הליך: 15805-07-21
שם התיק: ת"א 15805-07-21 בוזגלו נ' מפגש השייח 1992 בע"מ
בית המשפט: בית משפט השלום בירושלים
שופט/ת: ציון סהראי
תאריך פסק הדין: 2025-01-12
תובעים: בת"א 15805-07-21, אסי בוזגלו, בת"א 36809-10-21 | נתבעים: בת"א 36809-10-21, בת"א 15805-07-21, מפגש השייח 1992 בע"מ
ייצוג תובעים: עו״ד שי אליאס וענבר בר
ייצוג נתבעים: עו״ד יוסף בן דור
בית משפט השלום בירושלים
ת"א 15805-07-21 בוזגלו נ' מפגש השייח 1992 בע"מ
ת"א 36809-10-21 מפגש השייח 1992 בע"מ נ' בוזגלו
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופט ציון סהראי
התובע בת"א 15805-07-21
אסי בוזגלו
ע"י ב"כ עוה"ד שי אליאס וענבר בר
הנתבע בת"א 36809-10-21
נגד
הנתבעת בת"א 15805-07-21
מפגש השייח 1992 בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יוסף בן דור
התובעת בת"א 36809-10-21
פסק דין
בפניי שתי תביעות הנובעות מהסכם שנחתם בין הצדדים, כאשר כל צד טוען להפרתו על ידי הצד שכנגד, ולתשלום כספי בהתאם.
אסי בוזגלו (להלן ייקרא: "בוזגלו") וחברת מפגש השייח (להלן תיקרא: "מפגש השייח" או "החברה") התקשרו בהסכם, שמטרתו לפרסם ולשווק את מוצרי החברה באמצעות שימוש בשמו ודמותו של בוזגלו, וזאת בתמורה לתשלום חודשי עליו הסכימו הצדדים.
בוזגלו טוען בתביעתו כי החברה הפרה את ההסכם, ולא שילמה לו את הסכומים עליהם הוסכם בהסכם. עוד הוא טוען, כי החברה הוציאה דיבתו רעה ועל כן הוא זכאי לפיצוי בגין לשון הרע.
החברה טוענת בתביעתה, כי בוזגלו הוא זה שהפר את ההסכם, שעה שלא מילא חלקו על פי ההסכם ובנוסף הודיע על ביטולו באופן חד צדדי, מבלי שעמדה לו הזכות לעשות כן על פי ההסכם.
זוהי מהות ההליך שבפני בתמצית שבתמצית.
למען הסדר הטוב יצוין, כי תביעת בוזגלו כנגד החברה הוגשה במסגרת ת"א 15805-07-21 (להלן: "תביעת בוזגלו") ותביעת החברה כנגד בוזגלו הוגשה במסגרת ת"א 36809-10-21 (להלן: "תביעת החברה" או "תביעת מפגש השייח").
הדיון בשתי התביעות אוחד, שכן עילתן בהסכם שנכרת בין הצדדים, הכל כפי שיפורט בפסק דין זה.
עיקר העובדות הרלוונטיות בתמצית:
בוזגלו הינו כדורגלן ישראלי לשעבר, והוא מוכר גם בשל השתתפותו בשתי תכניות מציאות: "הבוזגלוס", שעקבה אחר חייו וחיי משפחתו – משפחת בוזגלו, ו"הישרדות vip" בה זכה בתואר "השורד האהוב" וכן בתואר "השורד האחרון".
מפגש השייח היא חברה המפעילה רשת מאפיות בעלת מספר סניפים ברחבי ישראל.
הצדדים התקשרו בהסכם לתקופה של 14 חודשים שתחילתה ביום 10.11.20 ועד 10.1.22, ועיקרו שיתוף פעולה בין הצדדים במטרה לקדם את רשת מפגש השייח ואת כל מוצרי החברה המשווקים על ידה (להלן: "ההסכם").
על פי האמור בהסכם, הצדדים התחייבו לפעול יחדיו לקידום ושיווק כלל מוצרי מפגש השייח, ובכלל זה את מוצריה החדשים והקפואים.
בהסכם נקבע, כי לחברה שמורה הזכות להביא לסיום ההסכם בהודעה מוקדמת של חודש ימים ובכתב, וזאת בחלוף 8 חודשים מתחילת ההסכם, קרי – ביום 10.7.21 (סעיף 2.5 להסכם).
בוזגלו התחייב להעניק לחברה את הזכות לעשות שימוש בשמו ותמונותיו לטובת מיתוג מוצרי החברה, לרבות ברשתות החברתיות, נקודות מכירה ועוד. כן התחייב בוזגלו לקדם ולפרסם את מוצרי רשת מפגש השייח בכל ערוצי התקשורת הפרטיים שלו (ערוצי יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם ועוד). בוזגלו התחייב להעלות בערוצים אלו מינימום של שני stories ופוסט אחד בכל חודש. כן התחייב בוזגלו להשתתף בראיונות לתקשורת בהתאם לתכנית יחסי הציבור של החברה וללוח הזמנים שיתואם לו בהתראה של 7 ימים מראש לפחות. בוזגלו התחייב לאפשר לחברה להשתמש בחומרים ותמונות שלו לטובת קידום מוצרי החברה ולבקר בסניפי החברה בהם נמכרים מוצרי החברה לפחות 4 פעמים בחודש – בתיאום מראש.
בתמורה להתחייבויות בוזגלו על פי ההסכם התחייבה החברה לשלם לו סכום של 15,000 ₪ בחודש עבור החודשיים הראשונים ולאחר מכן תשלום חודשי בסך 30,000 ₪ בחודש. סכומים אלו אינם כוללים מע"מ ויש להוסיפו.
נכון ליום 1.6.21 החברה שילמה לבוזגלו סכום מצטבר של 129,450 ₪ בעוד שעל פי ההסכם היה עליה לשלם לו 198,900 ₪.
ביום 1.6.21 שלח בוזגלו הודעה למר אלעד נאור, מי שחתם בשם החברה על ההסכם עם בוזגלו, ולפיה מוטב כי ההסכם בין הצדדים יגיע לקיצו, תוך שהוא דורש את תשלום החוב הכספי אליו. מר אלעד נאור הסכים כי נכון לסיים את ההתקשרות בין הצדדים בהודעות ששלח לבוזגלו באותו יום, תוך שהוא מודה בכך שקיים חוב כספי בסך 63,600 ₪.
שבוע לאחר מכן (7.6.21), נשלח מכתב דרישה מאת בא כוח החברה (נספח 9 לתביעת מפגש השייח), בו נטען להפרות הסכם מצד בוזגלו, לרבות ובעיקר בטענה ולפיה בוזגלו הודיע על סיום ההסכם באופן חד צדדי ובניגוד להסכם. מספר ימים לאחר מכן, 10.6.21, שלח עורך דינו של בוזגלו מכתב תגובה בו טען כי בוזגלו לא הודיע על סיום ההסכם, וכי ככל שישולם החוב נשוא ההסכם, יוכלו הצדדים להמשיך ולעבוד במשותף על פי ההסכם.
החוב לא שולם ובחודש יולי 2021 הגיש בוזגלו את תביעתו כנגד החברה, בחודש אוקטובר 2021 הגישה החברה תביעתה כנגד בוזגלו.
עיקר טענות הצדדים – תביעת בוזגלו:
בוזגלו טען בתביעתו, כי החברה הפרה את ההסכם בשורת הפרות, לרבות הפרות יסודיות, כאשר הוא הקפיד למלא את חלקו בהסכם ולקיימו.
הפרות החברה את ההסכם באו לידי ביטוי באלו: הגעה למפגשי מעריצים ללא מעריצים, דבר שפגע בשמו הטוב וגרם לו נזק תדמיתי; אי תשלום הסכומים הקבועים בהסכם בשלמותם ובמועדם.
לטענתו, נותר לנתבעת חוב בסך 134,455 ₪ בגין תשלומים שלא שולמו על פי ההסכם, ובתוספת ריבית והצמדה 135,560 ₪.
