בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"צ 2405-12-23 שסטקובה נ' כלמוביל בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופט אבי סתיו
המבקשת:
נטליה שסטקובה
ע"י ב"כ עו"ד אלון בר-אל
נגד
המשיבות:
1. כלמוביל בע"מ
2. hyundai motors company
ע"י ב"כ עו"ד דורון טאובמן; עו"ד יאנה לורייה
חקיקה שאוזכרה:
חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981
חוק המכר, תשכ"ח-1968: סע' 11
חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006: סע' 8(א)(1)
מיני-רציו:
* נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לתקלה סדרתית בתיבת ההילוכים של רכבים מדגמים מסוימים המיוצרים על ידי המשיבה 2 ונמכרים בארץ על ידי המשיבה 1.
* דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – דחיית בקשה לאשר תובענה כייצוגית
.
בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לתקלה סדרתית בתיבת ההילוכים של רכבים מדגמים מסוימים המיוצרים על ידי המשיבה 2 ונמכרים בארץ על ידי המשיבה 1.
.
בית המשפט דחה את הבקשה, ופסק כלהלן:
עניינה של בקשת האישור בטענה לקיומו של פגם ברכבי יונדאי וניו הגורם לפגיעה בתיבת ההילוכים המותקנת בהם. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא האם הוכח, ברף הנדרש בשלב זה של הדיון, כי יש ברכבים פגם כאמור הרלוונטי לישראל.
הראיה המשמעותית ביותר, אשר עליה משליכה המבקשת את עיקר יהבה, היא עלון השירות הטכני. העלון פורסם במסגרת "קמפיין שירות" שננקט על ידי המשיבה 2 בארצות הברית, קנדה ודרום קוריאה. במסגרת הקמפיין נקבע כי יש לבצע עדכון תוכנה לתיבת ההילוכים, וכי כאשר הבדיקה מצביעה על כך שהתיבה כבר ניזוקה, אזי יש להחליפה על חשבון המשיבה 2.
— סוף עמוד 2 —
המשיבות מצביעות על הבדל ענייני – תנאי מזג האוויר. לטענתן, התקלה המדוברת מתרחשת רק בטמפרטורה קרה באופן קיצוני, בסביבות מינוס 30 מעלות, וממילא היא אינה רלוונטית לישראל. המבקשת חולקת וסבורה כי אין ממש בטענה זו של המשיבות.
המבקשת לא עמדה בנטל להראות כי התקלה בתיבת ההילוכים רלוונטית לתנאי מזג האוויר בישראל, ואף לא הציגה תשתית ראייתית שדי בה כדי לקבוע שיש להעביר למשיבות את נטל הבאת הראיות בעניין זה. זאת, על אף שגם התשתית הראייתית שהציגו המשיבות לוקה בחסר.
משעה שנקבע שאין מקום להעברת נטל הבאת הראיות למשיבות, ובהינתן כי המבקשת לא הביאה ראיה של ממש המוכיחה כי יש בתיבות ההילוכים שלענייננו תקלה סדרתית הרלוונטית לישראל, קצרה הדרך לקביעה כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח אפשרות סבירה שייקבע כי ישנה תקלה כאמור. ממילא, המבקשת לא הוכיחה כי סיכויי התביעה טובים, ולוּ ברף הנדרש בשלב בקשת האישור, וכן לא הוכיחה קיומה של קבוצה.
פסק דין
בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לתקלה סדרתית בתיבת ההילוכים של רכבים מדגמים מסוימים המיוצרים על ידי המשיבה 2 ונמכרים בארץ על ידי המשיבה 1.
רקע
1. המשיבה 2 היא חברה המאוגדת בדרום קוריאה ומייצרת רכבים הנמכרים תחת המותג "יונדאי" (Hyundai). המשיבה 1 היא חברה המאוגדת בארץ והיא בעלת הזיכיון לייבוא ולשיווק של רכבי המשיבה 2. כחלק מפעילותה, מפעילה המשיבה 1 רשת של מרכזים בהם ניתן שירות לרכבי יונדאי. בין היתר, משווקת המשיבה 1 בארץ החל משנת 2020 רכבי יונדאי מדגם "וניו" (Venue), אשר מותקנת בהם תיבת הילוכים רציפה (Continuously Variable Transmission).
בנקודה זו יצוין, כי בשונה מתיבת הילוכים רגילה (ידנית ואוטומטית), בה יחס ההעברה בין המנוע לבין הגלגלים נעשה לפי מספר מצבים בדידים (הילוך ראשון, שני, שלישי וכו'), בתיבת הילוכים רציפה יחס ההעברה נקבע על פני רצף של מצבים בטווח שבין יחס גבוה ליחס נמוך. בתיבה כזו אין גלגלי שיניים (כפי שיש בתיבה רגילה), אלא היא מורכבת משתי גלגלות בצורת חרוט אשר ביניהן מתוחה רצועה. יחס ההעברה נקבע לפי המיקום של הרצועה על הגלגלות, ושינוי המיקום נעשה בדרך כלל באמצעות לחץ הידראולי.
2. עניינה של בקשת האישור ברכבי יונדאי מדגם "וניו" אשר יוצרו בין יולי 2019 לבין אוקטובר 2021. על פי הנטען בבקשת האישור, ברכבים אלו עשויה להיות תקלה בתיבת ההילוכים הרציפה המחייבת במקרים מסוימים החלפה של התיבה. אלא שלטענת המבקשת, בעוד שבמדינות מסוימות הכירה המשיבה 2 באחריותה לתקלה, ופרסמה הנחיות שנועדו לפתור את התקלה, ובמקרה הצורך אף להסדיר את החלפת התיבה על חשבונה, הרי שבישראל היא לא פעלה כך.
טענות המבקשת בהקשר זה מתמקדות בעיקר בעלון שירות טכני (Technical Service Bulletin; ובקצרה – TSB. להלן – "עלון השירות הטכני" או "עלון השירות"), שפרסמה
— סוף עמוד 3 —
המשיבה 2 במרץ 2023 כחלק מ"קמפיין שירות" (service campaign) בארצות הברית, קנדה ודרום קוריאה. העלון מתייחס לרכבי יונדאי מדגם וניו המצוידים בתיבת הילוכים רציפה מסוג IVT ואשר יוצרו בין יום 17.9.2019 לבין יום 20.10.2021. על פי האמור בעלון, יש לבצע עדכון תוכנה בכל אחד מהרכבים האמורים אשר עדיין לא נמסרו ללקוחות, או שמגיעים למוסך מכל סיבה שהיא. כמו כן, יש לבצע ברכבים אלו בדיקה ממוחשבת לסריקת תקלות וככל שתוצאות הבדיקה מצביעות על תקלה בתיבת ההילוכים (על דרך קבלת אחד מחמישה קודים מסוימים), אזי יש להחליף את תיבת ההילוכים ללא תשלום.
3. המשיבות אינן חולקות על כך שעלון השירות פורסם במסגרת קמפיין שירות שנועד להתמודד עם תקלה אפשרית בתיבת ההילוכים, וכי הקמפיין הופעל רק בארצות הברית, קנדה ודרום קוריאה, ולא בישראל (ובמדינות נוספות). אולם, לטענתן ביסודה של הבחנה זו נמצא טעם ענייני – התקלה מתרחשת בטמפרטורות קרות במיוחד, בסביבות מינוס 30 מעלות צלזיוס. טמפרטורה כזו עשויה להופיע במדינות הנזכרות, אך לא בישראל.
נפרט עתה את הדברים ביתר הרחבה.
