בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"צ 37324-05-22 לייזגולד נ' הפועל איחוד בני סחנין – עמותה לקידום הספורט בסחנין (ע"ר)
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופט אברהים בולוס
המבקשים
אילן לייזגולד ת"ז xxxxxxxxx.1
ברק פרץ ת"ז
ע"י ב"כ עוה"ד אלי שמעון xxxxxxxxx.2
נגד
המשיבה
הפועל איחוד בני סחנין – עמותה לקידום הספורט בסחנין (ע"ר) 580252740
ע"י ב"כ עוה"ד האני טנוס
החלטה
בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
הבקשה, התגובה והתשובה לאישור תובענה ייצוגית
1. עסקינן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: בקשת האישור), על יסוד פרט 1 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות הייצוגיות).
2. המשיבה, הפועל איחוד בני סחנין – עמותה לקידום הספורט בסכנין (להלן: המשיבה) היא עמותה רשומה המפעילה מועדון כדורגל הידוע בכינויו "בני סחנין", המשחק בליגת העל הישראלית (להלן: המשיבה).
למשיבה נקבע משחק במסגרת ליגת העל הישראלית בכדורגל מול מועדון הכדורגל מכבי חיפה ליום 16.5.22, בשעה 20:30 (להלן: המשחק). משחק זה היה "משחק בית" של המשיבה, אך בשל מגבלות שהוטלו עליה מקודם, המשיבה ביקשה לארח ולקיים את המשחק באצטדיון "המושבה" בעיר פתח תקווה. על פי הנחיות המשטרה, על מנת לקיים את המשחק בין שתי הקבוצות, היה על המשיבה לדאוג להתייצבות כ – 200 מאבטחים ו/או סדרנים במגרש. אלא שבפועל, הודיעה משטרת ישראל, כי עד לשעה 18:00 בערב (שעתיים וחצי לפני שריקת הפתיחה), התייצבו רק כ – 100 סדרנים, חלקם ללא הכשרה ותעודה מתאימה. בנסיבות אלו, בשל אי עמידת המשיבה בהוראות המשטרה, הוציא סגן מפקד המרחב צו בו הורה על ביטול המשחק. בסמוך
— סוף עמוד 2 —
לשעה 19:30 נודע לאלפי האוהדים שרכשו כרטיסים והגיעו למגרש כי המשחק בוטל ועליהם לשוב לבתיהם.
3. בדיעבד התברר, כי כבר בשעות הבוקר של יום המשחק, מנהלת הכדורגל הישראלי שקלה לבטל את המשחק מאחר והבינה שקיימת בעיה עם נושא המאבטחים, אולם נציגי המשיבה התחייבו שהדברים יוסדרו עד לשעת המשחק. לאחר ביטול המשחק, התבטא יו"ר המשיבה, מוחמד אבו יונס, בתקשורת בנושא ואישר כי המשחק בוטל בשל העובדה שהיו חסרים מאבטחים.
4. למען שלמות התמונה יוסבר, כי במקור הוגשו שתי בקשות לאישור. המבקש 1 הגיש בבית המשפט המחוזי מרכז בקשת אישור שהדיון בה הועבר לבית משפט זה בשל קיומה של בקשת אישור קודמת שהוגשה באותו העניין ע"י המבקש 2 כנגד המשיבה כאן וגם משיבות נוספות. לאחר העברת הדיון, הוסכם כי בקשת האישור שהוגשה במקור לבית המשפט המחוזי בחיפה תימחק והמבקש שם יצורף כמבקש בהליך המועבר באמצעות הגשת בקשת אישור מתוקנת – הסכמות שאישרתי.
5. המבקש 1, אוהד של מועדון הכדורגל מכבי חיפה, רכש יחד עם מספר חברים כרטיס למשחק נשוא בקשת האישור. גם המבקש 2 אוהד מועדן הכדורגל מכבי חיפה, רכש אף הוא כרטיס למשחק נשוא בקשת האישור.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916לטענת המבקשים, המשיבה הכירה את דרישות המשטרה לקיום האירוע (העמדת כ-200 סדרנים מורשים), ואף הצהירה בפני כל הגורמים (מנהלת הליגה לכדורגל, המשטרה וגורמי תקשורת שונים שביקשו את עמדת המשיבה מספר שעות לפני תחילת המשחק), כי היא תעמוד בדרישות לקיום המשחק. המשיבה גייסה פחות ממחצית הסדרנים שנדרשו, מה שהוביל לביטול המשחק ולנזקים כבדים למבקשים וליתר חברי הקבוצה.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
6. בתמצית, נסובה בקשת האישור סביב הטענה כי נוכח התנהלות רשלנית של המשיבה המשחק בוטל. ביטול המשחק נעשה בהתראה קצרה, כאשר אלפי האוהדים שרכשו כרטיסים היו כבר בדרכם לאצטדיון. בשל כך, לטענת המבקשים, נגרם נזק לחברי הקבוצה שהוגדרה "כל אוהד שהיה בידו כרטיס למשחק הכדורגל בין בני סכנין למכבי חיפה ליום 16.5.2022 שבוטל ערב המשחק".
7. לטענת המבקשים, המשיבה הטעתה באופן בוטה את המבקשים ויתר חברי הקבוצה, שעה שגרמה להם לחשוב כי המשחק יתקיים במועדו בעוד שבפועל המשחק בוטל עקב אי עמידתה בתנאים הבסיסיים לקיום המשחק. בנסיבות אלו, מעשיה ומחדליה של המשיבה נעשו בניגוד להוראות סע' 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הצרכן); כן, המשיבה הפרה חובה חקוקה לפי הוראות סע' 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), מעשיה ומחדליה עולים לכדי רשלנות, כהגדרתה בסע' 35, 36 לפקודת הנזיקין, וכן עולים לכדי גיבוש עוולת התרמית מכוח סע' 56 לפקודת הנזיקין; כן, הפרה המשיבה את הסכם ההתקשרות שנכרת עם חברי הקבוצה וגם חובת תום הלב לפי סע' 12 ו – 39 חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים); ואת הוראות סע' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.
