הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
14642-04-18 | בית משפט השלום בבאר שבע | רחלי טיקטין עדולם | 2020-03-19
התובעת: רחל לוי | הנתבעת: תמר אסף
ייצוג רחל לוי: עו״ד מאיר סויסה
סכסוך עסקי אינו מעניק היתר להשפיל בעלת עסק בפני אנשים אחרים. בפסק דין של בית משפט השלום בבאר שבע נדונה תביעה בעקבות ויכוח קולני בחנות בגדים, שבמהלכו הנתבעת חזרה על כינוי המייחס לתובעת חוסר יושר. בית המשפט קבע כי האמירה, שנשמעה בפני אחרים, הייתה לשון הרע. הוא קבע גם שהצגת סרטון מהאירוע לספק הייתה פרסום פוגעני נוסף.
הרקע: מחלוקת על סחורה, חוב ושיקים
בין הצדדים התגלעה מחלוקת עסקית על סחורה שסופקה לחנות, תשלומים ושיקים. כל אחת הציגה גרסה שונה לגבי מצב הסחורה, אופי השיקים והחוב. המחלוקת העסקית הוסדרה בפשרה בהליך נפרד. מאחר שהפשרה כללה הסכמות משני הצדדים ולא הכריעה מי צודקת בכל טענה, בית המשפט הבהיר שלא יכריע מחדש בכל פרטי הסכסוך. הוא בחן את תביעת לשון הרע בהנחה שלכל צד היו טענות מוצדקות וגם טענות שאינן מוצדקות.
עוד קודם לאירוע התכתבו הצדדים באופן חריף. בית המשפט ציין שגם התובעת השתמשה בהתכתבות בביטויים פוגעניים. הרקע הזה לא הכריע את התביעה, אך נלקח בחשבון בהמשך בקביעת הפיצוי.
מה הוכח באירוע בחנות?
הנתבעת הגיעה לחנות, והצדדים ניהלו ויכוח סוער על המחלוקת העסקית. בית המשפט צפה בשלושת הסרטונים שתיעדו חלק מהאירוע ושמע עדויות. הוא קבע שהנתבעת חזרה על כינוי המייחס לתובעת חוסר יושר, ושתי עדות שמעו אותו: אחת שהתה בתוך החנות ואחת שמעה את הוויכוח מחוץ לה.
גם ילדים שהיו במקום שמעו את הוויכוח, אך בית המשפט לא מצא שהוכח כי שמעו את הכינוי המסוים. ההבחנה חשובה: עצם נוכחותם ושמיעת חילופי הדברים אינה מוכיחה ששמעו כל אמירה שנאמרה בהם.
בית המשפט הסביר כי די בכך שהאמירה נאמרה לאדם אחד מלבד מי שעליה נאמרה כדי שתתקיים דרישת הפרסום בהליך אזרחי. במקרה זה נקבע שהאמירה נאמרה בנוכחות שתי עדות. בית המשפט הוסיף כי אמירה המייחסת חוסר יושר לבעלת חנות, בתוך העסק ולעיני אחרים, עלולה לבזות אותה ולפגוע במשלח ידה.
הצגת הסרטון לספק והגנת האמת
התובעת טענה שהנתבעת הפיצה את הסרטונים ופגעה בשמה בפני ספקים. הנתבעת הודתה שהראתה את הסרטונים לספק, אך הכחישה שמסרה לו עותק. בית המשפט קיבל את הקביעה שהצגת הסרטון לאותו ספק שימשה להכפשת התובעת בפניו. הוא לא קבע שהספק קיבל עותק, ולא קבע שהסרטון הופץ בתפוצה רחבה.
הנתבעת טענה שהדברים היו אמת ושמדובר בביקורת לגיטימית. בית המשפט לא קיבל את הגנת האמת. הפשרה בהליך העסקי לא קבעה שהצדדים יצאו צודקים או אשמים, וההסכמות בה לא הוכיחו שהתובעת פעלה במרמה. בין היתר, הן כללו הסדרה של חוב והשבת שיק לתובעת.
במהלך ההליך טענה הנתבעת שהתובעת היא שכינתה אותה בכינוי דומה בסרטון. לאחר צפייה מחודשת, בית המשפט קבע שהתובעת שאלה כיצד הנתבעת מציגה אותה, ולא הפנתה את הכינוי אל הנתבעת. הקביעה הזו נשענה על צפייה בסרטונים ועל ההקשר של הדברים.
הנזק הנטען והפיצוי
התובעת טענה שהאירוע הוביל לסגירת החנות ולפגיעה בבריאותה. בית המשפט קבע שטענות אלה לא הוכחו: לא הוצגה תשתית שהוכיחה קשר סיבתי בין האירוע לסגירת העסק, ולא הוגשה חוות דעת רפואית לתמיכה בטענה לפגיעה בריאותית. עם זאת, התביעה כללה בקשה לפיצוי ללא הוכחת נזק.
בקביעת הסכום שקל בית המשפט שיקולים לשני הכיוונים. מצד אחד, היה מדובר בוויכוח שנבע מסכסוך עסקי קודם, גם ההתכתבויות לפניו היו קשות, והתובעת השתתפה בוויכוח בחנות ואף עודדה בשלב מסוים את התיעוד. מצד אחר, הנתבעת יכלה לבקש לנהל את השיחה בפרטיות, והסכסוך העסקי לא הצדיק הכפשה בפני אנשים אחרים. בית המשפט הביא בחשבון גם את מי ששמע את האמירה ואת הצגת הסרטון לספק.
התובעת ביקשה 200,000 ש״ח. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם פיצוי כולל של 15,000 ש״ח בגין לשון הרע, ולא פיצוי נפרד לכל פרסום. הטענה להפרת פרטיות לא הוכרעה לגופה; בית המשפט ציין שאין מקום לפסוק כפל פיצוי בגין אותו אירוע.
הסכומים שנפסקו ומה ניתן ללמוד
בנוסף לפיצוי, בית המשפט הורה על תשלום שכר טרחת עורך דין בסך 5,850 ש״ח ועל השבת אגרת בית המשפט בתוך 30 יום מיום הדרישה. מוקדם יותר בהליך נפסקו 1,170 ש״ח הוצאות בשל איחור בהגשת תביעה שכנגד; פסק הדין אינו מציין במפורש למי יועד סכום זה. פסק הדין מורה על תשלומים אלה, אך אין בו מידע אם בוצעו בפועל.
המקרה ממחיש את ההבדל בין עצם קיומו של סכסוך עסקי לבין הדרך שבה צדדים מבטאים אותו בפני אחרים. בית המשפט לא התעלם מהתנהלות התובעת ומהרקע הקשה, אך קבע שאין בכך כדי להצדיק את הפרסום הפוגעני. סכום הפיצוי במקרה מסוים תלוי במכלול נסיבותיו, ובכלל זה תוכן הפרסום, היקפו והתנהלות הצדדים.
לקריאת פסק הדין המלא – 14642-04-18
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
