הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
9971-01-24 | בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו | אביגיל כהן, סגנית נשיא | 2024-04-08
צד תובע: אושרי ואח' | צד נתבע: בלאס
האם מייל שהופץ לבעלי נכסים ולדיירים בבניין, ובו סרטון של דלת ממ״ק נעולה ובקשה לפתוח אותה, הוא לשון הרע? במקרה זה נקבע שכן. אולם הקביעה לא הובילה לחיוב בפיצוי: הערכאה הדיונית קיבלה את הגנות אמת הפרסום ותום הלב, וערעור על כך נדחה.
מה פורסם ומה ביקשו התובעים
במאי 2021 נשלח מייל לכ־40 בעלי נכסים ודיירים, בצירוף סרטון שצילם אב הבית ובו נראתה דלת ממ״ק נעולה. המייל ביקש לפתוח את הממ״ק ולאפשר לדיירים להשתמש בו בשעת חירום, וכן לחדול מהשתלטות על שטחים משותפים. התובעים טענו שהפרסום הציג אותם באופן שקרי ופגע בשמם הטוב. הם ביקשו, בין היתר, הודעת תיקון או הכחשה לנמענים ופיצוי בסך 200,000 ש״ח, או לחלופין 140,000 ש״ח ללא הוכחת נזק.
הערכאה הדיונית קבעה שהמייל והסרטון עלולים להציג את התובעים כמי שנעלו מרחב מוגן ומנעו שימוש בו בשעת חירום, וכן כמי שהשתלטו על רכוש משותף. לכן נקבע שמדובר בלשון הרע. המחלוקת העיקרית הייתה אם עומדות למפרסם ההגנות שבחוק.
ההבחנה בין מועד שליחת המייל לבין תוכנו הכולל
התובעים טענו שהסרטון והמייל יצרו מצג שלפיו הממ״ק היה נעול ביום שליחת המייל. בית המשפט הדגיש כי המייל לא ציין שהממ״ק היה נעול דווקא ברגע שבו נשלח. הסרטון צולם יום קודם לכן, וההודעה הקולית שהציגו התובעים, שלפיה הממ״ק היה נקי, לא הוכיחה שהוא נשאר פתוח לאחר מכן.
הערכאה הדיונית הסתמכה על הודאת התובעים שהממ״ק ננעל מדי ערב ושהמפתח היה בידיהם. לפי ממצאיה, גם בזמן חירום הממ״ק נותר נעול במהלך הלילה ועד שעות הבוקר; לפי גרסת התובע, הוא נפתח רק בסביבות תשע בבוקר. בית המשפט נתן משקל גם לראיות בדבר אירוע קודם, שבו נמצא הממ״ק נעול בעת ירי רקטות. מנגד, הוא התקשה להסתמך על גרסת התובע כי הממ״ק נותר פתוח, בין היתר משום שלא הוצגו תמונה או עדויות של דיירים שיתמכו בכך.
מכאן נבעה קבלת הגנת אמת הפרסום: בית המשפט בחן את עיקר המסר ואת הרקע העובדתי, ולא דרש שהמייל יתאר נעילה בדיוק ברגע השליחה. גם האמירה בדבר השתלטות על שטחים משותפים נקראה בהקשרה; נקבע כי היא התייחסה לנעילת הממ״ק, ולא לטענה בדבר השתלטות על שטחים אחרים.
מדוע התקבלה גם הגנת תום הלב
המייל נשלח לדיירי הבניין בידי מי שפעל מטעם חברת הניהול, על רקע מצב ביטחוני והצורך לאפשר שימוש במרחבים המוגנים. בית המשפט אישר את מסקנת הערכאה הדיונית שלפיה הייתה בנסיבות אלה חובה חברתית לעדכן את הדיירים. הוא קיבל גם את הקביעה שהפרסום לא חרג מהסביר: הוא נשען על סרטון ומידע שמסר אב הבית, שהתבקש לבדוק את מצב הממ״קים.
בית המשפט לא מצא שהוכחו הנסיבות השוללות תום לב, כגון פרסום שלא האמינו באמיתותו, היעדר בדיקה סבירה או כוונה לפגוע מעבר לנדרש. התובעים טענו, בין היתר, שהסרטון אינו אותנטי ושהיה צורך לקבל את תגובתם מראש. אולם הערכאה הדיונית העדיפה את גרסת אב הבית, וערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בממצאי העובדה והמהימנות. אף שהיו תהיות ביחס לעדות הנתבע, נקבע שאין מדובר במקרה חריג המצדיק להחיל את חזקת השקר.
תוצאת הערעור וההוצאות
הערעור נדחה, ולכן דחיית תביעת לשון הרע נותרה על כנה. לא נפסקו לתובעים פיצויי לשון הרע, וגם לא ניתן צו לפרסום תיקון או הכחשה. התובעים חויבו בהוצאות בסך 20,000 ש״ח בערכאה הדיונית וב־15,000 ש״ח בערעור. בנוסף, נקבע שהעירבון יחולט ויועבר למשיב.
ההכרעה אינה קובעת שכל ביקורת על שימוש ברכוש משותף מוגנת. היא נשענה על ממצאים עובדתיים מסוימים ועל האופן שבו נקרא הפרסום בהקשרו: חשיבות השימוש בממ״ק, נעילתו בפועל, והעובדה שהמייל לא ייחס נעילה דווקא למועד שבו נשלח.
לקריאת פסק הדין המלא – 9971-01-24
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
