סע"ש 12083-07-17

הליך: 12083-07-17

שם התיק: סע"ש 12083-07-17

בית המשפט: בית הדין האזורי לעבודה תל אביב

שופט/ת: הדס יהלום

תאריך פסק הדין: 2021-01-14

תובעים: ויקטוריה לוסקין | נתבעים: נס תעופה בע"מ, גד מוריץ

ייצוג תובעים: עו״ד עופר בן אבי

ייצוג נתבעים: עו״ד עדי ארקין

להלן נוסח פסק הדין המלא כפי שפורסם

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב

סע"ש 12083-07-17

לפני:

כב' הנשיאה הדס יהלום

נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא

נציג ציבור (מעסיקים) מר ערן בסטר

התובעת

ויקטוריה לוסקין

ע"י ב"כ: עו"ד עופר בן אבי

-

הנתבעים

1. נס תעופה בע"מ

2. גד מוריץ
ע"י ב"כ: עו"ד עדי ארקין

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה בגין הליך פיטוריה מהנתבעת 1.

כן דורשת לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין הפרת חוק לשון הרע.

2. התובעת העידה בפנינו. מטעם הנתבעים העידו הנתבע 2 מנכ"ל הנתבעת וגב' ליאורה סווידי – סמנכ"ל הנתבעת.

3. אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א. התובעת עבדה כנציגת הזמנות בנתבעת מיום 1.8.10 עד ליום 28.5.17.

ב. ביום 23.4.17 או בסמוך לכך, פוטרה עובדת הנתבעת בשם מורין.

ג. ביום 14.5.17 זימן מר מוריץ את התובעת לשיחה במשרדו. בשיחה נכחה גם גב' סווידי.

ד. באותו יום לאחר השיחה, נמסר לתובעת מכתב בו התבקשה לצאת לחופשה בתשלום עד ליום 28.5.2017.

ה. ביום 28.5.17 הגיעה התובעת למקום העבודה ומר מוריץ הודיע לה שהיא מפוטרת באופן מיידי ומסר לידיה מכתב פיטורים (נספח ג' לתצהיר התובעת).

4. נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.

5. הליך הפיטורים

התובעת טוענת כי פוטרה ללא סיבה מוצדקת, בהליך פיטורים פגום, מבלי שנערך לה שימוע ומבלי שנמסרה לה העילה לפיטורים.

התובעת דורשת ברכיב זה פיצוי בגובה 7 משכורות.

6. הנתבעים טוענים שהשיחה שהתקיימה עם התובעת ביום 14.5.17 היתה שיחת שימוע לכל דבר ועניין. אף אם השיחה לא הוגדרה ככזו, הרי שמתוכן השיחה עלה שמדובר בשימוע ולא היה כל טעם לקיים שיחה נוספת לאחריה, מאחר שהתובעת העלתה בשיחה את מלוא טענותיה.

7. בית הדין הארצי סיכם את עיקרי ההלכות הנוגעות למהותה ולתכליתה של הזכות לשימוע כדלקמן:

"מכוח עקרונות היסוד של השיטה המשפטית, כללי הצדק הטבעי וזכותו של העובד לכבוד מוקנית לעובד זכות הטיעון בטרם יקבל המעסיק החלטה בעניינו, בין אם מדובר בהחלטה על סיום קשר העבודה ובין אם מדובר בהחלטה אחרת בנוגע לעבודתו. זכותו הראשונית של העובד היא לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו. תכליתה של זכות הטיעון להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זכות זו אכן מגבילה במידה מסוימת את הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, אולם כאמור היא מתחייבת מעקרונות היסוד של השיטה ומחובת המעסיק להפעיל את הפררוגטיבה הניהולית שלו בתום לב ובהגינות, תוך שמירה על כבוד האדם של העובד."

עע (ארצי) 47271-06-18‏ ‏התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ - סמי הפוטה‏, מיום 5.7.20.

הפסיקה הכירה בכך שניתן לקיים את השימוע בדרכים שונות. יחד עם זאת, נקבעו מספר מרכיבי ליבה האמורים להתקיים בו:

"הגם שהגשמת חובת השימוע יכולה להיות במספר דרכים הרי שניתן לזהות מכנה משותף חיוני בין הדרכים השונות לקיומה, וזאת על מנת שתכלית השימוע תוגשם. מכנה זה – מבלי להתיימר למצותו – כולל, בין היתר, יידוע העובד בדבר אפשרות הפיטורים; מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להיערך לקראת השימוע; שקילת טענות העובד בנפש פתוחה וחפצה; ככל שהעובד חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו ככלל הזכות לכך".

