הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
9656-01-23 | בית המשפט המחוזי בחיפה | סארי ג'יוסי | 2024-02-05
צד תובע: עופר זלצמן, גורגיאנה מורחן | צד נתבע: Meta Platforms Inc, Meta Platforms Ireland LTD
ייצוג Meta Platforms Inc: עו״ד הרצוג, פוקס נאמן
תביעה זו לא עסקה בפסיקת פיצוי בגין פרסום, אלא בבקשה לצו שיחייב את הנתבעות למסור פרטי זיהוי בסיסיים של משתמש אנונימי בפייסבוק. התובעים טענו כי פרופיל פיקטיבי פרסם על אורח חייהם תוכן, בחלקו בעל אופי מיני, וכן את שמותיהם ומספרי הטלפון שלהם. אלה נותרו טענות בלבד: בית המשפט לא קבע שפרסום מסוים אכן נעשה, שהוא פוגע, או שהנתבעות אחראיות לו.
למה התביעה נמחקה?
בית המשפט קבע שכתב התביעה לא הציג באופן מסודר את העובדות המהותיות ולא נתמך בתשתית ראייתית ראשונית. כאשר תביעה בלשון הרע מבוססת על פרסום כתוב, אין די בתיאור כללי של תוכנו. על התובע לפרט, בין היתר, אילו מילים נטען שפורסמו, מי מהתובעים נפגע מהן, מתי והיכן פורסמו, למי היו מיועדות ומה בהן מקים עילת תביעה. נדרש גם לצרף את הפרסום עצמו ולהצביע בבירור על החלקים הנטענים כפוגעים. בית המשפט ציין שפירוט דומה נדרש, לכאורה, גם כשנטענת פגיעה בפרטיות באמצעות פרסום כתוב.
לפי פסק הדין, התביעה הסתפקה בתיאור כללי של תוכן הפרסומים הנטענים ולא צירפה להם תיעוד מספק. צורף עמוד אחד, אך לא הוסבר בבירור מה הוא מתעד, מי האנשים שהשתתפו בהתכתבות ומתי נערכה. בית המשפט לא מצא בו תשתית שמבהירה מהו הפרסום הנטען או כיצד הוא מוכיח לשון הרע או פגיעה בפרטיות. גם פרטי הצו המבוקש לא הובהרו די הצורך. בית המשפט הבין, על סמך הליך קודם, שהתובעים כנראה ביקשו פרטים כגון כתובת דוא״ל, מספר טלפון וכתובות IP, אך ציין שהיה עליהם להגדיר במפורש מה הם מבקשים.
הליך קודם לא החליף פירוט ראייתי
התובעים הסתמכו גם על הליך קודם שבו הוסכם על מסירת פרטי זיהוי של פרופיל אחר. בית המשפט הבהיר שההסכמה שם נגעה לפרופיל אחר ולא לפרופיל שבבקשה הנוכחית. הפניה כללית לתיק אחר, ובו מסמכים רבים, אינה מחליפה הצבעה ברורה על העובדות והמסמכים הרלוונטיים לתביעה הנוכחית. בית המשפט אף ציין שלאחד התובעים לא הייתה מעורבות באותו הליך קודם, ושגם ביחס לתובעת האחרת החומר שנגע לפרופיל הנדון היה קשה לאיתור ולא ביסס בבירור את העילה.
בנוסף, הועלתה טענה בדבר חשד לשיתוף פעולה בין מפעילי פרופילים, אך היא לא פורטה ולא נתמכה באסמכתאות שהבהירו את הבסיס לה. בית המשפט העיר שהיה מקום להסביר את מקור החשד ולשקול גם כיצד לאפשר לאדם שלכאורה קשור לפרופיל להגיב. אלה היו חלק מהקשיים שהותירו את הבקשה לחשיפת פרטים ללא תשתית מספקת.
מה נקבע לגבי חשיפת משתמש אנונימי?
פסק הדין דן בקושי המשפטי הכללי שבחשיפת משתמש אנונימי ברשת. בית המשפט תיאר את ההלכה המחייבת בנושא, שלפיה אין כיום מסגרת דיונית כללית למתן צו לחשיפת זהות משתמש אנונימי, וציין שהגישה בפסיקה התפתחה לאורך השנים. הוא גם העיר כי ההלכה המרכזית לא דנה בשאלת החשיפה מכוח סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות. עם זאת, בית המשפט לא הכריע אם ניתן היה לקבל צו במקרה זה במסלול משפטי אחר. ההכרעה הייתה שהתביעה כפי שהוגשה לא גילתה עילה לכאורה ולא הצדיקה את הסעד המבוקש.
בית המשפט הדגיש כי גם אם מניחים, לצורך הדיון, שכל טענות התובעים נכונות, אין בכך כדי לרפא כתב תביעה שאינו מפרט את העובדות והפרסומים הדרושים. לתובעים הייתה הזדמנות להשיב לבקשת הסילוק ולהבהיר חלק מהחוסרים, אך בית המשפט קבע שהפגמים המהותיים נותרו בעינם. הוא התייחס למחיקה כצעד דיוני שאינו הכרעה בזכויות לגופן, בין היתר משום שניתן להגיש תביעה נוספת, והדגיש גם את הצורך בהליך יעיל ואת זכות הנתבעים להבין את הטענות ולהתגונן מפניהן.
התוצאה
התביעה נמחקה נגד שתי הנתבעות. בית המשפט לא הכריע אם התקיימו עוולות של לשון הרע או פגיעה בפרטיות, ולא נקבע פיצוי. הוא גם לא חייב את התובעים בהוצאות לטובת הנתבעת שביקשה את סילוק התביעה, משום שלטעמו עיקר טענותיה התמקדו בהלכה המשפטית, בעוד שהמחיקה נעשתה מטעמים אחרים.
מה אפשר ללמוד מהמקרה?
בבקשה לחשיפת משתמש אנונימי, הטענה שנגרם נזק אינה מחליפה הצגה מדויקת של הפרסום ושל התשתית שמקשרת אותו לעילה. פסק הדין מדגיש את חשיבות צירוף החומר הרלוונטי והפניה ברורה אליו, לצד הגדרה מדויקת של המידע המבוקש. ההכרעה נוגעת לחוסרים בתביעה המסוימת ואינה קובעת שכל בקשה לחשיפת משתמש אנונימי תידחה; מקרים אחרים תלויים בעובדות, בראיות ובמסלול המשפטי שיוצג בהם.
לקריאת פסק הדין המלא – 9656-01-23
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