בקשת האישור
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 19164. ביום 13.12.2020 רכשה המבקשת מהמשיבה 1 רכב יונדאי מדגם וניו, אשר לפי רישיונו עלה לכביש ביום 14.5.2020. המשתמשת העיקרית ברכב הייתה גב' אלכנסדרה גור ("אלכסנדרה"), בתו של בן זוגה של המבקשת. על פי הנטען בבקשת האישור, ביום 17.7.2023 נהגה אלכסנדרה ברכב, ובמהלך הנסיעה היא חשה שמהירות סיבובי המנוע עולה ללא קשר לנסיעה, עצרה את הרכב והזמינה גרר. למחרת נעשתה בדיקה של הרכב במוסך ותחילה נמסר כי הגיר במצב תקין, אולם לאחר שהתברר כי תיבת ההילוכים אינה פועלת במצב אוטומטי (אלא רק ידני) נעשתה סריקה ממוחשבת לאיתור תקלות והתקבלה תוצאה לפיה ישנה תקלה (קוד P0741) המחייבת את החלפת תיבת ההילוכים. המוסך הציע לבצע את ההחלפה תמורת סך של 7,896 ש"ח, המשקף הנחה של 80% מהמחיר הרגיל. המבקשת פנתה אל המשיבה 1 בבקשה כי תחליף את הגיר על חשבונה, אך נענתה בסירוב מכיוון שתקופת האחריות חלפה. אולם, ביום 26.7.2023 הודיעה המשיבה 1 כי ההחלפה כן תבוצע על חשבונה במסגרת האחריות, וזאת עקב הטבה שהמבקשת זכאית לה כתוצאה מהסדר פשרה בתובענה ייצוגית אשר חל על עניינה, שמכוחו הוארכה תקופת האחריות לרכב עד יום 13.8.2023.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)5. ביום 1.8.2023 הכניס מר גור, בן זוגה של המבקשת, את הרכב למוסך. ביום 7.8.2023 נמסר למבקשת שהתיקון הושלם. במועד זה כבר התעורר אצל המבקשת ומשפחתה חשד כי מדובר בתקלה סדרתית, וזאת נוכח תגובות לפוסט בפייסבוק שפרסמה אלכסנדרה בעניין זה ביום 22.7.2023, ולפיכך מר גור הגיע למוסך לקחת את הרכב יחד עם מומחה רכב, מר שלמה נצר. ביום 3.12.2023 הגישה המבקשת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הנוכחית.
6. הקבוצה שהמבקשת מבקשת לייצג כוללת את "כל מי שהינו הבעלים של רכב מדגם 'יונדאי וניו' שנת ייצור 2022-2020, שהורכבה בו תיבת הילוכים רציפה ואשר יוצר, הורכב, עוצב או שווק על ידי המשיבה 2 ויובא לישראל באמצעות המשיבה 1 או בייבוא אישי / מקביל".
— סוף עמוד 4 —
בבקשת האישור נטען כי התקלה בתיבת ההילוכים אינה אקראית, אלא מדובר ב"פגם מולד, סדרתי ונפוץ", אשר המשיבות מודעות לו והמשיבה 2 אף פרסמה בעניינו את עלון השירות הטכני.
להוכחת טענותיה לגבי הפגם בתיבת ההילוכים צירפה המבקשת לבקשת האישור חוות דעת מומחה של מר נצר. על פי האמור בחוות הדעת, הגם שלעתים מפרסמים יצרני רכב עלוני שירות לטיפול בתקלות שאינן בהכרח תקלות סדרתיות, הרי שבמקרה הנוכחי עולה מהעלון כי הוא מתייחס לתקלה רוחבית ומבנית. עוד נקבע, כי תיבת ההילוכים המותקנת ברכבה של המבקשת היא אותה תיבת הילוכים שבה עוסק עלון השירות. על יסוד העלון והתקלה ברכבה של המבקשת, "ניתן לקבוע שבדגם רכב יונדאי וניו המיובא ומשווק בישראל מהשנתונים 2020-2022 בהם עוסק העלון, קיים כשל מן הייצור בתיבת ההילוכים, המונע תנועה תקינה של הרכב" (פסקה 8.1 לחוות הדעת). עוד הודגש בחוות הדעת, כי גם כאשר קיימת תקלה בתיבת ההילוכים היא לא בהכרח תבוא לידי ביטוי בתחילת השימוש ברכב, כך שעשויים להיות מצבים בהם התקלה תופיע באמצע נסיעה ותשבית את הרכב, על מלוא הנזקים ואי הנעימות הכרוכים בכך (פסקה 5.9 לחוות הדעת). עוד ציין המומחה, כי תיבת ההילוכים החדשה שהותקנה ברכבה של המבקשת היא מאותו דגם שאירעה בו התקלה, ולא מהדגם המשופר שיש להתקין לפי עלון השירות הטכני (פסקה 4.10 לחוות הדעת).
7. על פי הנטען בבקשת האישור, העובדה שהמשיבות אינן פועלות בהתאם למתווה שנקבע בעלון השירות גם בישראל עולה כדי הפרת חובותיהן על פי דין. הפרה זו מתבטאת הן בכך שהמשיבות אינן מגלות על קיומה של התקלה קודם למכירה, והן בכך שלאחר המכירה הן אינן נוטלות אחריות כנדרש על תיקון התקלה. בהקשר זה טוענת המבקשת, כי היה על המשיבות לפנות לבעלי הרכבים בקריאה יזומה לביצוע התיקון הנדרש וכן להאריך את תקופת האחריות על תיבת ההילוכים. לשיטת המבקשת, התנהלות המשיבות מצמיחה לה ולקבוצה עילות תביעה שונות, לרבות הטעיה והפרת חובת הגילוי לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; אי התאמה לפי סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968; הפרה של חובות הקבועות בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2006; הפרת חוזה; עשיית עושר ולא במשפט; ועוד.
הועתק מנבו8. לטענת המבקשת, נגרמו לה ולקבוצה כתוצאה מהתנהלות המשיבות נזקים ממוניים ולא ממוניים. הנזקים הממוניים לחברי הקבוצה מתבטאים בעלות החלפת תיבת ההילוכים (העומדת על סך של 26,817 ש"ח), בירידת ערך הרכב (כ-14,000-7,000 ש"ח, בהתאם לשיעור ירידת הערך כמפורט להלן), בעלות השכרת רכב חלופי (כ-1,000 ש"ח), ובאובדן ימי עבודה (כ-1,000 ש"ח). הנזק הלא ממוני מתבטא בעוגמת נפש, ובבקשת האישור הועמד ראש זה על סך של 2,000 ש"ח לכל חבר קבוצה.
להוכחת הנזק שעניינו ירידת ערך הרכב, צורפה לבקשת האישור חוות דעת מומחה של השמאי מר אלי אמרן. על פי האמור בחוות הדעת, לרכבים בהם הוחלפה תיבת ההילוכים בתיבה תקינה נגרמה ירידת ערך מסחרית בשיעור של 8%, ואילו לרכבים שבהם התיבה שהתגלה בה ליקוי הוחלפה בתיבה מאותו סוג, אשר גם היא פגומה, נגרמה ירידת ערך בשיעור של 16%. עוד נקבע כי ישנה ירידת ערך בשיעור של 8% גם ברכבים שלא התגלתה בהם בפועל תקלה, וזאת בשל כך שקונים פוטנציאליים יירתעו מלרכוש רכבים אשר ידועים בכך שהתקלה שכיחה אצלם. בכל הנוגע לרכבה של המבקשת, נקבע בחוות הדעת כי נגרמה לו ירידת ערך בשיעור של 16% (נוכח
— סוף עמוד 5 —
העובדה שתיבת ההילוכים החדשה היא מאותו דגם שבו קיימת התקלה), המסתכמת בסך של 14,112 ש"ח.
מלבד חוות דעת המומחים, נתמכה בקשת האישור בתצהירה של המבקשת, אולם בהמשך הוא הוחלף, לבקשת המבקשת ובהיעדר התנגדות מצד המשיבות, בתצהירה של אלכסנדרה.
התשובה לבקשת האישור
9. לטענת המשיבות, יש לדחות את בקשת האישור ממכלול טעמים, ובראש ובראשונה בשל כך שהיא נשענת על הנחת מוצא שגויה לגבי אופי התקלה אשר עלון השירות הטכני עוסק בה. בניגוד להנחת המבקשת, עלון השירות אינו מצביע על תקלה בתיבת ההילוכים, אלא נועד להתמודד עם תופעה שאינה רלוונטית לשוק הישראלי.
