ת"א 12381-07-21 אהרן נ' א.מ שפיגל קרמיקות בע"מ

הליך: 12381-07-21

שם התיק: ת"א 12381-07-21 אהרן נ' א.מ שפיגל קרמיקות בע"מ

בית המשפט: בית משפט השלום בירושלים

שופט/ת: גד ארנברג

תאריך פסק הדין: 2022-05-15

תובעים: אברהם אהרון | נתבעים: א.מ שפיגל קרמיקות בע"מ

להלן נוסח פסק הדין המלא כפי שפורסם

בית משפט השלום בירושלים

ת"א 12381-07-21 אהרן נ' א.מ שפיגל קרמיקות בע"מ

בפני

כבוד השופט גד ארנברג

התובע

אברהם אהרון

נגד

הנתבעת

א.מ שפיגל קרמיקות בע"מ

פסק דין

התובע רכש סחורה אצל הנתבעת ושילם בשיקים שחוללו. הנתבעת פתחה נגד התובע 3 תיקי הוצל"פ בגין שיקים אלו. בחלוף כ-4 שנים מפתיחת התיקים, 9 שנים ממתן השיקים, הגיע התובע למשרדי הנתבעת ושם הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה ויתרה הנתבעת על חלק גדול מהחוב. התובע שילם באמצעות צד ג' את הסכום שעליו הוסכם, ובכך היו אמורים תיקי ההוצל"פ להיסגר. 2 מתוך 3 התיקים נסגרו, ואילו התיק השלישי נשאר פתוח. לא זו בלבד, אלא שביום 14.12.20 ננקטו פעולות גביה בתיק ההוצל"פ הכוללים הטלת הגבלות על התובע.

יש לציין, כי הנתבעת מסרה בידיו של התובע כמה פעמים במהלך השנים אישורים לסגירת תיק ההוצל"פ, אך לטענת התובע הוא לא יכול היה לעשות שימוש בהם, כיוון שבקשה לסגירת תיק עקב תשלום יכולה להיות מוגשת רק על ידי הזוכה באמצאות בא כוחה.

בנדון דנן, אין מחלוקת שהזוכה–הנתבעת לא פנתה לעורך דין שייצג אותה בלשכת ההוצל"פ, לא הודיעה לו על ההסכם אליו הגיעה עם התובע ולא ביקשה ממנו לסגור את התיק. הנתבעת טוענת, כי חלק מההסכם שבינה לבין התובע היה, שהוא זה שצריך לדאוג לסגירת תיקי ההוצל"פ, וככל שעורך הדין ידרוש שכ"ט עליו יהיה לשלמו.

בין אם אכן כך הוסכם ובין אם לאו, ברור שהנתבעת לא היתה רשאית לנקוט בהליכים נוספים לאחר שהגיעה להסכמה עם התובע, ולפיכך טוען התובע, כי ההליכים שננקטו נגדו בשנת 2020, הכוללים הגבלה על חשבון הבנק שלו, מהווים לשון הרע, ובגין כך תובע התובע מן הנתבעת סך של 100,000 ₪ אותם הוא זכאי לתבוע ללא הוכחת נזק, בהתאם להוראות סעיף 7(ג) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1975.

הנתבעת טוענת, כי מדובר בתביעה מחוצפת שהוגשה על ידי מי שמסר לה שיקים ללא כיסוי. לדבריה, מסרה בידי התובע, מיד עם ההגעה להסכם, אישורים בחתימתה לסגירת תיקי ההוצל"פ. גם כאשר התובע חזר אליה ביום 10.4.18 וביקש שוב את חתימתה על בקשה פורמלית לסגירת התיק, עשתה זאת ומסרה לו שוב בקשה חתומה לסגירת התיק.

