בקשת התובעים למשוך את תביעת לשון הרע – וההכרעה בהוצאות

ההליך הסתיים בדחיית תביעת לשון הרע לאחר שהתובעים ביקשו למשוך אותה. פסק הדין הכריע בהוצאות ובהחזר האגרה, אך לא בשאלה אם הפרסום הקים עילת לשון הרע.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

התביעה נדחתה לאחר שהתובעים ביקשו למשוך אותה והנתבע עמד על דחייתה. בית המשפט לא הכריע בשאלת האחריות לפרסום או בזכאות לפיצוי, וחייב את התובעים יחד ולחוד ב-5,500 ש״ח הוצאות ושכר טרחה. נוסף לכך הורה על החזר אגרה בניכוי הסכום המינימלי הקבוע בתקנות.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

22596-02-20 | בית משפט השלום בתל אביב – יפו | אפרת בוסני | 2022-01-31

צד תובע: ההתאחדות הישראלית לצלילה, דרור בלוך, רון כהן, דנה ברנד, אילן ביטון, זאב אריאל, איציק רינגלר, אייל גראואר, אילנה נאורי, אבי אלון | צד נתבע: רן אמיתי

פסק הדין לא הכריע אם הפרסום שביסוד תביעת לשון הרע אכן הקים עילת תביעה. ההליך הסתיים לאחר שהתובעים ביקשו למשוך את התביעה, והנתבע עמד על כך שהיא תידחה. בית המשפט דחה אותה והכריע במחלוקת שנותרה בין הצדדים: ההוצאות.

בקשת המשיכה וההחלטה לדחות את התביעה

בדיון מיום 27 בינואר 2022 הודיעו התובעים, לאחר שהסכימו להמלצת בית המשפט, כי הם מבקשים למשוך את התביעה. הם הותירו לשיקול דעת בית המשפט את השאלה אם ההליך יימחק או יידחה. הנתבע ביקש שהתביעה תידחה, ובית המשפט קיבל עמדה זו. לכן התוצאה האופרטיבית הייתה דחיית התביעה, ולא מחיקה.

המשמעות של ההחלטה מוגבלת לתוצאה הדיונית: בית המשפט לא קבע אם הפרסום היה לשון הרע, אם הנתבע אחראי לו, או אם התובעים זכאים לפיצוי. ממילא לא נפסק פיצוי בגין לשון הרע.

הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין

בעניין ההוצאות הנתבע ביקש לקבל את מלוא שכר הטרחה ששילם, בסך 19,890 ש״ח, וכן הוצאות בסך 2,925 ש״ח בגין הדיון האחרון. הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ההוצאות לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

בית המשפט ציין כי שקל את טענות הצדדים, את שכר הטרחה הנתמך באסמכתאות, את דחיית התביעה ואת השלב שבו היא נדחתה. בסופו של דבר חויבו התובעים, יחד ולחוד, לשלם לנתבע 5,500 ש״ח כהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. זהו חיוב בהוצאות, ולא פיצוי בגין פרסום לשון הרע.

נקבע כי הסכום ישולם בתוך 30 יום. אם לא ישולם במועד, יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין.

החזר האגרה והיקף פסק הדין

בית המשפט הורה גם על החזר אגרה לתובעים באמצעות בא כוחם, בניכוי הסכום המינימלי הקבוע בתקנות. פסק הדין אינו מציין את סכום ההחזר, ואינו קובע אם ההחזר בוצע בפועל.

זהו פסק דין שעסק בסיום ההליך ובהוצאות בעקבות בקשת התובעים למשוך את התביעה. הוא אינו מכריע במחלוקת המהותית בדבר הפרסום, והסכום שנפסק משקף הוצאות בלבד. שאלות אלה עשויות להיבחן אחרת במקרים אחרים, בהתאם לנסיבותיהם.

לקריאת פסק הדין המלא – 22596-02-20

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

<h2>המסקנה מפסק הדין</h2><p>התביעה נדחתה לאחר בקשת התובעים למשוך אותה, אך שאלת האחריות לפרסום לא הוכרעה. נפסקו הוצאות ושכר טרחה בסך 5,500 ש״ח, והורה על החזר אגרה חלקי.</p>

שאלות נפוצות

לא. התביעה נדחתה לאחר שהתובעים ביקשו למשוך אותה, ובית המשפט לא הכריע בשאלת האחריות לפרסום או בזכאות לפיצוי.

התובעים הותירו לבית המשפט את הבחירה בין מחיקה לדחייה. הנתבע עמד על דחיית התביעה, ובית המשפט קיבל עמדה זו.

נפסקו 5,500 ש״ח עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, לחובת התובעים יחד ולחוד. זהו חיוב בהוצאות ולא פיצוי בגין לשון הרע.

הנתבע ביקש את שכר הטרחה ששילם, בסך 19,890 ש״ח, וכן 2,925 ש״ח בגין הדיון האחרון. בית המשפט פסק בסופו של דבר 5,500 ש״ח.

בית המשפט ציין כי שקל את טענות הצדדים, את שכר הטרחה הנתמך באסמכתאות, את דחיית התביעה ואת השלב שבו היא נדחתה.

כן. בית המשפט הורה להחזיר לתובעים את האגרה באמצעות בא כוחם, בניכוי הסכום המינימלי הקבוע בתקנות. פסק הדין אינו מציין את סכום ההחזר או אם הוא בוצע.

נסכם...

התובעים ביקשו למשוך את התביעה, והנתבע עמד על דחייתה. בית המשפט דחה את התביעה, מבלי להכריע באחריות לפרסום או בפיצוי. נפסקו 5,500 ש״ח הוצאות ושכר טרחת עורכי דין לחובת התובעים יחד ולחוד, והורה על החזר אגרה בניכוי הסכום המינימלי בתקנות.