— סוף עמוד 3 —
8. עוד טענו המבקשים, כי נגרם להם נזק אישי כתוצאה ממעשיה ומחדליה של המשיבה – כל אחד מהמבקשים רכש כרטיס בסך 71 ₪ ולא זכה לתמורה בשל ביטול המשחק. הובהר, כי לאחר הגשת בקשת האישור המתוקנת, הושב הסך של 71 ₪ לכל אחד מהם עבור עלות הכרטיס ומשכך זה אינו נתבע עוד; כן, נגרמו למבקשים נזקים ממוניים ובלתי ממוניים בגין השחתת זמנם, עלות נסיעות ועוגמת נפש כתוצאה מביטול המשחק – נזק שהוערך בסך של כ – 1,000 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה.
9. על יסוד טענות המבקשים, התבקש בית המשפט לאשר למבקשים לנהל את התובענה כייצוגית בשמם של חברי הקבוצה; להורות למשיבה לגלות את מלוא המסמכים והנתונים הרלוונטיים ביחס לרוכשי הכרטיסים למשחק; לחייב את המשיבה לפצות את חברי הקבוצה בסכום הנזק שנגרם לכל אחד מהם.
10. בתגובתה לבקשת האישור טענה המשיבה כי המבקשים מתמקדים במשיבה מסיבות לא ראויות ומנהלים הליך בחוסר תום לב; למשיבה אין השפעה על ביטול משחק או על תנאי קיומו, וההחלטה נתונה לגופים אחרים, עליהם ויתרו המבקשים. היה על המשטרה להכריז כבר בשעות הבוקר על ביטול המשחק, מאחר והיה ידוע כבר אז שהמשיבה אינה עומדת בדרישות.
הועתק מנבו11. לטענת המשיבה, הסיבה בגינה כשלה מלעמוד בדרישה לספק 200 מאבטחים נעוצה באסון מירון שהתרחש שנה קודם לכן, ולאור העובדה שכל חברות האבטחה נשכרו על מנת לאבטח את ההילולה בשנה זו שהתקיימה באותו המועד. לטענתה, הדבר לא היה בשליטתה, וניסיונה לגייס "חברה צעירים" כדי להשלים את המכסה היה "ניסיון לא מוצלח".
12. עוד נטען, כי בקשת האישור אינה עומדת בתנאי חוק תובענות ייצוגיות מאחר והמשיבה הינה עמותה ואינה "עוסק" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן. בקשת האישור אינה מתאימה להתברר במסגרת תובענה ייצוגית, והסעד הנדרש יביא לפגיעה כלכלית קשה במשיבה.
13. כדי שהתמונה לא תהיה חסרה אזכיר, כי המשיבה גם הגישה בקשה למשלוח הודעת צד ג' כנגד לשכת מפקד פתח תקווה ומנהלת ליגות הכדורגל המקצועיות בישראל, בטענה לאחריותם לביטול המשחק, אותה דחיתי בהחלטתי מיום 25.11.24.
14. בתשובתם לתגובת המשיבה, טענו המבקשים כי למקרא התגובה עולה בבירור כי עמדו בנטל לאישור הבקשה להגשת תובענה ייצוגית; המשיבה מנסה לגלגל אחריותה עפ"י דין לגורמים שונים מבלי לצרף ראיות או אסמכתאות המבססות טענותיה. המסמכים שצירפה מלמדים על אחריותה לביטול המשחק שעה קלה לפני תחילתו ועל הפרת חובותיה בדין. אין מחלוקת כי מתפקידה כקבוצה המארחת, לדאוג מבעוד מועד לכל סידורי האבטחה הנדרשים לקיום המשחק, תוך שמירה על בטחון ושלום הקהל בהתאם להוראות המשטרה, כפי שהובהר לה על ידי הגורמים הרלוונטיים; המשיבה משמיטה את מכתבי התשובה ששגרה למשטרת ישראל ולמנהלת הליגה,
— סוף עמוד 4 —
שם שבה והבטיחה, יממה לפני מועד המשחק, כי תעמוד בתנאים הנדרשים לקיום המשחק; כן המשיבה לא הוכיחה כי הבקשה אינה עומדת בתנאי סע' 8 לחוק תובענות ייצוגיות.
15. מאחר וניסיונות מו"מ קודמים בין הצדדים לא צלחו ובהעדר הסכמה להפניית התיק לגישור, התקיימו שתי ישיבות הוכחות במהלכן נחקרו המבקשים, מנכ"ל המשיבה והמצהיר מטעמה, מר חאלד קסום (להלן: קסום).
סיכומי המבקשים
16. לטענתם, הוכחו העובדות לפיהן המשיבה ביקשה לארח את המשחק שלא באצטדיון הבית הקבוע שלה. המשיבה, כקבוצה הביתית המארחת, הייתה אחראית על סידורי האבטחה בהתאם לדרישות שהציבה משטרת ישראל כתנאי לקיום המשחק. משחק האליפות בוטל ברגע האחרון, כשאלפי האוהדים כבר הגיעו לאצטדיון, בעקבות מעשיה ומחדליה של המשיבה שלא עמדה בדרישות האבטחה חרף אזהרות והתראות שניתנו לה (4 במספר); המשיבה הציגה מצגי שווא חוזרים ונשנים כי תעמוד בדרישות האבטחה והמשחק יתקיים כמתוכנן, ובכך גרמה לאלפי האוהדים להגיע ולהמתין לשווא לפתיחת האצטדיון, על כל הכרוך בכך – קיצור יום העבודה, עלויות נסיעה וחנייה, עגמת נפש, אכזבה ועוד.