לטענת המשיבות, התברר כי בטמפרטורות נמוכות במיוחד, העומדות על כשלושים מעלות צלזיוס מתחת לאפס, חלה עלייה בצמיגות השמן הנמצא בתיבת ההילוכים, הגורמת לתגובה הידראולית איטית מהנדרש, מה שגורם לשחיקת הגלגלות ורצועת ההנעה של התיבה ולקושי בהאצה של הרכב. לפיכך, פתחה המשיבה 2 בקמפיין שירות במסגרתו פורסם עלון השירות הטכני, המורה על ביצוע עדכון תוכנה שיגביר את התגובה ההידראולית בטמפרטורה נמוכה, וזאת על ידי שינויים הקשורים לזמני הפעולה של התיבה וללחצים המופעלים על הגלגלות. עדכון התוכנה פותר את הבעיה, אולם ככל שהשחיקה כבר נגרמה קודם לכן אזי נדרשת החלפה של תיבת ההילוכים. בניגוד לנטען בחוות דעת המומחה מטעם המבקשת, תיבת ההילוכים החדשה היא בדיוק מאותו דגם של התיבה הקודמת (שכן לאחר עדכון התוכנה אין בה כל פגם), הגם שניתן לה מספר קטלוגי שונה לצורכי בקרה.
10. בכל הנוגע לתקלה בתיבת ההילוכים ברכבה של המבקשת, טוענות המשיבות כי היא אינה קשורה לתקלה אליה מתייחס עלון השירות הטכני. לטענת המשיבות, הנתמכת בחוות דעת מומחה של מהנדס הרכב מר יפים אוסיצ'נסקי, מבדיקת רכבה של המבקשת עולה כי אכן הייתה שחיקה חריגה בתיבת ההילוכים, אולם לא נמצא פגם בתיבת ההילוכים עצמה, מה שמצביע על כך שמקור התקלה הוא במערכת החשמל של התיבה, ומדובר ככל הנראה במגע רופף של אחד המחברים בלוח הפיקוד של התיבה. מדובר בתקלה נדירה, ומבירור שנערך במרכזי השירות ובמוסכים עולה שכמות תיבות ההילוכים של רכבי יונדאי וניו שהוחלפו היא מזערית.
המשיבות מדגישות, כי המבקשת לא הביאה ראיה כלשהי לקיומה של תקלה בתיבת ההילוכים של רכבי יונדאי וניו, למעט עלון השירות הטכני. אולם, טוענות המשיבות, מעבר לכך שבהתאם לפסיקה לא ניתן להסתמך על עלוני שירות בלבד כראיה לקיומה של תקלה סדרתית, הרי שבמקרה הנוכחי העלון כלל אינו רלוונטי, שכן כאמור הוא מתייחס לתקלה העשויה להופיע רק במדינות בהן יש מזג אוויר קר במיוחד.
התשובה נתמכת, כאמור, בחוות דעתו של מר אוסיצ'נסקי, וכן בתצהיריהם של מר CHO MYUNGRAE ("מר צ'ו"), העובד בתור מהנדס בטיחות (Safety Engineer) במשיבה 2, ושל מר ולרי ריידר, מנהל אגף טכני ואיכות במשיבה 1.
— סוף עמוד 6 —
התגובה לתשובה
11. במסגרת התגובה לתשובה טוענת המבקשת, כי המשיבות מודות למעשה בקיומה של תקלה, וטענתן כי זו מתרחשת רק בטמפרטורה קרה באופן קיצוני עולה כדי "הודאה והדחה". עוד נטען כי אין ממש בטענה זו לגופה, שעה שהיא לא נתמכה במסמך כלשהו. זאת ועוד, מזג האוויר בדרום קוריאה אינו מגיע למינוס 30 מעלות צלזיוס, והתקלה התרחשה גם ברכבים שלא הייתה להם הזדמנות לשהות בטמפרטורה כה קרה. עוד נטען כי ישנן אינדיקציות נוספות, מלבד עלון השירות הטכני, לקיומה של התקלה, וכי המקרה של המבקשת אינו יחיד. להוכחת טענה זו צורפו שלושה תצהירים של בעלי רכבי יונדאי וניו אשר נאלצו להחליף את תיבת ההילוכים ונשאו בעלות מכיסם. כמו כן צורפה לתגובה לתשובה חוות דעת משלימה של מר נצר. בין היתר, שלל מר נצר את טענת המשיבות לגבי מקורה של התקלה ברכבה של המבקשת.
הדיון בהליך
12. בקדם המשפט הראשון שהתקיים בהליך הוסכם כי תינתן למשיבות הזדמנות לספק מסמכים המלמדים כי עלון השירות הטכני מתייחס לתקלה הנובעת מטמפרטורות קרות במיוחד, אשר אינן מופיעות בישראל. המשיבות הציגו מסמך הנחזה להיות מצגת העוסקת בתופעה, אשר לטענתן הוכן באפריל 2020 ("המצגת"). המבקשת הסכימה כי המסמך ייחשב כחלק מחומר הראיות בתיק, אולם לטענתה המסקנה העולה ממנו היא הפוכה מזו הנטענת על ידי המשיבות.
משלא הושגה הסכמה, התקיים דיון הוכחות בו נחקרו המצהירים והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.
דיון והכרעה
13. עניינה של בקשת האישור בטענה לקיומו של פגם ברכבי יונדאי וניו הגורם לפגיעה בתיבת ההילוכים המותקנת בהם. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא האם הוכח – ברף הנדרש בשלב זה של הדיון – כי אכן יש ברכבים פגם כאמור הרלוונטי לישראל.
14. בהתאם לסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, תנאי לאישור תובענה ייצוגית הוא כי ישנה "אפשרות סבירה" שהשאלות המשותפות לחברי הקבוצה יוכרעו לטובתה. הרף הנדרש בשלב זה של הדיון אינו זהה לרף בו נדרש לעמוד תובע בסיומו של הליך אזרחי רגיל, ודי בכך שהמבקש יראה שיש אפשרות סבירה כי בסופו של ההליך הוא יוכרע לטובת הקבוצה. יחד עם זאת, הפסיקה עמדה על כך שהנטל החל על המבקש בשלב הדיון בבקשת האישור הוא גם במישור הראייתי. כלומר, אין די בכך שכתבי הטענות יגלו עילה (במובן שהיה מצדיק הימנעות ממחיקה על הסף בהליך רגיל), אלא על המבקש להציג תשתית ראייתית מספקת על מנת לשכנע כי יש טעם בבירור ההליך במסגרת תובענה ייצוגית (ראו למשל, רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, פסקה 10 [נבו] (26.4.2010); רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, פסקה 12 [נבו] (5.7.2012)).
תנאי נוסף בו נדרש לעמוד המבקש, הרלוונטי לענייננו, הוא הוכחת קיומה של קבוצה. היינו, אין די בכך שהמבקש יראה כי עומדת לו לכאורה עילת תביעה אישית וכי ישנו סיכוי סביר שהשאלות הקשורות לקיומה של העילה יוכרעו לטובתו, אלא עליו להראות כי ישנה קבוצה של
— סוף עמוד 7 —
אנשים אשר השאלות הקשורות אליו רלוונטית גם להם. "הנטל הבסיסי המוטל על המבקש, מעבר להוכחת עילת התביעה האישית שלו, הוא אפוא להוכיח כי קיימת קבוצת אנשים שלהם עילת תביעה דומה דיה לשלו. לא די בכך שהמבקש יצביע על עילת תביעה נגד העוסק, עליו להצביע גם על כך שקבוצה שלמה נפגעה באופן דומה" (ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ, פסקה 28 [נבו] (2.9.2018) ("עניין גרסט")).
