יוחננוף: אושרה תובענה ייצוגית בטענה למחירי מבצע מטעים בשילוט

הרקע: מחיר מבצע בשילוט מול המחיר בקופה

המבקש, מר סרגיי מליוכין, הוא לקוח של רשת יוחננוף. לפי בקשת האישור, הרשת מפעילה כ-36 סניפים ברחבי הארץ, מוכרת בכל סניף מגוון של למעלה מ-30,000 מוצרים, ומקיימת בו-זמנית כ-1,500 מבצעים. היקף המכירות השנתי שלה, לפי הנטען, עומד על כ-3.4 מיליארד שקל.

לטענת המבקש, הרשת מציבה ליד מוצרים שילוט מבצע המודפס במיוחד להדגשת ההנחה, אך בפועל, בעת התשלום בקופה, נגבה מהלקוח המחיר הרגיל הגבוה יותר. עוד נטען כי במקרים רבים שלטי המבצע נותרו על המדף גם שבועות לאחר שתוקף המבצע פג, כאשר מועד סיום המבצע מופיע באותיות קטנות מתחת למסגרת האדומה הבולטת של השילוט.

המבקש תיעד את הטענה באמצעות רכישות בפועל: 63 מוצרים ב-10 סניפים צורפו לבקשת האישור, ו-51 מוצרים נוספים ב-7 סניפים צורפו לתגובה לתשובה. בסך הכל תועדו 114 מוצרים, ב-13 סניפים שונים ברחבי הארץ, ב-19 ביקורים ובמועדים שונים לאורך זמן. המבקש הפנה גם לכך שבעבר הוטלו על הרשת עיצומים כספיים בסך 252,000 שקל על ידי הרשות להגנת הצרכן, בין היתר בעילה של הצגת מחיר נמוך במדף וחיוב במחיר גבוה בקופה.

עמדת הרשת: תקלות נקודתיות ומבצעים שפג תוקפם

הרשת טענה כי היא משקיעה מאמצים ומשאבים רבים בסימון מדויק של מחירים ומבצעים, וכי לאור היקף הפעילות העצום לא ניתן למנוע לחלוטין טעויות אנוש. לגישתה, מספר המקרים שהציג המבקש הוא זניח ומעיד לכל היותר על תקלות נקודתיות, ולא על מדיניות מפרה. עוד טענה הרשת כי במועד שבו נרכשו המוצרים כבר פג תוקף המבצעים, כפי שצוין במפורש בתנאי המבצע שעל גבי השילוט.

מה הכריע בית המשפט

בית המשפט הבהיר כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך מקדמי, ובשלב זה אין הוא נדרש להכריע סופית במחלוקת, אלא רק לבחון אם קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה. לגבי הטענה המרכזית – הפער בין מחיר המבצע בשילוט למחיר בקופה – נקבע כי המבקש עמד בנטל זה.

לא תקלות נקודתיות אלא התנהלות כללית

בית המשפט דחה את טענת התקלות הנקודתיות. נקבע כי ריבוי המקרים שתועדו, לאורך זמן, בסניפים שונים ובסוגי מוצרים שונים, מבסס אפשרות סבירה שמדובר בכשל מערכתי או בהתנהלות כללית – גם אם אינה מדיניות מכוונת. עוד צוין כי הרשת עצמה לא חלקה על עצם קיומם של הפערים, וכי התשתית שהציגה להוכחת מדיניות סדורה ומפוקחת הייתה דלה ולא הצליחה לסתור את תמונת הראיות.

מבצע שפג תוקפו אינו פוטר את הרשת

בית המשפט קבע כי גם כאשר תוקף המבצע פג, המחיר המחייב הוא המחיר שהוצג לצרכן. סעיף 17ב(ד) לחוק הגנת הצרכן קובע כי המחיר המחייב הוא המחיר שהוצג, גם אם המחיר בקופה גבוה יותר, ותקנות פרסום המחירים קובעות כי בפער בין המחיר המוצג למחיר בקופה – ישלם הצרכן את הנמוך מביניהם. הרשת עצמה אישרה שההנחיה בסניפים היא למכור במחיר הנמוך במקרה של פער.

הצגת מחיר מבצע שאינו בתוקף, בשילוט בולט ובאותיות גדולות, כאשר תוקף המבצע מוצנע באותיות קטנטנות – עלולה להטעות את הצרכן, היא מהווה הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן והתקנות באשר לסימון מחירים, היא מהווה הפרת חוזה, והיא אף עולה כדי התנהלות שלא בתום לב.

בית המשפט הוסיף כי עצם הצבת שילוט מבצע במדף יוצרת מצג שהמבצע בתוקף, שכן צרכן אינו מצפה למצוא הצעה שכבר פקעה. אין לצפות מהצרכן להטיל ספק בכל שילוט מבצע ולדקדק באותיות הקטנות כדי לבדוק את תוקפו. משכך, נקבע כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי מדובר בהטעיה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן ובהפרת חוזה. סוגיה זו נמצאת בליבת עולם התוכן של מחירים ומבצעים מטעים, שבו בתי המשפט נדרשים שוב ושוב לפער בין המצג שמוצג לצרכן לבין המציאות בקופה.

מה נדחה

חלק מהבקשה נדחה. הטענה כי הרשת גובה בקופה מחיר גבוה מהמחיר המודבק על גבי המוצרים עצמם (להבדיל משילוט המבצע במדף) נדחתה, משום שהיא הועלתה רק בשולי הבקשה ולא נתמכה בתשתית ראייתית מספקת.

טבלת פרטי ההחלטה

מה המשמעות הצרכנית

ההחלטה ממחישה עיקרון צרכני מרכזי: המחיר המחייב הוא המחיר שהעוסק הציג לצרכן, ולא המחיר שהמערכת "רוצה" לגבות בקופה. כאשר קיים פער, הצרכן זכאי למחיר הנמוך מבין השניים. כלי התובענה הייצוגית נועד בדיוק למצבים כאלה, שבהם הנזק לכל צרכן בודד קטן ואינו מצדיק תביעה אישית, אך הנזק המצטבר לציבור עשוי להיות רחב היקף. מי שנתקל בהתנהלות דומה יכול להיוועץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות כדי לבחון את זכויותיו.

חשוב לזכור שההחלטה אינה קובעת שהרשת אכן הפרה את החוק, אלא רק מאשרת את המשך בירור התביעה במסלול ייצוגי. שאלות הנוגעות להיקף הנזק ולאופן חישובו יידונו בהמשך ההליך. סוגיות דומות של מצגים מטעים כלפי צרכנים עולות גם בהקשרים אחרים, כפי שממחישה הפרשה שנדונה במסגרת מלכודת "שנה חינם" של שופרסל, שבה נבחנה הטעיה בתנאי הצעה צרכנית.