ת"א 22345-09-21 בצלאל סבג ואח' נ' גולן ואח'

בית משפט השלום בתל אביב -יפו

ת"א 22345-09-21 בצלאל סבג ואח' נ' גולן ואח'

תיק חיצוני:

לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט

תובעים:

1. מיטל בצלאל סבג

2. אבי סבג
ע"י ב"כ עו"ד עוז רדיע

נגד

נתבעים:

1. רחל גולן

2. מרדכי בכר
נתבעת 1 ומודיעה בהודעת צ"ג ע"י ב"כ עו"ד מירה חטיבה
נתבע 2 ע"י ב"כ עו"ד שחר אגמון

נגד

צדדי ג':

1. עולם הבניין והובלות בע"מ

2. מרדכי בכר
שניהם ע"י ב"כ עו"ד שחר אגמון

פסק דין

לפניי תביעה על סך 260,144 ₪ שהגישו שוכרי מחסן נגד המשכירה, הנתבעת 1, ונגד שוכר נוסף במבנה, הנתבע 2, בגין נזק שנגרם לסחורה שאוחסנה במחסן . בנוסף הוגשה התביעה נגד הנתבעת 1 בעילה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). הנתבעת 1 התגוננה כנגד התביעה והגישה הודעת צד ג' נגד השוכר הנוסף (הוא הנתבע 2), וכנגד קבלן השיפוצים.

רקע ועיקר טענות הצדדים בכתבי הטענות

התובעת 1, גב' מיטל בצלאל סבג (להלן: "התובעת") היא הבעלים הרשומים של עוסק מורשה בשם "רד ניו יורק" (להלן: "בית העסק"). התובע 2 (להלן: "התובע") הוא בן זוגה של התובעת וכמפורט בכתב התביעה הוא מנהל ביחד עם התובעת את בית העסק.

הנתבעת 1 ושולחת ההודעה לצדדים שלישיים, הגב' רחל גולן (להלן: "גולן") היא בעלת הזכויות בנכסים הרלוונטיים לתובענה המצויים בבניין ברחוב רענן 22, ת"א (להלן: "הבניין").

ביום 20.6.19 התקשרו התובעים בהסכם עם גולן שעניינו השכרת מחסן בגודל 35 מ"ר המצוי בקומת הקרקע של הבניין (להלן: "המחסן"), לתקופה של 24 חודשים החל מיום 1.8.19 ועד ליום 30.7.21 בתמורה לתשלום דמי שכירות בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל חודש שכירות.

ביום 5.8.20 התקשרה גולן בהסכם שכירות מול בית העסק ששמו "עולם המותגים", שותפות רשומה (עמ' 18 לפרוטוקול) שבה שותף הנתבע 2 ומקבל ההודעה לצדדים שלישיים מספר 2, מר מרדכי (מוטי) בכר (להלן: "בכר"), שידוע גם בשם מרסל בכר (עמ' 18 לפרוטוקול).

הסכם השכירות שנכרת בין התובעים לבין הנתבעת הוא ההסכם העומד בליבה של התובענה שלפניי ועל כן יכונה להלן: "ההסכם". הסכם השכירות שנכרת בין הנתבעת לבין בכר יכונה להלן: "ההסכם בין גולן לבכר".

כמפורט בכתב התביעה, המחסן שימש את התובעים לאחסנת חומרי קוסמטיקה ואריזות של בית העסק. התובעים התקינו מדפי ברזל והתאימו את המחסן לדרישות מחמירות של משרד הבריאות. בנוסף ביצעו עבודות לפי יעוץ של אדריכלית וכן קיבלו אישור מהנדס לתקינות חדר השירותים המצוי במבנה.

לטענת התובעים, בחודש דצמבר 2020, או בסמוך לכך, גולן הודיעה לתובעת שישנה סתימה במערכת הביוב ולכן עליה להיכנס למחסן כדי לסדר את הצנרת העוברת שם וכפי הנראה משמשת את כל הבניין. בשל משבר הקורונה, הסגרים וההאטה בפעילות בית העסק, התובעים כמעט שלא הגיעו למחסן. ביום 5.4.21, או בסמוך לכך, התובע הגיע למחסן ונדהם לגלות שהוא הפך לאתר בניה וחלק גדול מהארגזים והסחורה נקרעו והושחתו בשל עבודות בניה וכי רצפת המחסן כוסתה בחול, בפסולת ורטיבות של מי ביוב. המחסן היה מצחין, נפערו בקירות חורים גדולים וכמויות אדירות של ג'וקים וחרקים שעלו מצנרת הביוב נכנסו לארגזי הסחורה באופן שפגע בתנאים הסניטריים הנדרשים.

כמפורט בכתב התביעה, התובע פנה בדחיפות לגולן והיא טענה שמדובר בעבודות שבוצעו ע"י החנות הסמוכה "עולם המותגים", השייכת לבכר. גולן אף אמרה שהיא תסייע לתובעים להגיש נגד בכר תביעה בשל כך. אלא שלאחר בירורים התברר שגולן היא זו שפתחה את המחסן לבכר ולבעלי המקצוע מטעמו, ללא קבלת אישור מהתובעים וללא ידיעתם. הודגש שגולן הייתה היחידה שהחזיקה במפתחות המחסן. נטען כי הטענה לסתימה במערכת הניקוז הייתה שקרית מאחר וגולן הסתירה כי אפשרה לבכר לבצע עבודות אינסטלציה ולהתחבר למערכת הניקוז שממוקמת במחסן, דבר שהוביל לפיצוץ הצנרת או להצפת המחסן ולנזקים הכבדים שנגרמו בשל כך.

עוד נטען בכתב התביעה שגולן פנתה לתובעים שייפתחו את המחסן וזאת לטובת ביצוע עבודות אינסטלציה נוספות שבוצעו בין הימים 6-22.4.21, עבודות שכללו החלפת צנרת הביוב וחפירת שוחה, כדי לחבר את החנות למערכת הביוב ולתקן את תקלות הניקוז שנגרמו בשל החיבור.

נטען שהתובעים עשו ככל יכולתם להציל את הסחורה שלא נפגעה. נטען שמדובר בחומרים שהיו אמורים להיות בתנאים סטריליים וכל פגיעה קלה מהווה חריגה מהיתר משרד הבריאות ועל כן הסחורה פונתה להשמדה. בנוסף נטען שגולן דרשה ברוב חוצפתה שהתובעים ישלמו את דמי השכירות במלואם ואף ידאגו לניקיון המחסן. כן נטען שגולן התחייבה להחזיר לתובעים את ההמחאות שמסרו לה עם כריתת ההסכם ואולם היא לא עשתה כן.