15. ישנם מקרים, ודומה כי המקרה הנוכחי נמנה עימם, בהם קיימת חפיפה משמעותית בין שני התנאים – היינו, התנאי הדורש קיומה של קבוצה והתנאי הדורש כי תהיה אפשרות סבירה שהשאלות השנויות במחלוקת יוכרעו לטובתה. כך, עילת התביעה בענייננו מתבססת על טענה לקיומה של תקלה סדרתית רוחבית ("פגם מולד, סדרתי ונפוץ", כלשון בקשת האישור). כלומר, הן השאלה אם יש למבקשת עילת תביעה אישית והן השאלה אם ישנה קבוצה מתלכדות לשאלה הבאה: האם הוכח, ברף הנדרש, כי ישנה תקלה סדרתית בתיבת ההילוכים ברכבי יונדאי וניו הנמכרים בארץ.
נפנה, אפוא, לבחון האם עומדת המבקשת בנטל הנדרש.
עלון השירות הטכני
16. הראיה המשמעותית ביותר, אשר דומה כי עליה משליכה המבקשת את עיקר יהבה, היא עלון השירות הטכני (ה-TSB). כפי שפורט לעיל, העלון פורסם במסגרת "קמפיין שירות" שננקט על ידי המשיבה 2 בארצות הברית, קנדה ודרום קוריאה. במסגרת הקמפיין נקבע כי יש לבצע עדכון תוכנה לתיבת ההילוכים, וכי כאשר הבדיקה מצביעה על כך שהתיבה כבר ניזוקה, אזי יש להחליפה על חשבון המשיבה 2.
מה מעמדו הראייתי של עלון שירות טכני כדוגמת זה שפרסמה המשיבה 2? ככלל, העובדה שפורסם מסמך מקצועי העוסק באופן בו יש לתקן תקלה מסוימת אינה מלמדת כי קיימת תקלה סדרתית כזו (ראו, ת"צ (מחוזי מרכז) 22585-07-15 נסאר נ' צ'מפיון מוטורס ישראל, פסקה 80 [נבו] (10.1.2024)). טעם הדבר פשוט: תקלות וטיפול בהן הם חלק טבעי מחייו של מוצר מיכני, והעובדה שניתנות הנחיות כיצד לטפל בתקלות אינה מלמדת בהכרח שמדובר בתקלות חריגות או סדרתיות.
עם זאת, ישנם מקרים בהם המסמך והנסיבות בהן הוא פורסם מצביעות על כך שהוא פורסם במסגרת התמודדות עם תופעה שאינה נקודתית בלבד. במקרים כאלו, המסמך עשוי להוות ראיה התומכת בקיומה של תקלה סדרתית (למקרים בהם העניק בית המשפט משקל מסוים ל-TSB או למסמך דומה במסגרת הבחינה אם הוכחה אפשרות סבירה לקיומו של פגם ראו למשל, ת"צ (מחוזי מרכז) 29166-07-19 מיטרני נ' כלמוביל בע"מ, פסקאות 92-91 [נבו] (12.11.2023); ת"צ (מחוזי מרכז) 47147-04-21 שטרן נ' Kia Motor Company [נבו] (22.8.2023); ת"צ (מחוזי מרכז) 17556-02-19 דקר נ' Mercedes-Benz Group AG (לשעבר Daimler AG) [נבו] (23.3.2025) ("עניין דקר")). ויודגש, גם אם לעובדה שפורסם TSB במסגרת קמפיין שירות עשויה להיות משמעות ראייתית אין בכך כדי לומר כי די בה כדי לעמוד בנטל המוטל על המבקש בשלב הדיון בבקשת האישור, ויש לבחון את המסמך על רקע מכלול הנסיבות והראיות שהוגשו (ושלא
— סוף עמוד 8 —
הוגשו) (השוו, ת"צ (מחוזי מרכז) 16763-08-23 כץ נ' דלק מוטורס בע"מ, פסקה 26 [נבו] (17.7.2025)).
17. בענייננו, דומה שאין מחלוקת שעלון השירות הטכני אינו מתייחס לתקלה "שגרתית", אלא לתופעה רוחבית החורגת מכך. אף המשיבות אינן חולקות על כך, אלא שלטענתן מדובר בתקלה העשויה להתרחש רק במדינות שעשויה להיות בהן טמפרטורה קרה באופן קיצוני של מינוס 30 מעלות. המבקשת חולקת על צמצומה של התופעה למדינות אלו, ואף מוסיפה וטוענת כי טענה זו מהווה "הודאה והדחה" – המשיבות מודות בקיומה של תקלה (והרי לך "הודאה"), אלא שלטענתן היא אינה חלה בתנאים מסוימים (וזו טענת "הדחה"). בנסיבות אלו, טוענת המבקשת, הנטל להוכיח את הטענה מוטל על המשיבות.
האם טענת המשיבות נחשבת ל"הודאה והדחה"?
05129371018. מצב של "הודאה והדחה" מתקיים כאשר בעל דין מודה בכתבי טענותיו בעובדות אשר יש בהן כדי להקים לו חבות, אולם מוסיף ומעלה טענות נוספות אשר יש בהן כדי לשחרר אותו מאותה חבות. מקרה "קלאסי" של הודאה והדחה הוא כאשר הנתבע מודה בכך שנוצר חיוב כלפי התובע, אולם לטענתו הוא פרע אותו (ראו, ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד ט"ז 1000, פסקה 3 לפסק דינו של השופט זוסמן (1962) [נבו] ("עניין טפר"); ע"א 11100/02 חצור נ' דותן, פסקה 18 [נבו] (16.2.2004). לעניין יסודות הדוקטרינה של הודאה והדחה ראו גם, ע"א 6681/21 קילקר נ' נועם, פסקאות 24-23 [נבו] (12.7.2023) ("עניין קילקר")). כאשר מתקיים מצב של "הודאה והדחה", הרי שנטל השכנוע להוכיח את הטענה ה"מדיחה" רובץ על הנתבע.
054678313 אולם, זאת יש להדגיש – הודאה והדחה מתקיימת רק כאשר הנתבע הודה בכל העובדות שמקימות נגדו עילת תביעה, והוסיף והעלה טענה שבמהותה היא טענה לפטור מאותה חובה. הטענה אינה חלה כאשר הנתבע הודה בחלק מהעובדות העשויות להקים עילת תביעה, או שהעלה טענות הגנה שנוטלות מהעובדות בהן הודה את אופיין המחייב מלכתחילה. כפי שהמחיש זאת השופט זוסמן בעניין טפר (פסקאות 4-3 לפסק דינו; ההדגשות במקור):
"הטענה 'פרעתי' היא טענת 'הודאה והדחה', מבחינת: 'כן – אבל'. האומר 'פרעתי', מודה בכך שנולד החוב ופוטר את התובע מהוכחתו, אבל, לאחר מכן, אומר הוא, נפקע החוב שנולד. היסודות של הטענה המורכבת הלזו ערוכים, כביכול, בשני עיגולים קונצנטריים. בעיגול הפנימי, הקטן, מצויות כל אותן העובדות עליהן העמיד התובע את תביעתו, ובעיגול החיצוני, הגדול, ערוכות העובדות המפקיעות את זכות התובע.
ואולם יש גם והנתבע מודה, כי קיבל מהתובע סכום כסף, אך כופר בחבותו להיענות לתביעה, בלא שתהא כפירתו נובעת מעילה המבטלת או מפקיעה זכות שקמה. כיצד? ראובן תובע משמעון תשלום הלוואה שהילווה לו; שמעון מודה בקבלת הכסף. אך טוען שהכסף ניתן לו בתור מתנה, או שקיבלו בתור פרעון חוב שראובן חב לו.
— סוף עמוד 9 —
טענת הגנה כזו אינה בבחינת 'הודאה והדחה', שכן שמעון לא הודה בכל העובדות של עילת התביעה ולא פטר את ראובן מהוכחתן, אלא רק מהוכחת מקצתן פטר אותו… הודאה בקבלת הכסף היתה כאן, הודאה בקבלת הלוואה לא היתה. הואיל והעובדות המצויות בעיגול הפנימי של טענת ההגנה אינן כל אותן העובדות המעמידות את התביעה, על התובע להוכיח את השאר, היינו עליו להוכיח כי בתור הלוואה מסר את הכסף, ולא – תידחה התביעה".
עוד ראו, ע"א 777/80 שרייבר נ' שטרן, פ"ד לח(2) 143, פסקה 3 (1984).