17. בגין מחדלי המשיבה הוגש נגדה כתב אישום ע"י תובע ההתאחדות לכדורגל. לאחר שמיעת עדויות הגורמים הרלוונטיים (לרבות מר קסום שהעיד בהליך), ביום 22.2.22 נדחו כל טענות המשיבה והיא הורשעה באי קיום חובת הקבוצה הביתית בנסיבות מחמירות. המשיבה הגישה ערעור לבית הדין העליון של התאחדות לכדורגל. במסגרת הערעור זנחה המשיבה את הערעור לגבי ההרשעה והתמקדה בערעור על העונשים שהוטלו עליה (מוצג מ/2, פסקה 8), מה שמעיד שאף לשיטת המשיבה אין עוררין ביחס לממצאים העובדתיים שנקבעו. ערעור זה נדחה ביום 6.7.22, תוך קבלת מלוא הממצאים העובדתיים של בית הדין, ונקבע: "סכנין הפרה חובתה התקנונית לספק אבטחה מספקת במשחקה הביתי, ותוצאת הפרה זו הייתה חמורה במיוחד והביאה לביטולו של המשחק, זמן קצר לפני תחילתו" (מוצג מ/2, פסקה 10).
18. למרות שמדובר בטריבונלים שיפוטיים המשיבה הסתירה הליכים אלו מבית המשפט ואף התנגדה לצירופם. טענות המשיבה בהליך כבר הועלו בפני ערכאות משפטיות, נדונו, ונדחו, לרבות טענות בהן ניסתה המשיבה להטיל אחריות על מנהלת הליגות ומשטרת ישראל. כזכור, בקשת המשיבה למשלוח הודעות צד ג' לגורמים אלו נדחתה.
19. עילת התביעה האישית של המבקשים הוכחה. המשיבים הגיעו לאצטדיון לאור הצהרות המשיבה בתקשורת כי המשחק יתקיים כמתוכנן. לאחר הגעתם, נודע להם על ביטול המשחק. ביטול זה גרם למבקשים, כמו ליתר חברי הקבוצה, בזבוז זמן יקר, אבדן שעות עבודה, הוצאות דלק, תשלום חניה ועגמת נפש רבה. על כך העידו המבקשים בחקירתם.
— סוף עמוד 5 —
20. המשיבה היא "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, והתנהלותה מול המבקשים ויתר חברי הקבוצה כפופה להוראות חוק זה. המשיבה עוסקת דרך קבע במכירת כרטיסים למשחקי כדורגל, כפי שהודה קסום בחקירתו. בנסיבות אלו, ומשהמבקשים שילמו למשיבה עבור כרטיסי הכניסה, מדובר בעניין שבין עוסק ללקוח; המשיבה הטעתה את המבקשים ויתר חברי הקבוצה במעשיה ומחדליה, ובכך הפרה את איסור ההטעיה הכללי שבסע' 2(א) לחוק הגנת הצרכן, הפרה הוראה חוקית בכך שהטעתה את הצרכנים בעניין מהותי תוך הסתרה ברורה ומודעת של נתונים מהותיים בדבר אי עמידתה בדרישות המשטרה. הוכח כי התנהלות המשיבה עולה לכדי רשלנות לפי פקודת הנזיקין, ומקיימת את יסודות העוולה; כן מעשי ומחדלי המשיבה עולים לכדי עילת התרמית לפי פקודת הנזיקין. המשיבה הפרה את החוזה בין הצדדים ולא עמדה בהתחייבויותיה ואף הטעתה את המבקשים ויתר חברי הקבוצה בהציגה מצגים לפיהם המשחק עומד להתקיים כמתוכנן.
21. כן, טענו המבקשים כי במקרה זה מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לאישור התובענה כייצוגית. בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה בהתאם להגדרה בבקשת האישור. לעניין זה הובהר כי מספרם המדויק של חברי הקבוצה מצוי בידי המשיבה, שמכרה באמצעות ספק חיצוני את הכרטיסים למשחק, כאשר להערכת המבקשים הקבוצה מונה כ – 7,500 איש. נטען כי נגרם לחברי הקבוצה נזק ממוני בגין השחתת זמנם, קיצור ימי עבודה, עלות הנסיעות (תחבורה ציבורית/דלק), עלות החניה ועוד, וכן נזקים בלתי ממוניים. סכום הנזק המוערך הוא כ-1,000 ₪ לכל רוכש כרטיס. הדיון בשלב זה מתמקד בעצם קיום נזק לכאורי לחברי הקבוצה, ובית המשפט אינו נדרש לבחון את גובה הנזק; אין נפקות לכך שסכום הנזק עשוי להשתנות בין חברי הקבוצה. לפי הפסיקה, שונות בנוגע לנתונים שרלוונטיים לקביעת שיעור הפיצוי אינה גורעת מכשירותה של תובענה להתברר כייצוגית. לשונות זו ניתן מענה במנגנוני סעיף 20 לחוק התובענות הייצוגיות, ובנסיבות בהן קיימת שונות כאמור, ניתן לפסוק פיצוי אחיד שייקבע על דרך האומדנא; אין נפקות לטענות כי הבקשה כוללת נזק בלתי ממוני בלבד. ראשית, לצד הנזק הבלתי ממוני, נגרם לחברי הקבוצה גם נזק ממוני, כן, סע' 20(ה) לחוק התובענות הייצוגיות קובע כי בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמא "ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון". בהתאם, הכיר בית המשפט העליון גם באפשרות הגשת תובענה ייצוגית בשל נזק בלתי ממוני.
