הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
15289-01-24 | בית הדין הארצי לעבודה | לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט אילן סופר | נציגת ציבור (עובדים) גב' עירית אלטשולר-זמני, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נעמי זנדהאוז | 2025-01-21
ע"ע 16337-01-24: המערערים ג.ח.מ עבודות עפר ופיתוח בע"מ ומוחמד ג'עאביס | המשיב מחמוד מסרי | ע"ע 15289-01-24: המערער מחמוד מסרי | המשיבים ג.ח.מ עבודות עפר ופיתוח בע"מ ומוחמד ג'עאביס
ייצוג ג.ח.מ עבודות עפר ופיתוח בע"מ ומוחמד ג'עאביס: עו״ד איאד מיעארי | ייצוג מחמוד מסרי: עו״ד אופיר בר-עם ועו״ד עינב אבישר
שני ערעורים על פסק דין בהליך עבודה נדונו בבית הדין הארצי לעבודה: ערעור המעסיקה והמנהל, וערעור העובד. תביעת לשון הרע של המנהל נסבה על דברים שהעובד ייחס לו במסגרת כתבי טענות בהליך המשפטי, ובכלל זה שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה. בית הדין דחה את תביעת לשון הרע, ובמקביל קיבל חלק מטענות העובד הנוגעות לחישוב זכויותיו בעבודה.
תביעת לשון הרע נדחתה מכוח הגנה הקשורה להליך משפטי
בית הדין הארצי קיבל את התוצאה שאליה הגיע בית הדין האזורי, אך ציין כי לצורך דחיית תביעת לשון הרע ניתן להסתמך על ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. ההגנה הוחלה על ייחוס הדברים למנהל במסגרת כתבי הטענות בהליך המשפטי.
המשמעות חשובה: בית הדין דחה את התביעה בשל ההגנה, ולא קבע אם הדברים היו לשון הרע אילו ההגנה לא חלה. לכן אין לקרוא את פסק הדין כממצא שהדברים היו אמת או כקביעה לגופם שהם אינם פוגעניים. ההכרעה עוסקת בנסיבות הפרסום ובהגנה המשפטית שחלה עליהן.
המנהל ערער גם על כך שלא נפסקו לו הוצאות בבית הדין האזורי בעקבות דחיית תביעת העובד נגדו. בית הדין הארצי לא מצא הצדקה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין זה.
מה השתנה בערעור העבודה
ערעור המעסיקה נדחה. בית הדין הארצי לא התערב בקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי בנושאים כגון היקף העבודה, גמול השעות הנוספות, נסיבות סיום העבודה והתביעה שכנגד. הוא גם אישר את דחיית הטענה שכתבי הוויתור חסמו את תביעת העובד, משום שלא עמדו בתנאים שנקבעו בפסיקה למתן תוקף למסמכים כאלה.
נקודה מרכזית בחישוב הזכויות הייתה רכיב דמי ההבראה שהופיע בתלושי השכר. בית הדין קבע כי הרכיב לא שיקף תשלום נוסף מעבר לשכר הרגיל: שכרו נטו של העובד נותר 8,500 ש״ח גם בחודשים שבהם הופיע הרכיב וגם בחודשים שבהם לא הופיע. בעקבות זאת נקבע שכר ברוטו קובע של 9,047 ש״ח, במקום 8,747 ש״ח ששימשו בחישוב הקודם. בית הדין ציין גם כי רכיבים מסוימים חושבו קודם לפי שכר נטו, אף שהיה צריך לחשבם לפי שכר הברוטו.
על בסיס התיקון התקבל חלק מערעור העובד ונקבעו סכומים מעודכנים במקום הסכומים שנפסקו קודם: 110,510 ש״ח ברוטו עבור שעות נוספות; 91,224 ש״ח ברוטו כפיצויי פיטורים; 21,145 ש״ח ברוטו כפדיון חופשה; ו-44,987 ש״ח ברוטו בשל אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה. עוד נקבעו 3,016 ש״ח חלף הודעה מוקדמת ו-5,000 ש״ח פיצוי בשל פגמים בתלושי השכר. אלה רכיבי עבודה, ולא פיצוי בגין לשון הרע.
הערעור התקבל רק בחלקו
בית הדין לא קיבל את יתר טענות העובד שעליהן ערער, ובהן טענות לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, היעדר שימוע ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. הוא גם לא מצא בסיס להתערב בקביעות בעניין חלק העובד בהפקדות לפנסיה ובהיעדר תשתית להרמת מסך ההתאגדות. בסיום ההליך נדחו ערעורי המעסיקה והמנהל, ערעור העובד נדחה בעיקרו והתקבל בחלקו, וכל צד נשא בהוצאותיו בערעור.
מה מלמד פסק הדין
במקרה זה, תביעת לשון הרע נדחתה מכוח הגנה הנוגעת לדברים שנכללו בכתבי טענות בהליך משפטי, בלי הכרעה בשאלה אם היו לשון הרע אלמלא ההגנה. במקביל, הערעור המחיש כיצד קביעה בדבר אופן הצגת השכר בתלושים עשויה להשפיע על חישוב זכויות עבודה. ההכרעה תלויה בנסיבות ובהכרעות שנקבעו בתיק, ואין להסיק ממנה שכל פרסום הקשור להליך משפטי יזכה לאותה תוצאה.
לקריאת פסק הדין המלא – 15289-01-24
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
