055-664-0120⁩

צווי עיקול בהוצאה לפועל ולשון הרע: התביעה נגד נתבעים 2–3 נדחתה

פסק הדין בחן אם צווי עיקול שנשלחו במסגרת הליכי הוצאה לפועל עשויים להקים אחריות בלשון הרע וברשלנות. בית המשפט דחה את התביעה על יסוד אופן הוצאת הצווים, קיומו של החוב והיעדר הוכחה לנזק.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית המשפט דחה את התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3. נקבע כי צווי העיקול הוצאו כדין במסגרת ההוצאה לפועל וחסו תחת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. לחלופין נקבע כי התקיימה הגנת אמת הפרסום. התובעת חויבה בהוצאות בסך 15,000 ש״ח.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

ת"א 42821-03-23 בייקר סטריט וורקשופ אינטריור ארכיטקצ'ר אנד דיזיין נ' קליימן ואח'
בית משפט השלום בתל אביב-יפו | השופט אביים ברקאי | 21.9.2025

תובעת: בייקר סטריט וורקשופ אינטריור ארכיטקצ'ר אנד דיזיין | נתבעים: ארתור קליימן, אברהם צמח, צמח נדל"ן בע"מ

בית משפט השלום בתל אביב-יפו דחה תביעה כספית בסך 155,000 ש"ח נגד הנתבעים 2 ו-3. התביעה התבססה על עילה נזיקית ועל חוק איסור לשון הרע, בעקבות צווי עיקול שהוצאו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

הרקע למחלוקת

ברקע עמד חיוב של התובעת בהוצאות בסך 10,000 ש"ח לטובת הנתבעת 3. לאחר שהחוב לא שולם במועד נפתח תיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר. התובעת מסרה בהמשך שיק על סך 10,000 ש"ח וטענה כי בכך פרעה את החוב, אך במועד הטלת העיקולים כבר נוספו לחוב הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

התובעת טענה כי הוטלו על נכסיה עיקולים שלא כדין אצל 13 צדדים שלישיים, וכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל והעיקולים גרמו לה נזק והקימו עילות של רשלנות ולשון הרע.

פסק הדין מ-21.9.2025 עסק בתביעה נגד הנתבעים 2 ו-3. ההליך מול נתבע 1 הסתיים קודם לכן בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 2.1.2025.

האם העיקולים היו פרסום לשון הרע?

בית המשפט קבע כי עצם הטלת העיקולים מילאה את יסוד הפרסום, אך הביע ספק אם עיקול שהוטל כדין הוא פרסום העלול לפגוע בתובעת או להשפילה. ההכרעה לא נעצרה בנקודה זו, ובית המשפט בחן גם את ההגנות שבחוק.

פרסום מותר לפי סעיף 13(5)

בית המשפט קבע כי צווי העיקול הוצאו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל במסגרת המסלול המקוצר, ולא בעקבות בקשה פרטנית להוצאת כל צו. מאחר שרשם ההוצאה לפועל הוא בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית, נקבע כי בנסיבות המקרה מדובר בפרסום מותר החוסה תחת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

הגנת אמת הפרסום

כטעם חלופי נקבע כי התקיימה גם הגנת אמת הפרסום לפי סעיף 14 לחוק. בית המשפט קבע כי במועד הטלת העיקולים עדיין עמדה לתובעת יתרת חוב כלפי הנתבעת 3. השיק על סך 10,000 ש"ח לא כיסה את מלוא החוב, שכלל גם הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

עוד נקבע כי משלוח צווי העיקול הוגבל למחזיקים פוטנציאליים של נכסי התובעת ונעשה לצורך גבייה, ולכן התקיים בנסיבות אלה גם רכיב העניין הציבורי.

ומה עם החלטת "פרעתי"?

התובעת הסתמכה על החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 27.10.2022 שקיבלה את טענת "פרעתי". בית המשפט הסביר שההחלטה ניתנה בהיעדר תגובת הזוכה, ולכן אין בה לשנות את המצב העובדתי במועד שבו הוטלו העיקולים. באותו מועד, לפי קביעת בית המשפט, השיק שנמסר לא כיסה את מלוא יתרת החוב.