כמו כן טען, כי הוא זכאי לפיצוי נוסף בסך 100,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין ובשל עוגמת הנפש שנגרמה לו.
לטענתו, הפרסום נשוא כתב התביעה, ובכלל זה ההכפשות, ההשמצות וההסתות כלפיו מהווים הפרה של הוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), והם מצדיקים פיצוי בסך 100,000 ₪, כאמור.
החברה טענה, כי בוזגלו קיבל את כל הכספים המגיעים לו ואף ביתר.
לטענתה, עבור חודשים נובמבר – דצמבר 2020 שילמה לבוזגלו סכום של 33,344 (כולל מע"מ), לאחר שניכתה מס במקור בסכום של 1,756 ₪ (סה"כ 35,100 ₪).
החברה טענה, כי במהלך חודש ינואר 2021 פרצה מגפת הקורונה ופגישות וסיורים שאמור היה בוזגלו לקיים בוטלו לחלוטין. נטען, כי בתיאום עם התובע הושהה הקמפיין באופן זמני והחברה הסכימה לשלם לבוזגלו 1/3 מהתשלום לו הוא זכאי על פי ההסכם.
לפיכך, עבור חודש ינואר 2021 שילמה החברה לבוזגלו 11,700 ₪ (10,000 ₪ בצירוף מע"מ).
עבור חודש פברואר שילמה החברה לבוזגלו 16,672 ₪ (כולל מע"מ) וכן 878 ₪ בגין ניכוי מס במקור (17,550 – 15,000 ₪ בצירוף מע"מ).
עבור חודש מרץ 2021 שילמה החברה לבוזגלו 35,100 ₪ (30,000 ₪ בצירוף מע"מ).
עבור חודש אפריל 2021 שילמה החברה לבוזגלו 30,000 ₪, שכן לטענתה רכיב המע"מ בגין תשלום זה לא שולם בשל כך שבוזגלו לא המציא חשבונית מס כדין.
עבור חודש מאי 2021 לא שילמה החברה דבר. לטענתה, במהלך חודש זה טס בוזגלו לארה"ב, "הוריד הילוך" בפעילותו ואף התברר בדיעבד כי היה במגעים מתקדמים לשם השתתפותו בתכנית המציאות "האח הגדול", שעתידה הייתה להיות משודרת החל מחודש יולי 2021, דבר אשר היה מונע ממנו לקיים את חלקו על פי ההסכם.
החברה טענה בנוסף, כי בתחילת יוני 2021 הודיע בוזגלו כי הוא מסיים את ההסכם באופן חד צדדי, ועל כן הוא אינו זכאי לקבל תשלום כלשהו בגין חודש מאי 2021 ואילך. החברה טענה, כי בכך הפר את ההסכם הפרה יסודית, שכן הזכות להפסקת ההתקשרות על פי ההסכם שמורה לה בלבד וגם זאת רק מיום 10.7.21 (סעיף 2.5 להסכם).
החברה טענה כי שילמה לבוזגלו סך כולל של 134,550 ₪ ואין לה כל חובה לשלם לו בנוסף לכך.
כן נטען, כי מאחר שבוזגלו הוא זה אשר בחר להגיש תביעתו כנגד החברה, הוא מנוע מהעלאת טענה ולפיה פרסום כתב התביעה מהווה לשון הרע.
עיקר טענות הצדדים – תביעת מפגש השייח:
החברה טענה, כי בוזגלו הפר את ההסכם, שעה שהודיע על סיומו באופן חד צדדי ומבלי שהייתה לו האפשרות לעשות כן. לטענתה, עשה כן מאחר שהיה בדעתו להשתתף בתכנית הטלויזיה "האח הגדול", בידיעה ששהותו בבית "האח הגדול", תמנע ממנו מלקיים את התחייבויותיו על פי ההסכם.
לטענתה, בשל הודעה זו נגרמו לה נזקים בהיקף של 650,500 ₪. סכום של 595,500 ₪ בגין הוצאותיה עבור קמפיין הפרסום נשוא ההסכם, וסכום של 55,000 ₪ בשל ירידה בהיקף ההכנסות.
החברה הוסיפה וטענה, כי בוזגלו לא עמד בחובה המוטלת עליו על פי ההסכם לפרסם פוסטים ו-stories בחשבונותיו ברשתות החברתיות בהיקף ובכמות עליהם הוסכם, לבצע ימי צילום כפי שיידרש, ולהגיע לביקורים בסניפי החברה.
לטענת החברה, בכך הפר בוזגלו את ההסכם הפרה יסודית, התנהל בחוסר תום לב, והתעשר שלא כדין על חשבון החברה.
בוזגלו טען, כי תביעת התובעת לא היתה באה לעולם אלמלא תביעתו שלו, וכי מדובר בצעד טקטי.
לטענתו, החברה היא זו שהחליטה, ללא התראה מוקדמת, לבטל את ההסכם עימו.
בוזגלו הכחיש את הנזקים הנטענים, וטען כי החברה היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כאשר לא שילמה לו את שכרו כפי שנקבע בהסכם, אלא לפי שיקול דעתה הבלעדי.
בוזגלו הכחיש את הטענה ולפיה לא פעל למילוי חלקו על פי ההסכם, וטען כי קיים את חלקו במוטיבציה "חסרת תקדים", תוך שהוא משקיע את כל זמנו ויכולותיו לקיים את ההסכם.
בוזגלו טען, כי התובעת לא עמדה בהתחייבותה לספק לו בזמן אמת חומרים ותמונות על מנת שיוכל לעשות בהם שימוש לצורך פרסום פוסטים ברשתות החברתיות. עוד טען, כי קיים את חלקו באופן מלא והתייצב לכל ימי הצילום שנקבעו לו על ידי החברה, דבר שבא לידי ביטוי בפרסומות לערוצי הטלוויזיה השונים, שלטי חוצות, מיתוג על מקררי רשת "רמי לוי", שם שווקו מוצריה הקפואים של החברה, פרסומות בדיגיטל ואייטמים בתכניות טלוויזיה.
בכל הנוגע לטענה ולפיה לא התייצב ל"מפגשי מעריצים" טען כי החברה לא עמדה בהתחייבותה לקיים מפגשים שכאלה בתיאום מראש של 3 שבועות, ולא העבירה לו לוח זמנים מסודר של מפגשים שכאלה, אולם התייצב למפגשים שזומן אליהם.
ראיות הצדדים:
מטעם בוזגלו העיד בוזגלו בעצמו.
מטעם החברה העיד מר שי נאור, מר אלעד נאור, מר ליעד רווח, בעלים של משרד יחסי ציבור שהפגיש בין בוזגלו לחברה, מר קובי אמזלג, בעלים של משרד פרסום WE ורו"ח יעקב פרידמן.
הצדדים צירפו מסמכים רבים לתצהיריהם, ובכלל זה תכתובות "וואטסאפ", לרבות הודעות מוקלטות, בהיקפים נרחבים. לנוכח העובדה שהצדדים לא התייחסו באופן ספציפי לכלל המסמכים שצורפו במסגרת החקירות הנגדיות והסיכומים, לא אתייחס למסמכים אלו במסגרת פסק הדין, אלא אם אמצא בהם רלוונטיות להכרעה בסכסוך שבפני.
דיון והכרעה:
תביעת בוזגלו כנגד החברה ת"א 15805-07-21:
האם בוזגלו זכאי לתשלום עבור התקופה בה היה ההסכם בתוקף:
למעשה, טענתו המרכזית של בוזגלו היא כי החברה לא שילמה את שכרו על פי ההסכם, ובכך הפרה את ההסכם הפרה המזכה אותו בתשלום הסכומים הנתבעים בתביעתו. להלן אבחן טענה זו.
הצדדים אינם חלוקים כי החברה שילמה לבוזגלו את הסכומים הבאים:
עבור התקופה שמיום 10.11.20 ועד 10.12.20 סכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ (סה"כ 17,550 ₪ כולל מע"מ ששולם ביום 4.12.2020).