051293710סיכומי המשיבה
054678313
22. המשיבה בסיכומיה הדגישה כי החזירה את עלות הכרטיס לכל חברי הקבוצה, כאשר, כך נטען, כל החברות המסחריות לרבות מארגני אירועים "מעולם לא החזירו את הכספים בגין רכישת הכרטיסים" בעקבות ביטול אירועים ורק לאחר הליכים משפטיים הכספים הושבו וללא חיוב בתשלום נוסף בגין נזקים נטענים. המשיבה הפנתה להליכים אשר במסגרתם הושבה עלות רכישת הכרטיס בשל ביטול האירועים, כאשר באף אחד מהם לא נפסקו פיצויים לקבוצות בגין נזקים להם טענו.
23. הדבר דומה, כך טענה המשיבה, לתובענות ייצוגיות שהוגשו בדרישה לתשלום פיצויים בעקבות "ריקול". גם במצב דברים זה בתי המשפט דחו את הבקשה לחיוב החברות המסחריות
— סוף עמוד 6 —
בתשלום פיצויים בעקבות קריאה לצרכנים להחלפת או לתיקון המוצר שרכשו, שכן דרישה זו חותרת תחת עמדת החוק לספק תמריצים ליצרנים לטיפול בתקלה במהירות ובנחרצות, דבר שמתיישב עם אינטרס הצרכנים עצמם.
24. עוד השוואה נוספת עליה סומכת המשיבה היא ההלכה שנקבע באשר לטעות נקודתית. לגישתה, אשר ארע גם במקרה זה טעות נקודתית בשונה מהתנהלות קבועה שלא מקימה עילה להגשתה של תובענה ייצוגית. מה גם, שהאחראים, והכוונה למשטרה ומנהלת ההתאחדות, ידעו לפחות יומיים לפני המשחק כי המשיבה לא תצליח למלא אחר התנאים ולמרות זאת ישבו בחיבוק ידיים עד לרגע האחרון. האחריות, באם קיימת, היא על אותם גורמים שהשתהו בתגובתם ולא פעלו כמצופה מהם, ועוד ביודעם כי הקושי באיתור הכמות הדרושה של מאבטחים נובעת מהעובדה שבמקביל התקיים האירוע בהר מירון ומכאן "ראו במו עיניהם את העובדות מהן עולה תמונה של אי יכולת לעמוד בתנאים, ומנגד עמדה אל מול עיניהם רק הצהרת המשיבה כי יהיה בסדר. האם ה"יהיה בסדר" עדיף על העובדות"(פסקה 16 לסיכומים). בהקשר זה המשיבה בסיכומיה אשרה כי לא הצליחה לספק את מספר הסדרנים הדרוש, ואולם אין היא רשאית להכריז על ביטול המשחק אלא גורמים אחרים "ולכן ההסתמכות על "יהיה בסדר" של המשיבה לא אמור לכסות על הרשלנות של הגופים"(פסקה 27 לסיכומים). לגישת המשיבה מעצם הוויתור על צירופם של גורמים הרלוונטיים האחראים לבטיחות המשחק, נגזרת המסקנה כי המשיבה פעלה בסבירות.
25. המשיבה בסיכומיה גם טענה כי לא הוכח קיומו של נזק בר פיצוי, שכן המבקשים בחקירתם זנחו את טענתם לנזקים ממוניים והתמקדו בנזק בגין עוגמת הנפש, כאשר נזק זה אינו מוכר בהליך יצוגי ולא מצדיק ניהולו של הליך מורכב וסבוך.
דיון והכרעה
26. לפני שאדרש למחלוקות שנתגלעו בין הצדדים אחזור על העובדות שברובן אינן שנויות במחלוקת.
– המשחק בין המשיבה למכבי חיפה נקבע ליום 16.5.22 בשעה 20:30, והיה צפוי להתקיים באצטדיון המושבה בפתח תקווה.
– המדובר במשחק ביתי של המשיבה שמתקיים באצטדיון המושבה בפתח תקווה בשל הגבלות שהוטלו עליה מקודם.
– מוסכם, בין הצדדים כי בהתאם לסעיף 6(ב)(3) לתקנון האליפות של ההתאחדות לכדור רגל (נספח 1 לתשובת המבקשים לתגובת המשיבה לבקשת האישור), על הקבוצה הביתית החובה להזמין ולהציב במגרש מספר מספיק של סדרנים ושוטרים, בהתאם ובכפוף להנחיותיה של משטרת ישראל.
–
— סוף עמוד 7 —
ממכתב משטרת ישראל מיום 15.5.22 שהופנה למשיבה ואותו צירפה המשיבה לתגובת לבקשת האישור (נספח 1 לתגובה), עולה כי המשטרה דרשה מהמשיבה להציב במשחק 180 מאבטחים אזרחיים. כן נדרשה המשיבה להציג הסכם מתאים עם חברה המספקת שירותי אבטחה עד לסוף אותו יום, אחרת לא יהיה מנוס מביטול המשחק.
– באותו היום נשלחו למשיבה שני מכתבים באמצעות דואר אלקטרוני החתומים על-ידי מנכ"ל מנהלת הליגות לכדורגל, אשר בכולן התריע כי המשיבה לא קיימה אחר הנחיות המשטרה, כן נדרשה להסדיר את הנושא באופן מידי (נספח 1 לתגובה).
– בתשובה לשני מכתבים אלה המשיבה הגיבה במכתב בו הבטיחה כ "בשעה שעתיים הקרובות" יועברו כל ההסכמים הדרושים (מ/3). השעות חלפו ומשלא הומצא הסכם אזי שוב אותו מנכ"ל פנה למשיבה באותו היום בכתב, בו הזכיר כי מכתב המשיבה נשלח והתקבל בשעה 16:00, ואולם למרות שחלפו 5 שעות "ואנו עומדים פחות מ-24 שעות לפתיחת המשחק והנושא לא הוסדר", המשיבה נדרשה שוב להשלים את המלאכה ללא דיחוי נוסף, שכן האחריות מוטלת עליה כקבוצה ביתית (נספח 1 לתגובה).
