בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
ת"צ 24590-06-23
25 ינואר 2026
לפני :
כב' השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוחנן צנגן
המבקש:
שרם דריו אריאל
ע"י ב"כ עו"ד משה וקרט ועו"ד רוני קוסובסקי
–
המשיבה:
בבילון תוכנה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שירה להט ועו"ד טל שגב סראג'
החלטה
האם נציגי מכירות זכאים לדמי החופשה, דמי מחלה, הפרשות פנסיה ופיצויי פיטורים על בסיס עמלות או בונוסים שאותם קיבלו במהלך עבודתם – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בבקשה לאישור תובענה ייצוגית זו.
העובדות
1. המבקש עבד כנציג מכירות ולאחר מכן כמנהל מחלקת המכירות במשיבה.
2. המבקש עבד במשיבה מיום 1.10.14 עד ליום 1.12.22.
טענות הצדדים (כעולה מכתבי טענות)
טענות המבקש
1. כנציג מכירות קיבל המבקש עמלה בגובה של 12% מכל מכירה שביצע.
2. כמנהל מחלקת מכירות קיבל המבקש עמלות בגובה של 15% מכל מכירה ו- 3% ממכירות המחלקה.
3. העמלות כונו בתלוש השכר פרמיה, פרמיה א', בונוס.
4. המבקש זכאי לקבל גם על בסיס העמלות פנסיה, דמי חופשה, פדיון חופשה ודמי מחלה.
5. במשיבה עבדו בתקופה הרלוונטית 50 נציגי מכירות. על חברי הקבוצה נמנים 200 עובדים. כיום עובדים רק כ- 10 נציגי מכירות.
6. כל העובדים מקבלים 12% עמלה.
7. לכל העובדים הסכם זהה.
8. על פי ההלכות הפסוקות, על המשיבה לשלם הפרשי חופשה, מחלה ופיצויי פיטורים גם על בסיס העמלות.
9. חברי הקבוצה הם כל עובדי המשיבה אשר הועסקו במשיבה מחודש 5/16 (לעניין חופשה שנתית מחודש 5/19, לנוכח תקופת ההתיישנות) ועד מועד אישור הבקשה ואשר קיבלו
— סוף עמוד 2 —
עמלות בשכרם (ולעניין פיצויי פיטורין – אשר גם סיימו עבודתם בזכאות לתשלום פיצויי פיטורים) (סעיף 36 לבקשה).
10. המבקש עבד שעות נוספות, עד 12 ביום. למבקש לא שולם גמול שעות נוספות. בהסכם ההעסקה נקבע כי סך של 1,660 ₪ כלולים בשכר של 10,000 ₪ ברוטו המהווים 30 שעות נוספות, אך אין בתלוש השכר שורה נפרדת לגמול שעות נוספות גלובליות.
11. המבקש לא קיבל עמלות בגמול השעות הנוספות. בדיון ובסיכומיו ביקש המבקש להסתלק מרכיב זה.
12. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916השאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והן:
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)האם זכאים חברי הקבוצה להכללת עמלות בשכר הקובע לתשלום דמי חופשה, דמי מחלה, שעות נוספות, פנסיה ופיצויי פיטורים?
האם זכאים חברי הקבוצה לתשלום גמול שעות נוספות?
(סעיף 47 לבקשה)
13. על פי הערכה הסכום לו זכאים חברי הקבוצה בגין אי הכללת העמלות בחופשה שנתית עומד על סך כולל של 196,363 ₪ :
36 חודשים X 40 עובדים X 1 ימים X (3,000/22 ₪) = 196,363
(סעיף 80 לבקשה)
14. על פי הערכה הפרשי דמי מחלה המגיעים לכלל חברי הקבוצה עומדים על סך כולל של 76,363 ₪:
7 שנים X 40 עובדים X 2 ימי מחלה בשנה X (3,000/22 ₪) = 76,363 ₪
(סעיף 85 לבקשה)
15. הסכום המוערך המגיע לחברי הקבוצה בגין הפרשי תשלום פיצויי פיטורים:
10 עובדים לשנה X 7 שנים X (3,000 ₪ השכר הקובע X 2 שנות עבודה) = 420,000 ₪
(סעיף 90 לבקשה)
16. על פי הערכה מחודש 1/17 ועד מועד הגשת הבקשה זכאים חברי הקבוצה להפרשי פנסיה:
77 חודשים X (6.5% + 6%) X 40 עובדים X 3,000 ₪ = 1,155,000 ₪
(סעיף 91 לבקשה)
17. על פי הערכה מחודש 6/16 ועד חודש 12/16 זכאים חברי הקבוצה להפרשי פנסיה:
6 חודשים X (6.25% + 6%) X 40 עובדים X 3,000 ₪ = 88,200 ₪
(סעיף 92 לבקשה)
18. על פי הערכה מחודש 5/16 ועד חודש 5/16 זכאים חברי הקבוצה להפרשי פנסיה:
— סוף עמוד 3 —
1 חודשים X (6% + 6%) X 40 עובדים X 3,000 ₪ = 14,400 ₪
(סעיף 93 לבקשה)
19. עובדי המשיבה אינם בקיאים בדיני עבודה והעובדים השכירים נחשבים כאוכלוסייה מוחלשת.
20. הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת היא באמצעות התובענה הייצוגית.
21. המבקש מיוצג ע"י משרד עורכי דין המתמחה בתובענות ייצוגיות.
הועתק מנבו
טענות המשיבה
1. המבקש הוא בעל אישיות בעייתית, הסתכסך עם כל הגורמים הפנימיים והחיצוניים במשיבה.
2. קיימת ירידה ברווחיות המשיבה.
3. במהלך 7 השנים האחרונות הועסקו בחברה 47 אנשי מכירות שקיבלו בונוסים. לכל עובד הסדר עבודה שונה.
4. במשך כל שנות החברה עבדו בה 95 עובדים.
5. ניהול תובענה ייצוגית מתאים לקבוצה גדולה.
6. המבקש מודה שקיבל תשלומים שעובדים אחרים לא קיבלו.
7. המבקש קיבל סוגים שונים של עמלות לפי ביצועיו האישיים ולפי ביצוע המחלקה.
8. המבקש לא בדק את ימי המחלה ששילמה המשיבה לעובדים.
9. מרבית העובדים עבדו פחות משנה ולא יהיו זכאים לפיצויי פיטורים.
10. לכל עובד הסדר פרטני בנוגע לתשלום הבונוסים.
11. מרבית העובדים קיבלו בונוסים בסכומים זניחים.
12. המבקש לא הראה כי גם יתר העובדים עבדו בשעות נוספות ולא קיבלו שכר בגין שעות נוספות.
13.
— סוף עמוד 4 —
לא הוכח שחוק שעות עבודה ומנוחה חל על הקבוצה. על חלק מהעובדים לא ניתן לפקח על עבודתם.
14. בתקופת הקורונה עבר המבקש לעבוד בהיקף משרה של 50% ועבד שעות נוספות מצומצמות.
15. הבונוסים היו תלויים במשתנים והם לא חלק מהשכר הרגיל.
16. תדירות תשלום הבונוסים לכל עובד שונה.
17. חובת ההפרשה לפנסיה על פי צו ההרחבה הוא עד התקרה של השכר הממוצע במשק.
18. שכרו של המבקש היה גבוה מהשכר הממוצע במשק.
19. ניתן על פי הדין לשלם שעות נוספות גלובליות.
20. המבקש עבד בשעות נוספות אך לא בכמות גדולה וכך גם שאר העובדים שעבדו בחלקיות משרה.
21. במספר רב של פעמים המבקש לא ביצע 30 שעות נוספות למרות שעות נוספות גלובליות שעליהם הוסכם והמשיבה לא קיזזה בגינן.
22. בחינת תשלום שעות נוספות משתנה מעובד לעובד.
23. יש לבדוק כל עובד ונסיבותיו כמה שעות נוספות ביצע כל עובד, באיזה תעריף שעתי, לחשב את התוספת שהייתה מגיעה לעובד לשם כך יש צורך לנהל משפט זוטא.
24. המבקש קיבל שכר גבוה יותר מאשר אילו היו משלמים לו לפי שכר שעתי.
25. המבקש עבד בעבודה פרטית נוסף על עבודתו במשיב (צילום אירועים), בניגוד להסכם ועל חשבון שעות העבודה.