19. בענייננו, המשיבות אכן הודו בכך שיש פגם מסוים בתיבת ההילוכים (גם אם הן לא הגדירו זאת כך). אולם, הן הודו רק במה שהן הודו בו – בעיה המתבטאת בתפקודה של התיבה בטמפרטורות של קור קיצוני. הן לא הודו בפגם כמו זה שהמבקשת טוענת לו – ליקוי אשר אינו בא לידי ביטוי רק בתנאים של קור קיצוני. לא יהא זה נכון לומר שהמשיבות הודו ב"תקלה" באופן כללי, ואז ביקשו לטעון כי יש להחריג ממנה מצבים מסוימים. הגדרה נכונה יותר תהיה שהמשיבות הודו בתקלה המתרחשת בתנאים מסוימים, ואילו במצבים שאינם עונים על תנאים אלו הן לא הודו בכך שישנה תקלה. הנטל לשכנע כי קיימת תקלה גם במצב שבו לא הודו המשיבות, נותר מוטל על המבקשת.
20. הנה כי כן, המשיבות לא הודו בעובדות המקימות כנגדן עילה תביעה, וממילא אין ענייננו במצב של הודאה והדחה. ודוק: אין בכך כדי לומר כי לעובדות שהמשיבות הודו בהן אין משמעות. הודאה של נתבע בעובדות מסוימות פוטרת את התובע מלהוכיח אותן. בנסיבות מסוימות, מצב דברים זה (לעתים בצירוף ראיות נוספות) עשוי להוביל לקביעה כי התובע הניח תשתית שמצדיקה להעביר אל הנתבע את נטל הבאת הראיות (השוו, רע"א 296/11 נג'אר נ' עליאן, פסקה 7 [נבו] (23.2.2012), שם קבע בית המשפט העליון כי עבר לנתבע נטל הבאת הראיות, הגם שסבר כי אין מדובר ב"הודאה והדחה"). אולם, קיים הבדל מהותי בין סיטואציה שבה יש לשקול את האפשרות שעבר נטל הבאת הראיות לבין מצב של הודאה והדחה. ראשית, את השאלה אם יש הצדקה להעברת נטל הבאת הראיות יש לבחון על רקע כלל הראיות והנסיבות, בעוד שהשאלה אם מתקיים מצב של הודאה והדחה נבחנת, ככלל, באופן ממוקד יותר ובהתאם לחזית בכתבי הטענות (עניין קילקר, פסקה 24); שנית, להעברת נטל הבאת הראיות יש משמעות פחות מרחיקת לכת מאשר החלתה של דוקטרינת ה"הודאה והדחה", המטילה על הנתבע את נטל השכנוע (להבחנה בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות ראו, מבין רבים, ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, [נבו] (5.10.2006); ע"א 8922/22 מכון ז'בוטינסקי בישראל נ' המלך דוד מכירות פומביות בע"מ, פסקאות 33-30 לפסק דינה של השופטת וילנר [נבו] (25.2.2026)).
נפנה, אפוא, לבחון האם הוכיחה המבקשת, ברף הנדרש, כי ישנה תקלה סדרתית הרלוונטית לישראל, ולמצער כי יש הצדקה להעביר למשיבות את נטל הבאת הראיות בעניין זה.
— סוף עמוד 10 —
הראיות התומכות בטענה לתקלה רוחבית
21. כבר בפתח הדיון יש להבהיר כי למעט עלון השירות הטכני, לא הציגה המבקשת ראיה כלשהי אשר עשויה לבסס את טענותיה לקיומה של תקלה בתיבת ההילוכים המותקנת ברכבים בהם עוסקת בקשת האישור.
מעיון בכתבי הטענות עולה, כי מלבד עלון השירות הטכני מפנה המבקשת לראיות ולאינדיקציות הבאות ככאלו שמחזקות את טענותיה: העובדה שהתקלה התרחשה ברכב שלה וברכבים של שלושה אנשים נוספים (אשר תצהיריהם צורפו לתגובה לתשובה); תלונות של גולשים בפייסבוק בקשר לתיבת ההילוכים (נספח 11 לבקשת האישור); והעובדה שהמשיבה 1 הציעה למבקשת הנחה של 80% מעלות החלפת התיבה (לפני שהתברר שהאחריות חלה בעניינה), וכן הציעה הנחה משמעותית לשתי לקוחות נוספות אשר האחריות לא חלה בעניינן. אולם, אף אחת מטענות אלו אין בה כדי לספק תמיכה ראייתית, ולוּ קלושה, לטענות העולות בבקשת האישור.
22. אשר לרכבה של המבקשת: המומחה מטעמה לא בדק את תיבת ההילוכים של הרכב, ובדיקתו התמצתה בנסיעה קצרה ברכב, בבדיקה חיצונית שלו ובעיון במסמכים הנוגעים אליו. לעומת זאת, המומחה מטעם המשיבות בדק את תיבת ההילוכים, ולטענתו הבדיקה העלתה כי מדובר בתקלה במערכת החשמל של התיבה, שאינה קשורה לתקלה בה עוסק עלון השירות הטכני. המבקשת העלתה השגות שונות בקשר לבדיקת המומחה מטעם המשיבות, לרבות כי לא הוצג אישור לכך שתיבת ההילוכים שנבדקה על ידו אכן נלקחה מרכבה של המבקשת. יש ממש בטענה אחרונה זו. מחקירת מר אוסיצ'נסקי עולה, כי הוא בדק תיבה שנמסרה לו במרכז השירות של המשיבה 1 ונאמר לו כי זו התיבה מרכבה של המבקשת, בלא שהיה סימן זיהוי של ממש על התיבה (ראו, עמ' 5-4 לפרוטוקול מיום 1.7.2025). המשיבות לא הגישו ראיה כלשהי המלמדת כי מה שנמסר לבדיקה הוא אכן התיבה מרכבה של המבקשת. בנסיבות אלו, קשה לייחס משקל ממשי לבדיקה. לפיכך, אתייחס למקרה של המבקשת כאל כזה שלא הוכח מה מקור התקלה בעניינו.
אשר לשלושת בעלי הרכב הנוספים אשר הוגש תצהיר מטעמם, אף בעניינם לא הובאו ראיות כלשהן מה היה מקור התקלה. לגבי שניים מהמצהירים הצליחו המשיבות להראות בחקירה, כי ככל הנראה לא בוצעו ברכביהם טיפולים שגרתיים במועד (הגם שלא ניתן לדעת אם יש לכך קשר לתקלה בתיבת ההילוכים). מכל מקום, אתייחס גם למקרים אלו כאל כאלו שלא הוכח מה מקור התקלה בתיבת ההילוכים.
23. הנה כי כן, המבקשת הראתה ארבעה מקרים בהם הייתה תקלה בתיבת ההילוכים של הרכבים הרלוונטיים, בלא שהביאה ראיות כלשהן לגבי מקור התקלה. זאת, כאשר מספר הרכבים המשתייכים לקבוצה זו עומד על אלפים לא מעטים (לטענת המשיבות, אשר דומה שאינה שנויה במחלוקת, נמכרו על ידי המשיבה 1 כ-11,000 רכבים (עמ' 4, שורה 26 לפרוטוקול מיום 19.11.2024), וככל הנראה ישנם רכבים נוספים שיובאו בייבוא מקביל). אין צורך לומר שהעובדה שאירעה תקלה בארבעה רכבים מתוך אלפים אינה מלמדת דבר. בהקשר זה אציין, כי גם המומחה מטעם המבקשת אישר שככלל תקלה בשיעור של 1.5% לשנה היא סבירה (עמ' 39-38 לפרוטוקול מיום 10.6.2025).