עע (ארצי) 23402-09-15‏ ‏ אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ, מיום 28.2.17.

8. בעניינו, התובעת זומנה ביום 14.5.17 לשיחה "מעכשיו לעכשיו".

השיחה, בה נכחו מנכ"ל וסמנכ"ל הנתבעת, הוקלטה על ידי התובעת והתמלול צורף כנספח א' לתצהיר התובעת.

בשיחה נטען כי במחשב עליו התובעת עובדת התגלו מיילים שהוחלפו בין התובעת לבין עובדת אחרת – מורין, שפוטרה מהחברה. הועלה בפני התובעת חשד שהתובעת ומורין עשו יד אחת והעבירו חומרים לגורמים מחוץ לחברה.

נטען כלפי התובעת כי במקרה אחד בשנת 2015 שלחה התובעת למורין מייל בעניין קבוצות של תגלית. במקרה שני מורין שלחה לתובעת מייל של העברה בנקאית מאת "מגדל" ובמקרה נוסף מורין שלחה לתובעת תכתובת בין מר מוריץ לבין "טים לוטר".

התובעת הכחישה את הטענות.

ביחס למייל ששלחה למורין, טענה שמורין היתה עוזרת לה להקליד שמות ל"תגלית" בשל עומס העבודה. ביחס להעברה הבנקאית שנשלחה אליה הסבירה שלא היה לה סורק לכן היתה צריכה שמורין תעביר לה מסמכים סרוקים. ביחס לתכתובת בין מנכ"ל הנתבעת לבין טים לוטר, טענה שלא קיבלה מייל זה והיא אינה יודעת מי זה טים לוטר.

כן טענה שהיא עובדת בצורה תקינה ואמינה והלינה על כך ששמה מוזכר במסגרת נימוקי הפיטורים של מורין, ועל היחס שהיא מקבלת בחברה בזמן האחרון.

מר מוריץ סיים את השיחה בדברים: "טוב, נחשוב על זה. תודה".

9. באותו יום לאחר השיחה, נמסר לתובעת מכתב (נספח ב' לתצהיר התובעת) שבו נכתב:

"בהמשך לשיחתנו מהבוקר, אנו מבקשים לבדוק את טענותינו ולשקול את המשך עבודתך בחברתנו.

כעת אנו מוציאים אותך לחופשה בתשלום עד יום 28/5/2017 ועד אז נחליט על המשך העסקתך בחברה."

ביום 28.5.17 התייצבה התובעת לעבודה ונמסר לה מכתב פיטורים:

"בעקבות השימוע שנעשה לך לפני כשבועיים, הננו מפסיקים את עבודתך בחברתנו באופן מיידי מהיום 28.5.17.

כל התשלומים המגיעים לך כולל הודעה מוקדמת ישולמו לך בתלוש חודש יוני.

נבקשך לעזוב את המשרד באופן מיידי ולהשאיר את תעודת העובד, טוקן, מפתחות המשרד ושאר הדברים ששייכים למשרד".

10. התובעת העידה שלאחר השיחה מיום 14.5.17 הבינה שהיא עומדת להיות מפוטרת.

מר מוריץ העיד שבשיחה מיום 14.5.17 לא חשב לפטר את התובעת וכי ההחלטה התגבשה רק לאחר השיחה. כך העיד:

"ש. בשיחה הזאת חשבת לפטר אותה?

ת. לא. קודם רציתי לשמוע מה הסיבות שיש לה ומה היה.

ש. מתי היתה לך ההחלטה לפטר אותה?

ת. לא יכול להגיד. בתקופה בין השימוע לבין 28 לחודש.

ש. כשהחלטת לפטר אותה מדוע לא זימנת אותה לשימוע?

ת. אבל הזמנתי אותה לשימוע והיא היתה בשימוע.

ש. תראה לי את הזימון לשימוע.

ת. היה בעל פה.

ש. כמה זמן לפני?

ת. יום יומיים לפני.

ש. אם אתה אומר שזימנת אותה לשימוע אז היה לך כוונה לפטר אותה?

ת. לא. זה היה לבירור ואחרי זה מחליטים אם לפטר או לא.

ש. האם באותה שיחת בירור אמרת לתובעת אנחנו עומדים לפטר אותך?

ת. לא זוכר מה אמרתי. אני חושב שלא, כי אסור להגיד, צריך קודם לסיים את השימוע ואחר כך לתת שבועיים עם התראה ואז לפטר.

