חוב על טיפול בכלבים וטענת לשון הרע: מה הוכרע בתביעה הקטנה?

פסק הדין עסק בתביעה כספית עבור טיפול בכלבים, לצד טענות קיזוז שהעלתה הנתבעת. הוא קובע חיוב כספי, אך אינו מכריע בשאלת האחריות בגין פרסום בפייסבוק.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית המשפט קיבל בחלקה תביעה לתשלום עבור טיפול בכלבים וחייב בתשלום 24,000 ₪ ועוד 1,000 ₪ הוצאות. פרסום הפייסבוק הוזכר במסגרת טענת קיזוז, אך בית המשפט לא הכריע אם הוא מהווה לשון הרע.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

16769-07-20 | בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא | רעות זיו | 2022-02-15

צד תובע: איה נור רונן | צד נתבע: ליאור ינדל

תביעה לתשלום עבור טיפול בכלבים הסתיימה בחיוב של 24,000 ₪, בתוספת 1,000 ₪ הוצאות. לצד מחלוקת על התשלום, הנתבעת טענה כי יש לקזז מהחוב סכומים בשל נסיבות הנוגעות לכלבים ובשל פרסומים מכפישים. חשוב להבחין: פסק הדין עסק בחוב עבור הטיפול, ולא הכריע אם הפרסום בפייסבוק מהווה לשון הרע.

המחלוקת על התשלום עבור הטיפול

התביעה הוגשה על סך 33,716 ₪. בית המשפט קבע כי הצדדים לא חלקו על כך שסוכם תשלום יומי של 25 עד 50 ₪ עבור הטיפול בכלבים. הוא הסתמך, בין היתר, על התכתבויות שבהן הנתבעת אישרה שקיים חוב, וכן בחן מסמכים וחשבוניות שהוצגו בפניו. על רקע זה התקבלה התביעה בחלקה.

לטענת הנתבעת, היא לא הייתה חייבת את מלוא הסכום: היא נשאה בחלק מהוצאות המזון, לא הוסכם על תשלום נוסף עבור נסיעות, ולשיטתה היו גם נסיבות אחרות המצדיקות קיזוז. בית המשפט ציין שהנתבעת לא הסבירה מדוע לא שילמה עבור כלבים נוספים שטופלו, ובפועל קבעה בעצמה אילו סכומים יש להפחית בשל טענותיה.

מה נקבע לגבי הטענות הנוגעות לכלבים?

הנתבעת טענה שהתובעת גרמה למותה של כלבה שבבעלותה ללא הסכמתה, וכן שכלב אחר הוחזק ולא הושב לה במועד. אלה טענות שהעלתה הנתבעת, ולא עובדות שקיבל בית המשפט כמוכחות. בית המשפט קבע שטענות הנוגעות למצבה הרפואי של הכלבה לא נתמכו בראיות; הנתבעת לא ביקשה לחקור את הווטרינר, וגם הטענה שהתובעת החליטה על המתתה על דעת עצמה לא הוכחה.

לעניין הכלב האחר, בית המשפט ציין שהוא הוחזר לנתבעת לאחר דין ודברים, ולא הוצגה ראיה לכך שהוחזק שלא כדין. בהתאם, הטענות הללו לא סיפקו בסיס להימנעות מתשלום הסכומים שנדרשו עבור הטיפול בכלבים.

הפרסומים לא הוכרעו כשאלת לשון הרע

הנתבעת טענה שהיה פרסום באתר Ynet וכן פרסום בפייסבוק. בית המשפט ציין שהפרסום הנטען באתר Ynet לא הוצג. בנוגע לפייסבוק, התובעת אישרה שפרסמה פוסט בדף של חבר, ולאחר מכן מחקה אותו.

עצם אזכור הפרסומים במסגרת טענת הקיזוז אינו שקול לקביעה שהייתה לשון הרע. פסק הדין לא הכריע אם הפוסט בפייסבוק היה לשון הרע, לא קבע אחריות בגין פרסום ולא פסק פיצוי בגינו. תוצאת ההליך נוגעת לתביעה הכספית עבור הטיפול בכלבים.

הסכום שנפסק ומה הוא כולל

בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם 24,000 ₪ במסגרת התביעה, וכן 1,000 ₪ הוצאות. הסכום הכולל שנקבע לתשלום הוא 25,000 ₪, בתוך 30 יום. אם לא ישולם במועד, נקבעו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל. מדובר בחיוב שקבע בית המשפט; פסק הדין אינו מלמד אם התשלום בוצע.

המקרה ממחיש את הצורך להפריד בין טענה המועלית כחלק ממחלוקת כספית לבין הכרעה משפטית בה. כאן נדונו טענות הפרסום בהקשר של ניסיון לקיזוז, אך שאלת אופיו של הפוסט לא הוכרעה. התוצאה אינה קביעה כללית לגבי פרסומים ברשת, ומקרים אחרים תלויים בנסיבותיהם ובתשתית הראייתית שהוצגה.

לקריאת פסק הדין המלא – 16769-07-20

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: התביעה לתשלום עבור טיפול בכלבים התקבלה בחלקה, ונפסקו 24,000 ₪ ועוד 1,000 ₪ הוצאות. טענת הפרסום בפייסבוק לא הוכרעה כשאלת לשון הרע.

שאלות נפוצות

התביעה עסקה בתשלום עבור טיפול בכלבים. לצד המחלוקת על החוב, הנתבעת העלתה טענות קיזוז הנוגעות לכלבים ולפרסומים.

נפסקו 24,000 ₪ במסגרת התביעה ועוד 1,000 ₪ הוצאות. הסכום הכולל שנקבע הוא 25,000 ₪, לתשלום בתוך 30 יום; אם לא ישולם במועד, יחולו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לפסק הדין.

לא. פסק הדין לא קבע אחריות בגין לשון הרע ולא פסק פיצוי בגין הפרסומים. הפרסומים הוזכרו במסגרת טענת קיזוז בתביעה לתשלום עבור טיפול בכלבים.

התובעת אישרה שפרסמה פוסט בדף של חבר ובהמשך מחקה אותו. בית המשפט לא הכריע אם הפוסט מהווה לשון הרע.

הנתבעת טענה שהיה פרסום באתר, אך בית המשפט ציין שהפרסום הנטען לא הוצג בפניו.

בית המשפט קבע שטענות הנתבעת לגבי מצבה הרפואי של הכלבה וההחלטה על המתתה לא הוכחו. לגבי כלב אחר, צוין שהוא הוחזר לנתבעת ולא הוצגה ראיה לכך שהוחזק שלא כדין.

לא נכללה בפסק הדין הוראה להסרת פרסום, לתיקון או להתנצלות. בנוגע לפוסט בפייסבוק, התובעת אישרה שהוא נמחק לאחר פרסומו.

נסכם...

התביעה על סך 33,716 ₪ התקבלה בחלקה. נפסקו 24,000 ₪ במסגרת התביעה ו-1,000 ₪ הוצאות, ובסך הכול 25,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום. הנתבעת טענה לפרסום באתר Ynet ובפייסבוק; הפרסום ב-Ynet לא הוצג, והתובעת אישרה שפרסמה פוסט בפייסבוק ובהמשך מחקה אותו. לא נקבע שהפוסט היה לשון הרע ולא נפסק פיצוי בגין פרסום.