תביעות הדדיות על פרסומי פייסבוק: שתי התביעות נדחו

פסק הדין עסק בשלושה פרסומים בפייסבוק שהיו במוקד תביעה עיקרית ובפרסום מוקדם יותר שנדון בתביעה שכנגד. בית המשפט בחן את משמעות הביטויים, את הראיות בנוגע לטענות מימון ואת ההבדל בין הגנת אמת הפרסום להגנת תום הלב.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית המשפט דחה שתי תביעות לשון הרע הדדיות על פרסומים בפייסבוק. בתביעה העיקרית נקבע כי הפרסומים אינם לשון הרע או שהם מוגנים בנסיבות המקרה; התביעה שכנגד נדחתה מכוח הגנת תום הלב. לא נפסקו פיצויים ולא ניתן צו להוצאות.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

17667-08-17 | בית משפט השלום בתל אביב – יפו | בכירה חנה קלוגמן | 2022-12-12

צד תובע: מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה בע"מ (חל"צ) | צד נתבע: יאיר נתניהו

ייצוג תובעים: עו״ד גלעד שר | ייצוג נתבעים: עו״ד יוסף כהן

שתי תביעות לשון הרע הדדיות נגעו לפרסומים בפייסבוק שנעשו בתוך ימים ספורים בקיץ 2017. התובעת טענה כי שלושה פרסומים של הנתבע פגעו בשמה הטוב. בתביעה שכנגד טען הנתבע כי פרסום מוקדם יותר של התובעת, שעסק בין היתר באבטחה, בהוצאות ציבוריות ובאורח חייו, פגע בו. בית המשפט דחה את שתי התביעות לגופן: לא נפסק פיצוי ולא ניתן צו להוצאות.

פרסום בפייסבוק הוא פרסום, אך ההקשר חשוב

בית המשפט קבע כי הפרסומים בפייסבוק נחשפו למספר רב של אנשים, ולכן הם עונים על דרישת הפרסום שבחוק. עם זאת, עצם העובדה שתוכן הועלה לרשת אינה מכריעה אם מדובר בלשון הרע. יש לבחון את משמעות הדברים באופן אובייקטיבי, על רקע נסיבות הפרסום והדיון הציבורי שבו הופיעו.

בהתייחסו לשני הצדדים, קבע בית המשפט כי הדברים שנכתבו במקרה המסוים הזה אינם חורגים מאמות המידה של חופש הביטוי. לצד זאת העיר כי אפשר היה להביע את הרעיונות גם בניסוח מעודן ומכבד יותר. זו קביעה הנוגעת לנסיבות המקרה, ולא כלל שלפיו כל ביטוי חריף ברשת מוגן.

התביעה העיקרית: מימון, עמדות פוליטיות ואמירות ביקורתיות

התובעת טענה כי הפרסומים ייחסו לה קשרי מימון לארגונים מסוימים והציגו אותה באופן הפוגע בשמה. לגבי הכינוי שנועד לייחס את מימונה לקרן החדשה לישראל, בית המשפט קבע כי קורא סביר יבין שהכוונה לקרן זו. מנהלת התובעת אישרה בעדותה שהתובעת קיבלה ממנה תרומות, וגם הוגשה לבית המשפט רשימת תורמים שכללה אותה. בית המשפט קבע כי עצם קבלת התרומות אינה לשון הרע; בנוסף, ביחס לעובדת התמיכה עצמה עמדה לנתבע הגנת אמת הפרסום.

התובעת טענה גם כי ניסוח אחר בפרסום הציג אותה כאילו היא גידול שיש לבער. בית המשפט דחה את הפרשנות הזו. הוא הבין את הניסוח כמתאר קשר של התובעת לגורם שתמך בה, וציין שעצם התמיכה לא הייתה שנויה במחלוקת. גם הטענה שהתובעת פועלת נגד הציונות נבחנה בהקשר הפוליטי: בית המשפט ראה בה הבעת דעה על פעילותה ועל תפיסותיה, ולא לשון הרע.

עניין נוסף נגע לטענה בדבר מימון מצד האיחוד האירופי. התובעת טענה שלא קיבלה ממנו מימון מעולם. בעדותה מסרה מנהלת התובעת כי האיחוד מממן פרויקט מחקר העוסק בביטחון. בית המשפט קבע שהטענה שלפיה לא התקבל מימון מעולם אינה מדויקת. הוא הוסיף כי גם אילו היה בפרסום לשון הרע, הייתה עומדת לנתבע הגנת אמת הפרסום ביחס לנקודה זו.

