הליכי הוצאה לפועל לאחר הסדר חוב: נפסקו 5,000 ש״ח פיצויים

פסק הדין עוסק בהליכי גבייה שננקטו בתיק הוצאה לפועל שנותר פתוח לאחר הסדר חוב ותשלום. בית המשפט קבע כי גם אם התובע קיבל מסמכים לסגירת התיקים והיה אחראי לטיפול בכך, הנתבעת לא הייתה רשאית לנקוט הליכים נוספים לאחר ההסכמה.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית משפט השלום בירושלים קבע כי לא היה מקום לנקוט הליכי הוצאה לפועל נוספים לאחר שהצדדים הגיעו להסדר חוב, גם אם התובע היה אמור לדאוג לסגירת התיקים. נפסקו 5,000 ש״ח פיצויים, ללא הוצאות.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

12381-07-21 | בית משפט השלום בירושלים | השופט גד ארנברג | 2022-05-15

צד תובע: אברהם אהרון | צד נתבע: א.מ שפיגל קרמיקות בע"מ

האם אפשר להמשיך בהליכי גבייה בתיק הוצאה לפועל לאחר שהצדדים הסכימו על הסדר חוב, אם החייב קיבל מסמכים שנועדו לסייע בסגירת התיק? בפסק הדין הזה נקבע כי בנסיבות המקרה, גם אם החייב היה אמור לטפל בסגירת התיקים וגם אם נמסרו לו מסמכים מתאימים, לא היה מקום לנקוט נגדו הליכים נוספים לאחר ההסדר.

הסדר החוב וסגירת התיקים

לפי פסק הדין, התובע רכש סחורה מהנתבעת ושילם בשיקים שחוללו. בעקבות זאת נפתחו נגדו שלושה תיקי הוצאה לפועל. כמה שנים לאחר פתיחת התיקים הגיעו הצדדים להסכמה שבמסגרתה ויתרה הנתבעת על חלק גדול מהחוב. התובע שילם את הסכום שעליו הוסכם באמצעות צד שלישי, והתיקים היו אמורים להיסגר. שניים נסגרו, אך השלישי נותר פתוח.

ב-2020 ננקטו בתיק שנותר פתוח פעולות גבייה, ובהן הטלת הגבלות. התובע טען שההליכים, לרבות הגבלה על חשבון הבנק, פגעו בשמו הטוב. פסק הדין אינו מפרט ניסוח של פרסום מסוים או את היקף החשיפה אליו; המחלוקת עסקה בהליכי הגבייה שננקטו במערכת ההוצאה לפועל.

מי היה אמור לדאוג לסגירת התיק?

הנתבעת טענה שהתובע קיבל ממנה מסמכים חתומים לסגירת התיקים, וכי במסגרת ההסכם הוטלה עליו האחריות לדאוג לסגירה ולשלם שכר טרחה, אם יידרש. התובע טען שלא יכול היה להשתמש במסמכים בעצמו, משום שלטענתו בקשה לסגירת תיק בעקבות תשלום צריכה להיות מוגשת בידי הזוכה באמצעות בא כוחו.

בית המשפט ציין כי אין מחלוקת שהנתבעת לא עדכנה את עורך הדין שייצג אותה בתיקי ההוצאה לפועל על ההסכם ולא ביקשה ממנו לסגור את התיק שנותר פתוח. התיק נסגר לבסוף לאחר שהתובע הגיש בקשה בטענת פרעתי, ובא כוח הנתבעת הגיש בקשה לסגירה.

ההכרעה לא התבססה על קביעה שהתובע לא קיבל מסמכים או שלא הוטלה עליו אחריות לטפל בסגירה. בית המשפט קבע שגם אם מקבלים את גרסת הנתבעת בנקודות אלה, עדיין לא היה מקום שהיא תנקוט הליכים נוספים לאחר שהושג הסדר. זו ההבחנה המרכזית בפסק הדין: אחריות נטענת של החייב לטיפול בסגירה לא הצדיקה המשך הליכי גבייה מצד הזוכה לאחר ההסכמה.

מדוע נפסקו 5,000 ש״ח בלבד?