26. המבקש אינו מתאים לשמש כתובע ייצוגי. המבקש לקח מהמשיבה מסכי מחשב, יצא מהעבודה מוקדם וחזר רק כדי להחתים כרטיס, המבקש ניצל את העבודה מהבית על מנת שלא לעבוד ומכירותיו ירדו ל-0. אשתו של המבקש גייסה עובדים למשיבה והמבקש העביר לאותם עובדים לידים במשך 3 חודשים ואח"כ אותם עובדים עזבו אך אשתו של המבקש כבר קיבלה את העמלות.
27.
— סוף עמוד 5 —
המבקש התקין מצלמות במשיבה ללא אישור כיוון שרצה לראות מי גונב ציוד משרדי. עובדת התלוננה על כך.
28. המבקש הגיש בקשת האישור תוך שהוא מתבסס על מצגים חלקיים.
29. המבקש הפר את התחייבויותיו למשיבה (שעות העבודה שדווחו על ידו אינן נכונות).
30. המשיבה עותרת לדחיית הבקשה.
עדויות
שמענו את עדותו של המבקש ומטעם המשיבה העיד מר שי השמשוני, מנכ"ל המשיבה משנת 2022.
הכרעה
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
מהו הבונוס ששולם?
1. על פי הסכם העבודה של המבקש הבונוסים היו תלויים בהצלחתו האישית של המבקש:
"בנוסף לאמור לעיל יקבל העובד בונוסים תקופתיים בתלות בהצלחתו ובתרומתו האישית ובתלות בהצלחת שיווק המוצרים שבהם הוא מעורב, וזאת כפי שייקבע ע"י החברה מעת לעת" (סעיף 2.8 להסכם של המבקש- נספח 2 לבקשה).
2. המבקש קיבל עמלה אישית בשכרו בגין מכירותיו.
3. העובדים קיבלו עמלות (בונוסים) מהמכירה הראשונה של העובד:
העד, מר השמשוני: אני בטח לא עברתי על כל התלושים, אני מנסה לחשוב על התרחיש שאתה מתאר, שהוא עשה עסקה שמגיעה לו בגינה פרמיה?
עו"ד וקרט: הוא עשה עסקה אחת כל חודש, מכירה אחת, זה מה שהוא עשה.
העד, מר השמשוני: אם הוא עשה עסקה, אז למה שלא יקבל תשלום? אם מגיע לו תשלום פרמיה על עסקה,
עו"ד וקרט: אז זה אומר שגם העסקה הראשונה, כולם בלי יוצא מן הכלל,
העד, מר השמשוני: לא, זה לא מה שאמרתי. אמרת אם אתה יכול לחשוב על עובד אחד שלא קיבל. אני לא עברתי על 47,
עו"ד וקרט: כן?
— סוף עמוד 6 —
העד, מר השמשוני: כן, אבל מודל התגמול היה לרוב,
עו"ד וקרט: אז אתה יכול להגיד לי דוגמה אחת שלא כאילו מישהו שעשה עסקה אחת ולא קיבל תשלום? ברור שהוא עשה עסקה אחת,
העד, מר השמשוני: הלוגיקה ברורה לי.
עו"ד וקרט: אז בוא תראה לי דוגמא, בוא תראה לי בדוגמאות שצירפתם שהוא לא קיבל.
העד, מר השמשוני: אני מניח שאם מישהו עושה עסקאות, הוא קיבל תגמול. ברור.
עו"ד וקרט: אז הוא קיבל, גם אם אחת.
העד, מר השמשוני: כן.
(עמ' 19 לפ')
051293710
4. 054678313המבקש קיבל גם 3% עמלה ממכירות של המחלקה:
עו"ד להט: אז מה ששאלתי זה, האם לכולם היו את אותם ידעים?
העד, מר שרם: 12% על כל אחד. על כל מחיה.
…
העד, מר שרם: אני עונה, כן. 12% על כולם.
עו"ד להט: זה היה היעד? להגיע ל-12% מכירות?
העד, מר שרם: זה לא יעד, זה עמלה,
…
עו"ד להט: יש אנשים שקיבלו 15% עמלה?
העד, מר שרם: כן, אני.
עו"ד להט: יופי. יש עובדים שקיבלו 3% עמלה? למשל מחידושים.
העד, מר שרם: לא שאני זוכר.
עו"ד להט: עסקאות עד 100 דולר?
העד, מר שרם: אצלי במוקד המכירות כולם היו מקבלים 12%.
עו"ד להט: ולא במוקד המכירות?
