שיתוף פוסט בפייסבוק: מתי עשויה לחול הגנת תום הלב?

פסק הדין עוסק בתביעה בעקבות שיתוף בפייסבוק של פרסום על רקע טענות להונאת פירמידה. בית המשפט דחה את התביעה לאחר שבחן את תום לבו של המשתף, את התכלית הציבורית של השיתוף ואת השפעתו על היקף החשיפה.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

התביעה נדחתה לאחר שבית המשפט קבע כי השיתוף המסוים חוסה תחת הגנת תום הלב שבסעיף 15(2), בין היתר בשל ההקשר הציבורי ותוספת החשיפה המצומצמת. לא נקבע אם הפרסום היה אמת או אם היווה לשון הרע.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

17921-02-20 | בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון | כרמית בן אליעזר | 2021-02-05

תובע: אלכסנדר בספלוב | נתבע: ניקולאי פטרוב

תביעה שהוגשה בעקבות שיתוף פוסט בפייסבוק נדחתה, ובית המשפט קבע כי בנסיבות המסוימות של המקרה חל הפטור מאחריות שבסעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע. ההכרעה אינה קובעת שהפרסום היה אמת, ואינה קובעת שהדברים לא היו עשויים לפגוע בשם הטוב. היא נשענה על ההקשר שבו שותף הפוסט, תכליתו הציבורית כפי שנראתה לנתבע, תום לבו וההשפעה המצומצמת של השיתוף על תפוצת הפרסום המקורי.

מה נטען לגבי השיתוף?

לטענת התובע, הנתבע שיתף בעמוד הפייסבוק שלו פוסט שהציג אותו באור שלילי בהקשר לטענות בדבר הונאת פירמידה. הנתבע הסביר כי שיתף את הפוסט מתוך קבוצה שעסקה בנושא, ללא היכרות מוקדמת עם התובע, ומתוך הבנה שהפרסום מבקש לאתר אנשים שלטענת מפרסמיו נפגעו ולשתף מידע שעשוי לסייע להם לפעול יחד.

בית המשפט ציין כי התובע היה קשור לחברות שנזכרו בהקשר זה ואף פעל באחת מהן. עם זאת, הדבר לא הכריע אם הטענות שהופנו כלפיו היו נכונות. בית המשפט גם הבחין בין הנתבע, ששיתף פרסום קיים, לבין המפרסם המקורי.

ההליך נגד המפרסם המקורי לא הכריע את שאלת האמת כאן

במקביל לתביעה זו התנהל הליך נגד המפרסם המקורי. באותו הליך התקבלה התביעה בחלקה ונפסקו לתובע 6,000 ש"ח. לפי תיאור פסק הדין בהליך הנוכחי, המפרסם המקורי לא הצליח להוכיח את הגנת אמת הפרסום, בין היתר בשל האופן שבו ניהל את הגנתו, ובית המשפט שם לא קבע ממצאים חיוביים המבססים את הטענות לגופן. נוסף על כך, צוין שלא הובאו מטעם התובע שם ראיות שהיה מצופה להציג בנוגע ללגיטימיות פעילות החברות.

השופטת הבהירה שלא היה ברור אם ההליך המקביל עסק בדיוק באותו פרסום, אף שהפוסט ששיתף הנתבע היה קשור לאותו מפרסם ותוכנו היה דומה. הראיות בתביעה הנוכחית לא אפשרו לקבוע אם הפרסום אמת או לא. לכן, תוצאת ההליך המקביל לא הפכה את הטענות לעובדות מוכחות ולא הכריעה את שאלת האמת בתביעה הנוכחית.

למה השיתוף הוגן בנסיבות המקרה?

בית המשפט הסתמך על ההלכה שלפיה שיתוף ברשת עשוי להיחשב פרסום נפרד, אך הדגיש שיש לבחון את נסיבותיו ולא להטיל אחריות באופן אוטומטי. כאן, הפוסט המקורי עסק בנושא בעל חשיבות ציבורית, ונועד, כפי שנחזה לבית המשפט, לעודד אנשים שטענו שנפגעו לשתף פעולה. הנתבע שיתף את הדברים בתום לב, מתוך חובה חברתית ומוסרית שראה לנגד עיניו, ולא כיוצר המקורי של הפרסום.

