו מתוך ערכו הכלכלי של הסעד הניתן לטובת הקבוצה או לציבור. בנוסף עמד בית המשפט העליון בעניין סופרגז על כך שפסק הדין בעניין רייכרט התייחס בנפרד לפסיקת שכר הטרחה לבא הכוח המייצג ולגמול לתובע הייצוגי, שהצטרף לשכר הטרחה, אלא שיש לכלול את הגמול לתובע המייצג תחת המפתח שנקבע לשכר טרחת באי הכוח המייצגים, זאת מהטעם שמדובר בחלוקה פנימית בין העומדים מאחורי בקשת האישור. יצוין כי בית המשפט, בפסק הדין בעניין סופרגז, היה ער לכך שמדובר בהפחתה נוספת לעומת עניין רייכרט, אך מציין כי זו הפכה למקובלת ומן הראוי להוסיף ולנהוג על פיה. לבסוף נקבע בעניין סופרגז כי ככל שבית המשפט מוצא לנכון לדחות את המלצת הצדדים לעניין גמול ושכר טרחה, מן הראוי שייתן דעתו לשני עניינים מביניהם רלוונטית לענייננו הקביעה בעניין יחס החלוקה בין הגמול לבין שכר הטרחה. בעניין זה נקבע כי ככל שהצדדים קבעו מפתח לחלוק בין הגמול המומלץ לשכר הטרחה המומלץ על בסיס יחסי, יש, ככלל, לכבד מפתח זה, באופן שהפחתה בסכום הנפסק כגמול ושכר טרחה לעומת הסכום המומלץ תובא בחלקה על חשבון הגמול ובחלקה על חשבון שכר הטרחה.
78. לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה שלפניי ובהתחשב בטרחה שטרחו התובע המייצג ובאי כוחו והסיכון שנטלו על עצמם בהגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ובניהולה, זאת בין היתר, בהתחשב בכך שנדרשו הם לצעוד בשדות לא חרושים; בתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה ובמידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, ראיתי לקבוע את הגמול לתובע המייצג ואת שכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים ברף הגבוה בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין בעניין רייכרט ובעניין סופרגז. אציין כי בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה, בין היתר בעניין רייכרט, בעניין אוסטרובסקי ובעניין סופרגז, מקום בו ההליך מסתיים בפשרה, בטרם נוהלה התביעה לגופה, ראוי, במקרה הרגיל, לבצע הפחתה מסוימת מהשיעורים הללו. בענייננו, הגם
— סוף עמוד 26 —
שההליך מסתיים בפשרה, אני סבורה כי אין מקום לביצוע הפחתה כאמור זאת משהפשרה הושגה לאחר שניתנה החלטה בבקשת האישור והוגשו ביחס אליה הליכי השגה וערעור שחידדו את המחלוקות בין הצדדים אך בפרט בשל העובדה שהתובענה מעוררת סוגיות תקדימיות והיא בעלת חשיבות ציבורית ונוכח אופן ניהול ההליך בשלב בקשת האישור ונוכח המשאבים הרבים שנדרשו התובע המייצג ובאי כוחו להשקיע במסגרת הליך הגישור.
79. עם זאת, משהמלצת הצדדים חורגת מהרף הגבוה של השכר המחושב בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין בעניין רייכרט ובפסק הדין בעניין סופרגז, מצאתי כי אין מקום לקבל את המלצת הצדדים וכי יש להפחית בשיעור מסוים מסכומי הגמול ושכר הטרחה שהומלצו בהסדר הפשרה. בהקשר זה אציין כי המקרים אליהם הפנו התובע ובאי כוחו בתגובתם לעמדת הגורמים המקצועיים מוקדמים, למצער ברובם, לפסק הדין בעניין סופרגז, המהווה כיום את ההלכה המרכזית בתחום.
80. לאחר שהבאתי בחשבון את ההוצאות הכרוכות ביישום הסדר הפשרה (לרבות שכ"ט הנאמן) ואת רכיב החזר ההוצאות שבהסכם הפשרה, וכמובן את הגמול ושכר הטרחה עצמם, ראיתי להעמיד את הגמול והשכר על סך כולל של 1,600,000 ₪ כך שהגמול יעמוד על סך של 85,600 ₪ בצירוף מע"מ (המשקף הפחתה של 14.4% ביחס לגמול המומלץ) ואת שכר הטרחה על סך של 1,414,400 ₪ בצירוף מע"מ (המשקף גם הוא, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין בעניין סופרגז, הפחתה של 14.4% ביחס שכר הטרחה המומלץ).
81. אני ערה לכך שההפחתה מהגמול ושכר הטרחה המומלצים נמוכה מההפחתה שנדרש היה לבצע בהתאם לעמדת הגורמים המקצועיים הנסמכת על פסק הדין בעניין סופרגז. פער זה נובע בחלקו מעדכון מדרגות השכר שנקבעו בעניין רייכרט בהתאם לשיעור עליית המדד, זאת בשים לב לכך שחלפו קרוב ל-14 שנים מאז ניתן פסק הדין. בכל הנוגע ליתרת הפער אציין כי כאמור בפסק הדין בעניין סופרגז, ראוי, על דרך הכלל, לראות את המפתח שנקבע כתקרה מקסימאלית. משמעות הדבר היא הותרת פתח, במקרים המתאימים והיוצאים מהכלל, לקבוע שכר וגמול החורגים מתקרה זו. אני סבורה כי המקרה שבפניי הוא החריג שאינו מעיד על הכלל וכי נסיבות המקרה מצדיקות סטייה, שאינה משמעותית, ממדרגות השכר שנקבעו בעניין רייכרט.