– בתצהירו קסום אשר כי ביום המשחק התקיימו מספר הערכות מצב במשטרה בשעות 8:00, 10:00, 10:30 וגם 16:30(סעיף 22 לתצהיר), כן מוסיף קסום כי ההצהרות של המשיבה "היו בכיוון החיובי, והדבר מקובל מאוד בחברה הערבית בו תמיד יש ציפייה לטוב יותר, ומנגד היה ברור כי רצונות לחוד ומציאות לחוד, וכי למרות הרצון הטוב של המשיבה, מעשים אין ותוצאות אין…"(סעיף 33 לתצהיר). ומכאן, לגישתו היה על המשטרה להכריז על ביטול המשחק לפחות בשעות הבוקר ולא להמתין לשעה 18:08 ואז להודיע על ביטול המשחק.
– כפי הודעת המשטרה לתקשורת שפורסמה לאחר ביטול המשחק, באותן הערכות מצב המשיבה התחייבה שוב ושוב להתייצבות המספר הדרוש של מאבטחים עד השעה 16:30 ביום המשחק, ואולם משהתברר בשעה 18:00 כי התייצבו רק 100 סדרנים שאף חלקם ללא הכשרה מתאימה, אזי הוחלט על ביטול המשחק (נספח 3 לבקשת האישור). אני ער לקושי בהסתכמות על פרסום הודעה שנמסרה לתקשורת מבלי שאותו גורם העיד ונחקר בפני בית המשפט, כן יתכן והיה מקום כי המבקשים ישקלו הזמנת גורם רלוונטי מטעם משטרת ישראל לעדות (רע"א 806/08 פזגז 1993 בע"מ נ' פופיק [נבו] (7.9.08)); רע"א 2417/08 בן בשט נ' קדמי [נבו] (5.4.09). אך בצד זאת חשוב להזכיר, כי למרות שפרסומים אלה צורפו לבקשת האישור ומהווים חלק מהתשתית הראייתית עליה סומכים המבקשים, בפועל לא באה כל התנגדות מטעם המשיבה לקבלתן כראיות בשלב בירור בקשת האישור. ועוד, הבחינה בשלב זה היא לכאורית, ואת הדברים הבאתי כדי להצביע על האפשרות כי בהמשך הדרך, לאחר אישור הגשת התובענה הייצוגית וככל והצדדים לא יגיעו להבנות, קיימת אפשרות להוכחת טענות המבקשים כי המשיבה התחייבה בכל ההזדמנויות, גם באותן הערכות מצב שהתקיימו במשטרה ביום המשחק, לקיים אחר הנחיית המשטרה. אוסיף, די בדברי קסום עליהם עמדתי גם מקודם "היו בכיוון החיובי, והדבר מקובל מאוד בחברה הערבית בו תמיד יש ציפייה לטוב יותר, ומנגד היה ברור כי רצונות לחוד ומציאות לחוד, וכי למרות הרצון הטוב של המשיבה,
— סוף עמוד 8 —
מעשים אין ותוצאות אין…"(סעיף 33 לתצהיר), כדי לבסס אפשרות סבירה להוכחת עמדת המבקשים בדבר הבטחות המשיבה גם בהערכות המצב עם המשטרה לקיים אחר ההנחיה; שכן אפשרי הדבר כי המשיבה נקטה באותה גישה אופטימית גם באותן הערכות מצב דבר שמתיישב עם האינטרס שלה ורצונה בקיום המשחק, ושלא ניתן לשלול כעת.
27. לפני הדיון חשוב להדגיש, כי ככלל אין להקפיד בשלב זה עם המבקשים, שכן הנטל המוטל עליהם הוא קל יחסית:
"ההלכה הנוהגת בעניין זה היא ששומה על בית משפט לרדת לעובי הקורה ולבחון אם בקשת האישור מגלה עילה טובה; ואולם יש להישמר מפני הצבת מחסום גבוה מידי בפני תובעים ייצוגיים פוטנציאליים, על מנת שלא יהיה בכך משום גורם מצנן המרפה את ידיהם מפני הגשת תובענות ייצוגיות ראויות" (בג"ץ 5148/18 אור שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פסקה 26 [נבו] (11.7.22)).
ועוד,
"התובענה הייצוגית אינה צריכה להציב מחסום גבוה בפני תובעים ייצוגיים, וכי יש להביא בחשבון את פערי המידע הקיימים בין הצדדים. עם זאת, אין משמעות הדברים שהנטל המוטל על התובעים הייצוגיים יהיה קל כנוצה. על התובע הייצוגי להרים נטל ראשוני – נטל שיש לתת לו משמעות, מבלי שיהיה כבד מנשוא, תוך שבית המשפט נותן דעתו, בכל מקרה ומקרה, לקושי היחסי העומד בפני התובע הייצוגי כאשר הוא נדרש להוכיח את תביעתו לכאורה" (רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, פסקה 59 [נבו] (11.4.13); ראו גם : רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, פסקה 15 [נבו] (5.7.12).
28. אין לקבל את טענת המשיבה כי התובענה לא עומדת פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. סעיף 3(א) לחוק התובענות הייצוגיות קובע: "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה…". פרט 1 לתוספת השניה, עליו מתבססים המבקשים, עוסק ב"תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". על מנת שהתובענה תחסה בצילו של פרט זה על המבקשים לעמוד בשני תנאים מצטברים. הראשון, להראות כי המשיבה היא "עוסק"; והשני התביעה בה מדובר היא בקשר לעניין שבין החברה כעוסק לבין לקוח.