עבור התקופה שמיום 10.12.20 ועד 10.1.21 סכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ (סה"כ 17,550 ₪ כולל מע"מ ששולם ביום 10.1.21)
עבור התקופה שמיום 10.1.21 ועד 10.2.21 סכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. (סה"כ 11,700 ₪ כולל מע"מ ששולם ביום 25.4.21).
עבור התקופה שמיום 10.2.21 ועד 10.3.21 סכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ (סה"כ 17,550 ₪ כולל מע"מ ששולם ביום 16.3.21).
עבור התקופה שמיום 10.3.21 ועד 10.4.21 סכום של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ (סה"כ 35,100 ₪ כולל מע"מ ששולם ביום 18.4.21).
עבור התקופה שמיום 10.4.21 ועד 10.5.21 סכום של 30,000 ₪ כולל מע"מ (שולם ביום 24.5.21 ו-25.4.21). מע"מ בסך 5,100 ₪ טרם שולם (סעיף 14 לכתב ההגנה של החברה).
עבור התקופה שמיום 10.5.21 ועד 10.6.21 לא שולם דבר.
סה"כ שולם לבוזגלו על ידי החברה מכוח ההסכם סכום של 129,450 ₪.
אף שבוזגלו טען, כי מגיע לו תשלום בגין התקופה שמיום 1.6.21 ועד 10.7.21 1, לא מצאתי לנכון לקבל טענה זו, שכן בפועל, וכפי שיוצג להלן, הצדדים הביאו ההסכם לסיומו ביום 1.6.21.
אם כן, עבור התקופה שבין 10.11.20 ל-1.6.21 היה על החברה לשלם לבוזגלו על פי ההסכם את הסכומים הבאים:
10.11.20 עד 10.12.20: 15,000 ₪ + מע"מ (שולם במלואו ובאיחור)
10.12.20 עד 10.1.21: 15,000 ₪ + מע"מ (שולם במלואו ובאיחור)
10.1.21 עד 10.2.21: 30,000 ₪ + מע"מ (שולם 10,000 + מע"מ באיחור)
10.2.21 עד 10.3.21: 30,000 ₪ + מע"מ (שולם 15,000 ₪ + מע"מ באיחור)
10.3.21 עד 10.4.21: 30,000 ₪ + מע"מ (שולם במלואו ובאיחור)
10.4.21 עד 10.5.21: 30,000 ₪ + מע"מ (שולם 30,000 ₪ לא כולל מע"מ באיחור)
10.5.21 עד 1.6.21: 20,000 ₪ + מע"מ (עבור תקופה של 20 יום בלבד, מאחר שהצדדים סיימו למעשה את ההתקשרות ביום 1.6.21 – לא שולם כלל)
ההפרש בין מה ששולם על ידי החברה בפועל (129,450 ₪) לבין מה שנקבע בהסכם עבור התקופה שמיום 10.11.20 ועד 1.6.21 (198,900 ₪) הינו 69,450 ₪ (כולל מע"מ).
לא מצאתי לקבל טענות החברה, כי בוזגלו לא זכאי לתשלום נוסף כלשהו על זה שכבר שולם לו, ואף לא מצאתי כי יש מקום לפסוק לטובת בוזגלו את סכום ההפרש שנתבע על ידו, בסך 135,560 ₪. את טענות החברה יש לדחות, כפי שיפורט להלן, ואילו דרישת בוזגלו לתשלום הפרש בסך 135,560 ₪ איננה עולה בקנה אחד עם הראיות שהובאו בפניי, מהן עלה כי ההפרש בין מה שנקבע בהסכם למה ששולם בפועל עומד, כאמור, על סכום של 69,450 ₪.
מאחר שעבור חודשים נובמבר-דצמבר 2020 שילמה החברה לבוזגלו את מלוא הסכום עליו הוסכם בהסכם (אף אם באיחור מסוים), וכך גם לגבי חודש מרץ 2021, אדון ביתר התשלומים בלבד ובטענות הצדדים ביחס אליהם (חודשים ינואר- פברואר ואפריל-מאי 2021).
התשלום עבור חודשים ינואר-פברואר 2021:
עבור חודש ינואר 2021 שילמה החברה לבוזגלו סכום של 11,700 ₪ בלבד (1/3 מהסכום החוזי), כאשר לטענתה, הדבר נעשה בתיאום עם בוזגלו מאחר שבאותו חודש הייתה התפרצות של נגיף הקורונה, דבר שגרר אחריו הוצאת מאות עובדים לחל"ת וביטול כלל הפגישות והסיורים שהיו אמורים להתקיים בסניפי החברה. טענה דומה נטענה בנוגע לתשלום חודש פברואר 2021, לגביו שולם סכום של 17,550 (מחצית מהסכום החוזי).
בתצהיריהם, טענו שי ואלעד נאור כי הפחתת הסכום הקבוע בהסכם בשל התפרצות נגיף הקורונה נעשתה בהסכמת בוזגלו.
מהראיות עולה, כי בוזגלו לא נתן הסכמה להפחית את הסכומים עליהם הוסכם בהסכם, אלא, לכל היותר, לדחות את תשלומם המלא (בשל קשיי תזרים מזומנים עליהם הצביע מנכ"ל החברה). לעניין זה, אפנה לתמליל שיחה שהתקיימה בין בוזגלו לשי נאור מיום 4.3.21 (נספח ה' לתצהיר בוזגלו) בעקבות עיכוב התשלומים החוזיים לבוזגלו. משיחה זו עולה, כי בוזגלו לא ויתר על תשלום מלוא התמורה הנקובה בהסכם, אלא נתן הסכמתו לדחיית מועד התשלום של מחצית הסכום בשל הקשיים התזרימיים. גם מנכ"ל התובעת, מר שי נאור, ביטא הסכמה זו באותה שיחה.
למען הנוחות, אביא ציטוט מאותו תמליל:
"אסי: ברור. ברור. אז זהו, אז יש גם אותי. שגם אני כאילו עובד על ריטיינרים ואני אומנם יש לי כמה לקוחות הכל טוב. בכללי, בכללי, הייתי צריך חודש קודם לקבל 30,000 ושוטף. כאילו 30, 30, 30 בזה, החלטתם מה שאתם רוצים. עכשיו אני רוצה שתבין את העמדה שלי. הדחייה, או נגיד עכשיו גם הייתי לא יודע שלושה חודשים. אומר לכם סבבה תזרימית הכל טוב יש קורונה לא משנה, גם חצי שנה זה לא העניין. בסופו של דבר הסכומים האלה צריכים להיות משולמים כי חתמנו עליהם.
שי נאור: נכון."
(עמ' 1 ש' 5-13 לתמליל השיחה – הדגש אינו במקור צ.ס)
ובהמשך השיחה:
"אסי: לא, אין בעיה. אבל אחר כך, שתבין, הנקודת יציאה הראשונה, עד אז נגיד יש לך לשלם לי 180,000 שקל. אני לא רוצה שיווצר לך מצב, שכאילו עכשיו נגיד אתה מביא לי 15, 15 נדחים לאחר כך אתה מבין כאילו מה קורה."
(עמ' 7 ש' 12-15 לתמליל השיחה)
משיחה זו ברור ומובן, כי בוזגלו לא הסכים לוותר על שכרו על פי ההסכם (ואף לא על חלקו) בעבור חודשים ינואר-פברואר 2021.
גם מהודעה ששלח אלעד נאור לבוזגלו ביום 1.6.21 עולה במפורש, כי על החברה להשלים 20,000 ₪ + מע"מ בגין חודש ינואר, בגינו שולם רק סכום של 10,000 ₪ + מע"מ. לו אכן היה סיכום בין הצדדים כי בעבור חודש ינואר 2021 יופחת התשלום באופן קבוע, שאז נשאלת השאלה מדוע שיאשר אלעד נאור כי עליו לשלם תוספת של 20,000 ₪ + מע"מ בגין חודש זה.
אף מעדותו של מר שי נאור עולה, כי הסיכום היה על דחיית התשלום ולא הפחתתו באופן סופי (עמ' 28 ש' 24 לפרוטוקול עדותו מיום 29.5.24), וכן מעדותו של אלעד נאור בפניי (עמ' 33 ש' 7-8 לפרוטוקול עדותו מיום 29.5.24).