82. בכל הנוגע לעיתוי תשלום שכר הטרחה אני סבורה כי נוכח מינויו של נאמן ליישום הסדר הפשרה יש להורות על תשלום החלק הארי של שכר הטרחה בסמוך לאחר העברת סכום הפשרה לנאמן ובהתאם אני מורה כי 70% משכר הטרחה ישולם לב"כ התובע המייצג בהתאם למועדי התשלום שנקבעו בהסכם הפשרה, קרי בתוך 3 ימים ממועד העברת סכום הפשרה כולל לנאמן. יתרת שכר הטרחה תשלום לאחר דיווח שיגישו הצדדים בנוגע להשלמת ביצוע ההסדר ולאחר אישור ביצוע התשלום בידי בית המשפט. מובהר כי מאחר
— סוף עמוד 27 —
והמועד לתשלום יתרת השכר הוא מועד עתידי שיגיע רק לאחר השלמת ביצוע ההסדר, לא תישא יתרת התשלום הפרשי הצמדה וריבית ואולם באי הכוח המייצגים יהיו רשאים ליתן לנאמן הוראה באשר לאופן השקעת הכספים על ידו ממועד קבלת בידיו ועד למועד ביצוע תשלום שכר הטרחה בפועל.
83. אשר לרכיב ההוצאות שבהסכם הפשרה, מצאתי אותו סביר בנסיבות העניין וראיתי לאמץ את המלצת הצדדים בעניין זה.
סוף דבר
84. לאחר שבחנתי את הסכם הפשרה מצאתי אותו סביר, ראוי והוגן בנסיבות העניין וראיתי לאשרו. בהתאם, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, למעט לעניין המלצות הצדדים לגמול ושכר טרחה, לגביהם יחול האמור לעיל ולהלן.
85. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה כוללת, כאמור, את כל מי שרכז מניות של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ החל מיום 17.8.2020 ועד ליום 30.10.2020 והחזיק במניות הנ"ל או בחלקן ביום 30.10.2020 למעט המשיבים לבקשת האישור.
86. מתוך סכום הפשרה הכולל ישולמו במועדים הקבועים בהסדר ובהתאם למנגנונים המפורטים בו, למעט אם נקבע במפורש אחרת בהחלטה זו:
א. החזר הוצאות בסך כולל של 130,000 ₪.
ב. גמול לתובע המייצג בסך של 85,600 ₪ בצירוף מע"מ.
ג. שכר טרחה לבאי כוח התובע המייצג בסכום כולל של 1,414,400 ₪ בצירוף מע"מ.
87. חרף האמור בהסדר הפשרה לעניין המועד לתשלום שכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים, 30% משכר הטרחה שנפסק יוותר בנאמנות בידיו של הממונה לטובת ב"כ המייצגים ויושקע בהתאם להוראותיהם. סכום זה ישולם לב"כ המייצגים לאחר שיוגש לבית המשפט דו"ח סופי לעניין יישום הסדר הפשרה ויינתן אישורו לכך שהסדר הפשרה יושם במלואו.
88. חברת רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ מתמנה, בהתאם להוראות ההסדר, כנאמן לביצוע הסכם הפשרה וחלוקת הכספים לזכאים. שכר טרחת הנאמן ישולם בהתאם למוסכם בין הצדדים לבקשת האישור לבין הנאמן, כמפורט במכתב הנאמן אל ב"כ הצדדים מיום 23.11.2025 אשר צורף כנספח לבקשה לאישור הסכם פשרה.
89. הוצאה אשר לא בא זכרה בהסדר הפשרה ואשר אינה נובעת ממנו באופן ישיר מחייבת אישור מוקדם של בית המשפט כתנאי לתשלומה מתוך סכום הפיצוי הכולל.
90. הנתבעים חזרו בהם, כאמור, מהבקשה לפטור ממחצית האגרה ויפעלו לתשלומה בהתאם להוראת תקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007.
91. הצדדים יפרסמו הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשני עיתונים יומיים הנדפסים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה.
— סוף עמוד 28 —
92. ככל שהדבר יידרש לצורך יישום הסכם הפשרה יפנו הצדדים ו/או הנאמן בבקשה נפרדת לחתימה על פסיקתה המופנית לבורסה לניירות ערך בתל אביב, לחברי הבורסה ו/או לכל גורם אחר.
93. הצדדים יגישו עדכון לבית המשפט עם השלמת ביצועו של הסכם הפשרה. בשלב זה ייקבע התיק לתזכורת מעקב ליום 30.9.2026.
ניתן היום, י"ז אדר תשפ"ו, 06 מרץ 2026, בהעדר הצדדים.