המונח "עוסק" מוגדר בסע' 1 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן) כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן", ובהתקיימות תנאי זה לא צריכה
— סוף עמוד 9 —
להיות מחלוקת, שכן המשיבה כן מכרה שירות לכל חברי הקבוצה שרכשו כרטיס המשחק. באשר לתנאי השני, הרי הפרט בו עסקינן אינו מצמצם את הגשת התובענה הייצוגית לעילות הקבועות כיום בחוק הגנת הצרכן בלבד (ע"א 4696/08 גפני נ' עמותת אגודת בעלי מוניות התחנה, פסקה 6 [נבו] (5.8.2010);רע"א 5119/17 Hewlett Packard Company נ' יהודה עזרא, פסקה 11 [נבו] (25.12.2017)); ע"א 4110/18 פלונית נ' קדימה מדע-חינוך לחיים בע"מ, פסקה 14 [נבו] (7.11.19)). מה גם שנראה כי טענות המבקשים המופנות כלפי החברה ממוקדות כולן במערכת ההסכמית שנכרתה ביניהם בעקבות יחסי המשיבה כעוסק עם חברי קבוצה אשר רכשו ממנה את השירות אותו הבטיחה לספק.
29. אני סבור כי באשר לשתיים מהעילות המהותיות קיימים לכאורה סיכויי הצלחה טובים מאוד.
הטלת אחריות בנזיקין בגין עוולת הרשלנות דורשת את קיומם של ארבעה יסודות מצטברים: חובת זהירות; התרשלות; נזק וקשר סיבתי (להרחבה ראו : ע"א 4486/11 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פ"ד סו(2) 682 (15.7.13)). כידוע חובת הזהירות נבחנת לפי מבחני צפיות טכנית ונורמטיבית. הצפיות הטכנית סבה סביב היכולת הפיזית לצפות את התרחשות הנזק, ואילו הצפיות הנורמטיבית מתמקדת בשאלה האם הדרישה לצפות את התרחשות הנזק היא סבירה, ובגדרה יש לשקול שיקולי מדיניות משפטית. האפשרות להוכחת עילה נטענת זו היא לכאורה ממשית, שכן נראה לכאורה כי כל מארגן סביר לאירוע ספורט צריך לצפות טכנית ונורמטיבית, את האפשרות כי ביטול האירוע ברגע האחרון עלול בהסתברות אף גבוהה להסב נזק לחברי הקבוצה. יתרה מכך, ככל והעובדות להן טוענים המבקשים בדבר כשלונה של המשיבה בגיוס המספר הדרוש של הסדרנים, אי העמידה בהנחיית המשטרה, כן כי חרף הקשיים בהם נתקלה בגיוס הסדרנים היא המשיכה לפזר הבטחות בפני הגורמים השונים עד לרגע האחרון – יוכחו, הדבר עשוי להוביל למסקנה כי המשיבה לא עמדה בחובת הזהירות, לא נקטה באמצעי זהירות סבירים ובכך התרשלה. גם באשר לנזק הנטען, כמו הוצאות הנסיעה, החניה, ביטול הזמן ועוגמת הנפש, הרי סיכויי הוכחתו הם טובים כמו גם הקשר הסיבתי בינו לבין ההתרשלות הנטענת.
אגב, בניגוד לטענת המשיבה, נזק לא ממוני כן מוכר בהליך ייצוגי ואת טיבו והערכתו יש לעשות בשלב מתקדם של ניהול התובענה הייצוגית ובהתחשב במידת הפגיעה (ע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל, פסקה 43 [נבו] (4.12.11); ע"א 2398/22 רומן שולץ נ' הוט מובייל בע"מ [נבו] (30.11.2022); רע"א 5477/20 עיריית בני ברק נ' רפאל אור בן ששון, פסקה 23 [נבו] (15.8.21)); מה גם שהמבקשים טענו לנזקי ממון אפשריים, אשר די בהם כדי לעמוד בדרישה זו.
30. עילה נוספת שסיכויה טובים היא הפרת חוזה ההתקשרות בין המשיבה לחברי הקבוצה. הסכם כידוע ניתן לערוך בע"פ ואף בהתנהגות. הפרה הוגדרה בסע' 1(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות), כמעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה ועסקינן בפועל בהגדרה רחבת היקף החולשת על כל מעשה או מחדל שאינם עומדים בקנה אחד עם החוזה.
— סוף עמוד 10 —
אפשרי כי שיווק הכרטיסים הוא בבחינת הצעה מסוימת שמשקפת גמירות דעת מצד המשיבה ורכישתם מהווה קיבול מצד חברי הקבוצה, שכן ניתן לראות ברכישת הכרטיס כהסכמה בלתי מסויגת להצעה, המעידה על גמירת דעת והחופפת באופן מלא את הצעת המשיבה (גבריאלה שלו ואפי צמח, דיני חוזים (מהדורה רביעית, 2019), עמ' 233). הסכם זה, כך סביר להניח לכאורה, כולל בחובו את התחייבות המשיבה לקיים את המשחק במועדו – התחייבות שהמשיבה לא עמדה בה ולכאורה המדובר אף בהפרה יסודית כהגדרתה בסע' 6 לחוק התרופות, שכן נפגע סביר לא היה רוכש כרטיס לו צפה מראש אפשרות ביטול המשחק (ד"נ 44/75 ביטון נ' פרץ, פ"ד ל(3) 581 (19.7.76)); או למצער, ככל ובחוזה אין התחייבות מפורשת לקיים המשחק במועדו, עדיין אפשרי לייחס התחייבות זו למשיבה, שכן ניתן "להטיל על בעלי החוזה חובות נוספות, שזכרן אינו בא בחוזה עצמו, אך המתבקשות מהצורך להביא להגשמת החוזה בדרך מקובלת ותום לב" (בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, לה(1) 828, 835 (1980)).
