ת"ק 16769-07-20 נור רונן נ' ינדל

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא

ת"ק 16769-07-20 נור רונן נ' ינדל

תיק חיצוני:

בפני

כבוד הרשמת הבכירה רעות זיו

תובעת

איה נור רונן

נגד

נתבעת

ליאור ינדל

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך של 33,716 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעת.

בהתאם להוראות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ז – 1976, יהא פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

כעולה מכתב התביעה, התובעת עוסקת בפנסיון וטיפול בכלבים באופן יום יומי ומטפללת בהם לבד, מספקת פתרונות שמירה וטיפול זמניים של שיקום רפואי או נפשי.

לטענת התובעת, הנתבעת השתמשה בשירותיה, ומסרה לטיפולה כלבים רבים, במהלך השנים, על מנת שימסרו בהמשך לאימוץ בבתים חמים.

התובעת טיפלה בכ- 30 ₪ של הנתבעת בין השנים 2019-2020, ומתוך הסכום שילמה סך של 25,550 ₪.

עיקר טענותיה של הנתבעת הן בכתב ההגנה והן בדיון הן כי התובעת המיתה כלבה השייכת לה, כלבה אשר הנתבעת שילמה אלפי שקלים להצילה ממצב רפואי "גרוע" שהייתה בו, עוד טוענת הנתבעת כי התובעת הכפישה את שמה במספר פרסומים, העולים לכדי הפרה של חוק איסור הלבנת הון, תש"ס 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון").

בפועל, היא זו שדאגה לאוכל לכלבים, והעבירה באמצעות אפליקציית "ביט", כסף בפעמים הספורות שלא הצליחה להעביר אוכל. מעולם לא הוסכם בין הצדדים על תשלום נוסף בעבור נסיעות/הסעות והתובעת מעולם לא ביקשה זו. המרפאה היתה בחריש, וקרובה לבית התובעת, משכך ממילא לא ברורה דרישתה של התובעת.

הנתבעת שילמה את החוב, לא התחמקה מתשלומו וכל האזכורים החלקיים ראוי של שיחות והתעלמות ממלוא השיחות ראוי שלא היו נטענים.

עוד טוענת הנתבעת טענת קיזוז לעובדה כי התובעת המיתה כלבה בבעלותה ללא כל אישור, כמו גם פרסום בניגוד לחוק איסור לשון הרע.

התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו נשמעו עדויות הצדדים וטיעוניהם.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים התומכים לה, אני מוצאת לקבל את התביעה בחלקה, ולהלן נימוקיי.

כעולה מהסכמת הצדדים עליה אין מחלוקת על הנתבעת היה לשלם לתובעת בעבור טיפול בכלבים סך יומי של בין 25-50 ₪.

התובעת הציגה התכתבויות בין הנתבעת לבינה, מהם עולה כי הנתבעת מאשרת כי קיים לה חוב לתובעת, כך למשל:

התכתבות מיום 19.8.20 בין שרית לבין ליאור:

"ליאורי יש לך אסמכתאות כמה את חייבת למאיה? אני אטפל בזה. כל פעם נדאג למשהו שיניחו לך. לא רוצה לראות שום פוסט עלייך. שום הכפשה. שום כלום. אני רוצה ששמך יהיה טהור בדיוק כמו ליבך!".

תשובה:

"היא שלחה לי מסמך של 30 אלף. שלחת 5000 ₪ אז זה 25,000 ₪".

עוד הוצגו לי התכתבויות בין התובעת לבין הנתבעת בהן הנתבעת לא מכחישה כי חייבת לתובעת כספים בעבור הטיפול בכלבים.

עיקר טענות הנתבעת, אשר עלו הן במסגרת כתב ההגנה והן במסגרת הדיון היום הן כי התובעת המיתה את הכלבה קמילה, שהייתה בבעלותה, ללא אישורה, על דעת עצמה, כאשר היה מדובר בכלבה בריאה שלא היה צורך להמית. בכך, פעלה להמתת חסד של הכלבה.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת החזיקה בכוח, את הכלב קאי וסירבה לשחרר אותו בחזרה לידיה של הנתבעת, עד שהופעל על התובעת לחץ.

כמו כן, הנתבעת שווה וציינה כי התובעת הכפישה את שמה במספר מקומות, ולו בשל סיבות אלה, אין היא חייבת לתובעת דבר.

הנתבעת לא נתנה כל הסבר מדוע לא שילמה בעבור השהות של הכלבים הנוספים, 30 במספר שהיו במשמרות אצל התובעת. ובפועל, הנתבעת עשתה דין לעצמה, עת העריכה את הסכומים שלשיטתה התובעת חייבת לשלם לה, הן בשל המתת הכלבה קמילה, אי השבתו של קאי לחזקתה והפרסום, שלטענתה, בניגוד להוראות חוק איסור לשון הרע, ולא שילמה לידי התובעת את הסכומים שאינם במחלוקת, בגין שהיית הכלבים הנוספים בפנסיון התובעת.

אין בידי לקבל טענות אלה.

ראשית, טענות הנתבעת בנוגע להמתת הכלבה קמילה כמו גם מצבה הרפואי הטוב, עובר להמתה, נטענו בעלמא ללא שהוכח דבר מצבה הרפואי.

הנתבעת לא ביקשה לחקור את הוטרינר ואף טענותיה כי התובעת החליטה על דעת עצמה להמית את הכלבה, לא הוכחו.

זאת ועוד, לאחר דין ודברים הכלב קאי הוחזר לחזקתה של הנתבעת, ולא הוצגה לי כל ראיה לפיה הוא הוחזק שלא כדין אצל התובעת וממילא לא ברורה טענה זו.

בכל הנוגע לפרסום, טוענת הנתבעת כי היה פרסום הן באתר Ynet והן בפייסבוק, הפרסום הלכאורי ב- Ynet לא הוצג לי והפרסום בדף הפייסבוק, מאשרת התובעת כי אכן פרסמה אותו, בדף של חבר, אך מחקה את הפרסום לאחר מכן.

לאחר ששקלתי את פני הדברים, עיינתי בכלל המסמכים שהובאו לעיוני, לרבות תכתובות הווטסאפ, החשבוניות וטענת הנתבעת לעניין הפרסום, אני מוצאת כאמור לקבל את התביעה בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 24,000 ₪.

עוד תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 1,000 ₪.

בסה"כ תשלם הנתבעת לידי התובעת סך של 25,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ד אדר א' תשפ"ב, 15 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.

3 מתוך 4