התובע דרש 100,000 ש״ח לפי סעיף 7(ג) לחוק איסור לשון הרע. בית המשפט מצא בסיס לפיצוי, אך ציין שלא הוכחה כוונה לפגוע. לכל היותר, כך נקבע, מדובר היה ברשלנות. בהיעדר הוכחה לפגיעה בפועל, בית המשפט התייחס ל-50,000 ש״ח כסכום המרבי שניתן היה לתבוע במסלול שנדון, ולא ל-100,000 ש״ח.

גם נסיבות התובע השפיעו על גובה הפיצוי. לא הייתה מחלוקת שהוא מסר שיקים ללא כיסוי, ולפחות חלקם חוללו בשל הגבלת החשבון. פסק הדין ציין גם כי היו נגדו תיקי הוצאה לפועל נוספים וכי חובותיו הגיעו בשיא לכמיליון וחצי ש״ח. נתונים אלה נשקלו נגד פסיקת סכום גבוה, משום שלדעת בית המשפט לא היה מקום לפסוק את הסכום המרבי או סכום קרוב אליו. בית המשפט התייחס להיעדר כוונה לפגוע ולהיעדר ראיות לפגיעה בפועל בקביעתו כי סכום התביעה האפשרי מלכתחילה הוא 50,000 ₪, ולא כהפחתה נפרדת מגובה הפיצוי.

בסופו של דבר חויבה הנתבעת לשלם 5,000 ש״ח פיצויים. לא נפסקו הוצאות משפט. פסק הדין עוסק בנסיבות המסוימות של הסדר החוב, התנהלות הצדדים והליכי הגבייה, ואין להסיק ממנו שכל מחלוקת על סגירת תיק תוביל לאותה תוצאה.

לקריאת פסק הדין המלא – 12381-07-21

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: לאחר שהושג הסדר חוב, לא היה מקום לנקוט הליכי גבייה נוספים בתיק שהיה אמור להיסגר, גם אם התובע היה אמור לטפל בסגירתו. נפסקו 5,000 ש״ח, בין היתר בשל היעדר הוכחה לכוונה לפגוע או לנזק בפועל ובהתחשב בהתנהלות התובע.

שאלות נפוצות

המחלוקת נגעה להליכי גבייה שננקטו בתיק הוצאה לפועל שנותר פתוח לאחר הסדר חוב ותשלום. התובע טען שההליכים פגעו בשמו הטוב.

הנתבעת טענה שהתובע הסכים לדאוג לסגירת התיקים וקיבל מסמכים חתומים. בית המשפט קבע שגם אם טענות אלה נכונות, לא היה מקום לנקוט הליכים נוספים לאחר שהושג הסדר.

בית המשפט קבע כי לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה על החוב, לא היה מקום לנקוט הליכים נוספים בתיק שהיה אמור להיסגר. הנתבעת לא עדכנה את עורך הדין שייצג אותה בתיק ולא ביקשה ממנו לסגור אותו.

התובע דרש 100,000 ש״ח. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם 5,000 ש״ח פיצויים, ולא פסק הוצאות משפט.

לא הוכחה כוונה לפגוע או פגיעה בפועל. בית המשפט שקל גם את העובדה שהתובע מסר שיקים ללא כיסוי, את חובותיו ואת תיקי ההוצאה לפועל הנוספים שהיו נגדו.

פסק הדין ציין שלא הובאו ראיות לפגיעה בפועל. למרות זאת, נקבע שיש בסיס לפיצוי בשל הליכי הגבייה שננקטו לאחר ההסדר.

לא. בית המשפט לא הורה על תשלום הוצאות משפט.

נסכם...

לאחר הסדר חוב נסגרו שניים משלושה תיקי הוצאה לפועל, ואילו בשלישי ננקטו בהמשך פעולות גבייה והוטלו הגבלות. בית המשפט מצא בסיס לפיצוי, אך לא הוכחה כוונה לפגוע או פגיעה בפועל. שיקים ללא כיסוי, חובות ותיקי הוצאה לפועל נוספים של התובע נשקלו בקביעת סכום נמוך. נפסקו 5,000 ש״ח ולא נפסקו הוצאות.