העד, מר שרם: אצלי, שאני זוכר זה היה תמיד ב-12%. יכול להיות שבתמיכה היו גם אנשי תמיכה, שבאמת חוץ מלתקן את הבאגים של הרישיון או של ה-software, גם היה, גם היו, מכרו ללקוח, אז העמלות של אנשי תמיכה הם היו אולי קצת פחות. זה אני באמת לא יודע. אבל אצלנו זה כולם זה היה 12%.
(עמ' 3 לפ')
5. למבקש חושבה גם עמלה קבוצתית בשיעור של 3% ממכירות המחלקה. המבקש קיבל עמלה אישית של 15% מכל מכירה שביצע. בתחילה, כנציג מכירות, קיבל עמלה של 12% מכל מכירה שביצע. העמלות שולמו למבקש ולשאר חברי הקבוצה "מהשקל הראשון" וללא כל תנאי או רף, כפי שנמסר בתצהירו של המבקש ואושר על ידי עד המשיבה. העמלות לא היו מותנות בעמידה ביעדים:
— סוף עמוד 7 —
עו"ד וקרט: מהשקל הראשון.
העד, מר השמשוני: למיטב ידיעתי, כן. כן.
(עמ' 18 לפ')
עו"ד וקרט: (לא ברור), אחרי זה אתם צירפתם עוד חומרים נוספים. אתה יכול לתת לי דוגמה אחת לעובד שיש לו חודש נאחס? חודש לא טוב, או-קיי? או שהוא באמת עובד גרוע, שהוא עשה מכירה אחת והוא לא קיבל תשלום.
העד, מר השמשוני: שהוא עשה מכירה ולא קיבל?
עו"ד וקרט: עשה מכירה אחת. עובד גרוע, חודש גרוע, או שהוא גרוע או שחודש גרוע, שהוא לא קיבל תשלום עבור המכירה הזאת.
העד, מר השמשוני: אם הוא עשה או אם הוא לא עשה?
עו"ד וקרט: הצליח לעשות רק מכירה אחת, בין בגלל שתנאי השוק לא היו טובים, שהוא לא הצליח, היה חודש גרוע, או שהוא עובד לא כל-כך טוב ושהוא לא קיבל תשלום על המכירה הזאת. אתה יכול לתת דוגמה אחת?
העד, מר השמשוני: אני בטח לא עברתי על כל התלושים, אני מנסה לחשוב על התרחיש שאתה מתאר, שהוא עשה עסקה שמגיעה לו בגינה פרמיה?
עו"ד וקרט: הוא עשה עסקה אחת כל חודש, מכירה אחת, זה מה שהוא עשה.
העד, מר השמשוני: אם הוא עשה עסקה, אז למה שלא יקבל תשלום? אם מגיע לו תשלום פרמיה על עסקה,
עו"ד וקרט: אז זה אומר שגם העסקה הראשונה, כולם בלי יוצא מן הכלל,
העד, מר השמשוני: לא, זה לא מה שאמרתי. אמרת אם אתה יכול לחשוב על עובד אחד שלא קיבל. אני לא עברתי על 47,
(עמ' 18 – 19 לפ')
אם כן, עד המשיבה, מר שי השמשוני, מנכ"ל החברה, אישר בחקירתו הנגדית כי העמלות ניתנו "מהשקל הראשון" ללא צורך לעמוד ברף מסוים.
שכרו של המבקש והפרשות פנסיוניות
6. על פי ההלכה הפסוקה עמלות מכירה חייבות בהפרשות פנסיה ובלבד שהשכר והעמלות לא חצו את גובה השכר הממוצע במשק (ראו לעניין זה עת"צ 48841-06-18 חיים כהן – איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, [נבו] ניתן ביום 7.6.2023.
7. עד שנת 2021 היה שכרו של המבקש (שכר ברוטו שכלל את הבונוס או הפרמיה) מעל השכר הממוצע במשק אולם משנת 2021 היה שכרו מתחת לשכר הממוצע במשק (למעט חודש
— סוף עמוד 8 —
8/21) (נספח 1 לבקשת האישור). לכן, למבקש גם עילת תביעה אישית בכל הנוגע להפרשות פנסיה לגבי חלק מתקופת עבודתו.