בפן המשפטי נטען שגולן הפרה את ההסכם הפרה יסודית כאשר התירה לבכר או למי מטעמו להיכנס למחסן ללא רשות ולבצע עבודות שגרמו לנזקים הכבדים. התובעים לא היו מתקשרים בהסכם לו ידעו שהיא תתיר עבודות אלה. התובעים צירפו חוו"ד שמאי מטעמם לפיו הנזק שנגרם לסחורה עומד על 155,592 ₪. בנוסף נגרם לתובעים נזק כספי בשל הצורך לשנע סחורה שלא נפגעה למחסן אחר והתאמת המחסן החלופי לדרישות משרד הבריאות. הוצאות אלה נאמדו בסך של 70,322 ₪.

נטען שגולן ובכר נהגו ברשלנות ובחוסר אכפתיות, נהגו בחוסר תום לב עת לא פירטו את היקף העובדות שיבצעו. כן נטען לגבי בכר כי ביצע עוולה של "גרם הפרת חוזה שלא כדין" לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין, וכן עוולה של הסגת גבול. בנוסף נטען כי נטל ההוכחה עובר לנתבעת מפאת "הדבר מדבר בעד עצמו" בהתאם לפקודת הנזיקין, וכי מתקיים קשר סיבתי בין פעולות השיפוץ הנרחבות לנזק שנגרם.

התובעים עתרו גם לפיצוי בגין נזקים לא ממוניים בסך של 30,000 ₪, לרבות לפי עילה לפי חוק איסור לשון הרע: נטען שביום 1.8.21 גולן צעקה על התובעת והשפילה אותה בפני רבים כאשר הטיחה לעברה שהיא "תטאטא אותה מהמחסן".

עפ"י האמור בכתב ההגנה של גולן, דין התביעה נגדה להידחות ולו בשל העובדה שבסעיף 12ג להסכם התחייבו התובעים לערוך ביטוח בגין נזקי מים, חשמל וגניבה וביטוח סיכוני צד ג'. בנוסף בסעיף 12ז התחייבו התובעים שלא תהיה להם כל טענה כלפי גולן בגין נזק שהיה ניתן לשיפוי עפ"י ביטוח וכי הם פוטרים את גולן מכל אחריות לנזק ולא יתבעו אותה, וכי פוליסת הביטוח תכלול סעיף ויתור על זכות השיבוב. ככל שהתובעים לא ערכו ביטוח כאמור אין להם להלין אלא על עצמם ובנוסף מדובר בהפרה של ההסכם.

יוער שכבר בכתב התביעה התובעים טענו שגולן מעולם לא פנתה אליהם בקשר לאי עריכת פוליסת ביטוח למחסן או לתכולתו, ומכיוון שעסקינן באחסון ארגזים בלבד, לא עלה בדעת התובעים שצד שלישי יגרום לנזקים כאלה ולא היה עליהם לשער שגולן תאפשר שיפוץ כה נרחב שיפגע במחסן.

עוד נטען בכתב ההגנה שהגישה גולן, כי אין לה כל חבות או אחריות לאירועים נשוא התובענה ולנזקים הנטענים. בנוסף טענה גולן לנזק ראייתי באשר התובעים לא אפשרו לה לבדוק את הטענות בזמן אמת ומנעו ממנה לבדוק את הנזקים הנטענים.

לגופו של עניין טענה גולן שבדצמבר 2020 פנתה לתובעת וביקשה הסכמתה להחלפת צינור ביוב לחדר השירותים הממוקם בפתח המחסן וחיבורו לאולם הסמוך. העבודות בוצעו בהסכמת התובעים במהלך יומיים של עבודה, תוך הקפדה על העברת הקרטונים לפנים המחסן וכן תוך הקפדה על ניקיון המחסן והשבת הקרטונים למקומם ללא פגע.

העבודה בוצעה ע"י חברת עולם הבניין והובלות בע"מ, נגדה הוגשה ההודעה לצדדים שלישיים (להלן: "עולם הבניין"), חברה בניהולו ובעלותו של מר איבריהם שוואמרה (להלן: "שוואמרה").

גולן הכחישה שהיו עבודות במהלך חודש אפריל 2021 כנטען בכתב התביעה, ולטענתה העבודות הסתיימו בדצמבר 2020. כן נטען שהתובעים סרבו להשאיר מפתח לגולן על מנת לבצע עבודות החלפת צינור ביוב בחנות הסמוכה של שוכר בשם דוד מגרפתי, ועל כן לא נותרה ברירה וקבלן השיפוצים נאלץ להתחבר לצינור השירותים של מחסן התובעים, ובכך נגרמו לגולן נזקים ברציפות העבודות.

גולן הכחישה שהג'וקים הגיעו בשל הצפת הביוב וטענה כי הדבר הוא תוצאה של אחזקה ירודה מצד התובעים והשארת פסולת ומזון באופן תמידי. גולן טענה כי היא ביצעה פעמים רבות הדברה במחסן. כן נטען שלקראת סיום תקופת ההסכם ביולי 2021, פנו התובעים בטענה שבסוף המחסן נפלה פסולת בניין על הארגזים מהגלריה המשותפת לחנות של בכר. כן הודגש שטרם כניסת התובעים למחסן, גולן ביצעה עבודות שכללו החלפת אריחים, איטום, צבע, איטום גלריה בחומר מונע אש ובנוסף, גולן, על חשבונה, הביאה מהנדס לסקיצה חתומה להתאמת המחסן לדרישות רישיון משרד הבריאות ועיריית ת"א.

גולן הכחישה את גובה הנזקים, הכחישה את חווה"ד השמאית שהגישו התובעים והדגישה שלא ניתן לחלץ מסקנות כלשהן על אחריות גולן מחוו"ד זו. בנוסף נטען שאין כל קשר סיבתי המלמד על אחריות כלשהי של גולן. גולן הכחישה שהסתירה את היקף העבודות והדגישה שהחיבור לצנרת הביוב בשירותים נעשתה על דעתו והסכמתו של התובע.

גולן ציינה כי אין לה התנגדות להשיב לתובעים את ההמחאות שהם מסרו לה במועד חתימת ההסכם.

בנוסף הוכחשו הטענות ללשון הרע ונטען שדווקא התובעת נהגה באופן בוטה ואגרסיבי כאשר נעלה את המחסן, לקחה את המפתחות והקימה מהומה, כל זאת לאחר סיום תקופת השכירות ותוך שהיא מסיגה גבול.

כאמור, גולן הגישה הודעה לצדדים שלישיים, הן נגד חברת השיפוצים, עולם הבניין והן נגד משכיר החנות, בכר. נטען שגולן התקשרה עם עולם הבניין בהסכם לביצוע עבודות להחלפת צינור ביוב לשירותים הקיימים והממוקמים בפתח המחסן וחיבורו לאולם הסמוך. הלה יצר מצגים בדבר כישוריו ומומחיותו ויכולתו לבצע את העבודות הנדרשות.

