הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
15771-09-19 | בית משפט השלום ברחובות | ישראל פת | 2022-10-19
צד תובע: אירית וידל | צד נתבע: יעקב מצלאווי
ייצוג תובעים: עו״ד חיים אברגל | ייצוג נתבעים: עו״ד אביגדור יואל
בית משפט השלום ברחובות קיבל תביעת לשון הרע בעקבות שבעה פרסומים בפייסבוק, שנעשו בעיקר בשנים 2018–2019, ומועדו של אחד מהם אינו ידוע. הפרסומים כללו טענות שלפיהן התובעת סייעה לכאורה לתומכים פוליטיים בענייני מס, לצד התבטאויות מבזות כלפיה וכלפי בני משפחתה. בית המשפט קבע שהטענות החמורות לא הוכחו ושכוונת הנתבע הייתה לפגוע. נפסק פיצוי גלובלי בסך 100,000 ש״ח, בעוד שהתביעה הועמדה על 150,000 ש״ח.
הטענות והראיות שנבחנו
הנתבע טען כי הפרסומים היו ביקורת לגיטימית על רקע מאבק פוליטי והתנכלויות שלטענתו חווה מצד גורמים בעיר. הוא הציג את הטענה בדבר טיפול בחובות מס כעניין ציבורי, וטען שהדברים נשענו על מידע שקיבל מאחרים. בית המשפט לא קיבל את ההסברים: הנתבע התקשה לפרט כיצד הגיע לסכום שייחס לטיפול בחובות, הודה שלא ערך חישוב מדויק, ובהמשך הציג הערכות שונות. הוא גם לא הצביע על בדיקה שערך לפני הפרסום.
בית המשפט בחן גם עדויות שהובאו לתמיכה בטענות. עד מרכזי מטעם הנתבע מסר גרסה על אירוע שלפי טענתו התרחש עשרות שנים קודם לכן, אך התקשה לקבוע מתי אירע ולא הציג מסמכים התומכים בה. בית המשפט מצא את עדותו בלתי מהימנה, בין היתר בשל חוסר העקביות והעימות הפוליטי שלו עם בעלה של התובעת. רוב העדים הנוספים שהנתבע ביקש להביא לא התייצבו. בהיעדר תשתית ראייתית, נקבע שטענות בדבר מעשה פלילי או סיוע פסול לא הוכחו.
ביקורת ציבורית לעומת פגיעה אישית
בית המשפט הבחין בין ביקורת על נבחר ציבור לבין פרסום על בת זוגו. נקבע כי עצם היות התובעת רעיית ראש עיר אינה הופכת אותה לאשת ציבור, והיא עצמה עובדת מדינה. בית המשפט ציין שטענה בדבר התנהלות בתחום המס עשויה לעורר עניין ציבורי אילו היה לה בסיס, אך הבסיס לא הוכח במקרה זה. כינויי הגנאי, לעומת זאת, לא עסקו בשאלה ציבורית לגופה.
הנתבע טען כי חלק מהדברים נגעו לבני משפחת התובעת ולא אליה. בית המשפט דחה את הטענה בהקשר של הפרסומים שנדונו, וקבע שיש לקרוא אותם יחד ובהקשרם: האמירות על בני המשפחה שימשו גם להשפלת התובעת ולפגיעה בשמה. נקבע כי הנתבע הודה בפרסומים ובכוונה לבזות ולהשפיל, וכי לא היה לו קשר אישי עם התובעת ולא נעשתה בדיקה שלה או מול גורם מתאים לפני הפרסום.
בית המשפט דחה את הגנת אמת בפרסום ואת טענות תום הלב והבעת הדעה. הוא דחה גם את טענת זוטי הדברים. בין היתר, נדחתה הטענה שלפיה פרסום בקבוצת פייסבוק הוא זניח משום שהוא חולף או נטמע בתגובות אחרות. נקבע כי לקבוצה אלפי חברים. מנגד, העובדה שלא נלוו לפרסומים תגובות משתמשים הובאה בחשבון כשיקול מקל בעל משקל נמוך, ולא שינתה את הקביעה שמדובר בפרסומים פוגעניים.
כוונה, פיצוי והוצאות
בקביעת הפיצוי נתן בית המשפט משקל לכך שמדובר בסדרה של שבעה פרסומים, שחזרה על טענות חמורות ושילבה התבטאויות פוגעניות. נקבע שהפרסומים נעשו בכוונה לפגוע, וכי הנתבע לא התנצל והוסיף לפרסם אמירות פוגעניות לאחר שנשלחה אליו התראה וגם במהלך ההליך. הפרסומים המאוחרים הוזכרו כראיה להתנהלות ולכוונה, אך בית המשפט קבע שלא ניתן לפסוק סעד בגינם במסגרת התביעה.
הפיצוי נפסק ללא הוכחת נזק: 50,000 ש״ח בגין הפרסום, ועוד 50,000 ש״ח בשל הכוונה לפגוע. הסכום הכולל של 100,000 ש״ח הוא פיצוי גלובלי; בית המשפט לא חישב סכום נפרד לכל אחד משבעת הפרסומים. בית המשפט שקל גם נסיבות מקלות: השכלתו המצומצמת של הנתבע, חסרון הכיס שהוביל להחלפת עורכי דין ולהיעדר ייצוג, וההקשר הרגשי שהציג. בשים לב לנסיבות המקלות, נקבע לפנים משורת הדין שהפיצוי לא יישא ריבית והצמדה. נוסף עליו הורה בית המשפט לשלם 11,700 ש״ח שכר טרחת עורך דין, 3,750 ש״ח אגרת משפט ו-2,500 ש״ח הוצאות התייצבות לדיונים. נקבע כי הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים, ואם לא ישולמו במועד יחולו עליהם ריבית והצמדה כדין.
פסק הדין לא הורה על פרסום התנצלות, תיקון או הסרה. במהלך הדיון מסר הנתבע שהפרסומים הוסרו; פסק הדין אינו מציג זאת כביצוע של צו להסרה.
לקריאת פסק הדין המלא – 15771-09-19
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