חופשה ומחלה
8. המשיבה טוענת כי רוב העסקאות במשיבה הן חידוש מינוי וגם אם היה המבקש או עובד אחר חולה קיבל את העסקה שסגר כיוון שלעובד היה תיק לקוחות קבוע (ולכן, קיבלם בעת שהיה בחופשה או מחלה). טענה זו לא הוכחה ולא נטענה בכתב התשובה והועלתה בחקירתו הנגדית של עד המשיבה כתשובה לשאלה האם לא שולמו זכויות סוציאליות (כולל מחלה וחופשה) בגין עמלות ופרמיות, וענה כי "יש פרמיות שכן, יש פרמיות שחלקית" אולם לא הוצגה כל ראיה לעניין זה (עמ' 19 – 20 לפ').
9. מהראיות עלה כי חברי הקבוצה שעבדו במכירות קיבלו לידים ועל בסיסם ביצעו את המכירות:
עו"ד להט: איך עושים רכישות באינטרנט? אפשר לרכוש מנוי באינטרנט?
העד, מר שרם: אפשר לרכוש מנוי באינטרנט רק, כן, כן, התשובה היא כן.
עו"ד להט: ואז נגיד אם מישהו קנה באינטרנט מנוי לשנה, אתה יכול להתקשר אליו ולהציע לו את המוצרים הנוספים, כמו שאמרת?
העד, מר שרם: כן.
עו"ד להט: כן. או-קיי. ואז אתה מקבל את העמלה, גם על העסקה של האינטרנט?
…
העד, מר שרם: לא. זה רק אונליין. עבדנו עם lead system, מה זה אומר? לקוחות שהיו נכנסים למערכת מסוימת שהיו קונים בזמן אמת, או-קיי? זה הלידים החמים. אז היינו פונים אליהם מיד אחרי, כלומר המכירה בכדי שנוכל להתייחס ולמכור להם כמה ש, את יודעת. כשהליד, ככה אנחנו מדברים בלשון, כשהליד חם, זה שהוא לפני כמה דקות קנה, אז האפשרות לבוא ולשדרג אותו או למכור לו, זה הרבה יותר מאשר אם היינו מתקשרים אולי אחרי זמן מסוים.
עו"ד להט: ומי מחליט איזה ליד הולך לאיזה עובד?
העד, מר שרם: אז כשאנחנו בעצם פונים ללקוח, המכירה תמיד היא כמעט 90?% או 80% יותר, זה בהערכה היסה שלי, מהשווי של האונליין. נגיד אם האונליין היה מוכר 20 דולר, אז אנחנו היינו מוכרים 100.
עו"ד להט: או-קיי, אני אשאל שוב. מי מחליט איזה ליד הולך לאיזה עובד?
העד, מר שרם: אני.
עו"ד להט: אתה כמנהל.
העד, מר שרם: בתקופה שהייתי מנהל המחלקה. נכון.
(עמ' 7 לפ' הדיון)
10.
— סוף עמוד 9 —
טוענת המשיבה כי על פי סעיף 6 לחוק דמי מחלה עמלות אינן חלק מהשכר לצורך דמי מחלה. טעות בידה של המשיבה שכן על פי החוק והפסיקה מעסיק מחויב לכלול את רכיב העמלות בתשלום דמי מחלה ודמי חופשה המשולמים לעובד (עת"צ (ארצי ) 48841-06-18 חיים כהן – איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, [נבו] ניתן ביום 7.6.2023. שם סעיף 47).
11. עוד טוענת המשיבה כי היא מיטיבה עם העובדים ומשלמת לעובדים דמי מחלה מהיום הראשון בשיעור של 100% והמבקש לא הציג אישורי מחלה. אין בידינו לקבל טענה זו. המשיבה שילמה למבקש ימי מחלה לא מתוך נדיבותה, אלא ככל הנראה כיוון שהציג אישורי מחלה כנדרש בחוק. על המעסיק לכלול עמלות מכירה בחישוב דמי המחלה, שכן עמלות אלו נחשבות לחלק מהשכר הרגיל, וזאת ללא קשר להחלטת המעסיק המיטיבה לשלם דמי מחלה כבר מהיום הראשון.