לכל אלה יש להוסיף, כי בהסכם נקבע ששינוי או תוספת להסכם יעשו בכתב (סעיף 5.1 להסכם). שינוי שכזה בכתב, קרי – הסכמה על הפחתת התמורה החוזית לחודשים ינואר-פברואר 2021 - לא הוצג לעיוני.
אם כן, בעבור חודשים ינואר-פברואר 2021 שילמה החברה לבוזגלו 28,250 ₪, בעוד שהיה עליה לשלם לו 70,200 ₪, ועל כן, על החברה לשלם לבוזגלו סכום של 40,950 ₪ בגין חודשים אלו.
התשלום עבור חודשים (אפריל-מאי 2021):
עבור חודש אפריל 2021 שולם סך של 30,000 ₪ בלבד (ללא רכיב המע"מ בסך 5,100 ₪). החברה טענה בכתב הגנתה, כי השיק בסך 5,100 ₪ כבר היה מוכן לתשלום בכפוף להמצאת חשבונית מס כדין. עיון בהתכתבות שבין אלעד נאור לבוזגלו מיום 1.6.21 מעלה, כי אלעד נאור הכין את השיק (לטענתו) ואף יכול היה למסור אותו למכר משותף שלהם מספר ימים לאחר מכן. חרף האמור, השיק לא נשלח והתשלום לא שולם. על כן, קיימת יתרת חובה בסך 5,100 ₪ בגין חודש זה. בכתב ההגנה אף התייחסה החברה לסכום זה כאילו שולם כבר, ולא היא. לפיכך, על החברה לשלם לבוזגלו סכום זה (5,100 ₪)
עבור חודש מאי 2021 לא שולם דבר. בכתב ההגנה נטען על ידי החברה, כי לא הועבר תשלום בגין חודש זה מאחר שבוזגלו טס למיאמי לביקור פרטי, 'הוריד הילוך', ובדיעבד התברר כי היה במגעים לשם כניסתו לתכנית הטלויזיה "האח הגדול", כאשר ביום 1.6.21 הודיע כי הוא מסיים את ההסכם באופן חד צדדי. לפיכך, כך נטען בכתב ההגנה, ומאחר שבוזגלו לא תיקן את ההפרות הנטענות בהתאם למכתב הדרישה שנשלח לו ביום 7.6.21 (נספח 9 לתביעת מפגש השייח), הוא איננו זכאי לתשלום בגין חודש מאי 2021.
אין בידי לקבל טענות אלה.
נסיעתו של בוזגלו למיאמי איננה רלוונטית. לא הועלתה כל טענה מצד החברה בזמן אמת כי בוזגלו נסע למיאמי במהלך חודש מאי 2021 ועל כן הוא אינו זכאי לתשלום בגין חודש זה (אף לא במכתב הדרישה שנשלח על ידי בא כוח החברה ביום 7.6.21). כמו כן, לא מצאתי מדוע אם נסע בוזגלו לחו"ל הוא אינו זכאי לתמורה החוזית עליה הסכימו הצדדים. אין בהסכם כל הוראה האוסרת על בוזגלו לנסוע לחו"ל. מדובר בטענת סרק שמצאתי לדחותה.
הטענה היחידה שהועלתה במכתב מיום 7.6.21 (נספח 9 לתביעת מפגש השייח) אשר הייתה קשורה לאירוע כלשהו שאירע במהלך חודש מאי 2021 נגעה לביקורו של בוזגלו בבית משפחת נאור ביום 29.5.21, לשם זומן כדי לצפות במשחק גמר ליגת האלופות בכדורגל. למרבה הצער, הביקור הסתיים מוקדם מהצפוי בשל עניינים הקשורים בבריאותה של רעייתו של בוזגלו, שהצטרפה אליו לאותו ביקור. שי נאור ובנו אלעד אישרו זאת בעדותם בפני (עמ' 27 ש' 7-9 וכן עמ' 37 ש' 9-27 לפרוטוקול הדיון מיום 29.5.24).
גם בהתכתבות מאותו יום שנערכה בין בוזגלו לאלעד נאור עולה כי איש מהצדדים לא ראה באירוע משום הפרת הסכם:
"בוזגלו: באסה לא נעים לי בכלל
אלעד נאור: שטויות אח. העיקר שתרגיש טוב. מבין את זה אשתי ככה חצי שנה כל פעם
בוזגלו: טוב אחי שיהיה שבוע מבורך"
(נספח יג' לכתב ההגנה מטעם בוזגלו)
לא מצאתי כי מדובר בהפרת הסכם מצידו של בוזגלו בקשר לאירוע זה. העלאת הטענה במכתב הדרישה שנשלח על ידי ב"כ החברה מעלה קושי של ממש בכל הנוגע להתנהלות החברה. מהראיות שבאו בפני עולה בבירור, כי היו אלו שי נאור ובנו אלעד שהציעו לבוזגלו לקצר את הביקור ולשוב לביתו לנוכח כך שאשתו ההרה חשה ברע. התייחסות החברה לאירוע זה כהפרת הסכם מצידו של בוזגלו נראית מאולצת וחסרת תום לב, ולא מצאתי לקבלה.
אף הטענה ולפיה בוזגלו ניהל מגעים עם הפקת תכנית הטלוויזיה "האח הגדול", ועל כן הוא אינו זכאי לתשלום בגין חודש מאי 2021, לאו טענה היא. מהנספחים שצורפו על ידי החברה לכתב הגנתה עולה, כי הפרסום בדבר ניהול המגעים בין בוזגלו לתכנית "האח הגדול" היה כבר במהלך חודש אפריל 2021 ובוזגלו אף סיפר אודות מגעים אלה לאלעד נאור בזמן אמת (עמ' 10 ש' 23-30 לפרוטוקול עדות בוזגלו מיום 29.5.24 וההודעות שנשלחו על ידו לאלעד נאור בעניין זה).
אין בידי לקבל טענת החברה כאילו מדובר במידע שהובא לידיעתה בדיעבד. לא נשמעה כל טענה בזמן אמת מצד החברה כלפי בוזגלו בעניין זה, אף לא במכתב שנשלח אליו ביום 7.6.21, זמן רב לאחר שנודע לחברה על דבר קיום המגעים. די בכך כדי לדחות טענה זו כאילו יש בה כדי להוות הצדק לאי תשלום התמורה חוזית עבור חודש מאי 2021. מכל מקום, מאחר שלא נחתם כל הסכם בין בוזגלו להפקת תכנית הטלוויזיה "האח הגדול", אין בעצם קיומם של מגעים, יהא טיבם אשר יהא, כדי להצדיק אי תשלום התמורה החוזית.
לא מצאתי בהסכם כל איסור לקיים מגעים עסקיים עם גורמים אחרים, למעט התחייבותו של בוזגלו שלא לאכול ולהופיע במאפיות טאבון מתחרות, ולא לפרסם מתחרים שכאלה, וכן לא לשמש פרזנטור של רשת או חנות כלשהי לממכר מזון ללא הסכמת החברה (סעיפים 2.6(ג) ו-2.6(ד) להסכם). מאחר שמדובר בהסכם שלא נכרת (בין בוזגלו לבין הפקת "האח הגדול"), שאז מדובר בטענות תיאורטיות בלבד.
טענת מפגש השייח בכתב ההגנה ולפיה מאחר שבוזגלו לא תיקן את ההפרות שנטענו במכתב הדרישה מיום 7.6.21 הוא אינו זכאי לתשלום בגין חודש מאי 2021 אין בידי לקבל.
