הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
78205-01-19 | בית משפט השלום בראשון לציון | רפי ארניה | 2022-03-10
צד תובע: פרחיה ברק | צד נתבע: רועי אלאלוף, עדי אלאלוף, ולדימיר אליאזרוב, ז'אנה אליאזרוב, יוסף אלכל, דבירה אלכל, מיכאל ארטיומוב, מריה ארטיומוב, מנחם בייגל, איריס בייגל, יניב בשן, עינב בשן, אלכסנדר גרונדמן, רוני גרונדמן, חגי דובדבני, דורה דובדבני, עזרא דוד, רחל דוד, אהרון זיזוב, רות זיזוב, תומר זיידן, אלינור זיידן, מוטי חבקוק, לילך חבקוק, אבישי יקים, יקים ליאת, רועי לוצקי, מלי לוצקי, אלכסנדר מגריל, סורינה מגריל, אושרי מזרחי, הגר מזרחי, יואב מילס, ליטל מילס, דמיטריה פיצוגין, נטליה פיצוגין, בן אבי פרג, הילה פרג, דב קורן, לילך קורן, אביב קנטור, ריבה קנטור, איתי רביב, לימור רביב, מארק רוזינקוביץ, ליאת רוזינקוביץ, יובל רימר, לודמילה רימר, תומר שטרן, רינת שטרן, יואב שפלן, ענבל שפלן
ייצוג פרחיה ברק: עו״ד אחז אגם | ייצוג נתבעים: עו״ד חלי דואני קיל
תביעת לשון הרע בסך 100,000 ש״ח הוגשה בעקבות מכתב שנשלח לחמישה נמענים רלוונטיים ופרסומים בקבוצת פייסבוק שכונתית, על רקע התנגדות של הורים לכך שהתובעת תשמש מחנכת כיתתם. בית המשפט הבחין בין המכתב, הפרסומים ברשת והימנעות ההורים משליחת ילדיהם ללימודים: המכתב נמצא לשון הרע, אך חלה עליו הגנת אמת הפרסום; הפרסומים בפייסבוק לא עברו את הרף; והיעדרות התלמידים לא הייתה כשלעצמה פרסום לפי החוק. התביעה נדחתה.
המכתב היה לשון הרע, אך ההגנה התקבלה
בית המשפט בחן תחילה את משמעות המכתב ואת האופן שבו אדם סביר עשוי להבין אותו. נקבע כי המכתב עסק ביכולותיה, בכישוריה ובתפקודה של התובעת כמחנכת, ולכן היה בו כדי לבזותה, להשפילה ולפגוע במשרתה. בכך התקיים יסוד לשון הרע.
עם זאת, קבלת ההגנה לא נבעה מכך שכל טענה שהועלתה על תפקוד התובעת הוכחה כנכונה. בית המשפט הדגיש כי מוקד המכתב היה עצם קיומן של תלונות קודמות, ובעניין זה מצא שההגנה הוכיחה אמת. התובעת העידה על היעדרויות רבות בשנים קודמות, ומנהלת בית הספר אישרה שהיו היעדרויות ממושכות על רקע בריאותי. הובאו גם עדויות ומסמכים בדבר תלונות קודמות על תפקוד התובעת כמחנכת.
בית המשפט הבהיר במפורש שאינו מכריע אם יתר הטענות על התנהלות התובעת היו נכונות, ולא קבע מסמרות בנושא. הממצא הרלוונטי להגנה היה שהתלונות אכן הועלו לפני שליחת המכתב. ההבחנה הזו חשובה: פסק הדין לא הפך את התלונות עצמן לממצאים מוכחים על תפקוד התובעת.
מדוע נמצא עניין ציבורי בשיבוץ מחנך
הגנת אמת הפרסום דורשת גם עניין ציבורי בפרסום. בית המשפט קיבל את הטענה שזהות מחנך הכיתה אינה עניין פרטי של הורים יחידים בלבד: למחנך יש השפעה ישירה על תלמידי הכיתה, ולכן לשיטת בית המשפט יש לציבור עניין בדיון בשיבוץ מחנכים ובשיקולים הנוגעים אליו.
משנקבע שהנתבעים הוכיחו את יסודות ההגנה, לא היה צורך להכריע בהגנות הנוספות. עם זאת, בית המשפט ציין, למעלה מן הצורך, שגם הגנת תום הלב חלה בנסיבות העניין. בין השיקולים שמנה: המכתב נשלח לחמישה נמענים רלוונטיים ולא הופץ בתפוצה רחבה, לשונו הייתה מתונה וכללה גם התייחסות חיובית לכישוריה הפדגוגיים ולמקצועיותה של התובעת.
הפרסומים בפייסבוק והיעדרות התלמידים
בית המשפט דחה את הטענה ביחס לפרסומים בקבוצת הפייסבוק. חלק מהמסר עסק בכך שבנה של אחת הנתבעות לא התחיל את שנת הלימודים, ולא כוון באופן קונקרטי לתובעת. בחלק אחר הובעה הסתייגות כללית מהתאמת המחנכת, ללא ציון שמה וללא טענות קונקרטיות. בית המשפט קבע שהתובעת לא הוכיחה כי החלק הזה חצה את הרף של לשון הרע.
גם הימנעות ההורים משליחת ילדיהם לבית הספר במשך שבעה ימים לא נחשבה לפרסום לפי חוק איסור לשון הרע. בית המשפט הסביר שהחוק דורש העברת מסר, בעל פה, בכתב או בדרך אחרת; מעשה שגורם לתוצאה פוגענית אינו הופך כשלעצמו לפרסום אם אין בו העברת מסר.
התביעה נדחתה, אך לא נפסקו הוצאות
למרות דחיית התביעה, בית המשפט נמנע מלחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים, אף שציין כי בדרך כלל היה מקום לשקול חיוב כזה. ההחלטה נומקה בכך שהנתבעים מנעו מילדיהם להגיע ללימודים במשך שבוע כמחאה. בית המשפט מתח ביקורת על ההתנהלות, ציין שהיא מנוגדת לחוק לימוד חובה ועלולה להיחשב עבירה פלילית, ותיאר אותה כניסיון להכתיב לבית הספר את זהות המחנכת לאחר שמאמצי שכנוע לא צלחו.
המסקנה מפסק הדין: במקרה זה, מכתב שנמצא לשון הרע הוגן משום שהוכח כי תלונות קודמות אכן הועלו וכי היה עניין ציבורי בזהות המחנך. פסק הדין לא קבע שכל הטענות על תפקוד התובעת היו נכונות. התביעה נדחתה, לא נפסק פיצוי ולא הוטלו הוצאות. ההכרעה תלויה בנסיבות ובממצאים של אותו מקרה.
לקריאת פסק הדין המלא – 78205-01-19
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