בנוסף, בכר ביצע עבודות שיפוצים בחנות ועבודות אלה, כפי טענת התובעים, גרמו לנזקים לתכולת המחסן.

נטען שהן עולם הבניין והן בכר התרשלו וכי עליהם מוטל הנטל מכוח "הדבר מדבר בעד עצמו" ועל כן וככל וגולן תחויב בסכום כלשהו בגין התביעה, היא תהיה זכאית לשיפוי.

בכר הגיש כתב הגנה לכתב התביעה ולהודעה לצדדים שלישיים, וכתב ההגנה בהודעה לצדדים שלישיים הוגש במשותף ע"י בכר וע"י עולם הבניין, החברה הקבלנית בניהולו של שוואמרה.

לטענת בכר, אין לתובעים כל עילת תביעה נגדו, לא נזיקית ולא חוזית, הוא לא התרשל בשום אופן וממילא אין קשר סיבתי בין פעולותיו לבין הנזקים הנטענים. כן נטען לרשלנות תורמת של 100% מצד התובעים וזאת בשל העובדה שלא ערכו ביטוחים כמתחייב בהסכם שכרתו מול גולן.

נטען שבמרוצת חודש ינואר 2021, בכר ביצע עבודות שיפוץ שכללו הקמת מטבח ושירותים בחנותו שצמודה למחסן. לאחר בדיקה של בעלי מקצוע ובהתייעצות ואישור גולן, הוחלט להתחבר לקו הביוב הנמצא במחסן.

בנוגע לעבודות השיפוץ, בכר ועולם הבניין טענו שכל העבודות שבוצעו במחסן בוצעו באישורה ובידיעתה של גולן אשר גם נכחה בשיפוצים וליוותה את העבודות ופיקחה עליהן בעצמה. היא מעולם לא דרשה ואף לא רמזה שיש לפנות את האריזות מהמחסן או להגן עליהן באיזשהו אופן, וגם לא ציינה שבאריזות ישנה סחורה יקרה שאמורה להיות שמורה בתנאים סטריליים.

כן נטען שהקבלן שוואמרה פנה בזמן אמת לגולן וציין שחלק מקו הביוב מהמחסן מתחבר לחנות נוספת בבעלות גולן, והקו שבור וסתום דבר שעלול לגרום בעתיד לסתימות ובעיות, והמלצתו הייתה שיש להחליפו. אלא שגולן לא אישרה את העבודה, דבר שהוביל לאחר מכן לסתימות בלתי פוסקות ואשר בעקבותיהן נאלצה גולן לבצע תיקונים וחידוש קו הביוב ממחסן התובעים לחנות אחרת שאינה קשורה לחנות של בכר.

כן נטען שהתובעים עצמם הגיעו מעת לעת למחסן בעת ביצוע השיפוצים והיו ערים ומודעים לעבודות המבוצעות בו. בנוסף נטען שעם תחילת ביצוע עבודות השיפוץ, קיים שוואמרה סיור עם גולן ובמסגרתו ציין בפניה שהנכס מאוד מאובק, וזאת ככל הנראה משיפוץ קודם שנערך, שכלל לא קשור בבכר. כן הוא ציין בפני גולן שיש להזיז את קרטוני האריזות המצויים בו על מנת להקל עליו את ביצוע עבודות השיפוץ, ואכן, הקרטונים הוזזו ע"י גולן. עוד נטען שגולן הנחתה את בכר שלא יתאם דבר מול התובעים וכי כל התקשורת והתיאומים בנושא יבוצעו ישירות דרכה.

נטען, שלאחר העבודות הנ"ל, במהלך חודשים פברואר ומרץ ובעקבות הצפות בצנרת הבניין שאינן קשורות בבכר או בעולם הבניין, נאלץ בכר לבצע שיפוץ נוסף בנכס, וגם בשלב זה גולן הורתה להם לתאם את כל השיפוץ מולה בלבד.

דיון והכרעה

ביום 20.6.19 נכרת ההסכם בין גולן לבין התובע (נספח 2 למוצגי התובעים), והגם שרק התובע חתום על ההסכם, לצורך הדיון איני מוצאת מקום להפריד בין התובעים, שכן הם ניהלו את בית העסק במשותף, והצדדים התייחסו אליהם במשותף בכל הנוגע לשכירות (להבדיל מהעילה עפ"י חוק איסור לשון הרע).

תקופת השכירות לפי ההסכם החלה ביום 1.8.19, וכעבור חודשים ספורים התובעים התקינו את המדפים והעמידו את המחסן לצרכיהם ומילאו אותו בסחורה שהייתה ארוזה בקרטונים.

בתחילת חודש מרץ 2020 החל המשבר הבריאותי בשל נגיף הקורונה והוטל סגר ראשון על אזרחי המדינה.

מספר חודשים לאחר מכן, ביום 5.8.20, נכרת הסכם השכירות בין גולן לבין עולם המותגים, כאמור שותפות שבה שותף בכר. עניינו של ההסכם היה השכרת "מבנה בשטח של 120 מ"ר הנמצא בקומת קרקע ומשמש כחנות ומחסן + גלריה". אין מחלוקת בין הצדדים שחלק מהגלריה מצוי מעל החלק האחורי של המחסן, ובעניין זה ראה תרשים שנערך במהלך דיון ההוכחות והוגש וסומן נ/1, וכן תמונה הממחישה את הימצאות הגלריה מעל החלק האחורי של המחסן שהוגשה וסומנה כנ/2.

כמפורט בתצהיר העדות של גולן, בתחילת חודש דצמבר 2020 היא פנתה לתובעת וביקשה את הסכמתה להחלפת צינור ביוב לשירותים הקיימים הממוקמים בפתח המחסן, וזאת לטובת חיבור השירותים לחנות של בכר. לטענת גולן, הייתה הסכמה של התובעת לעבודה זו והייתה הקפדה על העברת הקרטונים לפנים המחסן וניקיון יומי של המקום בנוכחותה של התובעת. לאחר סיום העבודות, הקרטונים הוחזרו למקומם ללא פגע. צויין גם שהעבודות בוצעו ע"י הקבלן שוואמרה. נטען שבתאריך 5.4.21 לא היו כל עבודות במחסן ושאלה הסתיימו בחודש דצמבר 2020.

עיון בראיות שהונחו לפניי והצלבת ראיות אלה עם העדויות שנשמעו לפניי מעלים תמונה עובדתית שונה מזו שהציגה גולן.

