עימות במוסך ולשון הרע: פיצוי של 8,000 ש״ח

בתביעה בעקבות עימות במוסך, בית המשפט קיבל את גרסת התובע שלפיה נאמרו נגדו האשמות אישיות בנוכחות אחרים. ההכרעה קובעת שהדברים היו לשון הרע, אך מביאה בחשבון שהפרסום היה בעל פה, חד-פעמי ובפני קהל מצומצם.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית המשפט קבע כי האשמות אישיות שנאמרו ללקוח במוסך בנוכחות אנשים נוספים היו לשון הרע. בשל תפוצה מצומצמת, אירוע חד-פעמי והיעדר פגיעה מוכחת במקצועו, הורה בית המשפט על פיצוי של 8,000 ש״ח.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

7748-07-21 | בית משפט השלום בתל אביב – יפו | הרשם הבכיר מיכאל שמפל | 2022-11-15

התובע: אורן ראובן | הנתבעים: משה עזרי, עדי עזרי

ויכוח בין לקוח לבין מפעילי מוסך בעקבות תקלה שהתגלתה לאחר טיפול ברכב הסתיים בתביעה בגין לשון הרע. בית המשפט קיבל את גרסת התובע שלפיה במהלך האירוע הוטחו בו האשמות אישיות בנוכחות אנשים נוספים. נקבע כי הדברים חרגו מגידוף סתמי, אך הפיצוי הוגבל בשל נסיבות הפרסום והיקף הפגיעה שהוכח.

המחלוקת על מה שאירע במוסך

לפי פסק הדין, לאחר הטיפול ברכב נדלקה נורת התראה. התובע טען כי בעקבות פנייתו בנושא נאמרו לו דברים שנועדו להציגו באופן שלילי, וכי הדברים נשמעו גם על ידי אנשים אחרים שנכחו במקום. הנתבעים הכחישו שהתרחש עימות או שנאמרו הדברים שיוחסו להם. הם טענו כי פעלו לאיתור התקלה ולטיפול בה ללא ויכוח.

ההכרעה העובדתית נשענה במידה רבה על בחינת העדויות. עד מטעם הנתבעים, לקוח של המוסך, לא זכר את התובע או את האירוע, ובית המשפט קבע כי קשה לבסס ממצא עובדתי על עדותו. בית המשפט גם נתן משקל לכך שבעדות הנתבעים התברר שנכח במוסך לקוח נוסף שלא נזכר בתצהירים מטעמם, וכי הנתבעים לא זימנו אותו להעיד. הימנעות זו נזקפה לחובתם.

עד נוסף מטעם הנתבעים, קרוב משפחה שעבד במקום, תיאר שיחה שגרתית אך אמר שלא התעניין בה במיוחד. בית המשפט מצא פער בין הצהרתו כי לא עקב אחר השיחה לבין הפירוט שבו תיאר אותה, ובין זיכרונו את הפרטים הנוגעים לתובע לבין חוסר זיכרונו לגבי העבודה שביצע באותו זמן. מכלול זה, לצד קשיים בעדויות הנתבעים והנסיבות שתוארו, הוביל את בית המשפט להעדיף את גרסת התובע. נקבע כי האמירות המיוחסות לנתבעים אכן נאמרו.

למה הדברים הוכרו כלשון הרע

בית המשפט בחן את משמעות הדברים מנקודת מבט אובייקטיבית: כיצד שומע סביר היה מבין אותם, ולא רק כיצד חש התובע. נקבע כי האשמות אישיות המייחסות לאדם חוסר יושר הן בעלות פוטנציאל להשפילו ולבזותו, וכי במקרה זה הן חרגו מכינוי גנאי סתמי וייחסו לתובע תכונות אופי שליליות.

לצורך פרסום לשון הרע אין הכרח בפרסום בכתב או בפני קהל גדול. במקרה זה נקבע כי אנשים נוספים נכחו במקום וכי הדברים הגיעו לאוזני אדם זולת התובע. הנתבעים לא הציגו הגנה מכוח חוק איסור לשון הרע; קו ההגנה שלהם התמקד בהכחשת עצם אמירת הדברים. בית המשפט קבע כי לא הונחה תשתית שמאפשרת להכיר בהגנה חוקית לפרסום.

עם זאת, אף שחלק מהדברים התייחסו לעיסוקו של התובע כעורך דין, בית המשפט לא מצא שהוכחה פגיעה במשלח ידו או במקצועו. הדברים לא נאמרו בהקשר מקצועי או בפני עמיתים למקצוע או לקוחות, ולא ייחסו לו פגם מקצועי.

מדוע הפיצוי היה מתון

התובע ביקש פיצוי של 70,000 ש״ח. בית המשפט מצא שהסכום אינו משקף את נסיבות המקרה והעמיד את הפיצוי בגין לשון הרע על 8,000 ש״ח, ללא הוכחת נזק. בין השיקולים היו העובדה שהפרסום נעשה בעל פה, באירוע חד-פעמי ולפני קהל מצומצם; שהדברים לא נאמרו בפני קהל הקשור לעיסוקו של התובע; ושפוטנציאל הפגיעה המקצועית היה נמוך. בית המשפט תיאר את המקרה כלשון הרע במדרג נמוך.

