הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
22567-01-20 | בית משפט השלום באשקלון | אורית חדד | 2023-10-26
צד תובע: דוד איפרח, אלי איפרח | צד נתבע: בתיה קטר
ייצוג בתיה קטר: עו״ד שמעוני חיים ויקי | ייצוג תובעים: עו״ד אברהם סרוסי
האם עצם העובדה שתיק חקירה נסגר מאפשרת למי שנחקר לתבוע את מי שפנה למשטרה? בפסק דין זה נדונה תביעה בעקבות שתי פניות משטרתיות על רקע סכסוך משפחתי. בית המשפט דחה את התביעה: הוא דחה את עילות הנגישה והרשלנות וקבע כי הנתבעת פעלה בתום לב, כך שעומדת לה הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.
שתי פניות למשטרה על רקע סכסוך משפחתי
התביעה עסקה בשתי פניות משנת 2018. הראשונה הוגשה לאחר עימות במוסך, ובמסגרתה ייחסה הנתבעת לתובעים תקיפה. הצדדים הציגו גרסאות שונות לגבי מה שהתרחש: התובעים טענו שהנתבעת היא שדחפה אותם, ואילו הנתבעת טענה שהתובעים ואחיהם הפעילו כלפיה כוח. בית המשפט לא נדרש להכריע בין הגרסאות כדי להכריע בתביעה.
הפנייה השנייה באה לאחר שהנתבעת דיווחה למשטרה על חשש למטען מתחת לרכבה. בית המשפט קבע כי הנתבעת ציינה בתחילה את אחיהם של התובעים כמי שלטענתה איים עליה. בהמשך, כשנשאלה על סכסוך משפחתי, מסרה מידע על הסכסוך והזכירה את התובעים בהקשר זה. לפי קביעת בית המשפט, היא לא יזמה את הצגתם כחשודים ולא מיקדה בהם את החשד.
החקירה הנוגעת לפנייה השנייה הובילה, בין היתר, לחקירת אחד התובעים ולמעצרו. בית המשפט התייחס לתיאור הקשה שמסר על החקירה והמעצר, אך הבהיר שהחלטת המשטרה לעצור אותו אינה עומדת לבחינה בהליך הזה ואינה נתונה לשליטת הנתבעת.
מדוע סגירת התיקים לא הספיקה לעילת הנגישה?
בית המשפט הסביר שעוולת הנגישה מציבה כמה דרישות מצטברות ומחמירות. בין היתר נדרש הליך מסוג מסוים, פעולה בזדון וללא סיבה סבירה, סיום ההליך לטובת התובע ופגיעה בשם הטוב, באשראי או בחירות. לצד זאת, הדין מסייג תביעה המבוססת רק על מסירת מידע לרשות מוסמכת שפתחה בהליך.
במקרה זה תיק החקירה הראשון נסגר משום שההליך הפלילי לא נמצא מסגרת מתאימה לבירור האירוע; התיק השני נסגר בעילה של העדר אשמה. בית המשפט דחה את המסקנה שסגירה, כשלעצמה, מוכיחה שהתלונה הייתה כוזבת או שנמסרה בזדון. הוא הסביר כי עילת סגירה אינה קביעה אוטומטית שהמתלוננת שיקרה, ובחן את נסיבות הפניות ואת התנהלות הנתבעת.
אשר לפנייה הראשונה, בית המשפט מצא שהאירוע והרקע לו היו ממשיים, ושהנתבעת מסרה גרסה עקבית על תחושת הפחד שלה. הוא ציין שגם התובעים הגישו תלונה בעקבות אותו אירוע, ולכן לא היה צורך לקבוע איזו גרסה לגבי הדחיפות נכונה כדי להכיר בכך שפנייה למשטרה הייתה צעד אפשרי ולגיטימי. בפנייה השנייה, בית המשפט נתן משקל לכך שהנתבעת דיווחה על אירוע חריג שהפחיד אותה, והעבירה מידע רלוונטי בתשובה לשאלות החוקרים.
בית המשפט הוסיף כי למשטרה נתונה האחריות להחליט כיצד לבדוק מידע ומה לעשות בעקבותיו. הצורך לאפשר לאזרח למסור מידע רלוונטי לרשות החוקרת ללא חשש מתביעה, כאשר הפנייה נעשית בתום לב, הוא שיקול ציבורי חשוב. לכן נדחתה עילת הנגישה.
הרשלנות ולשון הרע
עילת הרשלנות נדחתה משום שבית המשפט לא מצא שהנתבעת הפרה חובת זהירות כלפי התובעים כאשר פנתה למשטרה וביקשה את הגנתה או את בדיקת האירועים. באשר לטענת לשון הרע, בית המשפט קבע כי התנהלות הנתבעת הייתה בתום לב, ולכן חלה הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, העוסקת בפרסום בתום לב לרשות מוסמכת. הוא לא קבע ממצא עצמאי שלפיו כל אמירה שנמסרה הייתה לשון הרע.
התוצאה והמשמעות המעשית
התובעים תבעו 688,000 ש״ח בסך הכול, ובכלל זה 288,000 ש״ח בגין לשון הרע וכן 400,000 ש״ח נוספים שנתבעו בידי אחד התובעים בקשר לפנייה השנייה. התביעה נדחתה ולא נפסקו פיצויי לשון הרע. בית המשפט הורה לתובעים לשלם לנתבעת הוצאות בסך 23,400 ש״ח בתוך 90 ימים. פסק הדין קובע את החיוב, ואינו מציין אם התשלום בוצע.
המסר של פסק הדין אינו שכל תלונה למשטרה מוגנת מפני תביעה. ההכרעה נשענה על הממצאים בעניין תום הלב, הבסיס העובדתי לפניות, אופן מסירת המידע וההבחנה בין דיווח לרשות לבין החלטות החקירה והמעצר שלה. מקרים אחרים עשויים להיות תלויים בנסיבותיהם ובראיות שיובאו.
לקריאת פסק הדין המלא – 22567-01-20
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