בשלב הראשון אכן בוצעו עבודות למשיכת צינור מהשירותים הקיימים אל החנות של בכר, ועבודה זו, שבוצעה ע"י הקבלן שוואמרה, תומחרה בסך של 4,500 ₪ ושולמה ע"י גולן, כמפורט בחשבונית מיום 31.12.20 שבה נרשם "עבודות שיפוצים" (עמ' 34 למוצגי גולן). הדבר תואם את טענות בכר ושוואמרה על כך שבמרוצת חודש ינואר 2021 הם ביצעו עבודות שיפוץ בחנות של בכר שכללו בין השאר הקמת מטבח ושירותים.

אלא שבניגוד לטענת גולן, בכך לא הסתיימו העובדות הרלוונטיות לתביעה, וביום 28.2.21 הונפקה חשבונית של הקבלן שוואמרה לגולן עבור ניקיון צינור, בעלות של 400+מע"מ (עמ' 33 למוצגי גולן). במסגרת חקירתו הנגדית, שוואמרה אישר ש"העבודה הראשונה בחנות של מוטי, אני באתי עבדתי וקיבלתי את הכסף דרך מוטי, עכשיו אח"כ היה לה בעיה באינסטלציה ביוב אז היא קראה לי" (עמ' 73 לפרוטוקול).

מכאן שבין דצמבר 2020 לבין אפריל 2021, שאז התגלה הנזק בסחורה של התובעים, בוצעו עבודות פעמיים: פעם ראשונה העברת צנרת במחסן של התובעים לטובת התקנה מטבחון ושירותים בחנות של בכר, ופעם שנייה בגין כשל בצנרת הביוב.

עובדה זו ניתנת לאימות באמצעות הודעה ששלחה גולן לתובעים ביום 6.4.21, שהוא יום אחרי שהתובעים גילו את הנזק לסחורה. בהודעה זו גולן ביקשה לקבל את המפתח למחסן "כי הביוב הראשי עובר בשירותים שלכם כמו שהשנה היו סתימות ומנעתי הצפות לאולם שלכם בהחלפת הצנרת ושבוע שעבר הבאתי ביובית לשטיפת הצנרת" (עמ' 49 למוצגי התובעים). בהודעה יש משום תמיכה מסוימת בגרסת התובעים שבין דצמבר 2020 לבין אפריל 2021 הייתה הצפה של מי ביוב, ומכל מקום שהאירוע לא הסתיים בדצמבר 2020.

יצויין שהעבודות בצנרת שטופלו ע"י שוואמרה כמפורט בחשבונית מיום 28.2.21 אינן קשורות לצנרת החדשה שנבנתה לטובת המטבחון והשירותים של החנות של בכר, אלא בצנרת אחרת המובילה לחנות נוספת הממוקמת בקומה הראשונה, היא החנות של מר מגרפתי. בעניין זה מקובלת עליי עדותו של שוואמרה: "... אמרה לי רחל 'תשמע עשיתי צילום', 2,500 ₪ עלה לה, וראינו שיש שני צינורות, אמרתי: 'אמרתי לך, בואי תפתחי את זה, פתחת, תגמרי את כל הסיפור', אמרה לי: 'מה הפתרון?', אמרתי לה: 'הפתרון היחיד זה להיכנס לביוב השני של השכן', אחד פרסי, חנות שם של בגדים, 'ותתאמי איתו זה, את רוצה אנחנו נבוא נבצע לך עבודה'..." (עמ' 80 לפרוטוקול).

בזמן אמת גולן לא ביצעה את העבודה הנדרשת בצנרת העולה לחנות של מגרפתי, וזו בוצעה רק לאחר שהתגלה הנזק סחורה המאוחסנת במחסן כאמור החל מיום 6.4.21, כפי שמשתקף בחשבונית מיום 31.8.21 שבה צוין שנמסרו שני שיקים השיק הראשון מועד פירעונו 1.6.21 שגולן מסרה לקבלן שוואמרה. עלות העבודה הנ"ל תומחרה בסך של 5,000 ₪ (עמ' 32 מוצגי גולן).

מכאן, שבניגוד למשתמע מטענת גולן כאילו "שבתאריך 5.4.21 לא היו כל עבודות במחסן ושאלה הסתיימו בחודש דצמבר 2020", היו גם היו עבודות שרלוונטיות לתובענה שלפניי.

לטענת שוואמרה, בזמן אמת הוא התריע בפני גולן על כך שהצנרת העולה לחנות של מגרפתי סתומה ושבורה ומצריכה עבודות מיידיות: "טענתי בזמן אמת בפני הנתבעת 1 כי חלק מקו הביוב ממחסן התובעים המתחבר לחנות נוספות בבעלות הנתבעת 1 שבור וסתום – דבר שעלול לגרום בעתיד לסתימות ובעיות, ומשכך המלצתי להחליפו. אולם, הנתבעת 1 סירבה לכך" (סעיף 6 לתצהירו).

נראה שהסיכון התממש ושהביוב עלה על גדותיו וגרם נזק לסחורה שהייתה במחסן. הרטיבות גם נבדקה ואומתה בחווה"ד של השמאי אורן פלד מטעמם של התובעים (להלן: "השמאי פלד", עמ' 72 למוצגי התובעים).

במסגרת חקירתה הנגדית לפניי גולן אישרה למעשה את הטענה: "בהתחלה הבאנו חברה, לא ידענו, זה בניין ישן, אחוזת בית, אתה מכיר מה זה אחוזת בית? זה משהו בהיסטוריה. אז כל המיפוי היה שיש קו כזה, לא ידענו שאם שבור או לא ואז באמת כשהוא עשה את ההחלפה של הביוב אז הוא אמר לי 'תראי שימי לב שזה הולך לכיוון הצד המערבי ויש כנראה שם כשל' אז אמרתי לו בסדר. הבאנו חברה שהיא עושה הדמיות של הזה... תרמי, ורצינו למפות את זה, לראות באמת אם זה הקו או אולי יש עוד משהו. כן גילינו סליק שם במחסן של מגרפתי. אבל זה אישיו אחר ואחרי שבאמת הוא כבר אישר את זה אז הוא פתח, החליף את כל, את כל הקו של האדון". כאשר גולן נשאלה מדוע היא לא קיבלה את ההמלצה של שוואמרה בזמן אמת, ותחת זאת חיכתה כחודשיים לביצוע העבודה, היא הסבירה שההחלטה התקבלה נוכח העלות הכספית של העבודה: "זה לא שקל או משהו, זה כסף כבד" (עמ' 16 לפרוטוקול).