ש. בשום שלב התובעת לא יודעת שיכול להיות שהיא תפוטר?

ת. יכול להיות שהיא לא יודעת.

ש. החלטת אחרי השבועיים של החופשה הכפויה.

ת. תוך כדי אותם שבועיים.

לשאלת בית הדין:

ש. בשיחה הראשונה זה רק היה בירור ואחר כך היא הלכה לשבועיים הביתה ואז היתה שיחה נוספת. אז בין לבין האם אמרת לה שאתה שוקל לפטר אותה?

ת. לא זוכר שדיברתי על כך."

11. גב' סווידי נשאלה לגבי מהות השיחה מיום 14.5.17 והשיבה:

"גד קרא לתובעת לחדרו לבדוק את כל המיילים שהוא מצא שהיו התכתבויות בינה לבין מורין".

העדה אישרה שהפעם הראשונה שהועלה מול התובעת חשד כלפיה, היה רק ביום 14.5.17 ולא לפני כן. כך העידה:

"ש. הפעם הראשונה שהתובעת יודעת על חשד מסוים על העברת מיילים זה רק בשיחה מ- 14.5.

ת. נכון. לשאלתך – גד קרה לה לשיחה.

...

ש. האם החלטת לפטר אותם כבר בשיחה, יום אחרי, או לפני?

ת. סביר להניח שאחרי השיחה אני לא זוכרת בדיוק.

ש. האם זימנת אותה בכתב לשימוע?

ת. לא.

ש. האם אמרתם לה מה הסיבות שהיא מוזמנת לשימוע?

ת. לא.

ש. האם בזימון לשיחה אמרתם שאתם שוקלים לפטר אותה?

ת. לא."

12. לתצהיר התובעת צורף מכתב "סיכום שיחת שימוע עם ויקטוריה לוסקין" מיום 14.5.17 (נספח ה' לתצהיר התובעת) שבו נכתב:

"הובא לידיעת העובדת את אי שביעות הרצון של ההנהלה מהתנהגותה בעבודה ובין היתר שהיא שיתפה פעולה עם מורין קרסיק (עובדת אחרת) בהוצאת מסמכים סודיים ואסורים ממקום העבודה.

ויקטוריה הכחישה את כל הטענות הנ"ל. כל מה שהיה לה להגיד לטענתה היה: "תפנו למורין. תשאלו את מורין".

ההנהלה לא היתה שבעת רצון מתגובתה ומתשובותיה. הוחלט לקחת פסק זמן של שבועיים שבמהלכם העובדת הוצאה לחופשה בתשלום עד להחלטת ההנהלה בנוגע לעתידה בחברה".

התובעת טענה ש"סיכום השימוע" נספח ה' לא נמסר לה בזמן אמת והיא קיבלה אותו לראשונה מעורך דינה רק לאחר הגשת כתב התביעה.

בכתב ההגנה המסמך אינו מוזכר כלל. הנתבעים ציינו בכתב ההגנה שתוכן השיחה מיום 14.5.17 הועלה על הכתב אך הפנו למכתב אחר - נספח ב' לתצהיר התובעת.

מר מוריץ לא ידע להסביר מה הסיבה לכך ש"סיכום השימוע" לא צורף לכתב ההגנה ואילו גב' סווידי העידה שלאחר השיחה מיום 14.5.17, נערך על ידה ועל ידי מר מוריץ מסמך אחד. בהמשך העידה לגבי המסמך הנוסף כי "יכול להיות שזה היה בהמשך היום".

היעדרו של נספח ה' מכתב ההגנה והעדותה ההססנית של גב' סווידי בעניין זה, מאשרים את גרסת התובעת שלא קיבלה את נספח ה' בזמן אמת אלא רק במסגרת ההליכים בבית הדין.

13. מהראיות עולה שלתובעת לא קוים שימוע כדין. לא הוכח שהתובעת זומנה לשימוע מבעוד מועד, לא נמסר לה מראש שפיטוריה מהחברה נשקלים ולא נמסרו לה מראש הטעמים לשקילת פיטוריה.

באופן זה שללו ממנה הנתבעים את האפשרות להיערך לשימוע ופגעו בזכות הטיעון שלה, העומדת בבסיס מהותו של השימוע.

מיד לאחר השיחה הודע לתובעת על הוצאתה לחופשה בת שבועיים.

מכתב הפיטורים אינו מנומק, אין בו כל התייחסות לטענות שהועלו על ידי התובעת בשיחה ואין כל אינדיקציה לכך שטענותיה נבדקו או נשקלו ומה הסיבה לכך שלא התקבלו.