דחיית עילת הרשלנות

גם עילת הרשלנות נדחתה. בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה את יסודות העוולה ולא הוכיחה שנגרם לה נזק. בית המשפט הוסיף כי גם אילו הוכחו רכיבי הרשלנות, התנהלות התובעת הייתה הגורם המכריע לנזק או הקימה אשם תורם בשיעור 100%.

מדוע לא הוטלה אחריות אישית על נתבע 2?

בית המשפט קבע כי אין בסיס לחייב את נתבע 2 באופן אישי. ייפוי הכוח לניהול הליכי ההוצאה לפועל ניתן מטעם הנתבעת 3, ולא הוכחה עילה להרמת מסך או לחיוב אישי אחר.

תוצאת פסק הדין

  • התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 נדחתה.
  • לא נפסקו לתובעת פיצויים בגין לשון הרע או רשלנות.
  • התובעת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח.
  • לסכום ההוצאות נוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.

המסקנה מפסק הדין

פסק הדין מדגים כיצד שאלת לשון הרע עשויה להשתלב בהליכי גבייה והוצאה לפועל. במקרה זה נקבע כי צווי העיקול נהנו מההסדר של פרסום מותר לפי סעיף 13(5), ולחלופין כי התקיימה גם הגנת אמת הפרסום. ההכרעה נשענה על נסיבות ההליך הקונקרטי, על יתרת החוב במועד העיקולים ועל אופן הפצת הצווים.

לקריאת פסק הדין המלא – ת"א 42821-03-23

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: צו עיקול שהוצא כדין במסגרת הליך הוצאה לפועל עשוי להיחשב פרסום מותר לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. במקרה זה נקבע לחלופין כי התקיימה גם הגנת אמת הפרסום, ואילו עילת הרשלנות נדחתה בהיעדר הוכחת יסודותיה והנזק.

שאלות נפוצות

לא. בית המשפט הכריע לפי נסיבות המקרה וקבע כי הצו הוצא בידי לשכת ההוצאה לפועל במסגרת המסלול המקוצר. על בסיס זה הוחל סעיף 13(5). מקרים אחרים תלויים באופן הוצאת הצו וביתר נסיבותיהם.

בית המשפט קבע כי התקיים יסוד הפרסום, אך הביע ספק אם עיקול שהוטל כדין הוא פרסום פוגעני. הוא הוסיף כי גם בהנחה שמדובר בלשון הרע, חלות ההגנות שנדונו בפסק הדין.

בית המשפט קבע כי בעת הטלת העיקולים היה לתובעת חוב שלא נפרע במלואו. עוד נקבע כי משלוח הצווים היה מצומצם וממוקד לצורך גבייה, ולכן התקיים גם עניין ציבורי.

בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה את יסודות עוולת הרשלנות ולא הוכיחה שנגרם לה נזק.

לא. התביעה נדחתה ולא נפסקו לתובעת פיצויים. היא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו״ד בסך 15,000 ש״ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בית המשפט קבע כי נתבע 2 לא ייפה את כוחו של משרד עורכי הדין לפעול בהליכי ההוצאה לפועל. עוד נקבע כי לא נטענה ולא הוכחה עילה להרמת מסך או לחיובו האישי.

נסכם...

התביעה בסך 155,000 ש״ח נדחתה ביחס לנתבעים 2 ו-3. בית המשפט קבע כי צווי העיקול הוצאו בידי לשכת ההוצאה לפועל במסגרת הליך כדין ולכן חל סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. לחלופין נקבע כי התקיימה הגנת אמת הפרסום, משום שבמועד העיקולים היה חוב והפצת הצווים הייתה ממוקדת לצורך גבייה. עילת הרשלנות נדחתה בהיעדר הוכחת יסודות העוולה והנזק, ולא נמצא בסיס לחיוב אישי של נתבע 2.