— סוף עמוד 11 —
24. אשר ל"פוסטים" שפורסמו בפייסבוק שהמבקשת צירפה לבקשת האישור: ראשית, לא ניתן להסתמך על פרסומים ברשתות חברתיות כדי להוכיח קיומה של תקלה או את היקפה (השוו, ע"א 3948/11 חגי נ' פרטנר תקשורת בע"מ [נבו] (20.11.2012) ("עניין חגי")); שנית, המשיבות הפנו, מצידן, לפרסומים ברשתות החברתיות המהללים את דגם הרכב בו עסקינן ואת תיבת ההילוכים המותקנת בו (נספח 3 לתשובה לבקשת האישור); שלישית, מעיון בפוסטים שצירפה המבקשת עולה כי רק שניים מהמפרסמים טוענים כי הייתה להם תקלה בתיבת ההילוכים, ואחד מהם נמנה ממילא על מגישי התצהיר, כך שמדובר לכל היותר בהוספה של מקרה אחד בלבד. לפיכך, גם אם נתעלם מבעיית אי-הקבילות, הרי שאין בפרסומים ברשתות החברתיות שהמבקשת הפנתה אליהם כדי לסייע לה כהוא זה.
אשר לטענה המתייחסת לכך שהמשיבה 1 הציעה למבקשת ולשתי לקוחות נוספות הנחה משמעותית בהחלפת תיבת ההילוכים, הרי שאין כל סיבה להניח שהדבר נובע מ"רגשות אשם", כפי שטוענת המבקשת, ולא ממחווה שירותית ראויה כלפי לקוחות אשר הליקוי ברכבן התגלה זמן קצר לאחר תום תקופת האחריות.
25. הנה כי כן, אין באמתחתה של המבקשת ראיה כלשהי לקיומו של פגם בתיבת ההילוכים, למעט עלון השירות הטכני. למען הסר ספק יובהר, כי גם חוות הדעת שצירפה המבקשת אינה מתיימרת לקבוע קיומו של פגם בתיבה על יסוד מקור אחר, והיא מתמקדת בניתוח עלון השירות הטכני ובקביעה כי הדגם של רכבה של המבקשת שייך לקבוצת הרכבים אשר העלון מתייחס אליה (קביעה שהמשיבות אינן חולקות עליה).
26. נוכח האמור, השאלה שעלינו לבחון היא האם די בעלון השירות הטכני ובקמפיין השירות שנקטה המשיבה 2 על מנת לקבוע שהמבקשת עמדה בנטל הנדרש להוכיח קיומה של תקלה רוחבית.
האם המבקשת עמדה בנטל?
27. כפי שצוין לעיל, ברמה העקרונית העובדה שיצרן רכב נוקט במדינות הים פעולות שנועדו להתמודד עם תקלות כאלו או אחרות (כגון "ריקול" או קמפיין שירות) עשויה להיות בעלת משמעות ראייתית בכל הנוגע להוכחת קיומה של תקלה, גם בקשר לרכבים הנמכרים בישראל. אולם, יש לבחון זאת על רקע מכלול הראיות, ואין די בעצם העובדה שהיצרן הכריז בחו"ל על ריקול או על קמפיין שירות. בין היתר, יש לבחון האם יש הסבר מניח את הדעת להבדל בין ישראל לבין המדינות בהן הוכרז "ריקול" או קמפיין שירות, המצדיק התייחסות שונה.
בענייננו, המשיבות מצביעות על הבדל ענייני – תנאי מזג האוויר. לטענתן, התקלה המדוברת מתרחשת רק בטמפרטורה קרה באופן קיצוני, בסביבות מינוס 30 מעלות, וממילא היא אינה רלוונטית לישראל. המבקשת חולקת וסבורה כי אין ממש בטענה זו של המשיבות. בהקשר זה טוענת המבקשת כי המשיבות לא הביאו ראיות כלשהן התומכות בטענה כי זהו מקור התקלה, וגרסה זו אף מעוררת תמיהות שונות.
28. לאחר שבחנתי ושקלתי את התשתית הראייתית שהוצגה בשלב הנוכחי של הדיון, אני סבור שהמבקשת לא עמדה בנטל להראות כי התקלה בתיבת ההילוכים רלוונטית לתנאי מזג
— סוף עמוד 12 —
האוויר בישראל, ואף לא הציגה תשתית ראייתית שדי בה כדי לקבוע שיש להעביר למשיבות את נטל הבאת הראיות בעניין זה. זאת, על אף שכפי שאפרט גם התשתית הראייתית שהציגו המשיבות לוקה בחסר.
29. בתגובתן לבקשת האישור טוענות המשיבות, כאמור, כי התקלה עליה מצביע עלון השירות הטכני מתרחשת רק בטמפרטורה של מינוס 30 מעלות צלזיוס. אולם, המשיבות לא צירפו מסמך כלשהו התומך בטענה זו. הטענה נזכרת אומנם בתצהירו של מר צ'ו, אולם בתצהיר אין פירוט על מה היא מתבססת. יתרה מזו, מחקירתו של מר צ'ו התברר כי הוא כלל לא היה מעורב בפרסום עלון השירות הטכני או בהחלטה על קמפיין השירות. מר צ'ו הסביר, כי כאשר מתעורר חשד שישנה תקלה העניין נבחן תחילה על ידי מחלקת הבטיחות של המשיבה 2, וככל שמתברר שאין חשש בטיחותי עובר הטיפול למחלקה אחרת. במקרה הנוכחי, מעדותו של מר צ'ו עולה כי הוא היה מעורב בטיפול בעניין עד לאחר שנשלל החשש להיבט בטיחותי. לאחר מכן הועבר הטיפול בנושא לצוות אחר, ומר צ'ו לא היה מעורב בכך, לרבות לא בהוצאת עלון השירות הטכני, והוא אף לא ידע לומר איזה צוות טיפל בעניין (עמ' 19-18 לפרוטוקול מיום 10.6.2025). אף חוות דעת המומחה שצירפו המשיבות אינה כוללת בחינה מקצועית של הטענה להשפעה של מזג האוויר, ומסתפקת בציון טענת המשיבה 2.
הנה כי כן, במסגרת התשובה לבקשת האישור לא הובאו ראיות של ממש בנוגע למאפייני התקלה, למעט ביסוס הטענה (שדומה שכיום אף המבקשת לא חולקת עליה) כי אין מדובר בתקלה בטיחותית.
30. בעקבות קדם המשפט הראשון הגישו המשיבות את המצגת המתייחסת לבעיות שהתעוררו בקשר לתיבת ההילוכים (נ/2), אשר לטענתן הוכנה באפריל 2020. המצגת לא הוצגה באמצעות עד, ומר צ'ו, שנשאל על המצגת בהרחבה בחקירתו, העיד כי לא הכיר את המצגת ונחשף לה רק במהלך ההכנה לעדותו (עמ' 21 לפרוטוקול מיום 10.6.2025). המבקשת הסכימה להגשת המצגת כראיה (עמ' 6, שורה 1 לפרוטוקול מיום 19.11.2024), וממילא מדובר בראיה קבילה. אולם, דומה כי העובדה שלא נשמעה עדות של גורם שהכין את המצגת, ולמצער הכיר אותה ופעל לפיה, הקשתה על הבנת האמור בה ועוררה מחלוקת לגבי המשמעות של חלקים מסוימים בה.
ומכאן למצגת עצמה: מדובר במצגת שנכתבה בקוריאנית, וצורף לה תרגום נוטריוני לאנגלית. על פי האמור בה, היא נערכה על ידי המחלקה להבטחת איכות (PT Quality Aassurance Group). במצגת צוין כי שיעור התלונות על פגם בתיבת ההילוכים בחורף (1.47%) עומד על פי ארבעה משיעור התלונות בקיץ (0.38%). אשר לגורמים לתופעה צוין כך:
מהאמור עולה, כי ה"חשוד" העיקרי (main factor) בגרימת התופעה הוא טמפרטורות קרות ("הגורם העיקרי"), וישנו גורם נוסף המתייחס ללחץ ההידראולי, אשר קשור לטמפרטורה של השמן (שמושפעת מטבע הדברים מהטמפרטורה החיצונית) ("הגורם המשני").