מסקנת האמור לעיל היא כי הנתבעת לא יצאה ידי חובת השימוע. הנתבעת פיטרה את התובעת בהליך פגום המצדיק חיובה בפיצוי.

14. עילת הפיטורים

כפי שעולה מתמלול השיחה, מר מוריץ ציין בפני התובעת את החשד שלפיו היא ומורין עשו יד אחת על מנת להוציא אינפורציה מהחברה לגורמים חיצוניים. במסגרת זו ציין שלושה מיילים שהועברו בינה לבין מורין.

התובעת הכחישה את הדברים תוך מתן התייחסות ספציפית לכל מייל שהוזכר.

כן טענה שהמחשב שעבדה עליו אינו אישי ולכל אחד יש גישה אליו וכי צריך לבדוק אם עבדה באותו יום.

התובעת חזרה על הדברים גם בעדותה בפנינו:

"ש. ... את טוענת שמספר עובדים העבירו לך מסמכים במייל כי לא היה לך סורק.

ת. אני ביקשתי מהם לסרוק לי כמו שהיה נהוג בחברה, זה עבודה יום יומית שלי. ברגע שהייתי מקבלת העברה בנקאית מהלקוח, שכסף התקבל בחברה, הייתי צריכה לסרוק ולהעביר ללקוח. לא היה לי סורק בעמדתי ולכן ביקשתי מעובדים אחרים לעשות את זה בשבילי.

ש. זה היה רק העברות בנקאיות?

ת. לא. זה היה גם רשימות של קבוצות תגלית עם שמות של המשתתפים וביקשתי מעובדת נוספת שתכניס את השמות בהזמנה בשל העומס שלי בעבודה.

ש. היית מעבירה מסורקים וממשבים אחרים במייל אליך למחשב, דברים שהיית צריכה?

ת. לא. הייתי נותנת מסמך שגד היה נותן לי ביד, של העברה בנקאית, הייתי מעבירה לעובד שיש לו סורק בעמדה והוא היה סורק ומעביר לי למייל של הקבוצות.

ש. מה שהיו מעבירים לך כי אין לך סורק זה דברים שאת צריכה לצורך עבודה, כמו העברות בנקאיות או רשימה.

ת. כן.

ש. זאת אומרת שאם אני מוצא במחשב שלך מיילים שבאו ממחשב אחר שהם לא העברות בנקאיות, זה משהו שלא היית צריכה לקבל.

ת. זה לא מחשב שלי. זה מחשב שכל עובד בחברה היה לו גישה. מחשב ללא קוד. המייל לא היה מיוחס לשם שלי. המחשב הוא של החברה.

ש. בשבילך היו סורקים מיילים שחשובים לך.

ת. רק עובדי החברה לא מבחוץ. לא הייתי מקבלת מיילים מבחוץ שלא היו קשורים לעבודה.

ש. אם אנחנו טוענים שמצאנו במחשב שלך מיילים שקיבלת ממורין קרסיק, שלא כמו העברות בנקאיות או רשימות, זאת אומרת שהיא העבירה לך דברים שלא היתה צריכה להעביר לך.

ת. אני לא ראיתי ממורין מיילים שלא קשורים לעבודה שלי, ואם לא ראיתי אז אני לא קיבלתי אותם. האם יש שימוש במחשב שלי לכל עובד אחר בנוסף לליאורה, התשובה כן.

ש. אבל את באה בבוקר פותחת את המחשב את רואה אילו מיילים הגיעו לאחר שהלכת הביתה?

ת. אבל אני לא בודקת את רצף השעון. אם מישהו מחק מייל או ראה לפני שאני הגעתי, אז אין לי שום אחריות מה קורה במייל הכללי של החברה.

ש. כשאת באה בבוקר ופותחת את המחשב את רואה את רשימת כל המיילים שנכנסו?

ת. אני רואה רשימת מיילים, אני לא יודעת אם זה כולם.

ש. יש מצב שמישהו שלח מייל למחשב שלך אחר הצהריים ואת לא תראי את זה בבוקר.

ת. אני רואה רק את מה שהגיע.

ש. אנחנו ראינו את המיילים וראינו את המייל של גב' קרסיק.

ת. אתם לא הראיתם לי.

..

ת. ראיתי מיילים שנשלחו מהמחשב של מורין למייל הכללי של הקבוצות. ראיתי את זה אצל עורך הדין במשרד.

ש. זה היה במחשב שעליו את עבדת?

ת. אני עבדתי אבל הוא היה של כולם. ולכל עובד במשרד היתה גישה למחשב הזה ולא היה לו קוד.

