הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
2698-12-23 | בית משפט השלום בנתניה | ליאת הר ציון | 2026-08-24
צד תובע: איגור גולדין | צד נתבע: נווב נויפלד, יהושע יוניק – פסק דין בהתאם לסעיף 79א, פנינה גליק, רונן גלברט, אילן צינמן, הגר בר אוברוצקי – נמחק, דן למפרט – פסק דין בהתאם לסעיף 79א, יונתן גולדשטיין, אבישי שרמן, כולם
ייצוג איגור גולדין: עו״ד יוני ג'ורנו | ייצוג כולם: עו״ד אברהם גל
תביעת לשון הרע הוגשה בעקבות שיתופים ותגובות בפייסבוק על סרטון מאירוע מחאה שהתקיים ב־8 באוגוסט 2023. התובע, שוטר שהיה במקום במסגרת תפקידו, טען כי פרסומים של כמה משתמשים השפילו אותו ופגעו בשמו הטוב. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה: הוא חייב שישה מפרסמים בפיצויים בסך כולל של 17,400 ש״ח, ללא הוכחת נזק, ודחה את ההגנות המרכזיות שהועלו.
לא כל גידוף הוא בהכרח לשון הרע
בית המשפט הסביר כי קללה או גידוף אינם הופכים אוטומטית ללשון הרע. הבחינה תלויה בהקשר, בדרך שבה אדם סביר יבין את הפרסום, בזהות הנפגע ובנסיבות שבהן פורסמו הדברים. בין היתר, יש הבדל בין חילופי עלבונות רגעיים בשעת כעס לבין פוסט ממוקד שמתפרסם ברשת ומגיע לקהל.
במקרה הזה, הפרסומים כללו גידופים אישיים שהופנו לשוטר בעת ביצוע תפקידו. בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה הם חרגו מביקורת עניינית. הוא הבחין בין האפשרות לבקר את פעילות המשטרה ולתעד אותה, לבין הוספת אמירות משפילות שתוקפות את השוטר באופן אישי. העובדה שהנפגע הוא איש ציבור מאפשרת מרחב ביקורת רחב, אך אינה מפקיעה את ההגנה על שמו הטוב.
ייחוס האלימות נבחן בנפרד
אחד הפרסומים לא הסתפק בגידופים, אלא ייחס לשוטר אלימות כלפי אזרחים ועודד הפצה נוספת של הטענה. המפרסם טען, בין היתר, שלא התכוון להתייחס לשוטר המסוים. בית המשפט דחה את הטענה: מההקשר ומהסרטון ששיתף השתמע שהדברים מכוונים אליו. המפרסם גם העיד כי דבריו נבעו, בין השאר, מכעס על אלימות שחווה בעצמו מצד שוטרים; עם זאת, בית המשפט קבע שהפרסום בהקשרו ייחס אלימות לתובע.
בית המשפט בחן את הסרטונים ואת העדויות על האירוע. לפי ממצאיו, אדם מהקהל ניסה להסיר את המסכה מפני השוטר, והוא הרים את ידו כדי להרחיק את היד מפניו. בעקבות התנועה נפגעה מפגינה שעמדה מאחוריו, בלי קשר עין ביניהם ובלי שהשוטר יכול היה להבחין בה. בית המשפט קבע שהפגיעה הייתה בשוגג, ולא מצא שהוכחה התנהגות אלימה מכוונת המצדיקה את ייחוס האלימות בפרסום.
גם בעדות המפגינה מטעם הנתבעים מצא בית המשפט קושי: בתצהירה תיארה זיהוי וקשר עין לפני הפגיעה, אך בחקירה הודתה שלא ניתן לראות את עיני השוטר דרך המשקף הכהה. בית המשפט ראה בכך סתירה לגרסה הוודאית שבתצהיר וקבע כי הסרטונים תמכו בגרסת התובע.
מדוע נדחו ההגנות?
הגנת אמת בפרסום נדחתה ביחס לגידופים משום שבית המשפט ראה בהם ביטויים פוגעניים, ולא טענות עובדתיות שניתן להוכיח את אמיתותן. לגבי ייחוס האלימות, נקבע שהראיות אינן מוכיחות כי השוטר פעל באלימות מכוונת. הגנת תום הלב נדחתה גם היא: בית המשפט ציין שהנתבעים לא נכחו באירוע, ושאפשר היה להביע ביקורת על התנהלות השוטר בלי להשתמש בניסוחים משפילים או לקבוע עובדות שלא הוכחו.
בית המשפט דחה גם את הטענות שמדובר בתביעת השתקה או בפרסומים שהם זוטי דברים. בין הנימוקים לכך: התביעה לא נמצאה חסרת יסוד, והפרסומים התמקדו בשוטר בתפקידו וכללו, לצד גידופים, גם ייחוס של אלימות.
הפיצויים וההוצאות
התביעה הוגשה על סך 225,000 ש״ח, והתבקשו 25,000 ש״ח מכל נתבע. בית המשפט קבע פיצויים ללא הוכחת נזק: 2,000 ש״ח לנתבע 1; 5,000 ש״ח לנתבעת 3, בגין שיתוף ותגובה; 1,800 ש״ח לכל אחד מנתבעים 4, 5 ו־9; ו־5,000 ש״ח לנתבע 8, בגין ייחוס האלימות. בסך הכול נפסקו 17,400 ש״ח.
בקביעת הסכומים נשקלו חומרת הפרסומים והיקפם, העובדה שמדובר באמירות בודדות מצד כל נתבע, החשיפה ברשת והיות התובע איש ציבור החשוף לביקורת. לגבי אחד הפרסומים צוינו 25 לייקים, ארבע תגובות ועשרה שיתופים נוספים. בנפרד מהפיצויים, נפסקו 7,500 ש״ח עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, לחובת הנתבעים שנמנו בצו, ביחד ולחוד.
עניינם של נתבעים 2 ו־7 הסתיים בפסק דין לפי סעיף 79א ללא נימוקים, ונתבעת 6 נמחקה. לכן יש להבחין בין הקביעות המנומקות והפיצויים שנפסקו לששת המפרסמים, לבין התוצאות הנפרדות בעניינם.
המסקנה מפסק הדין
פסק הדין מדגיש שהמעמד הציבורי של שוטר אינו שולל ביקורת על עבודתו, אך אינו מעניק חסינות לפרסום אישי ומשפיל או לייחוס עובדתי של אלימות שלא הוכח. ההכרעה נשענה על ההקשר, תוכן הפרסומים והראיות לגבי האירוע, ולא קובעת תוצאה אוטומטית למקרים אחרים.
לקריאת פסק הדין המלא – 2698-12-23
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