נשקלה גם העובדה שהתובע המתין כחודש וחצי לפני משלוח מכתב התראה. בית המשפט הבהיר שהעיכוב אינו שולל את זכותו לתבוע, אך עשוי ללמד על האופן שבו התובע עצמו תפס את הדברים ועל היקף הפגיעה שחווה. עוד נקבע שלא הוכח בסיס לפיצוי מוגדל, שלגביו נדרשת הוכחת כוונה לפגוע.

מה נפסק בפועל

בית המשפט הורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 8,000 ש״ח כפיצוי בגין לשון הרע. בנפרד, הורה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,000 ש״ח, גם כן ביחד ולחוד. הסכום האחרון התחשב, בין היתר, בפער שבין סכום התביעה לסכום שנפסק ובהוצאות הנוגעות לבקשה לתיקון פרוטוקול. אלה רכיבים נפרדים: 8,000 ש״ח הם הפיצוי, ו-3,000 ש״ח הם הוצאות ושכר טרחה.

פסק הדין הורה לשלם את הסכומים בתוך 30 ימים, וקבע כי אם לא ישולמו במועד יתווספו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל. פסק הדין אינו מציין אם התשלום בוצע.

המשמעות של ההכרעה

פסק הדין מדגים כי גם דברים שנאמרים בעל פה, בעימות נקודתי ובמקום עבודה, עשויים להיחשב פרסום לשון הרע אם הם נשמעים על ידי אדם נוסף ומייחסים לנפגע תכונות שליליות. לצד זאת, גובה הפיצוי תלוי בנסיבות: היקף הקהל, אופן הפרסום, חד-פעמיות האירוע והראיות לפגיעה. ההכרעה עוסקת במקרה המסוים הזה, ואין להסיק ממנה סכום קבוע למקרים אחרים.

לקריאת פסק הדין המלא – 7748-07-21

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: אמירות בעל פה בעימות עסקי עשויות להיחשב לשון הרע כשהן נשמעות על ידי אדם נוסף ומייחסות לנפגע תכונות שליליות. במקרה זה הורה בית המשפט על פיצוי מתון של 8,000 ש״ח, לנוכח תפוצה מצומצמת, אירוע חד-פעמי והיעדר פגיעה מוכחת במקצוע.

שאלות נפוצות

בית המשפט קיבל את גרסת התובע שלפיה הוטחו בו האשמות אישיות בנוכחות אנשים נוספים. נקבע כי הדברים חרגו מגידוף סתמי והיוו לשון הרע.

בית המשפט מצא קשיים בעדויות מטעם הנתבעים, נתן משקל לכך שלקוח שנכח במקום לא נזכר בתצהירים ולא זומן לעדות, ולא ראה בעדות לקוח אחר בסיס לממצא עובדתי. מכלול הראיות הוביל להעדפת גרסת התובע.

במקרה זה נקבע שכן: הדברים נאמרו בעל פה, אך נשמעו גם על ידי אנשים נוספים. בית המשפט בחן את משמעותם ואת עצם הגעתם לאדם זולת התובע.

לא. אף שחלק מהדברים התייחסו לעיסוקו של התובע, בית המשפט קבע שלא הוכחה פגיעה במשלח ידו: הדברים לא נאמרו בהקשר מקצועי או בפני קהל מתחום עיסוקו, ולא ייחסו לו פגם מקצועי.

התובע ביקש 70,000 ש״ח. בית המשפט הורה על פיצוי של 8,000 ש״ח בגין לשון הרע, ללא הוכחת נזק.

בית המשפט התחשב בתפוצה המצומצמת, בפרסום בעל פה ובאירוע חד-פעמי, בהיעדר קהל מתחום עיסוקו של התובע ובפוטנציאל הנזק המקצועי הנמוך. גם העיכוב של כחודש וחצי עד למשלוח מכתב ההתראה נשקל, אך לא שלל את זכות התביעה.

בית המשפט הורה על 3,000 ש״ח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בנפרד מפיצוי לשון הרע בסך 8,000 ש״ח. פסק הדין הורה לשלם בתוך 30 ימים, אך אינו מציין אם התשלום בוצע בפועל.

נסכם...

הנתבעים הכחישו שהדברים נאמרו. לאחר בחינת העדויות, לרבות אי-הבאת עד רלוונטי, בית המשפט העדיף את גרסת התובע. נקבע כי הדברים עשויים לבזות אדם ולייחס לו תכונות שליליות, אך לא הוכחה פגיעה בעיסוקו של התובע. בית המשפט הורה על 8,000 ש״ח פיצוי ועל 3,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה, בנפרד. פסק הדין אינו מציין אם הסכומים שולמו.