העבודות הקריטיות בצנרת הביוב שעולה לחנות של מגרפתי בוצעו באפריל 2021, לאחר שהתובעים גילו את הנזק הכבד שנגרם לסחורה שלהם בין היתר בשל הצפת מי ביוב מאותה צנרת שעברה שטיפה כמפורט בחשבונית מיום 28.2.21. דברים אלה אף גובו במידה מסוימת בעדותו של בכר: "אני קיבלתי את הנכס בדצמבר... אבל אני התחלתי שיפוצים רק בינואר 21... בערך כמה חודשים אחרי, קו ביוב שמגיע משירותים שהיא בנתה למעלה מתחברים לשירותים של התובעים, ניתק מהמקום שלו ועשה בלאגן בתוך הנכס שלהם, זה מה שאני יודע, לא ראיתי אישית" (עמ' 21 לפרוטוקול), וגם: "אני עשיתי את הקו שלי, שם נגמר העניין. אח"כ נהיה בעיה עם הקו של השכן, שהיה הצפות גם אצלו, אז היא תיקנה, אולי היא לקחה את, כנראה שהיא לקחה את איברהים שיעשה לה את העבודה בתור קבלן" (עמ' 23 לפרוטוקול).

לאור זאת, יש לבחון האם גולן אחראית לנזק שנגרם או שמא הנזק נגרם, כטענתה בהודעה לצדדים שלישיים, בשל העבודות שביצע שוואמרה עבור בכר, עבודות שבוצעו לטענתה באופן רשלני, על דעת עצמם מבלי לנקוט באמצעים הנדרשים כדי למנוע את הנזקים.

במסגרת חקירתו הנגדית, שוואמרה העיד בנוגע לעבודות שביצע בחנות של בכר: "עשינו לו ריצוף, צבע, עשינו לו מטבח, שירותים, זהו. עשינו לו בגלריה איפה שאתם, זה שם היה, יש עץ של דק, לא יודע מה, עכשיו שמנו פלטות על הדק הישן, שמנו פלטות PVC וצבע". בנוסף "קודם כל היה להם מדרגות מעץ עליה לגלריה, עכשיו עשינו במקום העץ עשינו ברזל, אבל זה בחלק שלהם מדרגות ברזל במסגרת, איתך זה, אח"כ שמנו פלטות על הגלריה פלטות של עץ PVC עבה נגד רעש, לא יודע מה וצבע, זה כל מה שעשינו" (עמ' 74 לפרוטוקול).

בנוסף לעבודות בגלריה, בוצעו עבודות למשיכת הצנרת מהשירותים לחנות של בכר, וכפי שהעיד שוואמרה, הדבר הצריך הזזה של קרטונים מקדמת המחסן לאחורי המחסן, בחלק הנמצא מתחת לגלריה: "... עכשיו כשנכנסתי לפה... אמרתי להם אני לא נכנס למקום הזה יש מלא, שניה, יש מלא קרטונים יש מלא דברים תזיזו לי את זה אחורה בבקשה שאני אוכל להיכנס והם הזיזו הכל עשו פה ככה כמו מעקה לא יודע מה. אני נכנסתי פתחתי יום ראשון פתחת את הזה, השחלתי צינור של 3 מטר וסגרתי על זה טיט. יום למחרת באתי עשיתי ריצוף, ניקיתי סמרטוט מטאטא הכל איך הכל, חכה יא באבא חכה, איך העבודה רבותיי? תודה רבה לא השארת זבוב, אמרתו לו תשמע עבדנו נקי הכל בסדר להתראות ביי וזהו" (עמ' 77 לפרוטוקול).

מקובלת עליי טענת שוואמרה שהנחת הצנרת החדשה בוצעה באופן תקין ושהיא הצריכה יומיים עבודה במחסן. בנוסף, מקובלת עליי טענת שוואמרה שהזיזו לטובת עבודה זו את הקרטונים לחלק האחורי של המחסן. בנסיבות העניין, הזזת הקרטונים מתחת לגלריה הייתה מעשה רשלני שכן העבודות שבוצעו בגלריה לא היו עבודות קלות אלא עבודות שכללו הרעדה, החלפת מדרגות והנחת לוחות PVC, כל אלה עבודות שעלולות לגרום לנפילת פסולת בניה על הארגזים, כפי שאכן אירע. הזזת הקרטונים לחלק האחורי של המחסן אינה שנויה במחלוקת, ובעניין זה אף בכר העיד: "תראה, בינואר היה הרבה יותר קרטונים, הם היו בפנים" (עמ' 26 לפרוטוקול).

בנוסף מקובלת עליי טענת התובעים שנפילת האבנים מהגלריה גרמה לנזק לסחורה, כפי שגם העיד השמאי אורן פלד מטעמם (להלן: "השמאי פלד"): "זה לא שנפל פירור אבק. תקשיבי נפלו שם אבנים, עפר בחתיכות של אבנים נפל, תסתכלי את רואה הכל התפזר שם, אני מדבר איתך על כמות רצינית, זה כאילו הבניין הזדעזע לא יודע מה עבר שם" (עמ' 18 לפרוטוקול), וגם "אבנים, חתיכות של בלוקים" (עמ' 30 לפרוטוקול).

מקובלת עליי טענת בכר ושוואמרה, שהם עבדו עפ"י הוראותיה והנחיותיה של גולן. בעניין זה יובהר שנעשה שימוש במילה "פיקוח", ובענייני בניה למושג פיקוח משמעות ייחודית שאינה מתקיימת בעניינו. הפיקוח של גולן היה ברמה של תיאום מועדי העבודה, החלטה לגבי הזזת הארגזים, וכן היותה הגורם המקשר בין השוכרים השונים ובאופן כללי הגורם שתיכלל וריכז את העבודות השונות שנדרשו במבנה.

נוכח האמור, אני קובעת שגולן היא האחראית הבלעדית לנזקים שנגרמו לסחורה שהייתה מאוחסנת במחסן, בין אם הנזק נגרם בשל נפילת שיירי אבנים מהגלריה ובין אם בשל ההצפה של מי הביוב. נוכח קביעה זו, אין משמעות לעובדה שלא ניתן לבצע הבחנה בין הנזקים שגרמה הצפת מי הביוב לבין הנזקים שנגרמו מהעבודות בגלריה. אלה וגם אלה הם באחריות גולן. מקובלת עלי עדות התובעים שגובו בתמונות שנפלו אבנים על הקרטונים, ואף בכר בהגינותו העיד במסגרת החקירה הנגדית שכאשר הוא ראה את המחסן לפני עבודות השיפוץ, הוא אמנם ראה אבק אבל לא אבנים כפי שצולמו בתמונות שהוצגו לו (עמ' 26 לפרוטוקול).

אני גם דוחה את הטענה ש"מכת הג'וקים" שהייתה במחסן מקורה באוכל שהתובעים השאירו במטבחון ולכן הם אחראים לכך, כטענת גולן (עמ' 11 לפרוטוקול). בנוסף הטענה שהארגזים לא היו ארוזים כדבעי נטענה בעלמה וללא כל ראשית ראיה. אני מקבלת את טענת התובעים שהסחורה הייתה ארוזה בארגזים באופן מסודר, ושהם הונחו באופן מסודר במחסן.