תום לב
12. על פי פסיקת בית הדין הארצי בבחינת התנאי של "ייצוג הולם" לפי סעיף 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, יש להעניק משקל מכריע לניסיונו ולמקצועיותו של עורך הדין המייצג, ולא ליכולותיו האישיות או לזיכרונו של התובע המייצג. העובדה שהתובע המייצג אינו בקיא בכל פרטי כתבי הטענות או סובל מקשיי זיכרון אינה פוסלת אותו מלשמש כתובע מייצג, כל עוד האינטרס של הקבוצה מוגן על ידי ייצוג משפטי הולם:
"נוסיף כי חשיבות תכליתו של תנאי הייצוג ההולם, שהיא להבטיח שעניינם של חברי הקבוצה לא ייפגע, אינה מוטלת בספק. אולם לא מצאנו כי התנהלות המערערת במסגרת הבקשה לאישור מעלה חשש כי עניינם של חברי הקבוצה ייפגע, וזאת גם בשים לב לכך שאת עיקר המשקל בבחינת תנאי הייצוג ההולם יש לשים על בא כוח המערערת ולא על המערערת עצמה כתובעת מייצגת. כך כותב בהקשר זה המלומד אלון קלמנט:
"הגישה שהנחתה את ועדת המשנה לעניין תובענות ייצוגיות הייתה שאין להתמקד בתובע המייצג בשלב הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, מאחר שתפקידו בהגשת התובענה ובניהולה אינו משמעותי. מנגד, יוזמת ההליך ומי שתקבל את ההחלטות העיקריות במהלכו, לרבות החלטות הנוגעות לפשרה אפשרית, היא עורכת הדין, ולכן הוחלה הדרישה לייצוג הולם ובתום לב, גם עליה. מטבע הדברים, הדרישה העיקרית מעורכת הדין, כנותנת שירות מקצועי, היא דרישת הייצוג ההולם, ואילו דרישת תום הלב מתמקדת בתובע המייצג…".
יפים לענייננו גם הדברים שאליהם מפנה המערערת מתוך עניין טצת:
"יש למנוע הפיכת הדיון המקדמי ב'כשירות' התובע הייצוגי לדיון העיקרי. יש למנוע מחברה נתבעת ומנושאי משרה בה, שאין להם הגנה טובה לגוף התובענה, למקד את מרב המאבק בשלב המוקדם באשר לזהות התובע הייצוגי".
(עת"צ (ארצי ) 64554-05-22 רחל פרץ – חברת אלבר ציי רכב בע"מ, [נבו] ניתן ביום 27.8.2023. שם סעיף 89).
— סוף עמוד 10 —
13. טוענת המשיבה כי המבקש דיווח דיווחים כוזבים. טענות אלו לא הוכחו. הוכח ע"י המשיבה כי המבקש עבד בעבודה נוספת כעולה מתמונות שצורפו מחתונות ומאירועים שאותם צילם המבקש ותודות והמלצות שניתנו למבקש על עבודתו המקצועית כצלם (נספח 23 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבה) אך אין חולק כי המבקש מכר וקיבל בונוסים בגין מכירותיו. המבקש הפר את התחייבותו בהסכם ההעסקה לפיה לא יעבוד בעבודה אחרת אלא באישור החברה (סעיף 1.20) ברם לא הוכח כי ביצוע העבודה הנוספת נעשתה על חשבון שעות העבודה במשיבה. לא מצאנו כי יש בכך כדי לשלול את זכויותיו הסוציאליות של המבקש ושל חברי הקבוצה.
התאמת התובענה לדיון כתובענה ייצוגית
גודל הקבוצה
14. המשיבה טוענת לשונות רבה בין העובדים ולגודל קבוצה קטן. עם זאת, העילה המרכזית בבקשה – אי תשלום זכויות סוציאליות (פנסיה, חופשה, מחלה, פיצויי פיטורים) בגין רכיב העמלות – היא עילה מהותית ואחידה ביסודה. הודאת עד המשיבה, מר שי השמשוני, כי העמלות שולמו "מהשקל הראשון" ללא תלות ברף מינימלי או תנאים מיוחדים (פרוטוקול דיון מיום 13.1.2025, עמ' 18, שורות 28-27), מחזקת את הטענה להומוגניות בבסיס הזכאות לעמלות. קיומה של שיטה אחידה לתשלום העמלות (לרבות, על כל מכירה, ללא רף) מהווה מכנה משותף מהותי לכלל חברי הקבוצה ביחס לעצם זכאותם לעמלות, גם אם שיעורי העמלות הספציפיים או מודלי התגמול השתנו בין עובדים או תפקידים. שאלות אלו ניתנות לבירור במסגרת הליך ייצוגי באמצעות מינוי ממונה לחישובים פרטניים.
