קנס נסיעה של 167 ש"ח הפך להליכי גבייה ולעיקול חשבון בנק של אישה שלא הייתה הנוסעת שקיבלה את הקנס. בפסק דין מיום 2.10.2026, בת"ק 3310-12-25 בהרן נ' אגד חברה לתחבורה בע"מ ואח', קבע בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון כי שורת כשלים בזיהוי החייבת ובמסירת ההתראות מצדיקה פיצוי משמעותי.
איך קנס של נוסע אחר הגיע לחשבון הבנק?
ב-16 ביוני 2024 פקח בתחבורה הציבורית מצא נוסע ללא כרטיס נסיעה מתאים. הנוסע מסר שם וכתובת בבת ים, אך מספר תעודת הזהות שמסר השתייך לאישה אחרת לגמרי. למרות אי-ההתאמה בין הפרטים, במקום לעצור ולברר למי שייך החוב, הוחלף שם החייב לשמה של בעלת מספר הזהות. בהמשך נשלחו מכתבי התראה על שמה לכתובת שמסר הנוסע, אף שמעולם לא התגוררה בה.
משלא שולם הקנס, נפתח תיק הוצאה לפועל בסך 167 ש"ח. לאחר ניסיונות מסירה שלא צלחו והליך של תחליף המצאה, הוטל עיקול על חשבון הבנק. התובעת גילתה על העיקול רק כשניסתה לבצע פעולות בנקאיות ונחסמה. לאחר שפנתה לחברה ושלחה צילום תעודת זהות התבררה הטעות, אך הסרת העיקול ארכה כשבועיים.
למה בית המשפט ראה בכך רשלנות חמורה?
הרשמת הבכירה דורון זיו-אב עמדה על שרשרת של כשלים: היעדר בדיקת תעודה מזהה בזמן הנפקת הקנס, התעלמות מפער גלוי בין השם למספר הזהות, שליחת התראות לכתובת שאינה כתובת התובעת והעברת פרטים משולבים ושגויים לפתיחת תיק ההוצאה לפועל. נקבע כי גוף פרטי שקיבל סמכויות אכיפה וגבייה מחויב ברמת זהירות גבוהה בעת הפעלתן.
בית המשפט לא קבע שהשימוש במאגרי המידע עצמו הפר חובה חקוקה, משום שלא הובאה תשתית ראייתית מספקת להכרעה בכך. גם הכשל במסירת ההתראה סווג כרשלנות בביצוע המסירה, ולא כהפרת חובה חקוקה נפרדת. ההבחנות הללו חשובות: האחריות לא נקבעה בשל כל הטענות שהועלו, אלא בשל ההתנהלות הרשלנית שהוכחה.
מתי עיקול שגוי עלול להוות לשון הרע?
בית המשפט הסביר כי פתיחת הליכי גבייה בגין חוב שאינו קיים עשויה לפגוע בשמו הטוב של אדם, משום שהיא מציגה אותו בפני אחרים, ובמיוחד גורמים פיננסיים, כמי שאינו פורע חובות. במקרה זה העיקול גרם גם לשינוי שלילי זמני בחיווי האשראי של התובעת. לאחר טיפול רשות האכיפה והגבייה תוקן החיווי, והתביעה נגדה נדחתה בהסכמה ללא הוצאות.
התובעת העידה על בהלה, בושה ומבוכה, על הצורך להודיע לגורמים שהיא משלמת להם כי תשלומים עלולים להתעכב, ועל פנייה לקרובי משפחה לעזרה. בית המשפט התרשם מעדותה ופסק 16,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש והפיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע, יחדיו, ולא כסכומים נפרדים המצטברים זה לזה. לכך נוספו 1,500 ש"ח הוצאות משפט.
לגבי חשש לפגיעה עתידית בתנאי הלוואה או משכנתה, לא נפסק פיצוי בהיעדר נזק מוכח. במקום זאת ניתן היתר לפיצול סעדים ביחס לנזק עתידי כזה, ככל שיתגבש.
מה אפשר ללמוד מהמקרה?
הסמכות להטיל קנסות ולגבות אותם אינה פוטרת חברה מבדיקת זהות בסיסית. כאשר קיימת סתירה בין שם, מספר תעודת זהות וכתובת, היא אינה פרט טכני שיש לעקוף כדי להמשיך בגבייה. עבור מי שנתקל בעיקול לא מוכר, חשוב לברר מיד את מקור החוב, לבקש את אסמכתאות הזיהוי והמסירה ולתעד את ההגבלות והנזקים שנגרמו.
לקריאת פסק הדין המלא בת"ק 3310-12-25 באתר LAWZ.
לקריאה נוספת: פסיקה נוספת בנושא עיקול חשבון בנק ולשון הרע.
הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