מקובלת עליי גם טענת התובעים שגולן לא הציגה בפניהם את מלוא התמונה, ודאי שהיא לא שיקפה להם את חומרת המצב. התובעים התבקשו בתחילת דצמבר לשתף פעולה בהזזת הארגזים לטובת משיכת הצנרת מהשירותים למטבחון והשירותים שנבנו בחנות של בכר. הם לא עודכנו שיהיו עבודות בגלריה, ולא יכלו לצפות ששיירי בנייה ייפלו על הארגזים. עובדה היא שביום 20.12.20 גולן הודעה להם על עבודות בצנרת: "תשלחי את אחיך שיתחיל לפנות את השירותים ומול המטבחון. יש מצב שתהיה הצפה הלחץ מהסתימה גדול!" (עמ' 43 למוצגי התובעים).

חמור מכך, התובעים כלל לא עודכנו על הסתימה בצנרת הביוב הראשית, ודוק; במסגרת דיון ההוכחות, גולן הסבירה שלדעתה "כן כי היה לחץ שכבר היו עוד משתמשים, עולם המותגים, מה שלא היה בעבר, ואז התחיל להיות לחץ" (עמ' 116 לפרוטוקול). משמע החיבור של המטבחון החדש של בכר לצנרת של השירותים הקיימים הגדילה את העומס על צנרת הביוב, העייפה והעמוסה גם כך, כפי שהעידה גולן.

גולן היא זו שהייתה אחראית על התכנון ועל ההוצאה לפועל של צנרת האינסטלציה, בין אם משיכת הצנרת לחנות של בכר ובין אם בטיפול בצנרת הישנה והרקובה שעלתה לחנות בקומה הראשונה. גולן פעלה על דעת עצמה, ללא ליווי מקצועי הנדסי, ואין לה אלא להלין על עצמה.

בזמן אמת, גולן ניסתה להצניע את חלקה בפרשה, וביום 6.4.21, היא רשמה לתובעים ש"השוכר מוטי אמר לי שהוא הרעיד את הגלריה ומכאן הנזק". בנוסף, ביום גילוי הנזקים 5.4.21, גולן רשמה לתובעת: "מיטל שלום! דברתי עם סוכן הביטוח שלי... הוא יטפל בתביעה שלכם כלפי הפוגעים מוטי ושלום השוכרים החדשים שעשו את השיפוץ... דיברתי עם מוטי אמרתי לו שיתבעו אותם על הנזק שנגרם לכם!". משמע בזמן אמת גולן ניסתה לייחס את הנזק לעבודות בגלריה תוך הצנעה של הצפת מי הביוב, ובכל מקרה תוך הסטת האחריות לבכר. כאשר נשאלה במסגרת חקירתה הנגדית בדבר התכתבויות אלה, היא טענה שהיו התכתבויות קודמות ושההודעה לבדה אינה משקפת את ההתכתבויות (עמ' 8 לפרוטוקול). היה בכוחה של גולן להמציא את מלוא ההתכתבויות, כך שאין לקבל את טענתה שההתכתבויות לא משקפות את המצב העובדתי.

לאור האמור לעיל, בשאלת החבות המוטלת על גולן, יש לבחון את שאלת הנזק.

התובעים הגישו חוו"ד של השמאי פלד שגם נחקר בחקירה נגדית. מצאתי לקבל את דרך הפעולה של השמאי פלד לצורך קביעת מספר הפריטים שנפגעו. במסגרת חקירתו הנגדית נשאל השמאי מדוע לא ספר ארגזים, ותשובתו כדלקמן מקובלת עליי: "אני ישבתי ואני ספרתי שם, לא עשיתי ספירות מלאי, את צריכה להבין שבנזק הזה זה היה מתיש ומייגע אני ישבתי ואני ספרתי ועשיתי רשימות שלי... לגבי מה שאת רואה בדוח את הסעיפים 'רכיבים'" (עמ' 6 לפרוטוקול). אין שום יתרון בספירת הקרטונים או בהתבססות על רשימות מלאי, שעה שניתן לספור ולמיין בעין את הפריטים שניזוקו בתוך הארגזים ועל כן אני דוחה את טענות גולן ביחס לספירה שביצע השמאי פלד, שגם הדגיש ש: "אז אני אחזור על מה שאמרתי, הכי קל היה ולא מקצועי להגיד 'רגע רשום על כל ארגז כמה יש בארגז, 400,000 חתיכות, אז יאללה נעמיס את הארגז נרשום מחיר'. לא. הוצאתי מתוך ארגזים כי חלק הארגזים היה פתוחים וספרתי" (עמ' 9 לפרוטוקול).

לא מצאתי פסול בכך שהסחורה שנפגמה נשלחה מיד להשמדה. מדובר היה בסחורה מלאת עובש ואין שום היגיון להחזיק סחורה כזו במחסן נפרד דבר שרק יגדיל את סכום הנזק. ודאי שאין היגיון להחזיק את הסחורה המעופשת ביחד עם הסחורה שניתן היה להציל, וכפי שהעיד השמאי פלד: "... כי הכל היה שם גם עם מי ביוב וגם עם כל האבק וכל הבלאגן, אז שאלה אותי מה עושים עם זה, אמרתי אין מה לעשות עם זה, את עובדת על פי רישיון משרד הבריאות לא יתנו לך להחזיק שם..." (עמ' 6 לפרוטוקול).

בנוסף מקובלת עליי דרך תמחור הסחורה שנפגעה כפי שביצע השמאי פלד, קרי התבססות על חשבוניות מדגמיות כדי לקבוע מחיר לכל הסחורה. בניגוד למה שנטען ע"י גולן, אין חובה למצוא כל פריט ופריט ולמצוא את החשבונית הספציפית לגביו. די בכך שמוצר X משויך פעם אחת לחשבונית כדי לקבוע מחיר לכל אחד מפריטי המוצר הספציפי. כך עשה השמאי פלד ולא מצאתי שום פגם בדרך עבודה זו, מה גם שאין חובה לאתר חשבוניות ודי בכך ששמאי, שזהו מקצועו, מעריך את מחיר הפריט (עמ' 10-12 לפרוטוקול).

אף השמאי מטעם גולן, רועי גרינשטיין (להלן: "השמאי גרינשטיין") העיד במסגרת חקירתו הנגדית ש"אין שם שום בעיה שקשורה לחשבוניות" (עמ' 103 לפרוטוקול).