ראשית, האמור בהודעת הוואטסאפ ששלח אלעד נאור לבוזגלו, בה הוא מודה כי קיים חוב של 63,600 ₪ נכון ליום 1.6.21 שומטת את הקרקע תחת טענות אלו (הודעה מיום 1.6.21 שעה 11:25- נספח יב' לכתב הגנתו של בוזגלו). שנית, לא הובאו בפני ראיות מזמן אמת מהן עלה כי בוזגלו הפר את הסכם בהתאם לנטען על ידי החברה, והחברה הודיעה לו כי הוא מפר את ההסכם או פנתה אליו בבקשה לתקן הפרות נטענות אלה, כמתחייב בסעיף 2.6(ב) להסכם. נהפוך הוא, מר ליעד רוח, שחיבר בין בוזגלו לחברה, והעיד בפני מטעם החברה, סיפר כי לא עלו טענות הנוגעות להפרת הסכם: "אני לא יודע לומר שהיתה שיחת חוסר שביעות רצון ומפסיקים את הקמפיין" (עמ' 19 ש' 21-22 לפרוטוקול עדותו של ליעד רוח), ובהמשך, במענה לשאלה:
ש. "אני אומר לך כי מעולם לא היתה תלונה אחת של הנתבעת כלפי התובע שהוא מפר את ההסכם. אם יש, אני מבקש כי תציג לנו.
ת. אמרתי כי היו הערות מקצועיות."
ש. הכוונה לתלונה שאסי לא מגיע לקמפיין או מתעלם מדרישות חברת השיווק או שהוא הגיע למפגש מסוים שנקבע מראש וברח יחד עם אשתו. כל דבר שמצביע על כך שהוא מפר את ההסכם.
ת. לא אמרתי שיש. לא אמרתי כי לאורך הקמפיין לא היו הערות מקצועיות. לגבי הסטורי למשל זה דבר שאסי היה צריך לעשות אותו לדוגמא. להעלות פוסט כזה או סטורי, אז אמרו למה זה עלה כך ולמה כך, היו הערות מקצועיות. לגבי שיחה על הפרת ההסכם, היו לי איתו לקראת הסוף. (עמ' 19 ש' 32 עד עמ' 20 ש' 1-7)
זו גם הייתה התרשמותו של בית המשפט מהעד, שניכר היה מעדותו שניסה שלא לפגוע בצד שהזמין אותו לעדות.
עדותו ולפיה בסוף התקופה היו שיחות על הפרת ההסכם מתיישבת עם המכתב ששלחה החברה לבוזגלו במסגרתו טענה כי בוזגלו הפר את ההסכם. אולם, גם מעדות זו עולה, כי בזמן אמת, טרם ה – 1.6.21, לא עלו טענות של ממש לגבי כך שבוזגלו מפר את ההסכם, הפרות שבגינן היה מקום שלא לעמוד בתשלומים החוזיים על פי ההסכם, ודאי שלא להפסיקו טרם זמנו.
הפעם הראשונה בה העלתה החברה טענות כנגד בוזגלו היתה ביום 7.6.21, מספר ימים לאחר ההתכתבות שבין בוזגלו לאלעד נאור, וזאת במסגרת מכתב דרישה שנשלח לבוזגלו מעורך הדין של החברה (נספח 9 לתביעת מפגש השייח). החברה לא הציגה ראיות מהן עולה, כי העלתה טענות כנגד בוזגלו במהלך תקופת ההתקשרות שבין הצדדים, ונראה כי טענות אלו (במכתב שנשלח על ידי עורך הדין ביום 7.6.21) הועלו בעקבות ההודעה ששלח בוזגלו ביום 1.6.21.
למעט עניין כמות הפוסטים אותם פרסם בוזגלו בחשבונות הרשתות החברתיות שלו (פורסמו 4 במקום 7), לא היה לבוזגלו מה לתקן. בכל הכבוד, העובדה שבוזגלו העלה 3 פוסטים פחות מהכמות עליה הוסכם בהסכם איננה מהווה הפרה המצדיקה הפסקת ההסכם, ואף לא אי תשלום הסכומים עליהם הוסכם, ודאי שלא מבלי לאפשר לו לתקן ההפרה. לכך יש להוסיף, כי הוכח בפני שבוזגלו פרסם למעלה מ-100 stories לטובת החברה, ואישתו פרסמה למעלה מ-15 stories לטובת החברה, כאשר על פי ההסכם היה עליו לפרסם רק 14 stories עד לאותו מועד (עמ' 37 ש' 28-31 לפרוטוקול עדותו של אלעד נאור מיום 29.5.24). אם כן, ברור ומובן כי שלושת הפוסטים שלא פורסמו אינם מהווים הצדקה להפסקת ההתקשרות ואף לא לעיכוב התשלומים על פי ההסכם בסכומים של עשרות אלפי ₪. לו אכן היה מדובר בעניין קרדינלי וחשוב, הייתה לכך התייחסות קודמת של החברה, וניסיון לשנות המצב, כמתחייב על פי ההסכם. אולם, נראה כי החברה בחרה להטיל על בוזגלו את אי תשלום התמורה החוזית במלואה ובזמן, ושוכנעתי כי אין לכך כל הצדקה חוזית או אחרת.
מהראיות שבאו בפניי עולה בבירור, כי האמור במכתב הדרישה של החברה איננו עולה בקנה אחד עם התנהגותה ואף לא עם דברים שכתב ואמר אלעד נאור לבוזגלו, שבוע בלבד לפני משלוח אותו מכתב.
טרם נשלח מכתב הדרישה אישר אלעד נאור, יותר מפעם אחת, כי מפגש השייח חפצה לסיים את ההתקשרות עם בוזגלו כבר ביום 1.6.21, והדברים יפורטו בהרחבה בהמשך, במסגרת הדיון בתביעת מפגש השייח. לו אכן חפצה החברה לקיים את ההסכם, היה עליה לשלם לבוזגלו את התמורה החוזית עליה הוסכם, כפי שאף נכתב במכתבו של בא כוח בוזגלו מיום 10.6.21.
החברה שילמה לבוזגלו סכום של 30,000 ₪ בלבד עבור חודשים אפריל-מאי 2021 בעוד שהיה עליה לשלם לו בגין חודשיים אלו סך של 70,200 ₪ (60,000 ₪ בצירוף מע"מ). מכאן, שלחברה יתרת חוב לבוזגלו בגין חודשים אלו (אפריל-מאי 2021) בסכום של 40,200 ₪.
סה"כ יתרת החוב עבור התקופה כולה (10.11.20 ועד 1.6.21) 69,450 ₪.
טענת בוזגלו לפגיעה במוניטין:
תביעת בוזגלו לפגיעה במוניטין שלו ובשמו הטוב לא הוכחה, ולא מצאתי לקבלה. טענתו העיקרית של בוזגלו בהקשר זה הייתה, כי הפרסום נשוא כתב התביעה, ובכלל זה ההכפשות, ההשמצות וההסתות כלפיו מהווים הפרה של הוראות חוק איסור לשון הרע, וכי בשל כך נגרמו וייגרמו לו נזקים תדמיתיים, פגיעה בשמו הטוב ונזקים ממוניים.
בכל הכבוד, טענות אלה לא הוכחו, והן נטענו בעלמא וללא ביסוס ראייתי כלשהו.
ראשית, בוזגלו הוא זה שהגיש את כתב התביעה, כך שככל שהיו פרסומים בקשר לתביעה אותה הוא יזם כנגד החברה (גם אם ייקבע שתביעתו מוצדקת), לא ניתן לחייב את החברה בתשלום פיצוי בעילה הנטענת בשל כך.
שנית, לא מצאתי ולא הובאו בפני ראיות, כי החברה או מי מטעמה פרסמו דבר מה כנגד בוזגלו באופן המקים לו עילת תביעה כנגדה. בוזגלו אישר בעדותו בפני, כי הפרסומים היחידים הקשורים ליחסיו עם החברה היו פרסומים אותם הוא יזם, או כאלה שנעשו על ידו בעקבות פניות של כתבים (עמ' 4 ש' 1-14 לפרוטוקול הדיון מיום 29.5.24). בוזגלו הבהיר, כי לא צירף לתצהירו פרסום כלשהו של החברה או מי מטעמה, אשר גרם לו פגיעה במוניטין.