נוסף על כך, טענת הנתבע שלפיה השיתוף הגדיל את החשיפה רק במידה מעטה, אם בכלל, לא נסתרה. בית המשפט ראה בכך שיקול חשוב באיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי והאפשרות לקיים דיון ציבורי ברשת. ההכרעה אינה מתבססת על כך שכל שיתוף של תוכן פוגעני מוגן; היא נשענה על הצטברות נסיבות המקרה ועל תחולת הגנת תום הלב לפי סעיף 15(2).

היעדר פנייה לפני הגשת התביעה

בית המשפט ציין שהתובע לא פנה לנתבע לפני הגשת התביעה, אף שניתן היה לפנות אליו באותה פלטפורמה ולבקש את הסרת הפרסום. לצד זאת, ההליך הקטן לא כלל נתונים שאפשרו לקבוע אם התביעה הוגשה בחוסר תום לב, אם הוגשו תביעות נוספות נגד משתפים אחרים, או מה היה היקף החשיפה המדויק. לכן, היעדר הפנייה נשקל כחלק מתמונת הנסיבות, אך לא הוצג כממצא שהתובע פעל בחוסר תום לב.

בית המשפט הזהיר גם מפני תביעות שעלולות להרתיע משתמשים מלשתף מידע בעל חשיבות ציבורית. מנגד, הודגש שאין בכך היתר לשתף בקלות דעת כל פרסום שלילי בלי לבדוק את נסיבותיו. המסקנה הייתה תלויה באיזון הקונקרטי בין תכלית השיתוף, תום הלב, ההקשר הציבורי וההשפעה המצומצמת שלו.

התוצאה

התביעה נדחתה מכוח הגנת תום הלב. תובע חויב לשלם לנתבע הוצאות המשפט בסך 500 ₪. ההכרעה אינה קובעת אם הפרסום המקורי היה אמת, ואינה מחילה הגנה גורפת על שיתופים בפייסבוק; היא עוסקת בנסיבות הספציפיות שנבחנו.

לקריאת פסק הדין המלא – 17921-02-20

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: שיתוף של פרסום קיים עשוי ליהנות מהגנת תום הלב כאשר נסיבות המקרה תומכות בכך, ובהן תכלית ציבורית, תום לב והשפעה מצומצמת על החשיפה. כאן התביעה נדחתה, אך לא הוכרעה שאלת אמיתות הפרסום.

שאלות נפוצות

לא. בית המשפט קבע שהראיות בהליך לא אפשרו להכריע אם הפרסום היה אמת או לא, ודחה את התביעה על בסיס הגנת תום הלב.

בית המשפט הביא בחשבון שהפוסט עסק בנושא בעל חשיבות ציבורית, שהנתבע שיתף אותו בתום לב לצורך עידוד דיון ושיתוף פעולה, ושהשפעת השיתוף על תפוצת הפרסום המקורי הייתה מועטה, אם בכלל.

לא. בית המשפט הדגיש שההכרעה תלויה בנסיבות, ושאין בכך היתר לשתף בקלות דעת כל פרסום שלילי ללא בחינת העובדות וההקשר.

בית המשפט ציין שהיעדר פנייה קודמת היה חלק מנסיבות המקרה, משום שניתן היה לבקש את הסרת הפרסום. עם זאת, לא נקבע שהתובע פעל בחוסר תום לב.

לא. ההליך המקביל התקבל בחלקו, אך לפי תיאורו בפסק הדין, לא נקבעו בו ממצאים חיוביים המבססים את הטענות לגופן. בית המשפט בהליך הנוכחי קבע שהראיות לפניו אינן מאפשרות להכריע בשאלת האמת.

התביעה נדחתה ולא נפסקו פיצויים בגין לשון הרע. התובע חויב לשלם לנתבע 500 ש"ח הוצאות.

נסכם...

בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה חלה הגנת תום הלב לפי סעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע. התביעה נדחתה, לא נפסקו פיצויים, והתובע חויב בהוצאות בסך 500 ש"ח. שאלת אמיתות הפרסום והשאלה אם הוא מהווה לשון הרע לא הוכרעו.