הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
27157-02-21 | בית משפט השלום בבת ים | אדי לכנר | 2022-03-17
צד תובע: אמבר ולורט | צד נתבע: מאיר גל
ייצוג תובעים: עו״ד שי טל | ייצוג נתבעים: עו״ד יוסף מלצר
פסק הדין מציג תוצאה שאינה שגרתית: בית המשפט קבע כי הודעה בקבוצת וואטסאפ הכפישה את התובעת, אך דחה את תביעתה לאחר שקיזז ממנה פיצוי שווה שנפסק לנתבע בגין פגיעה בפרטיות. סכום הפיצוי שנקבע לכל אחד מהצדדים היה 22,000 ש״ח. לאחר הקיזוז לא נותר סכום לתשלום, וכל צד נשא בהוצאותיו.
הודעה בקבוצה קטנה, והמשמעות שיוחסה לה
הנתבע פרסם פעם אחת הודעה בקבוצה של כ-12 מחבריו הקרובים של אביה המנוח של התובעת, וצירף אליה את הצוואה. לפי תיאור הפרסום בפסק הדין, הוא הטיל ספק בכך שהעמוד הראשון בצוואה משקף את רצון המנוח. הנתבע אישר כי הוא שפרסם את ההודעה.
התובעת טענה כי הדברים מייחסים לה שינוי או זיוף של צוואת אביה. מנגד, הנתבע טען כי לא האשים אותה בזיוף, אלא הביע את תחושותיו בנוגע לצוואה ולחלוקת הרכוש. בית המשפט בחן את המשמעות שהקורא הסביר עשוי לייחס להודעה, ולא רק את ההסבר שנתן לה המפרסם. הוא קבע כי בנסיבות העניין הקורא הסביר היה מבין ממנה שהתובעת שינתה או זייפה את הצוואה, וכי ההאשמה משתמעת גם בלי שנכתבה במפורש. לכן נקבע שמדובר בלשון הרע.
מדוע נדחו ההגנות
הנתבע הסתמך, בין היתר, על הגנת אמת בפרסום ועל הגנות תום הלב. בית המשפט הדגיש כי הגנת אמת בפרסום מחייבת גם אמת וגם עניין ציבורי. במקרה זה, הצוואה כבר קוימה לפני פרסום ההודעה, לאחר שההליך שהתנהל בנוגע להתנגדות לצוואה הסתיים. בית המשפט קבע כי במועד הפרסום לא היה בסיס מספק לאמונה שהצוואה זויפה, ודחה את הגנת אמת בפרסום.
גם הגנות תום הלב לא התקבלו. בית המשפט לא מצא כי חברותו הקרובה של הנתבע עם המנוח הטילה עליו חובה לפרסם את הדברים בפני חברי הקבוצה. הוא ציין כי לאחר שהצוואה קוימה, היה קשה להצדיק את הפרסום כהגנה על עניין אישי כשר של הנתבע או של אחרים. ההגנה שעניינה הבעת דעה במסגרת יחסי כפיפות לא התאימה, משום שלא התקיימו בין הצדדים יחסי כפיפות מכוח דין או חוזה. אלה היו נימוקים לפי נסיבות המקרה, ולא קביעה שכל דיון בצוואה או בקבוצת חברים יקים אחריות.
הפרטיות והקיזוז
במקביל לתביעת לשון הרע, הנתבע טען כי התובעת נחשפה להתכתבות פרטית באמצעות הטלפון של אביה, בלי הסכמת חברי הקבוצה. בית המשפט הבחין בין האפשרות שהתובעת נחשפה בעבר להודעות בעת שסייעה לאביה, לבין השאלה אם לאחר מותו הסכימו חברי הקבוצה שתמשיך לעיין בהתכתבות. לאחר שבחן את העדויות וההתכתבויות, הוא קבע שלא הוכחה הסכמה מפורשת או משתמעת לכך שהתובעת תהיה נוכחת בקבוצה. לכן נקבע כי השימוש וההעתקה של ההודעה פגעו בפרטיות הנתבע.
בית המשפט ציין שלא היה צורך להכריע אם ההודעה קבילה כראיה בתביעת לשון הרע, מאחר שהנתבע הודה שפרסם אותה. עם זאת, שאלת הפרטיות נבחנה בנפרד: העובדה שאין צורך בהודעה כדי להוכיח מי פרסם אותה לא מנעה קביעה שהשימוש בה פגע בפרטיות.
איך נקבעו הסכומים
בקביעת הפיצוי לתובעת שקל בית המשפט את טיב הפרסום, ובכלל זה את החשד המשתמע לזיוף; את היקף החשיפה לקבוצה משמעותית של חברים, אך לא לפרסום רחב ברשת חברתית; ואת מערכת היחסים וטיב המחלוקות בין הצדדים. על יסוד שיקולים אלה הועמד הפיצוי בגין לשון הרע על 22,000 ש״ח.
בגין הפגיעה בפרטיות נפסק לנתבע פיצוי באותו סכום. בית המשפט קבע כי יש לקזז את שתי הזכויות במלואן. לכן, אף שנקבעה אחריות בגין לשון הרע, התביעה נדחתה לאחר הקיזוז, ולא נותר סכום נטו לתשלום. נקבע שכל צד יישא בהוצאותיו.
מה אפשר ללמוד מפסק הדין
פסק הדין ממחיש שתי בחינות נפרדות: משמעות הפרסום בעיני קורא סביר, ומידת ההרשאה לעיין או להשתמש בתוכן של קבוצה פרטית. מספר משתתפים מצומצם לא מנע קביעה שההודעה הייתה לשון הרע, אך היקף החשיפה נלקח בחשבון בקביעת הפיצוי. מנגד, השימוש בהודעה מתוך הקבוצה הוליד חיוב נפרד בגין פרטיות וקיזוז מלא. התוצאה תלויה בנסיבות ובממצאים של אותו תיק, ואין להסיק ממנה שכל פרסום בקבוצה פרטית או כל גישה לתוכן יובילו לאותה הכרעה.
לקריאת פסק הדין המלא – 27157-02-21
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
