הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
13480-12-22 | בית משפט השלום בקריות | השופט שלמה מיכאל ארדמן | 2026-06-30
צד תובע: פסגות ניהול מבנים ומערכות בע"מ | צד נתבע: אלמוג ג'ומעה
ייצוג פסגות ניהול מבנים ומערכות בע"מ: עו״ד יניב ברוך | ייצוג אלמוג ג'ומעה: עו״ד לורן קוסאשוילי
פסק הדין עסק בשלב הפיצוי, לאחר שהאחריות לפי חוק איסור לשון הרע כבר נקבעה בהחלטה קודמת. הנתבע חויב לשלם לתובעת 40,000 ש״ח כפיצוי ללא הוכחת נזק, ועוד 40,000 ש״ח עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. מדובר בהוראה לתשלום; פסק הדין אינו קובע אם הסכומים שולמו בפועל.
הפצת מסמכים בתיבות דואר
המחלוקת נסבה על מעטפות שהופצו בתיבות דואר בבנייני מגורים בטירת הכרמל ובמקומות נוספים, בחודשים יוני ויולי 2022. המסמך שבתוכן הציג אזהרה מפני חברת הניהול וייחס לה ולבעליה מעשים פליליים וסיכונים הנוגעים להתקשרות העסקית. הנתבע לא הכחיש שחילק את המעטפות, אך טען כי פעל כשליח, לא ידע מה תוכנן ולא התכוון לפגוע.
הנתבע הציג גרסה שלפיה אדם שזהותו אינה ידועה לו ביקש ממנו לבצע את החלוקה בתמורה לתשלום. בהחלטה הקודמת, שבה נקבעה האחריות, בית המשפט לא קיבל את הגרסה הזו כמהימנה. הוא קבע כי הנתבע לא הוכיח שפעל בתום לב, וכי היה מודע לתוכן הפוגעני או התעלם מחשד ממשי לגביו. בית המשפט קבע גם כי ייחוס עבירות לעובדי חברה, כשהדברים קשורים לפעילות העסקית, עלול לפגוע בעסקיה ולהוות לשון הרע כלפי התאגיד.
כיצד נקבע סכום הפיצוי?
הצדדים הסכימו כי שאלת הנזק תוכרע על סמך הראיות שהגישו וטיעונים בכתב, ללא שמיעת עדויות בבית המשפט. התובעת ביקשה 280,000 ש״ח כפיצוי ללא הוכחת נזק, בטענה שמדובר בשני פרסומים ושיש לפסוק פיצוי בשיעור מרבי. מנגד, הנתבע טען שלא הוכח נזק ממוני, כגון אובדן לקוחות, ירידה בהכנסות או ביטול חוזים. טענה זו של הנתבע אינה ממצא עצמאי של בית המשפט; בית המשפט אכן קבע שלא הוכח נזק ממשי בפועל לפעילות החברה.
בית המשפט הסביר כי ניתן לפסוק לתאגיד פיצוי ללא הוכחת נזק, בין היתר משום שפגיעה במוניטין עשויה להיות קשה לכימות. לצד זאת, הוא הבחין בין נזק לתאגיד לבין עוגמת נפש של בעלי החברה: לתאגיד אין עוגמת נפש כשלעצמו, אך עדיין עשויה להיגרם פגיעה בשמו הטוב. בית המשפט ציין כי הפיצוי נועד, בין היתר, לסייע בהשבת המצב לקדמותו, להטיל סנקציה ולהרתיע, וכי יש להתחשב בנזק, בהתנהלות המפרסם ובשאלה אם חזר בו.
בין השיקולים שתמכו בפיצוי משמעותי יותר מנה בית המשפט את חוסר תום הלב שקבע, את הפוטנציאל לפגיעה במוניטין ובעסקי החברה, את חומרתן של האשמות בעלות אופי פלילי ואת התפוצה הרחבה יחסית של מקומות ההפצה. מנגד, הוא שקל שלא הוכח נזק ממשי לפעילות החברה ושלא הוכח מניע אישי של הנתבע לפגוע בה. בית המשפט התחשב גם בכך שהנתבע הצהיר שהוא מתנצל ומוכן לפרסם תיקון. מדובר בהצהרה שנשקלה במסגרת גובה הפיצוי, ולא בקביעה שהתנצלות או תיקון פורסמו בפועל.
פיצוי והוצאות הם רכיבים נפרדים
הסכום של 40,000 ש״ח נפסק כפיצוי ללא הוכחת נזק. בנפרד, נפסקו 40,000 ש״ח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום ההוצאות הכולל הביא בחשבון גם חלק מהוצאות חברת החקירות, אך בית המשפט לא פסק את מלוא שכר טרחת עורכי הדין שהתבקש. לכן אין לייחס את מלוא הסכום השני לפיצוי בגין לשון הרע.
פסק הדין ממחיש כי גם כאשר אחריות לפרסום כבר נקבעה, שאלת גובה הפיצוי נבחנת לפי מכלול נסיבות המקרה. כאן נשקלו יחד חומרת התוכן והיקף המקומות שבהם הופץ, לצד היעדר הוכחה לנזק עסקי ממשי ולמניע אישי. התוצאה הייתה חיוב כספי, ולא קביעה שהחברה אכן איבדה לקוחות או שהפרסומים גרמו לה הפסד מוכח.
לקריאת פסק הדין המלא – 13480-12-22
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