אינני מקבלת את טענת גולן בדבר נזק ראייתי שנגרם לה, שעה שהודעות מזמן אמת מצביעות על כך שהיא ידעה שהתובעים ישכרו את שירותיו של שמאי כדי לאמוד את הנזק שנגרם לסחורה שלהם, וכך רשמה להם גולן ביום 18.4.21 : "קבלן השיפוצים יגיע ביום שלישי בשעה 13:00 לתקן את השירותים אבקש שהשירותים יהיו פתוחים" (עמ' 78 למוצגי התובעים). התובע השיב וביקש לקבל את הדוח של המאתר: "זה רק צילום, יש גם את הסיכום שבעקבות השיפוץ שהאינסטלטור שהשכנים הביאו זה נגרם? רחל הוא הביא לך סיכום?". גולן השיבה: "עדיין לא הדוח על שם בעלים של המבנה". התובע השיב לה "אוקי אני אצטרך אותו לשמאי" (עמ' 79 למוצגי התובעים).

לרשות גולן עמדו, אם כן, למעלה מ-3 חודשים כדי לשכור שמאי מטעמה ולבדוק את הסחורה שנפגמה. גולן בחרה שלא לעשות כן, השמאי פלד ביקר במחסן לראשונה ביום 29.7.21 ולאחר מכן הוא הורה על השמדת הסחורה הפגומה, ואין לגולן אלא להלין על עצמה גם בעניין זה.

במסגרת חווה"ד של פלד בסעיף 11 החל מעמ' 15 לחוות הדעת ובביאור ל"נזק הקמה" בראש עמ' 17 לחווה"ד, פירט השמאי את הערכתו לשיקום הנזקים והחזרת המצב לקדמותו (כגול עלות אדריכל כולל ליווי בסך 6,000 ₪ ; התאמות מבנה כולל הקמת מידוף 10,000 ₪; שווי שכירות עד לקבלת היתר רישיון שמרד הבריאות לתקופה של כשנה כולל מיסי עירייה 50,316 ₪; שינוי מלאי ותכולה 10,000 ₪.

מצאתי לדחות את ראשי הנזק בקשר עם הקמת מחסן חדש. על פניו, לאחר ביצוע העבודות שבוצעו במערכת האינסטלציה במהלך אפריל 2021, לא הייתה שום מניעה להעמיד את המחסן מחדש לשימושם של התובעים, בהתאם לדרישות משרד הבריאות בכל הקשור לייבוא שביקשו לעשות. התובעים בחרו לסיים את תקופת השכירות בחלוף השנתיים ולא להמשיך ולקיים את פעילות בית העסק שלהם מהמחסן. אדרבא, דווקא בשל העובדה שהתובעים נדרשו כטענתם להחזיק את המחסן במשך שנה כדי שיוכלו להתחיל לייבא בעצמם מוצרים מחו"ל, הייתה צריכה להדריך אותם שעדיף להישאר במחסן הקיים.

בנוסף לא הובאה אינדיקציה לגבי הסכומים הנדרשים ונראה שההערכה הכספית למידוף בסך 10,000 ₪ אינה מידתית.

מכל מקום, התברר כי התובעים בחרו גם שלא להקים את העסק במחסן חדש כלשהו, לא שכרו מחסן חדש ולא נדרשו להתאים אותו וכו', אלא העבירו את הסחורה שניתן היה להציל למחסן של הוריה בעלות של 690 ₪ (כולל מע"מ) להובלה (עמ' 49 לפרוטוקול).

בנסיבות העניין, באשר להערכת הנזק בקשר עם השכירות והנזק לסחורה, אני קובעת שהתובעים זכאים לפיצוי הנזק שנגרם לסחורה בהתאם להערכת השמאי מטעם התובעים בסך של 155,592 ₪ ולשכ"ט השמאי 4,500 ₪. יוער שסכומים אלה אינם כוללים מע"מ והדרישה הכספית של התובעים בהתאם הינה ללא מע"מ. בנוסף אני קובעת שהתובעים זכאים להחזר עבור ההובלה בסך 590 ₪, אף הוא סכום ללא מע"מ.

גולן טוענת, כאמור לעיל, כי שיש לדחות את התביעה בשל העובדה שהתובעים לא ערכו ביטוח תכולה כמתחייב בהסכם, שכלל גם הוראות החוסמות את האפשרות לבוא אליה בדרישה לשיפוי.

כפי שניתח את הסוגיה המלומד ירון אליאס (דיני ביטוח, 2016, נבו), במקרים חריגים בהם הוכח שמבוטח פעל בפזיזות או אי אכפתיות, יכולה להתקבל טענה של מבטחת שאין ליתן כיסוי ביטוחי לאירוע של נזקי רכוש. במקרים כאלו יש לבחון האם מתקיים יסוד פיזי שבא לידי ביטוי ברשלנות רבתי וזאת ע"י בחינה "האם התנהגות המבוטח חורגת מסטנדרט התנהגות של האדם הסביר. המבחן לקיומו או להיעדרו של יסוד זה הוא אובייקטיבי, דהיינו, כיצד היה מבוטח סביר נוהג בנסיבות המקרה. מבחן זה אינו חד-ממדי. ההתנהגות הרשלנית של המבוטח סובלת דירוג לדרגות רשלנות שונות: החל בסטייה קלה מרמת הזהירות הנדרשת וכלה בסטייה רבתי... התגבשותו של היסוד הפיזי מחייבת סטייה ניכרת מרמת הזהירות הראויה (רשלנות רבתי)" (עמ' 472-473).

בעניינינו, התובעים אינם חב' ביטוח, וגולן אינה המבוטחת על ידם, ומאזן החובות שבינם לבין גולן, בהתאם, לקולא מבחינתם, והם זכאים שגולן תתנהל מולם בשקיפות ובתום לב. במקרה שלפניי, גולן חרגה מסטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר. היא קיבלה התראה בזמן אמת מהקבלן שוואמרה בנוגע למצבה של הצנרת, ובעניין זה אין משמעות רבה לכך שגולן הכחישה שהיו עבודות בחנות בקומה העליונה כפי שטען שוואמרה. אין גם חולק שמדובר בצנרת "וותיקה" ושחוקה. הצנרת הייתה במצב לא תקין וגולן בחרה שלא לתקן אותה אלא הסתפקה בשטיפה, ואין לשלול שאף פעולה זו בוצעה רק לאחר שהביוב כבר עלה על גדותיו. בין אם הצנרת לא הייתה ראויה לשימוש בשל עבודות שבוצעו סמוך קודם לכן או רק מפאת גילה והבלאי שנגרם לה בחלוף השנים, גולן קיבלה התראה בזמן אמת ובחרה שלא לפעול לתיקון הצנרת. לא חלף זמן רב והסיכון שמפניו היא הוזהרה, התממש.

גולן לא התייעצה עם אנשי מקצוע לפני שהחליטה להעמיס על הצנרת הקיימת מטבחון ושירותים נוספים וגם במובן זה היא חרגה מהסטנדרט הסביר.

היסוד הפיזי אם כן מתקיים.

