הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
9527-09-17 | בית משפט השלום בראשון לציון | אבי סתיו | 2020-07-06
צד תובע: סמדר אזולאי, אביבה נורית פרידמן | צד נתבע: ספיר הדר פרץ
ייצוג ספיר הדר פרץ: עו״ד לילך אללוף | ייצוג תובעים: עו״ד זיו אנג'ל
מחלוקת על שכירת דירה ועל מצב זרם המים הגיעה לפייסבוק, ומשם לבית המשפט. בפסק הדין נדונה שאלה מעשית: האם העובדה שהמידע הבסיסי על הסכסוך נמצא נכון מאפשרת גם להשתמש בכינויים פוגעניים כלפי הצד השני? בית המשפט השיב בשלילה, תוך הבחנה בין תיאור עובדתי שיש בו תועלת לציבור לבין תוספות אישיות וחריפות שאינן נחוצות להעברת האזהרה.
מה הוביל לפרסום?
לפי פסק הדין, הנתבעת ובן זוגה חתמו על הסכם לשכירת דירה לאחר שנמסר להם כי זרם המים בה חלש. כמה ימים לאחר מכן, כשהגיעה הנתבעת לדירה, היא מצאה לטענתה שהזרם נחלש עוד והפך לטפטוף. בהמשך התגלעה מחלוקת גם על החזרת התשלום ששולם עבור החודש הראשון.
הנתבעת פרסמה פוסט פתוח לציבור שתיאר את המשא ומתן, את בעיית המים ואת המחלוקת הכספית, והזהיר מפני שכירת הדירה. לצד התיאור היא השתמשה בכינויי גנאי וייחסה לתובעות נטילת כספים שלא כדין. לפוסט צורפו תמונות של התובעות ושל הסכם השכירות. לפי פסק הדין, הפוסט הוסר לאחר שנשלח מכתב התראה.
התובעות ביקשו פיצוי בסך 100,000 ש״ח וכן פרסום התנצלות. הצדדים ויתרו על חקירות, ופסק הדין ניתן על בסיס כתבי הטענות, התצהירים והסיכומים.
המידע על המים הוכר כאמת שיש בה עניין לציבור
בית המשפט בחן בנפרד את תיאור השתלשלות העניינים ואת הכינויים שנלוו אליו. לגבי המידע העובדתי והאזהרה לשוכרים פוטנציאליים, נקבע כי הנתבעת הוכיחה שלא נמסר גילוי מספיק על כך שזרם המים הולך ונחלש. בית המשפט בחן, בין היתר, שיחה והתכתבויות בין הצדדים. הוא מצא כי אחת התובעות אישרה למעשה שהזרם בעת הצגת הדירה היה חלש יותר מכפי שהיה לאחר תיקון קודם, ולא מצא בהתכתבויות הכחשה ברורה לכך שלא נמסר לנתבעת שהמצב מידרדר.
נקודה חשובה הייתה ההבדל בין ידיעה שהזרם חלש לבין ידיעה שהוא ממשיך להיחלש. בית המשפט קיבל שהתובעות טענו שהנתבעת ידעה על בעיית מים והסכימה לשכור את הדירה למרות זאת, אך קבע שאין בכך כדי לשלול את הטענה שלא נמסר לה על ההחמרה. בהתאם לכך נקבע כי אי-הגילוי היה משמעותי מבחינה אובייקטיבית, וכי הנתבעת הייתה זכאית לבטל את החוזה. עם זאת, בית המשפט הדגיש שאין בקביעה זו כדי לקבוע שהתובעות פעלו בחוסר תום לב במובן הסובייקטיבי; ייתכן שלתפיסתן פעלו כשורה.
מאחר שבעיית המים הייתה רלוונטית לשוכרים פוטנציאליים, בית המשפט מצא עניין ציבורי בפרסום מידע אמיתי עליה. לכן תיאור העובדות והאזהרה מפני הדירה חוסים תחת הגנת אמת הפרסום, ואינם מקימים עילת לשון הרע. גם קושי בהשכרת הדירה לאחר מכן לא יוחס לפרסום באופן שמקים אחריות, ככל שנבע מהמידע האמיתי על בעיית המים.
העובדות המוגנות לא הכשירו את הכינויים
ההגנה לא השתרעה על הכינויים ועל הייחוסים הפליליים שנוספו לתיאור. בית המשפט קבע כי לא כל כינוי גנאי הוא בהכרח לשון הרע, והמשמעות תלויה בהקשר. העובדה שהקוראים יכלו להבין מהו הסכסוך שהוביל לפרסום עשויה להיות שיקול, אך היא אינה מכריעה לבדה. גם כאשר קיימת הצדקה לפרסם עובדות נכונות על מחלוקת, אין בכך היתר להשחיר את שמו של הצד האחר באמצעות כינויים בלתי מידתיים.
במקרה זה נקבע כי ניתן היה להעביר את האזהרה ואת העובדות הרלוונטיות בצורה עניינית, בלי לייחס לתובעות התנהלות עבריינית ובלי לצרף את תמונותיהן. בית המשפט מצא שהחלק הזה חצה את הגבול והקים עוולה של לשון הרע. מנגד, העובדה שהסיפור העובדתי עצמו הוגן הפחיתה במידה ניכרת את הפיצוי. כך גם נשמרה ההבחנה בין אחריות על הכינויים לבין קביעה שכל הפוסט היה שקרי או אסור.
התובעות טענו גם שהיה בפרסום פגם משום שלא צוין כי ברז תוקן לאחר מכן. בית המשפט לא הכריע בטענה לגופה, משום שלא פורטה בכתב התביעה כחלק מהפרסום הנטען כלשון הרע, וקבע שאין להרחיב את המחלוקת בשלב מאוחר יותר.
הפיצוי והסעד שלא ניתן
בית המשפט העמיד את הפיצוי על 8,500 ש״ח לכל אחת מהתובעות, ובסך הכול 17,000 ש״ח. בקביעת הסכום נשקלו, בין היתר, חומרת הביטויים, היקף החשיפה ומשך הזמן שבו הפוסט היה באוויר. ההבחנה בין החלק העובדתי המוגן לבין הכינויים הפוגעניים השפיעה באופן משמעותי על גובה הפיצוי. הנתבעת חויבה לשלם לתובעות הוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 4,000 ש״ח. סכום זה נפרד מהפיצוי, ובית המשפט התחשב גם בפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק.
בקשת התובעות לפרסום התנצלות לא התקבלה. בית המשפט ציין ספק בדבר הסמכות להורות על סעד כזה, ובכל מקרה קבע שאין לו הצדקה בנסיבות שנדונו. פסק הדין ממחיש כי פרסום אזהרה עובדתית עשוי להיות מוגן, בעוד שכינויים פוגעניים אינם נעשים מותרים רק משום שהמחלוקת שביסודם מתוארת באופן אמיתי. ההכרעה תלויה בתוכן הפרסום ובהקשר המסוים של כל מקרה.
לקריאת פסק הדין המלא – 9527-09-17
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