ש. את המייל ששלחנו לעורך הדין שלך מתוך המייל של הקבוצות, האם כשבאת בבוקר לא ראית אותו ברשימת המיילים?

ת. לא.

ש. את יודעת להסביר למה מורין שולחת לך מיילים כאלה?

ת. לא יודעת.

ש. שאלת אותה למה שלחת לי את זה?

ת. אני לא ראיתי את המייל, אז איך אוכל לשאול אותה."

15. גב' סווידי אישרה את גרסתה של התובעת, שהמחשב שעליו עבדה לא היה נעול בקוד אישי וכל עובד יכול להיכנס, לשלוח ולקבל מיילים.

16. בנוגע לסיבת פיטוריה של התובעת העיד מר מוריץ:

"ש. האם אטלנטה אותה הנהלה של דלתא אמרו לך שויקטוריה שלחה אליהם?

ת. לא. הם לא הזכירו את ויקטוריה.

ש. האם ערכת בדיקות בין 23.4 ועד לפיטורי התובעת?

ת. אני ערכתי בדיקות לגבי מה שנעשה במשרד. בדקתי מיילים, זה היה לפני שיחת הבירור.

ש. שיחת הבירור היתה ב- 14.5, האם עד 28.5 ערכת בירורים בעניין התובעת?

ת. לא יכול להגיד עכשיו מה נעשה בין שני המועדים.

ש. האם חוץ מהבדיקה שעשית לפני 23.4 עשית בדיקות נוספות?

ת. בטוח שעשיתי בדיקות, אני לא יכול לפרט אחרי 3 שנים.

ש. קודם אמרת שלא עשית בדיקות והבדיקה היתה לפני 14.5.

ת. אני עומד עכשיו לדין על הסיבות שפיטרתי אותה או על זה שלא היה שימוע? אני בוס ולי מותר לפטר.

ש. אם ב- 23.4 או לפני כן כשהבנת שהתובעת עשתה יד אחת עם מורין, למה לא פיטרת את התובעת מיד גם ב- 23.4.17?

ת. אין לי תשובה. זכותי להחליט מתי לפטר עובדים.

ש. אם חיכית חודש הבנת שהתובעת לא הוציאה חומר החוצה להנהלה, אמת?

ת. כן.

ש. מה השתנה במחשבה שלך מההבנה שהתובעת לא עשתה שום דבר פסול לבין ההחלטה לפטר אותה?

...

לשאלת בית הדין:

מדוע פיטרתי את התובעת, אני משיב: באותה עת לא מצא חן הגישה שלך ומה שהיא עשתה עם כל המיילים. היא העבירה בתוך החברה והעבירה למורין ואולי העבירה לעוד. היא לא היתה אמורה להעביר לאף אחד אולי."

בפנינו לא הוצגו ראיות לכך שהתובעת בעצמה שלחה מידע של החברה לגורמים חיצוניים. מר מוריץ אישר את הדברים. כן אישר שלא ערך בירור נוסף לאחר ששמע את טענותיה של התובעת. על פי העדויות הנוספות, הדברים נותרו בגדר חשד.

17. גובה הפיצוי

בקביעת גובה הפיצוי נתנו דעתנו להליך הפיטורים אשר נפלו בו פגמים משמעותיים כמפורט לעיל. עוד נתנו דעתנו לכך שעילת הפיטורים אף היא לא הוכחה. בנוסף, נתנו דעתנו לשכרה החודשי של התובעת – 9,600 ₪ ולתקופת העבודה – כ- 7 שנים. כמו גם לעובדה שבמהלך כל תקופת העבודה לא היו כל טענות בעניין עבודת התובעת.

בשים לב לכל אלה, אנו מעמידים את הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, על סך 25,000 ₪.

18. פדיון חופשה

לטענת התובעת, זכאית לפדיון 4.15 ימי חופשה.

לטענת הנתבעים, בין התאריכים 14.5.17 עד 28.5.17 שהתה התובעת בחופשה שכללה עשרה ימי עבודה, כאשר באותה עת עמדו לזכותה מעט יותר מארבעה ימי חופשה.

במכתבו של מר מוריץ לתובעת מיום 14.5.17, נכתב:

"כעת אנו מוציאים אותך לחופשה בתשלום עד יום 28/5/17 ועד אז נחליט על המשך העסקתך בחברה."

מר מוריץ אישר בעדותו את זכאותה של התובעת ברכיב זה (עמ' 13 ש' 15).

על כן, על הנתבעת לשלם לתובעת פדיון חופשה בסך 1,809 ₪.