15. אם כן, המשיבה הראתה באמצעות טופס 106 (נספח א' לתשובה) כי לכל היותר הועסקו במשיבה 47 עובדים אשר הועסקו במכירות וקיבלו בונוסים.
16. עוד טוענת המשיבה כי גם בתוך הקבוצה היו רק 5 עובדים שהיו אחראים על 90% מהמכירות ו-42 עובדים היו אחראים על 10% מהמכירות. לכן, טוענת הנתבעת, קיימת שונות בתוך הקבוצה.
17. יוער כי העובדה כי הייתה תחלופה של עובדים יכולה להשליך על חבות המשיבה להפרשות פנסיה, שכן חובת ההפרשה חלה רק לאחר 6 חודשים בהיעדר קרן פעילה אולם הדעת נותנת כי עובד שעבד במשך פחות מ- 6 חודשים, לא ימהר להגיש תביעה כנגד מעסיקתו בשל הסכומים הנמוכים המגיעים לו בגין חופשה ומחלה.
18. אף אם מדובר ב- 47 עובדים אין הדבר חוסם את המבקש מלהגיש את הבקשה. בתובענות בתחום דיני עבודה אינה נמדדת במספר חבריה או בגובה הנזק לכל חבר קבוצה בשונה מתביעות ייצוגיות בתחום האזרחי הכללי.
— סוף עמוד 11 —
19. זאת ועוד, טענת המשיבה כי גודל הקבוצה קטן מ-50 אינה סוף פסוק. גם קבוצה קטנה יותר יכולה להתאים לתובענה ייצוגית, במיוחד כאשר מדובר בעילה מהותית, וכאשר ישנו חשש מעובדים שיימנעו מלתבוע באופן פרטני. המשיבה הודתה כי לא התנהלו כנגדה תביעות אישיות:
עו"ד וקרט: תגיד לי, הגישו נגדכם תביעות אישיות כלשהן?
העד, מר השמשוני: אני לא מכיר.
עו"ד וקרט: אתה לא מכיר שום תביעה אישית שהוגשה.
העד, מר השמשוני: אני לא מכיר. לא בתקופתי בוודאות, ולפני כן אני לא,
עו"ד וקרט: לא הגישו תביעות אישיות. גברתי, לגבי השעות הנוספות אני לא שואל, אני לא חושב שיש טעם מראש בפסיקה שאני אאריך.
(עמ' 25 לפ')
20. העובדה שהייתה תחלופת עובדים גבוהה (כפי שהעיד מר השמשוני) דווקא תומכת בכך שעשויים להיות עובדים רבים שנפגעו, גם אם תקופת העסקתם הייתה קצרה.
החישובים
21. טוענת המשיבה (בסעיף 23 לתשובתה) כי המבקש הציג תחשיבים מבלי שערך כל בדיקה של תקופת העבודה של כל אחד מחברי הקבוצה, מספר ימי המחלה החופשה ששולמו להם לאורך תקופת העבודה, מספר ימי החופשה והמחלה שאותם עובדים ניצלו או נפדו על ידם וכאשר חלק מחברי הקבוצה אינם זכאים כלל לפיצויי פיטורים כיוון שהועסקו פחות משנה או שעזבו מרצונם ולא יהיו זכאים לפיצויי פיטורים אולם אופיה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא להראות בשלב זה באופן לכאורה שאכן חברי הקבוצה קופחו. ברור שלא ניתן בשלב זה לפרט נתוני כל חבר וחבר בקבוצה.
22. המבקש מתבסס על ממוצע עמלות חודשי בגובה של 3,000 ₪, אך לטענת המשיבה לא הציג תחשיב לעניין זה. כמו כן, למבקש הועברו תקופות ההעסקה של העובדים והוא לא לקח נתון זה בחשבון בתחשיביו. לא ניתן הסבר לשיטת חישוב ממוצע הבונוסים בסך 3,000 ש"ח על ידי המבקש. אכן לא נעשה למעשה תחשיב אחד שעליו נתמכת בקשת האישור, אשר מתבסס על נתוני אמת אך מבדיקה שערכנו בתלושי השכר לשנת 2021 אכן ממוצע של הפרמיה, פרמיה א' של המבקש הוא כ- 3,000 ₪ כאשר בשנים קודמות הממוצע היה אף גבוה יותר.
