הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
42815-12-16 | בית משפט השלום בתל אביב – יפו | אילן דפדי, סגן נשיא | 2020-04-12
צד תובע: בועז דרורי | צד נתבע: מיכאל מיקי דסקל, שרגא לוי, משה מוריס תמים, יונתן ארמן, יוסף חיים ישר, Facebook Ireland Limited
ייצוג בועז דרורי: עו״ד גיא אופיר ועו"ד רועי בן דוד | ייצוג נתבעים: עו״ד שי כגן ועו"ד ליטל גדנסקי
פסק הדין עוסק בגבול שבין אחריותו של מי שמפרסם תוכן ברשת לבין אחריותה של פלטפורמה שמאפשרת למשתמשים לפרסם בו. בית משפט השלום דחה את התביעה נגד הפלטפורמה, אך ההכרעה לא קבעה אם הביקורות עצמן היו אמת או אם מי שפרסמו אותן אחראים בלשון הרע.
ביקורות על עסק והטענה שהפלטפורמה לא הסירה אותן
התביעה עסקה בחמש ביקורות שפורסמו בעמוד העסקי של התובע ביולי 2016. לפי המתואר בפסק הדין, חלק מהביקורות עסקו במחיר העבודה, בליקויים נטענים ובמשימות שלטענת המפרסמים נותרו לא גמורות. ביקורת אחת כללה גם האשמות אישיות חריפות. התובע טען כי המפרסמים לא היו לקוחות שלו וכי הפרסומים נועדו לפגוע בפרנסתו. אלה היו טענותיו, ולא ממצאים שקבע בית המשפט ביחס לאמיתות הביקורות.
התובע טען עוד כי פנה פעמים רבות לפלטפורמה וביקש להסיר תכנים, וכי חסימת הגישה לחשבונו מנעה ממנו להגיב לביקורות. הפלטפורמה טענה כי לא פרסמה את הדברים, וכי לא הוכח שנמסרה לה הודעה הנוגעת לביקורות המסוימות שבגינן הוגשה התביעה. עניינם של מפרסמי הביקורות הסתיים קודם לכן בהסדרים או במחיקה; ההליך שהוכרע בפסק הדין עסק בפלטפורמה בלבד.
ההבחנה בין מפרסם תוכן לבין פלטפורמה
בית המשפט קיבל את עמדת הפלטפורמה שלפיה היא סיפקה מקום לפרסום, אך לא יצרה את הביקורות. הוא קבע כי בנסיבות המקרה אין להטיל עליה אחריות לתוכן שפרסם צד שלישי מכוח הוראות החוק הנוגעות לאחריות באמצעי תקשורת. בין השיקולים שהוזכרו הייתה הסכנה שהטלת אחריות רחבה תעודד מפעילי פלטפורמות להסיר תוכן בכל מקרה של ספק, ותפגע בביטוי לגיטימי.
לצד זאת, בית המשפט בחן את העקרונות שנקבעו בפסיקה בנוגע לנוהל הודעה והסרה. לפי המבחן שתואר בפסק הדין, נבחנים יחד שלושה עניינים: האם הנפגע הודיע לספק השירות ודרש להסיר את הפרסום; האם מדובר בתוכן שפגיעתו ואי-חוקיותו ברורות על פניו; והאם ניתן למנוע את הפגיעה באמצעים סבירים. בית המשפט הדגיש כי הפלטפורמה אינה אמורה להפוך לשופטת של מחלוקת עובדתית או לצנזר כל ביקורת שמתעוררת לגביה טענה שהיא שקרית.
מה נקבע לגבי ההודעות והביקורות המסוימות
בית המשפט מצא שלא הוכח שהתובע דיווח על ארבע מתוך חמש הביקורות שנכללו בתביעה. לגבי הביקורת הנוספת, מסמך התשובה שהוצג לא אפשר לקבוע שהדיווח התייחס דווקא אליה. בית המשפט ציין כי בכתב התביעה עצמו נכתב שהתובע לא פנה במפורש ביחס לפרסומים המסוימים, וכי חומר שהוצג בהמשך לא ביסס קשר ברור בינם לבין פנייה לפלטפורמה.
גם מעבר לשאלת הדיווח, בית המשפט קבע שהביקורות נחזו כביקורת של לקוחות שאינם שבעי רצון, ולא כתוכן שהיה על הפלטפורמה להסיר ללא צו שיפוטי. הוא הוסיף שלפלטפורמה לא הייתה דרך לדעת אם המפרסמים אכן היו לקוחות, אם הטענות היו שגויות, או אם הבקשה נועדה למנוע ביקורת לגיטימית. הדברים אינם קביעה שהביקורות היו נכונות, אלא הסבר מדוע, לפי בית המשפט, לא היה די בהן כדי לחייב את הפלטפורמה להסירן.
התובע טען גם שכמות גדולה של דירוגים נמוכים, שלטענתו הגיעה ל-676, הייתה צריכה לעורר חשד. בית המשפט דחה את הטענה כמקור לאחריות: טענת ניטור יזום לא נכללה בכתב התביעה, ותוכן הדירוגים הנוספים לא הוצג כך שלא ניתן היה להעריך מה פורסם בהם.
חסימת החשבון וההוצאות
בנפרד מסוגיית הביקורות, בית המשפט דחה את טענת התובע בנוגע לחסימת חשבונו למשך 30 יום. הוא קבע כי תנאי השימוש וכללי הקהילה אפשרו את החסימה, בהתחשב בפוסט פוליטי שפרסם לאחר רצח ילדה, אשר כלל הימנעות מגינוי המעשה ואמירה על שימוש באלימות בתרחיש אחר. בית המשפט ראה בדברים תמיכה ועידוד של פעילות טרור לפי כללי הפלטפורמה. הוא ציין גם שהתובע עצמו הכיר בכך שניסוח דבריו לא היה ראוי, ושבעבר הוטלו על חשבונו הגבלות בעקבות הפרות קודמות של הכללים.
עוד ציין בית המשפט כי שלוש מהביקורות פורסמו לפני תחילת החסימה, כך שהתובע יכול היה להגיב להן באותם ימים. ההערה נגעה למחלוקת על החסימה, ולא שינתה את הקביעה שהפלטפורמה לא חבה באחריות לביקורות.
התביעה נגד הפלטפורמה נדחתה. התובע ביקש פיצוי כולל של 703,790 ש״ח, אך לא נפסקו לו פיצויי לשון הרע. במקום זאת הורה בית המשפט לתובע לשלם לפלטפורמה הוצאות משפט בסך 42,000 ש״ח בתוך 30 יום. פסק הדין אינו קובע אם התשלום בוצע.
המשמעות המעשית של ההכרעה
פסק הדין מדגים כי טענה שתוכן מקוון פוגע בשם טוב אינה מובילה אוטומטית לאחריות של מפעילת פלטפורמה. בתיק זה נבחנו גם הוכחת פנייה ממוקדת, מידת הבהירות של אי-החוקיות והיכולת להסיר את התוכן באופן סביר. ההכרעה מוגבלת לנסיבות ולראיות שהוצגו, ואינה קובעת שכל ביקורת מקוונת מוגנת או שפלטפורמה לעולם אינה אחראית לתוכן משתמשים.
לקריאת פסק הדין המלא – 42815-12-16
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