19. לשון הרע

התובעת דורשת מהנתבעים פיצוי בגין לשון הרע בסך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק בהתאם לסעיף 7א (ב) לחוק לשון הרע. התובעת טוענת לשלושה מקרים של הוצאת לשון הרע כלפיה:

א. הזכרת שמה של התובעת במכתב סיכום הפגישה שנערכה לעובדת מורין.

ב. שיחה שנערכה לתובעת בנוכחות ליאורה.

ג. המידע על פיטורי התובעת דלף בין עובדי הנתבעת ומחוץ לנתבעת.

20. הנתבעים טענו שיש לסלק את התביעה כנגד הנתבע על הסף שכן פעולותיו נעשו מתוקף תפקידו כבעל מניות ומנהל בנתבעת

לגופו של עניין נטען כי הטענות שהועלו כנגד התובעת היו אמת, כי מציאת חילופי המיילים במחשבים של התובעת ושל מורין היא עובדה שאינה ניתנת להכחשה וחייבה בירור עם שתי העובדות וכי הדברים נאמרו לתובעת בפגישה סגורה.

לחלופין, הנתבעים טענו להגנות שבסעיפים 15(2) – 15(4) ו – 15(7) לחוק לשון הרע ולחילופי חילופין נטען כי הדברים עומדים בהוראות סעיף 19 לחוק.

21. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 קובע כי "לשון הרע" הוא דבר שפרסומו עלול -

"(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".

אשר לאופן הפרסום, סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע קובע:

"(א) פרסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1) אם הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2) אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע."

סעיפים 13 עד 19 בפרק ג' לחוק איסור לשון הרע עוסקים ב"פרסומים מותרים; הגנות והקלות" הפוטרים מאחריות אף על פי שמדובר בפרסום הנכנס לגדר המונח "לשון הרע".

22. בחינת התקיימותה של לשון הרע תיעשה בארבעה שלבים:

"בשלב ראשון, יש לברור מהביטוי את המשמעות העולה ממנו לפי אמות המידה של האדם הסביר, היינו לפי מבחן אובייקטיבי, על פי הנסיבות ולשון הדברים.

בשלב השני, יש לברר על פי תכלית החוק באם מדובר בביטוי המהווה לשון הרע על פי סעיפים 1 ו - 2 לחוק.

בשלב השלישי, יש לברר האם עומדת למפרסם אחת או יותר מההגנות המנויות בסעיפים 13 - 15 לחוק.

בשלב רביעי, יש לדון בשאלת הפיצויים המגיעים לנפגע...".

ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' איילון הרציקוביץ, פ"ד נח' (3) 558;

23. על התובע בתביעת לשון הרע לפרט את העובדות המקימות את כל מרכיביה של עוולת לשון הרע:

"בכתב תביעה במשפט לשון הרע יש להצביע על העובדות המקימות את כל מרכיביה של עילת העוולה האזרחית, היינו: את מרכיב ה"פרסום"; מרכיב "לשון הרע"; והעובדות שמהן נגזרת אחריותו של כל אחד מהנתבעים. תובע אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא עליו דיבה, והוא חייב לציין בכתב תביעתו את "פירוט המילים, בכתב או בע"פ, שבהם השתמש הנתבע".

כאשר לשון הרע נאמרה בעל פה, על התובע לציין בכתב תביעתו את המילים המדוייקות שנאמרו, והוא אינו יכול להסתפק במסירת תוכנן. כאשר פרסום לשון הרע נעשה בכתב, מהווה אותו פרסום "מסמך מהותי" והתובע צריך לצרפו לכתב התביעה".

עע (ארצי) 7192-02-13‏ ‏ די.אס. פי גרופ בע"מ נ' אלי אסולין, מיום 16.9.13.

24. על פרשנותו ודרך יישומו של חוק איסור לשון הרע בנסיבות של יחסי עבודה נקבע:

"מקום העבודה הוא מקום חי ותוסס, שיש חשיבות להבטיח בו שיח פתוח, ללא חשש או מגבלות, ותוך עידודם של שקיפות, שיתוף וגילוי מרביים (ודוגמא טובה לכך היא חובת השימוע; .... חלק מכך נוגע גם לזכותו, וחובתו, של ממונה להעיר לעובדיו הערות ולהעביר ביקורת על דרך תפקודם, כחלק אינטגראלי מניהול תקין של כוח אדם וכאינטרס מרכזי הן של העובדים והן של המעסיק ... מעסיק אמור לפיכך לבצע לעובדיו הערכות תקופתיות, למסור להם אינפורמציה רלוונטית, לנקוט כנגדם בהליכי בירור ומשמעת וליתן בגינם המלצות, מבלי שתתלווה לכך עננה של חשש מתמיד מתביעות משפטיות.