התביעה שכנגד: פרסומים קודמים לא מוכיחים לבדם אמת

התביעה שכנגד עסקה בפוסט של התובעת שהציג רשימת פרטים על הנתבע, ובהם ענייני אבטחה, הוצאות ציבוריות, קשרים והשפעה נטענת. הנתבע טען שהפרסום פגע בו ודרש פיצוי ומחיקה. התובעת השיבה כי עיקר העובדות הופיעו בעבר בכלי תקשורת, וכי הפרסום עסק בנושא בעל עניין ציבורי.

בית המשפט הבחין בין הגנת אמת הפרסום לבין הגנת תום הלב. הוא לא קיבל את הגנת האמת בתביעה שכנגד: העובדה שפרטים פורסמו בעבר אינה מוכיחה כשלעצמה שהם נכונים. עם זאת, בית המשפט קיבל את הגנת תום הלב. הוא התחשב בכך שעיקר העובדות כבר הופיעו בכתבות עיתונאיות קודמות, וקבע שבנסיבות המקרה ההגנה חלה. לכן התביעה שכנגד נדחתה.

מה נקבע בסיום

בית המשפט דחה את התביעה העיקרית ואת התביעה שכנגד. לא נפסק פיצוי, לא ניתן צו להוצאות, ולא ניתן צו למחיקת הפרסומים או לפרסום התנצלות. בפסק הדין הוער גם כי מוטב היה להימנע מהגשת התביעות, וכי חופש הביטוי אינו מחייב שימוש בניסוחים פוגעניים. ההכרעה מדגישה את חשיבות ההקשר, את ההבחנה בין אמירה עובדתית להבעת דעה, ואת העובדה שהגנות שונות עשויות לחול על חלקים שונים של פרסום.

לקריאת פסק הדין המלא – 17667-08-17

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: שתי התביעות ההדדיות נדחו. ההכרעה הבחינה בין הבעת דעה לבין טענות עובדתיות, ובין הגנת אמת הפרסום להגנת תום הלב; לא נפסק פיצוי ולא ניתן צו להוצאות.

שאלות נפוצות

בית המשפט דחה את התביעה העיקרית ואת התביעה שכנגד. לא נפסק פיצוי ולא ניתן צו להוצאות.

במקרה הזה קבע בית המשפט כי הפוסטים, שנחשפו למספר רב של אנשים, ענו על דרישת הפרסום. הקביעה אם מדובר בלשון הרע נבחנה בנפרד ובהתאם לתוכן ולהקשר.

בית המשפט קבע כי התובעת קיבלה תרומות מהקרן, על סמך עדות מנהלת התובעת ורשימת תורמים שהוגשה. הוא קבע שעצם קבלת התרומות אינה לשון הרע, ושביחס לעובדת התמיכה עמדה לנתבע הגנת אמת הפרסום.

מנהלת התובעת העידה כי האיחוד מממן פרויקט מחקר בתחום הביטחון. בית המשפט קבע שהטענה כי התובעת לא קיבלה ממנו מימון מעולם אינה מדויקת, והוסיף שגם אילו היה בפרסום לשון הרע, הגנת אמת הפרסום הייתה חלה ביחס לנקודה זו.

לא. בית המשפט הבהיר שעצם פרסום העובדות בעבר אינו מוכיח את אמיתותן, ולכן לא קיבל את הגנת אמת הפרסום בתביעה שכנגד. עם זאת, הוא קיבל את הגנת תום הלב בהתחשב בפרסומים העיתונאיים הקודמים ובנסיבות המקרה.

לא. שתי התביעות נדחו, ובפסק הדין לא ניתן צו למחיקת הפרסומים או לפרסום התנצלות.

לא. בית המשפט הכריע לפי נסיבות הפרסומים המסוימים והדגיש כי אפשר היה להתנסח באופן מעודן ומכבד יותר. מקרים אחרים נבחנים לפי תוכנם והקשרם.

נסכם...

נקבע כי פרסומי פייסבוק שנחשפו לרבים מקיימים את דרישת הפרסום, אך בחינתם לגופם נעשית לפי משמעותם והקשרם. חלק מהאמירות בתביעה העיקרית לא היו לשון הרע או נחשבו הבעת דעה, ולעניין מימון מסוים נמצאה תמיכה עובדתית. בתביעה שכנגד לא התקבלה הגנת אמת רק משום שהעובדות הופיעו בעבר בתקשורת, אך התקבלה הגנת תום הלב. שתי התביעות נדחו.