23. כך או כך, יהיה צורך לערוך חישוב פרטני לכל חבר קבוצה
— סוף עמוד 12 —
פיצויי פיטורים
24. המבקש תבע רכיב הפיצויים בקרן הפנסיה וגם פיצויי פיטורים. מדובר בכפל תביעה. ברור כי עובד לא יזכה לכפל רכיבים במקביל אולם עניין זה ידון בשלב של דיון בתובענה עצמה.
זכויות סוציאליות בגין עמלות
25. המשיבה לא הציגה גרסה סדורה המגובה במסמכים (למשל, תלושי שכר מפורטים או הסכמי העסקה המבהירים את אופן חישוב הזכויות) הסותרת את טענת המבקש כי זכויות סוציאליות לא שולמו לו על בסיס העמלות.
26. טענת המשיבה כי דמי חופשה ודמי מחלה שולמו על העמלות, ללא תיעוד ברור בתלושי השכר, אינה מספקת. נטל ההוכחה כי זכויות שולמו כדין מוטל על המעסיק. בהיעדר פירוט בתלוש השכר, קשה לקבל טענה זו. יתר על כן, נראה כי נושא זה נותר ללא מענה מספק מצד המשיבה (ראו גם פרוטוקול דיון מיום 13.1.2025, עו"ד וקרט, שורות 19-21, עמ' 21: "הייתי מצפה שכזה דבר מהותי היה צריך להיות בתצהיר תשובה מטעמך… ואתה מעלה פה משהו שאפילו התובע לא התייחס אליו").
27. העמלות, כפי שהוצגו, שולמו "מהשקל הראשון" ללא תלות ביעדים מיוחדים, ומהוות רכיב קבוע ומשמעותי משכר העובדים. לפיכך, יש לראות בהן חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויות סוציאליות.
28. הסתלקות מרכיב השעות הנוספות: בית הדין מקבל את הסתלקות המבקש מרכיב תשלום בעד שעות נוספות. לפיכך, רכיב זה אינו חלק מהתובענה הייצוגית.
29. טענת ההתיישנות תיבחן לגבי כל חבר קבוצה באופן פרטני בעתיד ככל שהתובענה תתקבל.
סוף דבר
30. לנוכח האמור, הננו קובעים כי קיימת תשתית מספקת לאישור התובענה הייצוגית, למעט רכיב השעות הנוספות ממנו הסתלק המבקש.
31. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת, למעט רכיב השעות הנוספות.
32. הקבוצה: כל מי שהועסק אצל המשיבה כנציג מכירות ו/או מנהל מכירות, בתקופה שבע שנים טרם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית ועד למועד מתן פסק הדין, ואשר שולמו לו עמלות מכירה, ולא שולמו לו בגינן זכויות סוציאליות (הפרשות פנסיה, דמי חופשה, פדיון חופשה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים).
— סוף עמוד 13 —
33. עילות התביעה המאושרות: אי תשלום הפרשות פנסיה, דמי חופשה, פדיון חופשה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים בגין רכיב העמלות.
34. הסעד הקבוצתי הנתבע לקבוצה: 1,950,326 ₪.
18. כל חבר בקבוצה המבקש שלא להיכלל בה יגיש על כך הודעה לבית הדין בתוך 45 ימים מהיום בו יפרסם המבקש את דבר אישור התובענה, כמפורט להלן.
19. נוסף על כך יפרסם המבקש בשני עיתונים יומיים מודעה בה יפורטו הפרטים הבאים:
א. תמצית החלטת בית הדין לאישור התובענה כייצוגית.
ב. פרטים המנויים בסעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות.
ג. האפשרות ליתן הודעה בדבר יציאה מן הקבוצה בתוך 45 ימים.
20. המבקש יגיש העתק מהמודעה לאישורו של בית הדין בתוך 14 יום מהיום.
21. המבקש אף יודיע למנהל בתי המשפט על דבר אישור התובענה כייצוגית בצירוף העתק מהחלטה זו.
35. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בגין הליך האישור בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בשיעור 50,000 ₪.
ניתן היום, ז' שבט תשפ"ו, (25 ינואר 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
מר יוחנן צנגן,
נציג ציבור (מעסיקים)
אריאלה גילצר-כץ,
שופטת בכירה
הוקלד ע"י: אסף כהן