.. מאידך יש להתחשב בחובות תום הלב המוגברות המוטלות על צדדים לחוזה עבודה; בפערי הכוחות הקיימים דרך כלל בין עובד לממונה עליו; ובהשפעה המשמעותית שתיתכן לאמירותיו של ממונה בנסיבות מסוימות ... לאור זאת, על שני הצדדים ליחסי העבודה - במסגרת חובתם לנהוג זה כלפי זה בהגינות ותום לב - להיזהר האחד בכבודו של משנהו, תוך הקפדה על מידתיות וסבירות."

ע"ע (ארצי) 46548-09-12 לירן אבידן - פלאפון תקשורת בע"מ, מיום 31.03.15.

25. נבחן להלן האם בנסיבות העניין שלפנינו התובעת הוכיחה את טענותיה בדבר הוצאת לשון הרע.

26. הזכרת שמה של התובעת במכתב סיכום הפגישה של מורין

המכתב צורף לתצהיר הנתבעת כנספח ט', ותוכנו יובא להלן:

"סיכום פגישה שנערכה במשרדי החברה ב- 23/4/17

נוכחים – גד מוריץ

ליאורה סווידי

מורין קרסיק

"הפגישה זומנה מאחר ונמצא חשד וחשש שאינפורמציה פנימית של המשרד זלגה החוצה לגורמים בלתי מזוהים. מורין התבקשה להצטרף מאחר ונמצא שכמה מיילים עברו מהמחשב שלה למחשב של ויקי המטפלת בקבוצות. הנושאים במיילים היו עמלות נס תעופה וביניהם התקשרות בין גד לבין מנהל הכספים האיזורי של דלתא ואין שום סיבה למורין להעביר מיילים אלו (המיילים הודפסו, נסרקו ואז נשלחו) לויקי שהיא פקידת הזמנות/קבוצות (זוטרה). מורין הכחישה מכל וכל שהיא שלחה מיילים אלה בטענה שלא היתה כל סיבה לשלוח אותם. לטענתה יתכן ומישהו אחר השתמש במחשב שלה לשליחתם – אך זה נראה מאוד לא אמין."

מדובר בסיכום פגישה בה נכחו הנתבע, גב' סווידי ומורין.

בסיכום הפגישה יש פירוט עובדתי העוסק בפעולותיה של מורין בלבד. שמה של התובעת מוזכר רק בהקשר של היעד למשלוח המיילים שנשלחו על ידי מורין.

במכתב לא מיוחסת לתובעת כל פעולה או התנהגות, אף לא בשיתוף פעולה עם מורין.

דברים אלה אינם מהווים לשון הרע.

בעדותה התובעת טענה:

"... זה מוזר שמישהי מקבלת מכתב פיטורין עם השם שלי בנוסח שאני סוג של גנבת".

מכתב פיטורים שנמסר למורין לא הוצג בפנינו. במכתב סיכום הפגישה המצוטט לעיל, לא נכתב, אף לא באופן מרומז, שהתובעת גנבה מהנתבעת. משלא מצאנו שמדובר בהתבטאות המווה לשון הרע, טענות התובעת בעניין זה, נדחות.

27. שיחה שנערכה לתובעת בנוכחות גב' סווידי

התובעת טוענת כי עצם העלאת החשדות כלפיה במסגרת שיחת הבירור שנערכה עמה מהווה לשון הרע, כיוון ששיחת הבירור נערכה בנוכחות גב' סווידי שהיא עובדת החברה.

החשדות שיוחסו לתובעת בדבר העברת מיילים לגורמים מחוץ לחברה, יכולים להיחשב כלשון הרע באשר הם מייחסים התנהגות בלתי תקינה במקום העבודה ודבר פרסומם עלול לפגוע בפרנסתה. לטענת התובעת האמירות נאמרו בנוכחות אדם נוסף ולכן מקיימות את דרישת הפרסום.

טענה זו אינה מתקבלת.

גב' סווידי נכחה בשיחה כבעלת תפקיד בכיר (סמנכ"ל) המייצגת את החברה במסגרת הליכי בירור הנוגעים לעובדיה.

משמעות טענתה של התובעת היא כי אין לערוך שיחות בירור במסגרת יחסי עבודה בנוכחות יותר מאדם אחד, פרט לעובד שעניינו מתברר, על מנת שלא להסתכן בתביעות לשון הרע. מדובר בטענה בלתי סבירה שאין לקבלה.