הפרסום היחיד שהוצג במשפט היה של התובע ובו הוא נשמע מתבטא באחת מהרשתות החברתיות כשהוא אומר "חכו חכו שאספר לכם את כל האמת". בוזגלו אישר זאת בעדותו בפני (עמ' 4 ש' 6-8 לפרוטוקול עדות בוזגלו מיום 29.5.24)
לנוכח האמור, ובהיעדר ראיה כלשהי להוכחתו, דין רכיב זה בתביעתו להידחות במלואו.
לפיכך: תביעת בוזגלו מתקבלת בחלקה כך שעל החברה לשלם לו סכום של 69,450 ₪ בהתאם לפירוט שהובא לעיל – 29,250 ₪ עבור חודשים ינואר-פברואר 2021 ו-40,200 ₪ עבור חודשים אפריל-מאי 2021.
תביעת החברה כנגד בוזגלו – ת.א 36809-10-21:
כאמור, בתביעתה טוענת החברה כי בוזגלו הפר את ההסכם בכך שהודיע על סיומו באופן חד צדדי ביום 1.6.21, וזאת מבלי שההסכם מאפשר לו לעשות כן. לטענתה, בוזגלו עשה כן נוכח כוונתו להיכנס כמשתתף בתכנית הטלוויזיה "האח הגדול", שהייתה צפויה להיות משודרת החל מיום 11.7.21.
ההודעה החד צדדית גרמה, כך נטען, לנזקים כספיים בהיקף של כ – 650,000 ₪, מתוכו 595,500 ₪ שהושקעו על ידי החברה בשיווק ופרסום, והיתר, בסך 55,000 ₪ בגין ירידה בהיקף המכירות.
הגם שהחברה טענה, כי בוזגלו הפר את ההסכם בדרכים נוספות, לא נטען כי הפרות אלה גרמו לנזקים הנטענים בסך 650,000 ₪, ומכתב התביעה עולה, כי החברה מיקדה טענותיה בכך שהפסקת ההסכם טרם זמנו על ידי בוזגלו היא זו שגרמה לנזקים הנטענים בתביעתה (סעיפים 4-8, 20-21 ו-25 לכתב התביעה), שכן הדבר אילץ אותה להפסיק את קמפיין הפרסום בו השקיעה כסף רב, ואף גרם לירידה בהכנסות.
טענותיה לגבי הפרות נוספות, הועלו בכתב התביעה, ונטענו גם בכתב ההגנה שהגישה החברה במענה לכתב התביעה שהוגש נגדה, והתייחסות אליהם הובאה בהרחבה בדיון בתביעת בוזגלו, ולמען הסדר הטוב (אף אם למעלה מן הצורך) תובא בקצרה גם בדיון בתביעת החברה.
האם בוזגלו הודיע על סיום ההתקשרות באופן חד צדדי ובכך הפר את ההסכם הפרה שגרמה לנזקים הנתבעים על ידי החברה?
החברה טוענת, כי הודעת וואטסאפ ששלח בוזגלו לאלעד נאור ביום 1.6.21 מהווה הודעה על סיום ההסכם באופן חד צדדי, ויש בה משום הפרה יסודית של ההסכם, שכן לבוזגלו לא עומדת הזכות להביא ההסכם לסיומו טרם המועד הקבוע בו, אלא רק לחברה. למען הנוחות, להלן תוצג הודעתו של בוזגלו לאלעד נאור מיום 1.6.21 (11:06):
"אחי מה המצב בוקר טוב.
ב 10/6 אנחנו מסיימים את האופציה, לא צריך להיות גאון גדול לראות לאן זה הולך...
יש חוב של 60,000 פלוס מע"מ פלוס 5,100 של המע"מ של חודש קודם שצריך להיות משולם עד ה 10/6... בוא נסיים את זה יפה כמו שצריך, שיהיה אחלה יום."
אלעד נאור השיב לבוזגלו באותו יום (11:25) כדלקמן:
"היי אסי בוקר טוב
הצ'ק של המעמ מוכן אצלי רק צריך לקחת אותו (אם תרצה שאתן לליעד יש לי איתו פגישה ברביעי) מבחינת החוב אתה צריך להוציא לי חשבונית של 30+מעמ
ושילמתי כבר 10 + מעמ (הוצאת חשבונית)
צריך להוציא עוד 20 + מעמ וכמובן שהכי טוב לסיים יפה"
במסגרת אותה התכתבות הקליט אלעד נאור הודעה קולית אותה שלח לבוזגלו. למען הנוחות להלן הדברים כפי שנאמרו על ידי אלעד נאור:
"אסי, מה שהוצאת לי 10,000 זה היה חודש כביכול הקפאה בזמן הקורונה שהקפאת את התשלום, אני חשבתי שזה להקפיא עבודה אבל לא משנה, בסופו של דבר אז שילמתי לך על זה 10. מבחינת ההסכם שלנו אתה אמור לעבוד גם את יוני. עכשיו, אכן אנחנו גם רוצים להפסיק את העבודה, אז יש עוד חודש שלם של עבודה בין יוני ליולי השאלה אם אתה רוצה לעבוד אותו או לא רוצה לעבוד אותו זה החלטה שלך. מבחינת החוזה אמור להיות עוד חודש עבודה בין יוני ליולי."
(הודעה קולית מיום 1.6.21 11:29)
ובהמשך ההודעות מאותו יום כותב אלעד נאור (שעה 11:40):
"ואחרי תקופה ארוכה שבה התפרנסת
(גם אם אנחנו הכי חארות בעולם לדעתך)
אני חושב שזה היה ראוי להיפגש ללחוץ ידיים
ושכל אחד ילך לדרכו
אבל כמובן שזה החלטה שלך"
(הדגשים כולם אינם במקור – צ.ס)
מההתכתבות שבין אלעד נאור לבוזגלו (לרבות ההודעה הקולית ששלח אלעד נאור לבוזגלו באותו יום-1.6.21) עולה בבירור, כי מפגש השייח חפצה בסיום ההתקשרות עם בוזגלו, ומבחינתה אף באותו יום. הדברים ברורים לחלוטין. יתרה מכך, אלעד נאור, שיודע שעל פי ההסכם מועד "תחנת היציאה" המוקדם של החברה מההסכם הוא רק ביום 10.7.21, מניח לפתחו של בוזגלו להחליט אם הוא מעוניין להמשיך בעבודה על פי ההסכם חודש נוסף, אם לאו (החודש שבין ה-10.6.21 ל-10.7.21), ביודעו כי הוא לא יכול לכפות על בוזגלו סיום החוזה טרם זמנו. כך, שאם יסכים בוזגלו להצעה לסיים את ההסכם ביום 10.6.21 תחסוך החברה תשלום עבור חודש אחד נוסף בסכום של 35,100 ₪.
לנוכח האמור, הטענה שהועלתה על ידי החברה במכתב הדרישה ולאחר מכן בכתבי הטענות ולפיה בוזגלו הפר את ההסכם בכך שהודיע על סיומו באופן חד צדדי נדחית על ידי, שכן היא עומדת בסתירה לראיות שהונחו בפני, ולתכתובת שבין הצדדים מזמן אמת.
טענה זו לא נטענה על ידי אלעד נאור במסגרת ההתכתבות בינו לבין בוזגלו ביום 1.6.21, אלא הועלתה לראשונה על ידי בא כוח החברה במכתב אותו שלח לבוזגלו ביום 7.6.21 (נספח 9 לכתב התביעה שהגישה החברה). בשונה מהאמור במכתב הדרישה, אלעד נאור הביע רצונו והסכמתו לסיים את ההתקשרות.
בא כוחו של בוזגלו השיב למכתב ביום 10.6.21 (נספח 10 לכתב התביעה שהגישה החברה) וממכתב התגובה עולה, כי הודעת הוואטסאפ מיום 1.6.21 שנשלחה על ידי בוזגלו איננה מהווה הודעה על סיום ההסכם באופן חד צדדי (סעיף 5 למכתב מיום 10.6.21). עוד נכתב באותו מכתב, כי ככל שישולם סכום החוב נכון לאותו מועד, יהא בוזגלו נכון לקיים פגישה "כדי להגיע לפתרון בדרכי שלום" (סעיף 21 למכתב).