31. אין לי צורך במקרה זה להרחיב מעבר לאמור, שכן השתכנעתי כי סיכויי המבקשים להוכיח לפחות אחת מהעילות עליהן עמדתי הם טובים. לאור זאת, גם אין טעם בשלב זה של הדיון לבחון את סיכויי קבלת כל אחת מהעילות הנטענות בבקשת האישור. די בקביעה כי קיימים סיכויי הצלחה טובים באשר לאחת העילות המהותיות שבכוחה לבסס את הסעד לו עותרים חברי הקבוצה, תוך הותרת יתר המחלוקות לשלב מתקדם של ההליך וככל שיהיה צורך בכך (רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' רחמים עמוסי, פסקה 17 [נבו] (5.7.12); רע"א 8205/21 אופקים נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' יעל גרינוולד, פסקה 14 והאסמכתאות שם [נבו] (28.12.22).
32. על אף העובדה שהמבקשים לא נדרשים בשלב זה של הדיון להוכיח את גודלה המדויק של הקבוצה אלא רק את קיומה של קבוצה שמתעוררות לגביה שאלות משותפות של עובדה או משפט (רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, פסקה 12 [נבו] (11.4.13); ע"א 5378/11 ארתור פרנק נ' אולסייל, פסקה 50 [נבו] (22.9.2014)) – הרי בפועל במקרה זה אין מחלוקת אמיתית כי המדובר בקבוצה גדולה, המונה אלפים (רע"א 440/19 מור המכון למידע רפואי בע"מ נ' יוסף בן צור, פסקה 10 [נבו] (28.1.20)); עע"מ 5817/19 ד"ר מלצר בע"מ נ' עיריית ראשון לציון, פסקה 15 [נבו] (9.7.23)), ואשר בין חבריה אין שונות כלשהיא לעניין עילות התביעה ( בג"ץ 5148/18 אור שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 30 והאסמכתאות שם [נבו] (11.7.22)); עע"מ 6903/15 עיריית תל אביב-יפו נ' אספיאדה בע"מ, פסקה 33 [נבו] (16/8/2016)); ע"א 6971/19 דרור עמירם נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 28 [נבו] (3.12.23)); רע"א 3425/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' ברנד, פסקה 16 [נבו] (11/7/2016)); ע"א 6887/03 חיים רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, פסקה 27 [נבו] (20.7.10); ע"א 7141/13 קונקטיב גרופ נ' שמעון דבוש, פסקה 10 לחו"ד כב' השופט מזוז, ופסקאות 3-6 לחו"ד כב' השופטת ברק-ארז [נבו] (5.11.15)).
מכאן, המסקנה כי טענת המשיבה לטעות נקודתית, אין בה ממש. בהתאם להלכה על המבקש מוטל הנטל להוכחת קיומה של קבוצת נפגעים, דבר האפשרי באמצעות הוכחת מדיניות או התנהלות מפרה שיכולה להיות מכוונת, בטעות או בעקבות רשלנות. אך בצד זאת נקבע, כי אין
— סוף עמוד 11 —
להסתפק בהיקשר זה בטעות וגם לא בצבר תקלות נקודתיות, אלא יש להוסיף ולהראות כי לגבי קבוצה זו מתעוררות שאלות משותפות וכי יהא זה הוגן ויעיל לנהל את הדיון בנוגע לשאלות אלו בדרך של תובענה ייצוגית ((ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ, פסקה 30 [נבו] (02.09.18)); ראו גם : רע"א 6182/22 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' נחום וינקר, פסקה 19 [נבו] (24.08.23)). הווה אומר, מעשה או מחדל רשלניים בודדים כן מצדיקים לעיתים ניהולה של תובענה ייצגוית שעה שגרמו נזק לקבוצת נפגעים גדולה שראוי והוגן לנהל הליך יצוגי בשמם לשם בירור השאלות שהן משותפות לכל חברי הקבוצה (השוו : רע"א 2298/19 ריבה פינצ'בסקי נ' הנסיך מפעל לייצור טחינה בע"מ, פסקה 27 [נבו] (4.8.21)) (להלן: עניין טחינת הנסיך)– כפי ענייננו.
33. עיינתי בפסיקה אליה הפנתה המשיבה בסיכומיה (ת"צ (ת"א) 16567-05-20 נעה גואטה נ' זאפה מוסיקה בע"מ (לשעבר זאן מוסיקה בע"מ) [נבו] (29.1.24); ת"צ (ת"א) 33971-04-20 שיר צוק נ' AIR EUROPA LINEAS AEREAS [נבו] (4.6.23); ת"צ (ת"א) 30292-11-09 אמיר דוליצקי נ' ANTHEM PRODUTION [נבו] (27.6.11); ת"צ (ת"א) 45501-07-20 טליה מלך לנדסמן נ' סי טי אס אוונטים ישראל בע"מ [נבו] (15.11.21)). הליכים אלה סבים סביב זכות ההשבה של עלות הכרטיס ששילמו לקוחות בגין ביטול הופעה או טיסה ואינם רלוונטיים לענייננו.
