ת"ק 57053-08-20 קורצקי נ' סושרד

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא

ת"ק 57053-08-20 קורצקי נ' סושרד

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופט איתי רגב

תובעת

מיכל קורצקי

נגד

נתבע

גילעד עמיחי סושרד

פסק דין

לפני תביעה על סך 34,000 ₪, בעילת לשון הרע.

בכתב התביעה נטען, בתמצית, כדלקמן:

התובעת מנהלת קבוצה פרטית באתר פייסבוק, והנתבע הורחק מחברות בקבוצה ביולי 2020 לאחר שעבר עבירות חוזרות על כללי הקבוצה – ולפיהם אין לערב פוליטיקה בשיח בקבוצה.

לאחר שהוזהר מספר פעמים החל באיומים, כי אם לא תעלה התובעת פרסום (פוסט) שכתב, "היא תתחרט". התובעת חסמה את הנתבע והוא קיים איומיו – ופרסם בפרופיל הציבורי שלו פרסום עם שמה המלא של התובעת ודברי שקר אודותיה (כגון שחיבלה במסע הסברה שקיים לשם גיוס כסף לנזקקים).

התובע הוסיף ופרסם תגובות לפרסומים של חברים משותפים, בהן קרא לתובעת בכינויי גנאי (פשיסטית, כלבה) והמשיך בסילוף עובדות.

בכתב ההגנה נטען, בתמצית, כדלקמן:

על אף שהנתבע לא הפר את כללי הקבוצה מחקה התובעת פרסומים שפרסם, בלי להודיע לו ומבלי שניתנה לו הזדמנות לשמור אותם ולהעתיקם למקום אחר. הנתבע עזר לתובעת להגדיל את הקבוצה במאות משתתפים, וכל זאת ללא תמורה.

הכינוי "פשיסטית" בו עשה שימוש ביחס לתובעת היה משום מתיחת ביקורת על התנהלותה הלא מכבדת את חופש הביטוי, ונוכח הקשרה אין מדובר בהוצאת לשון הרע.

הנתבע טוען כי הפרסומים שמייחסת לו התובעת לא מבזים או משפילים, אלא הם פרסומי אזהרה הנהנים מהגנת "אמת דיברתי" שבחוק.

הנתבע ציין כי התנצל לפני התובעת, בעל פה ובפרסום במרשתת, אך התובעת עלבה בו.

מכתבי הטענות ומדברי הצדדים בדיון עולה כי, למעשה, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים. שאלת נסיבות הוצאתו של הנתבע מהקבוצה שהתובעת משתתפת בניהולה אינה נוגעת לסוגיה המשפטית שלפני והצדדים נדרשו לה רק לשם הצגת ההקשר והרקע לקשר ביניהם.

כן יוזכר כי מדובר בקבוצה של כותבים וסופרים, ובמקרה דנן קנאת סופרים לא הובילה לריבוי חכמה אלא דווקא לריב ולמדון.

הנתבע לא כופר בכך שעשה שימוש בתואר "פשיסטית" (או בהטיה אחרת של מונח זה) ביחס לתובעת. הוא טוען, כאמור, כי מן ההקשר ניתן ללמוד שמדובר בביקורת על הגבלת חופש הביטוי שלו.

הצדדים, כל אחד מטעמיו, הפנו את בית המשפט, במסגרת כתבי הטענות, לפסק הדין בעניין בן גביר נ' דנקנר (רע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר (נבו 12.11.2006)‏‏). בית המשפט העליון (כב' הש' ע' ארבל) קבע באותו מקרה כי נקודת האיזון בין שתי זכויות יסוד: חופש הביטוי כזכות-על מזה והזכות לכבוד ולשם הטוב מזה היא זו אשר תבטיח מרחב קיום מירבי לחירות הביטוי, מבלי שיידחק ערך כבוד האדם לקרן זווית. ערך חופש הביטוי והזכות לשם טוב הם ערכים המצויים באותו מיפלס במידרג זכויות האדם, כדברי כב' הש' א' פרוקצ'יה באותו פסק דין.

כפי שנקבע, חופש הביטוי אינו יכול להצדיק פגיעה בשמו הטוב של אדם כאשר מדובר בפרסומים שאינם מקיימים את הרציונלים העומדים מאחורי ההגנה הרחבה לחופש הביטוי. כאשר מדובר בביטוי שנוי במחלוקת הרי שעליו לשרת גם תכלית ראויה ולעמוד בדרישה של מידתיות. בדרך זו, יושג איזון ראוי שיבטיח את חופש הביטוי והגשמת תכליותיו, יעניק את ההגנה הראויה לזכויות חוקתיות אחרות, באופן שהפרט לא ייאלץ למצוא כי שמו הטוב הוקרב על מזבח חופש הביטוי מקום שאין קורבן זה מקדם תכלית מתכליותיה של ההגנה הרחבה על חופש הביטוי, ויתרה מכך, הדבר ימנע מצב בו תחת האצטלה של חופש הביטוי יחסו השמצות, גידופים וחרפות.

בעניין בן גביר הנזכר לעיל מצא בית המשפט כי שימוש בכינוי "נאצי" חורג מכל תיאור בקורתי (ובפרט במדינה יהודית ודמוקרטית שקמה על הריסות יהדות אירופה שנכחדה בידי המשטר הנאצי).

מה באשר לביטוי "פשיסט"? הלשונאי רוביק רוזנטל מציין (בפרסום מיום 23.1.21 באתר "הזירה הלשונית" – "שם התואר פשיסטי – היבטים לשוניים"; נדלה ביום 5.11.21) כי נוכח התמורות שחלו במונח הרי שכיום, בחברה הישראלית, "פשיסטי" הוא שם תואר לדרך התנהלות לא דמוקרטית קיצונית או שם תואר למי שמנסה לפגוע בזכות הזולת להביע את דעתו.

בת"א (מחוזי י-ם) 42868-05-10 אם תרצו - ציונות או לחדול נ' רועי ילין (נבו 02.09.2013) קבע בית המשפט (בקשר לתביעה בה נטען כי הנתבע עשה שימוש במונח "תנועה פשיסטית" ביחס לתובעת וכי בכך עבר על הוראות חוק איסור לשון הרע) קבע בית המשפט (כב' הש' ר' יעקבי), גם בהתייחס לחוות דעתו של ר' רוזנטל הנזכרת לעיל, כי מדובר בפרסום שנעשה בתום לב ובהקשר למחלוקת האידיאולוגית שבין הצדדים באותו הליך (ודחה את התביעה באופן חלקי).

שוכנעתי כי כך גם המקרה שלפני. הוראות ס' 16 ו-15(4) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (כי הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגעת, על מעשיה או דעותיה כפי שבאו לידי ביטוי באותה התנהגות, בקשר לעניין ציבורי ובהתאם לחזקה כי נעשה בתום לב כאשר הפרסום לא חרג מגבולות הסביר באותן נסיבות) מעמידות לנתבע הגנה נגד התביעה ביחס לטענת פרסום הביטוי "פשיסטית" בנוגע לתובעת.

מקל וחומר כי זו התוצאה גם ביחס לביטוי "כלבה", שאינו אלא (בהקשר של נסיבות תביעה זו) משום קללה והשמצה – לא ראויה, אבל לא כזו המקימה תוצאה של הוצאת לשון הרע.

רשמתי לפני גם כי הנתבע ציין כי התנצל על התבטאויותיו וכי חזר על כך גם בדיון.

סוף דבר – התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 700 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, א' כסלו תשפ"ב, 05 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

1 מתוך 3