הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
12874-07-19 | בית משפט השלום באשדוד | השופטת עדי אייזדורפר | 2022-06-21
צד תובע: ישראל צימרמן | צד נתבע: מדינת ישראל – רשות המיסים
ייצוג ישראל צימרמן: עו״ד דמרי
עיקול שהוטל בטעות על חשבון בנק, בעוד ערעור על שומת המס עדיין תלוי ועומד, הוביל לפיצוי של 10,000 ש״ח ללא הוכחת נזק. בית משפט השלום באשדוד קבע כי בנסיבות אלה העיקול היווה פרסום לשון הרע, ודחה את ההגנות שנדונו. נוסף על הפיצוי נפסקו הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,000 ש״ח.
העיקול הוטל לאחר שהוגש ערעור
ההליך עסק בשומת מס לשנת 2014. לאחר שקיבל את ההחלטה בעניין השומה, הגיש התובע ערעור לפני המועד האחרון להגשתו. ביום הגשת הערעור הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו. העיקול בוטל ב-5 במרץ 2017, לאחר שהתובע למד עליו משיחת טלפון מנציג הבנק.
הנתבעת הודתה שהעיקול הוטל בשוגג, והסבירה כי במידע שהיה לפני פקיד השומה לא הופיע רישום של הערעור. בית המשפט ציין כי הערעור כבר היה תלוי ועומד בעת הטלת העיקול, ולכן קבע שהעיקול הוטל שלא כדין. הוא ראה בהטלת העיקול על החשבון פרסום לשון הרע. לפי התשתית שנדונה, הפרסום נגע לבנק שבו התנהל החשבון; לא נקבעה הפצה רחבה יותר.
תום לב לבדו אינו מספיק להגנה
הנתבעת טענה שהעיקול נעשה בתום לב עקב טעות ברישום. בית המשפט הסביר כי תום לב אינו הגנה עצמאית: כדי להסתמך על ההגנות שבסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, נדרשים גם נסיבות מתאימות מתוך החלופות שבסעיף וגם תום לב. עוד נבחנה ההגנה הנוגעת לפרסום שהדין מתיר.
משנקבע שהעיקול הוטל שלא כדין, קבע בית המשפט שההגנות לפי סעיפים 13(9) ו-15(2) אינן חלות במקרה. לכן לא היה צורך להכריע בשאלת תום הלב בנפרד. ההבחנה חשובה: בית המשפט לא קבע שהטעות נעשתה בזדון; הוא קבע שהעובדה שהפרסום נעשה, לטענת הנתבעת, בתום לב אינה מספיקה כדי להקנות הגנה כאשר התנאים הנדרשים להגנה אינם מתקיימים.
נדחתה גם טענת הנתבעת שלפיה התובע היה יכול למנוע את העיקול אילו בירר קודם לכן התראות חוב. לא הוצגו אישורי מסירה להתראות הנטענות. בית המשפט הוסיף שאין זה סביר להטיל על אזרח את האחריות לאתר טעויות של הרשות ולפעול לתיקונן, בפרט כאשר הערעור הוגש במועד ואף לפני המועד האחרון.
פיצוי גם בלי הוכחת נזק
הפיצוי נפסק לפי סעיף 7א לחוק, המאפשר פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק. בקביעת הסכום שקל בית המשפט כמה שיקולים. מצד אחד, העיקול היה בתוקף זמן קצר, כשניים עד שלושה ימי עבודה, ולאחר תלונה נשלח לתובע מכתב התנצלות שבו יוחסה הטעות לטעות אנוש. מצד אחר, בית המשפט ציין כי עצם הטלת העיקול עשויה להשפיע על מערכת היחסים שבין הבנק ללקוח ועל הפרופיל הבנקאי של הלקוח, גם כאשר העיקול נמשך זמן קצר.
התובע טען כי בעקבות העיקול נתקל ביחס שלילי מצד עובדי הבנק ונאלץ לעבור בנק. טענות אלה לא נתמכו באסמכתאות, ובית המשפט לא הסתמך עליהן כעל נזק מוכח. הפיצוי נפסק ללא הוכחת נזק, תוך שקלול נסיבות המקרה, ולא כקביעה שהטענות בדבר היחס בבנק או מעבר הבנק הוכחו.
מה נפסק בפועל
הנתבעת חויבה לשלם 10,000 ש״ח כפיצוי בגין לשון הרע. בנפרד, נפסקו הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,000 ש״ח. מכתב ההתנצלות נשלח לפני פסק הדין; בית המשפט לא הורה על התנצלות או על סעד לא-כספי נוסף.
המשמעות במקרה זה: עיקול שגוי שהוטל על חשבון בנק עשוי להיחשב פרסום לשון הרע גם כשהוא נמשך ימים אחדים, ופיצוי סטטוטורי אינו מחייב הוכחה של נזק בפועל. ההכרעה והסכום תלויים בנסיבותיו של כל מקרה, ובכלל זה בעובדות שהוכחו ובשיקולים שמנה בית המשפט.
לקריאת פסק הדין המלא – 12874-07-19
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