מאחר שהחוב לא שולם, הוגשה בחודש יולי 2021 תביעתו של בוזגלו כנגד החברה.
מההתכתבות שבין בוזגלו לאלעד נאור לא עולה, כי בוזגלו מודיע באופן חד צדדי על סיום ההסכם, ואם הדברים אינם ברורים די הצורך מהתכתבות הוואטסאפ, הדברים אף נכתבים במפורש במכתב ששלח בא כוחו של בוזגלו ביום 10.6.21 במענה למכתבו של בא כוח החברה מיום 7.6.21 (סעיף 5 למכתב).
לו אכן סברה החברה, כי בוזגלו הודיע באופן חד צדדי על סיום ההסכם, בניגוד להסכם ובניגוד לרצונה, ודאי היו הדברים נכתבים או נאמרים על ידי אלעד נאור בזמן אמת במענה לאותה הודעה. אולם, נראה כי סיום ההסכם באותה עת התאים לחברה (כפי שאף ביטא זאת אלעד נאור בהתכתבותו עם בוזגלו - הן בהודעות בכתב והן בהודעה המוקלטת).
החברה הודיעה לבוזגלו, כי היא חפצה בסיום ההתקשרות, ואף הניחה לפתחו להחליט האם ההתקשרות תבוא לכלל סיום באופן מיידי, או בעוד חודש.
לו אכן חפצה החברה בהמשך ההתקשרות בין הצדדים הייתה משלמת לבוזגלו את יתרת החוב נכון ליום 10.6.21, וממשיכה בקיום ההסכם, לפחות לחודש נוסף אחד, עד אשר הייתה נפתחת האפשרות החוזית לסיים את ההתקשרות כעבור 8 חודשים מתחילתה, כפי שהציע בא כוחו של בוזגלו במכתבו מיום 10.6.21. החברה לא עשתה כן ולא שילמה לבוזגלו את אשר התחייבה על פי ההסכם.
העובדה כי החברה ממאנת לשלם את שכרו של בוזגלו על פי ההסכם מחד, וטוענת כי עליו להמשיך ולקיים את חלקו על פי ההסכם מאידך, מלמדת על חוסר תום לב מצדה.
לא ניתן לטעון מחד, כי החברה עומדת על קיום ההסכם, ובאותה נשימה להפר אותו ולא לשלם על פיו את הסכומים עליהם התחייבה. אי תשלום הסכומים מחזק את המסקנה ולפיה החברה החליטה להפסיק את ההתקשרות עם בוזגלו, וסיבותיה עמה.
שוכנעתי, כי בוזגלו לא הודיע על סיום ההסכם באופן חד צדדי, אלא ביטא תחושתו ולפיה מאחר ששכרו אינו משולם במלואו ואינו משולם במועד, מוטב כי ההסכם בין הצדדים יסתיים במועד הראשון האפשרי, שהוא חשב - בטעות - שמסתיים ביום 10.6.21. מכל מקום אין בטעות זו בנוגע למועד הסיום האפשרי על פי ההסכם (לפי החלטת החברה בלבד) כדי ללמד על כך שבוזגלו הודיע על סיומו באופן חד צדדי.
לנוכח האמור, טענת החברה ולפיה בוזגלו הפר את ההסכם עת הודיע על סיומו באופן חד צדדי ושלא על פי הוראות ההסכם, נדחית בזאת.
מאחר שמצאתי, כי בוזגלו לא הודיע באופן חד צדדי על ביטול ההסכם, ועל כן לא הפר בכך את ההסכם, אין טעם להידרש לטענה ולפיה הפרת ההסכם גרמה לחברה לנזקים בהיקף 650,000 ₪. כפי שהובהר, החברה יכולה הייתה לשלם לבוזגלו את הסכומים שנקבעו בהסכם, ולדרוש מבוזגלו לקיים את חלקו על פי ההסכם. החברה בחרה שלא לעשות כן, ואין לה להלין אלא על עצמה.
למעלה מן הצורך אציין, כי טענות החברה לקיומו של נזק בהיקף 595,000 ₪ כלל לא הוכחו על ידה. מטעם החברה העיד מר קובי אמזלג, הבעלים והמנכ"ל של חברת WE, משרד פרסום ששכרה החברה לצורך ביצוע קמפיין הפרסום. מר אמזלג העיד, כי קמפיין הפרסום הטלוויזיוני עליו עבד במשך כחודשיים שלושה מחודש מרץ 2021 (עמ' 24 ש' 8 לפרוטוקול עדותו מיום 29.5.24) נמשך כשבועיים וחצי והסתיים, שכן לכך בלבד הספיק התקציב שהעמידה החברה (עמ' 25 ש' 13-18 לאותו פרוטוקול). מכאן, שטענת החברה ולפיה ההשקעה בקמפיין הפרסומי הייתה אמורה להספיק למלוא תקופת ההתקשרות עם בוזגלו – תקופה של 14 חודשים - פשוט אינה נכונה. נהפוך הוא. מעדות זו עולה כי מדובר בקמפיין פרסום טלוויזיוני שהתחיל ונגמר תוך פרק זמן קצר ומוגדר. סיומו של הקמפיין לאחר השקעה כספית ניכרת מתיישב יותר עם רצונה של החברה להפסיק את התקשרותה עם בוזגלו, שכן שעה שהקמפיין הפרסומי הטלוויזיוני נגמר, אין עוד טעם בהמשך תשלום חודשי בסך 35,100 ₪ לבוזגלו לתקופה של 7 חודשים נוספים.
למעלה מן הצורך אציין, כי ההוצאה הכספית עבור קמפיין הפרסום כולו (595,000 ₪ על פי חוות דעת רו"ח מטעם החברה) כללה גם תשלום לבוזגלו עצמו (115,000 ₪ על פי חוות דעת המומחה), למתווך בעסקה מר ליעד רוח (בסך של 75,000 ₪), לערוצי הטלוויזיה (סך של 190,000 ₪) ולמשרד הפרסום WE (סך של 129,122). כלומר, מתוך סכום של 595,000 ₪ סכום של 509,122 ₪ יועד לקמפיין הטלוויזיוני וכן לבוזגלו ולמתווך. מאחר שהקמפיין הטלוויזיוני הסתיים כעבור כשבועיים וחצי מאז החל (כך לפי עדותו של מר אמזלג), שאז אין כל בסיס לטענת הנזק שנגרם לחברה, שכן בתקופת שידור הקמפיין הטלוויזיוני, היה ההסכם בין הצדדים בתוקף, ובוזגלו מילא את חלקו על פי ההסכם שבין הצדדים (כפי שאף העיד העד מר אמזלג). כך גם באשר ליתר הסכומים, ששימשו לטובת שלטי חוצות וצילומים.
אולם, כאמור, עניין זה הינו מעבר לנדרש, שכן החברה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי בוזגלו הפר את ההסכם הפרה יסודית, בכך שהודיע על סיום ההסכם טרם זמנו באופן חד צדדי.
על אף שהדבר אינו נדרש, לאור קביעתי ולפיה בוזגלו לא הודיע על סיום ההסכם באופן חד צדדי, אציין כי החברה אף לא הוכיחה כי נגרם לה נזק בהיקף 55,000 ₪ בשל ירידה בהיקף המכירות בחודש יוני 2021 לנוכח הפסקת ההתקשרות עם בוזגלו.
חוות דעתו של רו"ח פרידמן, עליה ביקשה החברה לבסס טענה זו, חסרה נתונים רבים לצורך הגעה למסקנה זו. כל שנעשה על ידי רו"ח פרידמן הוא השוואה בין היקף ההכנסות של החברה ממכירת מוצרים קפואים בחודש מאי 2021 אל מול הכנסות החברה ממכירת מוצרים קפואים בחודש יוני 2021 (מדובר בפער של כ – 55,000 ₪).
