הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
16793-01-23 | בית משפט לתביעות קטנות בקריית שמונה | בכירה עביר גבריס | 2023-07-30
צד תובע: עקיבא כהן לוין | צד נתבע: עיריית קרית שמונה
בית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה דן בתביעה שכללה מחלוקת על חיובי ארנונה, עיקול שהוטל על חשבון בנק וטענה ללשון הרע. התוצאה הייתה חלקית: בית המשפט קבע כי העיקול, שהופנה לבנק בזמן שבקשת התובע לפטור מארנונה נותרה בבדיקה, היה פגם המצדיק לראות בו לשון הרע. נפסקו לתובע 4,000 ש״ח.
הטענה על חיובי הארנונה לא הוכרעה לגופה
לטענת התובע, הדירה לא הייתה מאוכלסת עד אמצע יולי 2022, ולמרות זאת נדרש לשלם ארנונה החל מנובמבר 2021. הוא ביקש לבטל את החיוב ולהשיב כספים שנגבו. בית המשפט מחק את רכיב התביעה הזה מחוסר סמכות עניינית, משום שתקיפה של החלטה מנהלית בעניין חיובי ארנונה נתונה למסלול אחר. לכן פסק הדין לא הכריע אם התובע היה חייב בארנונה בתקופה שבמחלוקת.
התביעה שנותרה לדיון עסקה בעיקול שהוטל על חשבון התובע בבנק הפועלים ביום 7 באוגוסט 2022. התובע טען כי העיקול גרם לפגיעה בשמו וביכולת הפעולה הבנקאית שלו. בית המשפט לא קיבל את טענות הנזק הבנקאי כעובדות מוכחות, אך בחן בנפרד אם עצם הטלת העיקול הייתה פגומה.
הבקשה לפטור הייתה עדיין בבדיקה
בית המשפט מצא כי התובע קיבל דרישת תשלום לפני הטלת העיקול: לדבריו, הוא מצא את חשבונות הארנונה ואת הדרישה בתיבת הדואר ביום 13 ביולי 2022. כלומר, ההכרעה לא התבססה על כך שלא נשלחה אליו דרישה כלל.
הנקודה המכרעת הייתה מה קרה לאחר קבלת הדרישה. בית המשפט קיבל כי ב־27 ביולי פנה התובע לעירייה בבקשה לפטור מארנונה עד 14 ביולי, וצירף מסמכים לתמיכה בטענתו שהדירה לא הייתה מאוכלסת קודם לכן. בתגובה מ־27 ביולי ביקשה מחלקת הגבייה מסמך נוסף הנוגע לשוכר. העיקול הוטל ב־7 באוגוסט, ובית המשפט קבע כי באותה עת טרם ניתנה החלטה בבקשה. תגובה נוספת של מחלקת הגבייה, מ־21 באוגוסט ולאחר הטלת העיקול, ציינה שהמסמכים בבדיקה וביקשה שוב את המסמך.
העירייה טענה כי החיוב הפך לחלוט משום שלא הוגשה השגה במועד, וכי השומה הראשונה נשלחה כבר בנובמבר 2021. בית המשפט קבע שלא הוצגה ראיה לכך שהשומה נמסרה לתובע כדין, ולכן לא הוכח שניתנה לו אז הזדמנות להגיש השגה או שהחוב נעשה חלוט באותה שנה. בית המשפט גם לא קיבל את הטענה שהיה על התובע לפנות לגורם מסוים אחר בעירייה: לא הוצגה לה ראיה, ומחלקת הגבייה לא הפנתה את התובע לגורם אחר, אף שהשיבה לפניותיו וביקשה מסמכים נוספים.
על בסיס נסיבות אלה קבע בית המשפט כי נפל פגם בהטלת העיקול לפני השלמת הבדיקה. הוא ראה בעיקול שנשלח לבנק לשון הרע המזכה בפיצוי. פסק הדין עוסק בנסיבות המסוימות של ההליך; אין בו קביעה שכל עיקול או כל מחלוקת על חיוב עירוני הם לשון הרע.
הנזקים הבנקאיים לא הוכחו
התובע ביקש, לפי טענתו, 34,599 ש״ח בגין נזקים ועוגמת נפש. הוא טען, בין היתר, לרישומים שליליים, לקושי בקבלת הלוואות ולסירוב לתשלום משכנתה. בית המשפט קבע שלא הוצגו ראיות מספקות לקיומם של חלק מהנזקים או לקשר סיבתי בינם לבין העיקול. בפרט, בדף חשבון שהוגש צוין כי סירוב המשכנתה נבע מהכנסות לא מספיקות; לא הוצג אישור בנקאי המקשר את הסירוב לעיקול. גם לא הובאה ראיה מספקת לטענות בדבר פגיעה בדירוג או חסימת ערוצי פעילות.
בעניין משך העיקול, העירייה הציגה מסמכים שלפיהם הכספים מומשו והודעת הסרת העיקול נשלחה לבנק ביום 19 באוקטובר 2022. התובע הציג התכתבות שבה הבנק ציין כי העיקול הוסר מהחשבון ב־14 בדצמבר, אך לא הובהר מתי הודעת הביטול התקבלה בבנק. בית המשפט קבע שגרסת העירייה בדבר שידור ההודעה באוקטובר לא נסתרה.
הפיצוי ומה ניתן ללמוד מההכרעה
לאחר ששקל את הפגם בהטלת העיקול לצד העובדה שהנזקים הבנקאיים הנטענים לא הוכחו, חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי של 4,000 ש״ח. נקבע כי התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, אחרת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום המלא.
ההבחנה החשובה בפסק הדין היא בין עצם קיומה של דרישת תשלום קודמת לבין השאלה אם ניתן היה להטיל עיקול כאשר בקשה לפטור שהוגשה לאחר הדרישה עדיין נבדקה. מנגד, קביעה שהעיקול היה פגום לא החליפה את הצורך להוכיח נזק כספי ואת הקשר שלו לעיקול. לכן נפסק פיצוי, אך לא מלוא הסכום שהתובע ביקש.
לקריאת פסק הדין המלא – 16793-01-23
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