הנתבעת טוענת, כי לא ידוע לה מי הגיש את הבקשה לפיה ננקטו הליכים נגד התובע בשנת 2020, אם בכלל הוגשה בקשה כזו, ומכל מקום טוענת התובעת, כי אדם שמפזר שיקים ללא כיסוי לא יכול לתבוע סכום של 100,000 ₪ או כל סכום אחר על פגיעה בשמו הטוב כיון שמי שעושה זאת אין לו שם טוב מלכתחילה.

מתוך העדויות עולה, כי למעשה כמעט אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים. מוסכם כי התובע נתן לנתבעת שיקים ללא כיסוי. אין מחלוקת שלפחות חלק מהשיקים חוללו בשל כך שחשבונו של התובע היה מוגבל (עמ' 2 ש' 22). אין מחלוקת שהנתבעת חתמה על מסמך הכולל חתימה וחותמת על מנת שתיקי ההוצל"פ יסגרו (ע' 3 ש' 15). אין מחלוקת שנגד התובע היו פתוחים עוד תיקי הוצל"פ מלבד התיקים שפתחה הנתבעת, כך שחובותיו של התובע בזמן השיא עמדו על סכום של כמיליון וחצי ₪ (עמ' 3 ש' 21-27). אין מחלוקת שהנתבעת לא פנתה לעו"ד שייצג אותה בתיקי ההוצל"פ ולא הודיעה לו שהגיעה להסכם עם התובע (עמ' 6 ש' 9-14). אין מחלוקת שתיק ההוצל"פ שנותר פתוח, נסגר לפי בקשה שהגיש בא כוחה הנוכחי של הנתבעת לאחר שהתובע הגיש בקשה בטענת פרעתי (עמ' 8).

בנסיבות אלו, ולאור האמור, מצאתי, כי אמנם יש מקום לפיצוי התובע, שכן גם אם יתקבלו כל טענות הנתבעת, לא היה מקום לנקיטת הליכים בתיק ההוצל"פ שהיה אמור להיסגר.

לפיכך, אף אם נכונה טענת הנתבעת שסוכם שהתובע יהיה אחראי לסגירת התיקים, אף אם מסרה בידיו מסמכים המאפשרים לו לעשות כן, לא היה מקום שהיא תנקוט בהליכים נוספים בתיק ההוצל"פ. מאידך, אין ספק שמי שמחלק שיקים ללא כיסוי מחשבון מוגבל (אף אם הוגבל לאחר שניתנו השיקים) לא יכול לתבוע סכום של 100,000 ₪ על פגיעה ב"שמו הטוב". שם טוב אין למי שמחלק שיקים ללא כיסוי.

מעדות התובע עולה, כי מלבד ההליכים שננקטו נגדו על ידי הנתבעת בשנת 2020, ננקטו הליכים גם בתיקי הוצל"פ אחרים באותה תקופה, ומדובר בכמה וכמה תיקים.

יש לציין, כי התובע הגיש תביעה על 100,000 ₪ לפי הוראות סעיף 7(ג) לחוק איסור לשון הרע, ואולם סעיף זה דורש כוונה לפגיעה, דבר שלא הוכח בתיק זה. לכל היותר מדובר ברשלנות ולא בכוונה לפגוע, כך שמלכתחילה, ובהעדר ראיות לפגיעה בפועל, יכול היה סכום התביעה לעמוד על 50.000 ₪ בלבד.

הסכום שנקבע בחוק כסכום לפיצוי ללא הוכחת נזק הוא הסכום המקסימלי הניתן לתביעה, ואולם כאמור לעיל, מי שמחלק שיקים ללא כיסוי שיש לו חובות של מיליון וחצי ₪ וכמה וכמה תיקי הוצל"פ תלויים ועומדים נגדו, אינו בעל שם טוב ואין מקום לפסוק לו את הסכום המרבי, ואף לא סכום הקרוב אליו.

בנסיבות האמורות, אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 5000 ₪ בלבד, ובשל התוצאה לעומת סכום התביעה אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד אייר תשפ"ב, 15 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

3 מתוך 3