רו"ח פרידמן העיד, כי לא בדק מה היה היקף המכירות ביולי 2021 ואילך, ואף לא ביוני 2020, בהשוואה לאותו חודש בשנת 2021. בכל הכבוד, אין בנתון עובדתי זה (הפער בין חודש מאי 2021 לחודש יוני 2021), כדי להוליך למסקנה אליה ביקש להגיע רואה החשבון מטעם החברה. לא ניתן לקבוע השפעת הפסקת ההתקשרות שבין הצדדים על הכנסות החברה ממכירת מוצרים קפואים על יסוד השוואה בין שני חודשים עוקבים בלבד.
מאחר שהקמפיין הטלוויזיוני הסתיים אף הוא, בהחלט ייתכן כי הפער נובע גם מכך.
יתר ההפרות הנטענות על ידי החברה:
כאמור בדיון בתביעת בוזגלו, החברה העלתה טענות נוספות כנגד בוזגלו, אליהן אתייחס בקצרה במסגרת הדיון בתביעת מפגש השייח:
בוזגלו לא פרסם את כמות הפרסומים ברשתות החברתיות (פוסטים ו-stories);
בוזגלו לא ביקר בסניפי הרשת בהתאם לתדירות שנקבעה בהסכם;
בוזגלו ניהל מו"מ עם הפקת תכנית הטלויזיה "האח הגדול" שהייתה צפויה להיות משודרת החל מחודש יולי 2021, באופן המלמד על כך שאין בכוונתו לקיים את חלקו בהסכם;
בוזגלו נסע לארה"ב במהלך חודש מאי – 2021;
בוזגלו הוזמן ליום צילום בביתו של מנכ"ל החברה (שי נאור) ועזב לאחר מספר דקות;
אשר לטענה הראשונה, אף אם בוזגלו לא פרסם את כמות הפוסטים עליה התחייב בהסכם, לא מצאתי כי מדובר בהפרה המצדיקה אי תשלום התמורה החוזית על ידי החברה, ואף שוכנעתי, כי טענה זו הועלתה לראשונה במכתב הדרישה ששלח ב"כ החברה מיום 7.6.21. לו אכן הייתה מתנהלת החברה בתום לב, משלמת את חובה לבוזגלו ומאפשרת לו לתקן את ההפרה, והוא לא היה פועל לתקנה, מילא. דבר מאלה לא נעשה. בעניין זה יש מקום לציין, כי בוזגלו כיפר על המחסור המסוים בכמות הפוסטים בכך שפרסם stories רבים בחשבונות האישיים שלו ברשתות החברתיות, הרבה מעבר למינימום החוזי, כפי שאף אישר בעדותו בפני אלעד נאור.
בהקשר זה מצאתי להדגיש, כי החברה עשתה שימוש בדמותו של בוזגלו, שמו ותמונותיו במגוון רחב ביותר של במות: טלוויזיה, שלטי חוצות, סופרמרקטים וכמובן סניפי מפגש השייח עצמם. שלושת הפוסטים החסרים מהווים פרט שולי במארג ההסכמי הכולל שבין הצדדים, ואינני סבור כי חסרונם מצדיק הימנעות מתשלום סכום של עשרות אלפי ₪. מעדותו של העד מטעם החברה, מר ליעד רוח, עלה כי החברה היתה מרוצה מהחיבור עם בוזגלו, והדברים אף עולים מעדות מנהלי החברה, ה"ה שי ואלעד נאור שהעידו כי מחזור המכירות של החברה עלה לאחר שהצדדים התקשרו בהסכם, וכן מעדותו של רו"ח פרידמן.
אשר לטענה בנוגע לביקוריו בסניפי הרשת, לא מצאתי בה ממש. בפי החברה טענה אחת מרכזית ולפיה בוזגלו הגיע למפגש מעריצים בסניף החברה בקניון מלחה בירושלים בשעה מוקדמת מזו אליה הוזמנו המעריצים, ולאחר ביקור קצר בסניף, כאשר ראה כי לא הגיעו מעריצים רבים, עזב את המקום תוך שהוא מפנה טרוניה כלפי החברה ונציגיה. מעדותו של ליעד רוח, שהתלווה לבוזגלו באותו יום, עולה כי השניים הגיעו לסניף בקרית מנחם ושם היו "מעריצים" איתם הצטלם, ואילו בסניף בקניון מלחה לא הגיעו אנשים, וכדברי העד "שם היה הקיץ של אביה" (עמ' 21 ש' 1-8 לפרוטוקול הדיון מיום 29.5.24).
ההתכתבות שבין ליעד רוח לאלעד נאור מאותו יום אינה מלמדת כי בוזגלו ורוח הגיעו לקניון מלחה טרם השעה 19:00 או כי עזבו את המקום טרם השעה 19:00. מההודעות עולה כי השניים עזבו את המקום בשעה 19:31. עוד עולה, כי אכן לא הגיעו למקום אנשים לנוכח הגעתו הצפויה של בוזגלו, ועל כן האחרון עזב את המקום בשעה 19:31, כעולה מהודעה ששלח ליעד רוח לאלעד נאור. יצוין, כי טענה זו כלל לא נטענה במסגרת מכתב הדרישה ששלח בא כוח החברה לבוזגלו, בו פורטו ההפרות הנטענות.
הטענה ולפיה בוזגלו ניהל מגעים עם הפקת תכנית הטלוויזיה "האח הגדול" ועל כן יש בכך משום הפרת ההסכם נדונה בהרחבה בדיון שנערך לעיל בתביעת בוזגלו. אציין, כי לא מצאתי בטענה זו ממש, ונראה כי החברה מנסה להיתלות בכך כדי להציג את בוזגלו באור לא מחמיא. כל שהוכח בפני הוא, כי בוזגלו נפגש עם גורם בהפקת התכנית, ואין בכך כדי ללמד על הפרת הסכם מטעמו. כפי שפורט בהרחבה לעיל, אין בהסכם איסור על קיום מגעים מהסוג האמור, מגעים עליהם ידעה החברה ולא עשתה דבר, אף לא במסגרת מכתב הדרישה שנשלח לבוזגלו ביום 7.6.21. מצופה היה מהחברה, שכאשר נשלח מכתב מעורך דין המייצג אותה, יבוא לידי ביטוי עניין זה, שתופס חלק נכבד מכתב התביעה. מאחר שהעניין כלל לא עלה במסגרת מכתב הדרישה, ספק בעיני אם בזמן אמת סברה החברה כי מדובר בהפרת הסכם מצד בוזגלו.
הטענה ולפיה בוזגלו נסע לארה"ב במהלך חודש מאי 2021 נטענה בעלמא, והיא איננה ברורה. אין בהסכם כל איסור החל על בוזגלו לצאת מישראל במהלך תקופת ההסכם. לא מצאתי כי נסיעתו לחו"ל, ככל שהייתה, מהווה הפרה של ההסכם.
אף הטענה הנוגעת לביקור שנערך בביתו של שי נאור ביום 29.5.21 לצורך צפייה משותפת במשחק גמר ליגת האלופות, ביקור שהתקצר בעקבות כך שאשתו של בוזגלו חשה ברע, היא טענת סרק ומוטב שלא הועלתה. ראשית, לא הוכח כי מדובר היה ביום צילומים אליו הגיע בוזגלו. שנית, אף לא היה מוכח כי מדובר ביום צילומים בביתו של שי נאור, לא מצאתי כי מדובר בהפרת הסכם. בנסיבות העניין, כאשר רעייתו של בוזגלו שהייתה בהריון אותה עת חשה ברע והיה זה שי נאור שהציע כי הזוג יקצר את הביקור ויחזור לביתו (עמ' 8 ש' 7-9 לפרוטוקול הדיון מיום 29.5.24), קיים קושי של ממש לקבל את הטענה ולפיה מדובר בהפרת הסכם.
סוף דבר:
דין תביעת החברה להידחות.
תביעת בוזגלו מתקבלת בחלקה כך שהחברה תשלם לו סכום של 69,450 ₪ בצירוף ריבית שקלית מיום 1.6.21 ועד התשלום בפועל. הסכום ישולם תוך 30 יום.
כמו כן, תישא החברה בהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 12,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום, אחרת יישאו ריבית שקלית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, י"ב טבת תשפ"ה, 12 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
21 מתוך 23