ביחסים שבין מבוטח לחב' ביטוח, נדרש גם יסוד נפשי ברמה גבוהה של פזיזות או אי איכפתיות: "המבטח ישוחרר מחבותו עפ"י הפוליסה אם התנהגותו הרשלנית של המבוטח (רשלנות רבתי) לוותה במצב נפשי של פזיזות או אי-אכפתיות. מבוטח פועל מתוך פזיזות או אי-אכפתיות כאשר הוא ער לכך שהתנהגותו הרשלנית עלולה לגרום להתרחשותו של מקרה הביטוח, ובכל זאת לא עושה את הנדרש כדי למנוע את התוצאה המזיקה" (אליאס, עמ' 476).

בעניינו, כאמור לא מדובר ביחסים שבין מבוטח לחברת ביטוח אלא בין משכיר, שיודע שמצב הצנרת, כולל צנרת הביוב, במושכר ובמושכרים סמוכים לו, או במושכרים המשתמשים באותה צנרת ומעמיסים עליה, הינו בכי רע, המשכיר אינו מטפל בכך, אינו מעמיד את השוכר על גודל הסיכון, ולא מוודא שהשוכר עשה (ובכלל הצליח לעשות בנסיבות העניין) ביטוח שיכסה את נזקיו במקרה של התפוצצות (צפויה) בצינור הביוב).

נראה אפוא, שלו התובעים היו מבקשים לבטח את התכולה, ותוך ויתור על הגשת תביעה נגד המשכיר, ובהתחשב במצב הצנרת וצנרת הביוב, מבטח סביר לא הייתה מסכים לבטח את תכולת המושכר אם היו מונחים בפניו הנתונים העובדתיים על אודות מצבה של הצנרת שעולה לחנות של מגרפתי ועל אודות העמסה על הצנרת הקיימת בבניית שירותים ומטבחון בחנות של בכר.

בע"א (מחוזי ת"א) 3808-05-22 חדשנית נכסים והשקעות בע"מ נ' תורג'מן שירותי הובלה ולוגיסטיקה בע"מ (מיום 20.11.23 פורסם בנבו) בימה"ש הסתפק בכך שהטענה נטענה ושהיא הגיונית: "מקובל עלי ממצאו העובדתי של ביהמ"ש קמא לפיו לא ניתן היה לנפק ביטוח קודם לכן "לאור מצבו של הנכס ובשים לב למפגע הבטיחותי אשר נמצא בו", ולא הונחה לפנינו סיבה להתערבות בממצא זה, שהגיונו בצידו" (סעיף 14 לפסה"ד). כך גם בעניינינו, מבטח סביר לא היה מבטח את תכולת המחסן כאמור לעיל.

יתרה מכך, ביהמ"ש הכיר בכך שלמשכיר יש אחריות לוודא שקיימת פוליסת ביטוח מתאימה כפי שנקבע בהסכם ת"א ‏(‏שלום פ"ת‏)‏ 14453-02-21 אינספשן תעשיות בע"מ נ' עינב שמיר ‏(‏נבו 2.6.2024‏)‏‏, והכרה זו צריכה לקבל משנה תוקף כאשר מצד אחד מדובר במבנה ובצנרת ישנים ורעועים, ומצד שני, בעל הנכס מבצע (או מאפשר לשוכריו ובפיקוחו) עבודות נרחבות שיש בהן כדי לגרום נזק. פעולה אקטיבית של גולן ביחס לביטוח התכולה הייתה יכולה לכל הפחות לתת מענה לשאלה האם מבטחת סבירה הייתה מסכימה לבטח את התכולה בנסיבות דנן.

יובהר כי אין להקיש ממסקנת הדיון שלעיל, שהמבטחת של גולן רשאית להתנער ממנה ולא לתת לה כיסוי ביטוחי [(וראו רע"א 2843/18 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' ישראל פוליקוב ‏(‏נבו 15.10.2018‏)‏‏], בין היתר בהתחשב בכך, שכאמור לעיל, מערכת היחסים בין מבטח למבוטח, שונה ממערכת היחסים שבין משכיר לשוכר.

נוכח כל האמור אני קובעת שגולן אינה יכולה לחסות תחת סעיף 12 להסכם.

באשר לאירוע שבגינו הגישה התובעת את התביעה ברכיב של לשון הרע, מצאתי לדחות את טענות התובעת. אין מחלוקת שהתובעים החליפו את המנעול של המחסן ואין מחלוקת שהתובעת עיכבה את מתן המפתח לגולן לפחות ל-5 דקות (עמ' 59-60 לפרוטוקול). בין השתיים התפתח ויכוח נוקב ואין בדברים בנסיבות אלה כדי להוות לשון הרע, ומכל מקום אין בדברים כדי להצדיק פסיקת פיצוי.

עם זאת, וביחס להסכם השכירות ראיתי לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש. בעניינינו הנזק שנגרם לתובעים בקשר עם הסכם השכירות, הנזק שנגרם למוצרים והפגיעה בתכולה כתוצאה מהתנהלות גולן, גרמו לתובעים מפח נפש, מעבר לפגיעה הכספית.

בנסיבות העניין אני מעמידה את הפיצוי בגין עגמת הנפש לשני התובעים בסך כולל של 10,000 ₪.

סוף דבר

הנתבעת 1 רחל גולן תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

155,592 ₪ בגין הנזק לסחורה, בצירוף ריבית שקלית מיום חווה"ד של השמאי פלד 10.8.21 ועד למועד התשלום בפועל.

4,500 ₪ שכ"ט השמאי פלד, בצירוף ריבית שקלית מיום 10.8.21 ועד למועד התשלום בפועל.

590 ₪ הוצאות הובלה עפ"י חשבונית (עמ' 134 למוצגי התובעים), בצירוף ריבית שקלית מיום החשבונית 27.7.21 ועד למועד התשלום בפועל.

10,000 ₪ עגמת נפש.

אגרה יחסית כיחס שבין פסק הדין לסכום התביעה, בצירוף ריבית שקלית ממועד התשלום על ידי התובעים.

הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

כמו כן, תוך 30 יום תשיב הנתבעת 1 לתובעים את השיקים לביטחון שנמסרו על ידם ונותרו בידיה.

התביעה נגד הנתבע 2 מרדכי (מוטי) בכר נדחית. בנסיבות העניין ובשל העובדה שהתובעים הגישו את התביעה נגד בכר בהתבסס על טענות גולן, איני מחייבת את התובעים בהוצאות בכר.

ההודעה לצדדים שלישיים שהגישה גולן נגד עולם הבניין ונגד בכר – נדחית.

גולן תשלם הוצאות ושכ"ט לעולם הבניין בסך 10,000 ₪ ובנוסף את הוצאות בכר בסך 10,000 ₪.

הסכומים דלעיל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יתווספו להם דמי פיגורים מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ו, 29 יוני 2026, בהעדר הצדדים.

17 מתוך 17