הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
16037-08-22 | בית משפט לתביעות קטנות בקריות | אסתי שחל | 2023-10-11
צד תובע: אלי זיזוב | צד נתבע: עיריית חיפה
תביעה על הטלת עיקול אינה מוכרעת רק לפי השאלה אם עיקול כזה, אילו הוטל שלא כדין, עלול לפגוע בשם הטוב. במקרה הזה בית המשפט לתביעות קטנות בקריות קבע כי לא הוכח שהעירייה הטילה עיקול על חשבון התובע, ולכן דחה את תביעת לשון הרע. התובע ביקש פיצוי בסך 33,500 ₪, ובנוסף חויב בהוצאות ההליך בסך 4,000 ₪.
הרקע: דוחות חניה והליכי גבייה
לטענת התובע, הוא שילם 1,552.39 ₪ בגין ארבעה דוחות חניה שלא הומצאו לו כדין, ונודע לו עליהם רק לאחר שהוטל, לטענתו, עיקול על חשבונו. הוא טען כי העיקול פגע בשמו הטוב וכי הבנק סירב לתת לו משכנתא לרכישת דירה בגללו.
בהליך נפרד בבית המשפט לעניינים מקומיים התקבלה בקשתו להארכת מועד להישפט, לאחר שנקבע שם כי הדוחות לא הומצאו לו כדין. העירייה השיבה לו 803 ₪ בגין הוצאות גבייה, והחזר זה לא היה שנוי במחלוקת. עם זאת, שאלת המצאת הדוחות לא הכריעה אם הוטל בפועל עיקול על חשבון התובע.
עיקול עשוי להיות לשון הרע, אך צריך להוכיח שהתרחש
בית המשפט ציין כי הטלת עיקול שלא כדין על חשבון בנק עשויה להיחשב פרסום לשון הרע. עיקול עלול ליצור רושם שאדם אינו משלם את חובותיו, ולכן לפגוע בשמו הטוב; עקרונית, גם עיקול בסכום נמוך עשוי לעורר קושי כזה. אולם במקרה הזה לא היה די בטענה שהעיקול הוטל. היה צורך להוכיח שהפעולה אכן התרחשה.
מדוע הראיות לא שכנעו שהוטל עיקול?
נציגת מחלקת אכיפת הגבייה העידה כי הליכי גבייה החלו רק בנוגע לאחד מארבעת הדוחות. לפי עדותה, נשלחה דרישה ראשונה ביוני 2021 ודרישה לתשלום מיידי באוקטובר. התובע שילם את החוב ב-13 באוקטובר, לפני שחלף פרק הזמן הנדרש לפי ההנחיות לנקיטת צעדים מעשיים, ובהם עיקול. דו״ח פעולות הגבייה לא כלל רישום של עיקול. בית המשפט מצא את העדות מקצועית ואמינה, והתרשם כי היא נתמכת במסמכים.
התובע הציג מכתב מבנק איגוד שנשא תאריך 14 באוקטובר 2021 וציין כי התקבל צו עיקול מהעירייה. ואולם, צו העיקול עצמו לא צורף. המכתב לא פירט איזה עיקול הוטל, לא ציין מי ערך אותו ולא נשא חתימה או חותמת. עורכו גם לא הובא לעדות. בנסיבות אלה בית המשפט לא ראה במכתב הוכחה מספקת להטלת עיקול.
התובע הסתמך גם על פירוט תנועות בחשבון: לדבריו, החיוב בגין התשלום בוצע כמה ימים לאחר ששילם, ובימים שבינתיים לא נרשמה פעילות. בית המשפט קבע כי הנתונים האלה אינם מוכיחים שהחשבון הוגבל בגלל עיקול. לא הופיע בהם ציון של עיקול, וגם לא הוצגה ראיה שמסבירה כיצד ומתי הוסר העיקול הנטען כדי לאפשר את חידוש הפעילות.
בדיונים קודמים נאמרו על ידי נציגות העירייה דברים שלפיהם הוטלו עיקולים. בית המשפט בחן את הסתירה וקיבל את הסבר נציגת הגבייה כי הדברים נאמרו בשגגה בידי עובדות שלא הכירו את פרטי הגבייה. הוא העדיף את עדותה ואת המסמכים התומכים בה, בין היתר משום שלא הוצג צו עיקול.
גם הנזק הנטען לא הוכח
בית המשפט הוסיף, כהערה מעבר לנדרש להכרעה, שגם אילו הוכח שהוטל עיקול, לא הוצגה ראיה מספקת לכך שהוא פגע בשם הטוב של התובע. מסמך הבנק בעניין המשכנתא לא הסביר מדוע הבקשה נדחתה, לא זיהה את עורכו ולא היה חתום; עורך המסמך לא העיד. לכן לא הוכח שהסירוב למשכנתא נבע מהעיקול הנטען. זו הייתה התייחסות חלופית לנזק, ולא קביעה שהעיקול אכן התרחש.
התוצאה והמשמעות המעשית של פסק הדין
התביעה נדחתה משום שהפרסום הנטען — הטלת עיקול — לא הוכח. לפיכך לא נפסק פיצוי בגין לשון הרע. בית המשפט חייב את התובע לשלם לנתבעת 4,000 ₪ הוצאות בתוך 30 ימים; אם התשלום לא יבוצע במועד, יחולו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. פסק הדין קובע את החיוב, אך אינו מציין אם ההוצאות שולמו בפועל.
המקרה ממחיש את ההבחנה בין האפשרות שעיקול לא תקין יפגע בשם הטוב לבין הוכחת עצם הטלתו והקשר בינו לבין נזק נטען. ההכרעה נשענה על הראיות והנסיבות המסוימות שהובאו לפני בית המשפט.
לקריאת פסק הדין המלא – 16037-08-22
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