מכאן, שבהיעדר יסוד ה"פרסום" אין מדובר בהוצאת לשון הרע, אף מבלי להדרש לבחינתן של הגנות המפורטות בחוק.

28. דליפת המידע על פיטורי התובעת בין עובדי הנתבעת ומחוץ לנתבעת

התובעת הצהירה בעניין זה:

"מעבר לפיטורי הקשים והכואבים לכשעצמם, נפגע שמי הטוב בקרב עובדים ומנהלים בתחום התעופה, לאחר שנודע להם על פיטוריי ועל החשדות שהעלה הנתבעת כלפיי ושבגינם פוטרתי".

למעט אמירות כלליות, התובעת לא פירטה בכתב התביעה או בתצהיר אף מקרה קונקרטי שבו נאמרו דברים העולים כדי לשון הרע כנגדה.

בעדותה בפנינו אמרה:

"ש. ... את מתייחסת לנושא לשון הרע ואת אומרת שהחשדות "שבאו לידי ביטוי באמירות של הנתבע..." אין פה שום פירוט.

ת. קודם ליאורה שנכחה באותה שיחה. שנית המכתב שיצא למורין, וגם בשיחה ב – 14 נכחה ליאורה וזה שגד עשה לי שם רע בענף חשד להפרת אמונים והוצאת סודות. אף אחד בענף לא רצה במשך שנה להתקרב אלי. חצי שנה הייתי ב – 50 ראיונות עבודה בערך וכל מקום היו דוחים אותי. לי ישי ניסיון וידע ולפני הקורונה היו חוטפים עובדת כמוני וחצי שנה לא הצלחתי להתקבל לשום מקום.

וכן –

ש. את יודעת על עוד עובד שסיפרו לו על העניין הזה?

ת. אני יודעת שזה יצא מהחברה כי בראיונות העבודה היו אומרים לי שמענו שהוצאת מיילים מהחברה ולאן הם הלכו.

ש. למה לא הזמנת אף אחד להעיד.

ת. אני עדיין בתחום וזה נושא רגיש ולא רוצה עוד לערב אנשים. אבל לא פעם אחת אמרו לי בראיונות עבודה על המיילים שהוצאתי מהחברה.

לשאלת בית הדין:

ש. למה זה לא כתוב בתצהיר?

ת. כי זה קרה אחרי שהגשתי את התביעה. בעבודה הבאה שבה התחלתי לעבוד לאחר חצי שנה והם התקשרו לגד לקבל המלצות וגד צרח עליה שהוא לא מכיר אותי ולא רוצה לדבר עלי ולא נותן שום המלצות. אחר כך קיבלו אותי לעבודה ובמשך כמה זמן שמעתי מהמנהלת שאמרה לי שהיא נתנה לי צ'אנס כי גח כל הזמן צעק ולא ברור מה קרה שם".

מר מוריץ הכחיש את הדברים. בעדותו טען:

"מקום אחד התקשר ולא הזדהה ואמרתי שאני לא מוסר חוות דעת".

סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה את טענתה בנוגע להעברת מידע על נסיבות פיטוריה לגורם כלשהו, העולה כדי לשון הרע. התובעת לא ציינה שם של גורם מחוץ לחברה או של עובד בחברה, שידע על נסיבות פיטוריה ומה נאמר לו על כך.

התובעת הצהירה כי תקופה מסויימת לפני שיחת הבירור חוותה מצד עובדי הנתבעת יחס של התעלמות וחרם. מדובר בתחושה סובייקטיבית של התובעת שלא גובתה בכל עדות, לא הוכחה ולא ניתן ללמוד ממנה על הוצאת לשון הרע מצד הנתבעים.

סיכומו של דבר –התביעה לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע, נדחית.

29. סוף דבר

התביעה כנגד נתבעת 1 מתקבלת בחלקה.

נתבעת 1 תשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן:

א. פיצוי בגין פגמים בשימוע בסך 25,000 ₪.

ב. פדיון חופשה שנתית בסך 1,809 ₪.

כל הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

30. התביעה כנגד נתבע 2 נדחית.

31. בשים לה להליכים בתיק, להגשת תביעה בעילת לשון הרע שנדחתה וכן להגשת התביעה נגד נתבע 2, ללא הצדקה, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, א' שבט תשפ"א, (14 ינואר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

נציג עובדים מר כהנא

הדס יהלום, נשיאה

נציג מעסיקים מר בסטר

16 מתוך 16