— סוף עמוד 13 —
בהמשך מופיע ניתוח מקצועי של התופעות, ושל הפיתרון המוצע להן. משעה שהמצגת הוגשה ללא חוות דעת מקצועית, קיים קושי להסיק ממנה מסקנות ברורות. אציין כי יש במצגת מקומות בהם נזכרות טמפרטורות של מינוס 30 ומינוס 40 מעלות ככאלו שיש להן השפעה כזו או אחרת על היווצרות התקלה. כמו כן, בכל הנוגע לגורם העיקרי לתקלה, ההתייחסות במצגת היא לטמפרטורות קרות במיוחד (extremely low temperatures). לצד זאת, יש במצגת גם התייחסות לגורם של טמפרטורה נמוכה מ-24 מעלות צלזיוס (מעל האפס), והצדדים נחלקו ביניהם בשאלה האם הכוונה היא לטמפרטורה החיצונית (כטענת המבקשת) או לטמפרטורה של המנוע, המשקפת טמפרטורה חיצונית נמוכה בהרבה (כטענת המשיבות). בחקירתו מסר מר צ'ו תשובה שעל פני הדברים הולמת יותר את עמדת המבקשת, אולם ציין כי ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר כך גובר הסיכוי שהתקלה תתרחש (עמ' 28-26 לפרוטוקול מיום 10.6.2025). מכל מקום, על פני הדברים ההתיחסות במצגת לטמפרטורה של 24 מעלות היא ביחס לגורם התקלה המשני.
31. כפי שציינתי לעיל, היכולת להסיק מסקנות מהמצגת מוגבלת, שעה שלא הוגשה חוות דעת מקצועית המפרשת אותה, ובהיעדר עדות של גורם מקצועי שהיה מעורב בהכנת המצגת ולמצער הכיר אותה. בנסיבות אלו, לא ניתן לקבוע ממצא לגבי הגורם לתקלה. עם זאת, המצגת עשויה ללמד מה הייתה עמדתה של המשיבה 2 כאשר היא הפיצה את עלון השירות הטכני. לא ניתן לקבוע, על יסוד המצגת, כי המשיבה 2 סברה שהתקלה מתרחשת רק בטמפרטורה קיצונית של 30 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. אולם, נוכח המפורט לעיל, כן ניתן לקבוע שהמשיבה 2 סברה, על יסוד בדיקות מקצועיות שביצעה, כי יש קשר ברור בין מזג האוויר לבין התקלה, במובן זה שככל שהטמפרטורה קרה יותר כך גובר הסיכוי להתרחשות התקלה. עוד ניתן לקבוע כי לפחות בנוגע לגורם העיקרי לתקלה מצאה המשיבה 2 כי הוא קשור לטמפרטורות קרות במיוחד.
לא למותר להוסיף בהקשר זה, כי אף מר נצר, המומחה מטעם המבקשת, לא שלל את האפשרות כי טמפרטורה קרה עשויה להשפיע על הסיכוי להיווצרות התקלה נוכח השפעתה על צמיגות השמן (עמ' 60-59 לפרוטוקול מיום 10.6.2025).
32. בטרם נפנה לנתח את המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל, נתייחס לשתי טענות שמעלה המבקשת, אשר לשיטתה מפריכות את טענת המשיבות לגבי הגורם לתקלה שבגינו הוצא עלון השירות הטכני.
טענה אחת היא, כי אין בעלון התייחסות לכך שהתקלה קשורה למזג האוויר. אולם, מעיון בעלון עולה כי אין בו הסברים בקשר לתופעה ולגורמים לה, אלא הוא כולל הנחיות טכניות לגבי אופן איתור התקלה, הטיפול הנדרש, הדרך בה יש לדווח על כך במערכות המחשב וכדומה. בהתחשב בכך, איני סבור שניתן להסיק מסקנה כלשהי מכך שלא נאמר בעלון שהתקלה עשויה להתרחש בטמפרטורות מסוימות. בהקשר זה אוסיף, כי לטענת המשיבות גם בעלוני שירות אחרים שהפיצה המשיבה 2 המתייחסים לתקלות הקשורות למזג האוויר, היא לא ציינה זאת בעלון.
טענה שנייה שמעלה המבקשת היא כי גרסת המשיבות היא "גרסת בדים", שכן במדינות רבות בארצות הברית הטמפרטורה אינה מגיעה בחורף למינוס 30 מעלות צלזיוס, וכך גם בדרום קוריאה. אף טענה זו אינה משכנעת, ובוודאי שאין די בה כדי לשמוט את הקרקע מתחת גרסת
— סוף עמוד 14 —
המשיבות. בכל הנוגע לארצות הברית, הרי שאין כל חוסר סבירות בהנחה שהמשיבות התייחסו לארצות הברית כאל שוק אחד ולא עשו הבחנה בין המדינות השונות (מה עוד שרכבים עשויים לנסוע ממדינה למדינה). אשר לדרום קוריאה, נראה כי אין מחלוקת שהיו מקרים בהם נרשמו טמפרטורות של מינוס 30, אולם לטענת המבקשת לא כך היה בתקופה שקדמה לפרסום עלון השירות הטכני (עמ' 84 לפרוטוקול מיום 1.7.2025). כך או אחרת, אף לשיטת המבקשת הטמפרטורות בחורף בדרום קוריאה נמוכות בהרבה מבישראל (על פי הנטען בפסקה 12 לתגובה לתשובה, בחורף 2021 הגיעו הטמפרטורות למינוס 18 מעלות), כך שאין בכך שקמפיין השירות ננקט גם בדרום קוריאה כדי לסתור את גרסתה של המשיבה 2 לגבי השפעת מזג האוויר על התקלה והשיקולים שהנחו אותה בקשר לשאלה איפה יש צורך לצאת בקמפיין שירות.
מן האמור עולה, כי גם אם המשיבות לא הוכיחו שהתקלה מתרחשת רק במקרים של קור קיצוני בשיעור של 30 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, הרי שהוכח (ועל כך כנראה אין מחלוקת) שיש קשר בין טמפרטורה נמוכה לשכיחות התקלה, וכן הוכח כי המשיבה 2 ייחסה משקל להשפעת מזג האוויר כאשר בחנה כיצד עליה לנהוג נוכח הדיווחים על התקלה.
33. נקודה נוספת שעשויה להיות לה חשיבות בענייננו נוגעת לשיעור הכשל ברכבים בישראל. בתשובתן לבקשת האישור לא התייחסו המשיבות לשאלה זו, אולם בקדם המשפט טען בא כוח המשיבות כי מתוך כ-11,000 מכוניות שנמכרו היו עשרות החלפות של תיבת ההילוכים בלבד (לרבות בשל גורמים שאינם משקפים תקלה), מה שמייצג שיעור כשל של פחות מאחוז (עמ' 4, שורות 28-26 לפרוטקול מיום 19.11.2024). במהלך ההוכחות ציין בא כוח המשיבות כי שיעור ההחלפות עומד על 0.3% לשנה. המומחה מטעם המשיבות טען כי ערך בירור בשאלה זו אצל גורמים הקשורים למשיבה 1 ונאמר לו ששיעור ההחלפות נמוך מאוד, אולם דברים אלו אינם אלא עדות שמועה כוללנית. המשיבות בחרו שלא להגיש ראיות בקשר לשיעור הכשל, כך שנתון זה לא הוכח במסגרת ההליך (וראו ההתייחסויות של מר ריידר ושל בא כוח המשיבות בעמ' 34-33 לפרוטוקול מיום 1.7.2025, מהן עולה כי מדובר בהחלטה מודעת ועקרונית בתיקים בהם מעורבת המשיבה 2).
34. על רקע האמור, יש לבחון את השאלה שלענייננו: האם עמדה המבקשת בנטל להוכיח קיומה של תקלה רוחבית ברכבים בישראל. כאמור, המבקשת לא הביאה ראיה כלשהי להוכחת התקלה, מעבר לעלון השירות הטכני שפורסם על ידי המשיבות במסגרת קמפיין שירות במדינות מסוימות. אלא שלטענת המשיבות, קמפיין השירות ננקט במדינות אלו בלבד מטעמים ענייניים הקשורים לתנאי מזג האוויר. מכיוון שהמבקשת נושאת בנטל השכנוע, הרי שעליה לשכנע כי התקלה רלוונטית בישראל. בהקשר זה טוענת המבקשת, כי משעה שהיא הוכיחה שקיימת תקלה, הרי שעל המשיבות להוכיח שהתקלה אינה רלוונטית בישראל. לעיל דחינו את הטענה ככל שעניינה בנטל השכנוע (מכוח הדוקטרינה של הודאה והדחה). עתה יש לבחון האם יש מקום להעביר אל המשיבות את נטל הבאת הראיות בשאלה זו.