34. גם ההשוואה שמבקשת המשיבה לעשות לעניין ה- recall בהסתמכה על פס"ד שניתן בת"צ (י-ם) 8116-04-21 רות קוליאן נ' מבשלות בירה בינלאומיות בע"מ [נבו] (2.4.23)), אינה נכונה. באותו עניין נקבע כי אין לקבל גישה לפיה כל הודעת recall תצדיק הליך ייצוגי. קבלת עמדה זו חותרת תחת התכלית החשובה לספק תמריץ ליצרנים לפעול במהירות "ואף להציע פיצוי לציבור עוד בטרם ננקט הליך משפטי כנגד היצרן. בהתאם, כפי שנפסק, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, לחיוב ולשלילה". באם ניתן להידרש על דרך ההיקש לקביעה זו הרי בענייננו נראה לכאורה כי לא היה טיפול "בתקלה במהירות ונחרצות", והעיקר הוא שלא הוצע כל פיצוי לחברי הקבוצה לפני פתיחת ההליך הייצוגי וגם לא אחריו. כן בניגוד לעמדת המשיבה השבת עלות הכרטיס לא מהווה פיצוי כזה בגין הנזקים שהוסבו לחברי הקבוצה בעקבות ביטול המשחק ברגע האחרון :
"כידוע, הסמכות לאשר תובענה ייצוגית היא סמכות שבשיקול דעת, ובמקרים מתאימים רשאי בית המשפט לדחות את התובענה הייצוגית גם אם מצא כי מתקיימים התנאים לאישורה [….] בהקשר זה מקובלת עליי עמדת היועמ"ש, כי שיקולים שעניינם אופי ההפרה, מהותה ותדירותה, התנהלות טחינת הנסיך, תום ליבה ומתן סעד הולם לנפגעים מן ההפרה טרם הגשת התובענה – הם שיקולים רלבנטיים שעל בית המשפט לשקול בגדר הפעלת שיקול דעתו בעת שמונחת לפתחו בקשה לאישור תובענה כייצוגית"(עניין טחינת הנסיך, פסקה 27)
— סוף עמוד 12 —
35. המשיבה טענה בסיכומיה שוב ושוב כי אין היא רשאית לבטל משחק והסמכות נתונה רק למשטרה, אשר היה עליה להגיב עוד בבוקר יום המשחק, והיא שהשתהתה בהחלטתה. בעצם טענת המשיבה היא שגם לו הייתה התרשלות או הפרה מצידה הרי שמחדלה הנטען של המשטרה ניתק את הקשר הסיבתי בין התרשלותה או הפרתה להסכם ההתקשרות לנזקי חברי הקבוצה. קשר סיבתי ינותק, מקום שאשמו של אדם אחר היה הסיבה המכרעת לנזק, והדבר נבחן במישור הצפיות "המגמה הפסיקתית היתה לראות את הקשר הסיבתי כמתנתק רק מקום שפעולת המתערב לא היתה צפויה"(ע"א 5850/10 חברת דפרון בע"מ נ' עזבון המנוח יבגני גולובין, פסקה כ"ג והאסמכתאות שם [נבו] (15.4.12). טענה זו מחייבת בירור באשר לעמדת המשיבה עצמה בהערכות המצב שנעשו עם המשטרה ביום המשחק, אותו ראוי לעשות במסגרת ההליך העיקרי. בשלב זה של הדיון הבחינה היא לכאורית ועל יסוד התשתית החלקית שהובאה בפני בית המשפט. מתשתית זו לא ניתן לשלול את האפשרות כי זו הייתה המשיבה שהבטיחה בכל אותן הערכות מצב כי תעמוד בהנחיית המשטרה וכי העמדה בה נקטה המשטרה הייתה לבקשתה וצפויה בעיניה, הגם שבהקשר זה נכון גם לעמוד על שיקוליה של האחרונה בהחליטה להכריז על ביטול המשחק באותה שעה.
36. גם יתר התנאים הדרושים לאישור תובענה כייצוגית בהתאם לסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות מתקיימים במקרה שלפנינו. הוכח כי למבקשים עילה אישית; לא שוכנעתי כי קיימת שונות בין חברי הקבוצה שתסכל בירור התובענה הייצוגית, כן קיימות שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לכל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה . מכאן וקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. כך גם, התרשמתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיפים 8(א)(3), ו- (4) לחוק תובענות ייצוגיות, היינו כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
סוף דבר
37. מקבל את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כלהלן:
חברי הקבוצה: " כל אוהד שהיה בידו כרטיס למשחק הכדורגל בין בני סכנין למכבי חיפה ליום 16.5.2022 שבוטל ".
עילות התביעה שהתובענה הייצוגית מאושרת בגינה: הפרה חוזה ההתקשרות ורשלנות.
הסעד הנתבע: פיצוי כספי.
התובעים המייצגים: אילן לייזגולד וברק פרץ.
בא הכוח התובעים המייצגים: עו"ד אלי שמעון.
38. באי הכוח הצדדים יפרסמו הודעה בדבר אישור התובענה כייצוגית, כאמור בסעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות. ההודעה תכלול את הפרטים הנדרשים על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות וכן הבהרה על זכותו של כל חבר קבוצה לצאת מהקבוצה לפי סעיף 11 לחוק תובענות ייצוגיות. ההודעה תפורסם בשני עיתונים יומיים נפוצים, לפי בחירת בא הכוח התובעים
— סוף עמוד 13 —
המייצגים. נוסח ההודעה יתואם בין באי כוח הצדדים ויובא לאישור בית המשפט תוך 14 יום ממועד מתן החלטה זו. גודל ההודעה יתואם בין באי הצדדים, ובלבד שגודל האותיות לא יפחת מהאמור בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ"ה-1995. המשיבה תישא בעלויות פרסום ההודעה.
39. המבקשים יגישו תובענה מתוקנת בהתאם לכל האמור בהחלטה זו, תוך 45 יום מהיום. והמשיבה תגיש כתב הגנה 45 ימים לאחר מכן.
40. מחייב את המשיבה לשלם למבקשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך 20,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.
5129371
54678313המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתן היום, א' טבת תשפ"ו, 21 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