35. בעניין גרסט לא שלל בית המשפט העליון את האפשרות כי נטל הבאת הראיות יעבור, במקרים המתאימים, לכתפי המשיב בבקשת האישור, בכל הנוגע לתנאי של הוכחת סיכויי התובענה (ראו, עניין גרסט, פסקאות 43-37). לצד זאת, נקבע כי "קיים קושי בלתי מבוטל בהיפוך נטל הראיה כאשר עסקינן בביסוסה של קבוצת נפגעים המתאימה לבירור בהליך ייצוגי – אף על-
— סוף עמוד 15 —
פי שאין לנעול את השער מפני אפשרות זו" (שם, פסקה 39). כלומר, העברת נטל הבאת הראיות בכל הנוגע לשאלת קיומה של קבוצה תיעשה בנסיבות חריגות ביותר (למקרה חריג בו נמצא שיש לכך הצדקה ראו, עניין דקר).
בענייננו, על המבקשת להוכיח גם קיומה של קבוצה, וממילא הפתח לקבלת הטענה להעברת נטל הבאת הראיות צר במיוחד. כך או אחרת, מבלי להיכנס למלוא היקפה של השאלה האם ומתי יש מקום להעברת נטל הבאת הראיות בנסיבות של הכרזת "ריקול" או נקיטת קמפיין שירות בחו"ל, בענייננו אני סבור שאין מקום לקבוע כי הנטל עבר, וזאת מחמת שתי סיבות, ודאי בהצטברן:
ראשית, כאמור לעיל דומה שאין מחלוקת שישנו קשר בין נסיבות של קור קיצוני לבין הסיכוי להתרחשותה של התקלה, ומכל מקום המשיבות הוכיחו שהגורם של השפעת מזג האוויר נשקל על ידי המשיבה 2 במסגרת תהליך הבחינה של התקלה, אשר בסופו הוחלט על קמפיין השירות. כלומר, הוכח שהיה טעם ענייני להבחנה בין המדינות שבהן ננקט קמפיין השירות לבין מדינת ישראל. קיומו של טעם ענייני כאמור מפחית את המשקל הראייתי שניתן לייחס לקמפיין שירות בחו"ל כאינדיקציה לקיומה של תקלה בארץ. ודוק: גם אם לא הוכח שהרגישות למזג האוויר שוללת את האפשרות כי התקלה קיימת, בהיקף כזה או אחר, גם בישראל, הרי שדי בכך שהוכח כי היצרן הביא בחשבון שיקול העשוי לשמש יסוד ענייני להבחנה בין המדינות על מנת שלא תהיה הצדקה להעברת נטל הבאת הראיות בעניין זה אל כתפי המשיבות.
שנית, קשה להתעלם מהעובדה שהמבקשת לא פעלה לבירור נתון שעשויה להיות לו חשיבות רבה, והוא שיעור החלפות תיבות ההילוכים בקרב הרכבים הרלוונטיים בישראל. לשיעור ההחלפות עשויה להיות חשיבות, הן לשאלת עצם קיומה של תקלה והן לשאלה אם קיימת קבוצה. ויובהר: אין באמור כדי לקבוע כי שיעור החלפות גבוה הוא תמיד בגדר דרישה הכרחית לצורך קביעת קיומה של תקלה. עשויים להיות מקרים בהם אין לשאלה זו כלל רלוונטיות (כגון כאשר מדובר בתקלה בטיחותית, כדוגמת זו שנדונה בעניין דקר), וייתכן שישנם מקרים בהם ניתן לקבוע כי ישנה תקלה אף בלי נתונים בדבר שיעור הכשל. אולם, בענייננו, כאשר הטענה לקיומה של תקלה אינה נשענת על דבר מלבד עלון שירות טכני אשר מתייחס למדינות אחרות, ועומדת על הפרק השאלה אם יש מקום להבחין בין אותן מדינות לבין ישראל בשל תנאי מזג אוויר שונים, הרי שלשאלה מה שיעור הכשל בישראל, ואיפה הוא עומד בהשוואה לשיעור הכשל באותן מדינות, עשויה להיות חשיבות רבה. ער אני לכך שהמשיבות בחרו, מסיבה כזו או אחרת, לא להביא ראיות בעניין זה. אולם, הן כן טענו בקדם המשפט ששיעור הכשל אפסי, ומכל מקום מדובר במידע שניתן היה לבקש במסגרת גילוי מסמכים, ובהינתן שהמבקשת היא זו שנושאת בנטל השכנוע מצופה היה ממנה לפעול בדרך זו להשגת המידע הנדרש (ראו והשוו, רע"א 1248/19 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' גפניאל, פסקה 52 ואילך [נבו] (26.7.2022); עניין חגי; רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' רייס, פ"ד נט(5) 701, פסקה 27 (2005)).
בהקשר זה אוסיף , כי מקום בו מוצגות ראיות המלמדות על ליקויים במוצרים דומים לאלו הנדונים במסגרת בקשת האישור, הדבר עשוי להוות שיקול התומך בקביעה כי הוצגה תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה גילוי מסמכים (ראו והשוו, רע"א 2913/24 Renault S.A.S נ' שוורץ [נבו] (26.8.2024)). משעה שלא הוגשה בענייננו בקשה לגילוי מסמכים לא ניתן, כמובן,
— סוף עמוד 16 —
לקבוע כיצד הייתה מוכרעת בקשה כזו אילו הוגשה, אולם ככלל העובדה שהמשיבה 2 פרסמה במדינות אחרות TSB המתייחס לרכבים מהסוג שבו עוסקת בקשת האישור עשויה הייתה לתמוך בבקשה לגילוי מסמכים המתייחסים לרכבים אלו (וראו, ת"צ (מחוזי מרכז) 74718-01-24 שמואל נ' יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ [נבו] (26.9.2025)).
36. משעה שנקבע שאין מקום להעברת נטל הבאת הראיות למשיבות, ובהינתן כי המבקשת לא הביאה ראיה של ממש המוכיחה כי יש בתיבות ההילוכים שלענייננו תקלה סדרתית הרלוונטית לישראל, קצרה הדרך לקביעה כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח אפשרות סבירה שייקבע כי ישנה תקלה כאמור. ממילא, המבקשת לא הוכיחה כי סיכויי התביעה טובים, ולוּ ברף הנדרש בשלב בקשת האישור, וכן לא הוכיחה קיומה של קבוצה.
לפיכך, יש לדחות את בקשת האישור.
37. אשר להוצאות: המשיבות טענו כי נשאו בהוצאות ניכרות והגישו דו"ח פירוט של שעות החיוב של משרד בא כוח המשיבות בגין התיק (נ/5). אולם, הדו"ח אינו מוכיח מהו סכום שכר הטרחה ששולם, ולא הוגשו ראיות אחרות בעניין זה. מכל מקום, בנסיבות העניין מצאתי שיש לפסוק הוצאות על הצד הנמוך, וזאת מן הטעם שדומה שהיה בידי המשיבות להגיש ראיות אשר היה בכוחן לחסוך חלק ניכר מהדיון ואולי אף להביא לסיום ההליך בלא צורך בדיון לגופו. בהתחשב בכך ובמכלול הנסיבות מצאתי לחייב את המבקשת בהוצאות ובשכר טרחה בשיעור כולל של 12,000 ש"ח.
סוף דבר
38. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית. המבקשת תישא בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין לזכות המשיבות בסך 12,000 ש"ח.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 60 יום.
ניתן היום, כ"א אדר תשפ"ו, 10 מרץ 2026, בהעדר הצדדים.
